חושן משפט סימן קעה

הַמּוֹכֵר קַרְקָעוֹ לְאַחֵר, בֵּין שֶׁמָּכְרָהּ הוּא בֵּין שֶׁמָּכַר שְׁלוּחוֹ בֵּין שֶׁמָּכְרוּ בֵּית דִּין, יֵשׁ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא בְּצַד הַמֶּצֶר שֶׁלּוֹ לִתֵּן דָּמִים לַלּוֹקֵחַ וּלְסַלֵּק אוֹתוֹ; וַאֲפִלּוּ הַלּוֹקֵחַ תַּלְמִיד חָכָם וְשָׁכֵן וְקָרוֹב לַמּוֹכֵר, וְהַמִּצְרָן עַם הָאָרֶץ וְרָחוֹק מִן הַמּוֹכֵר, הַמִּצְרָן קוֹדֵם וּמְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ אִם אוֹמֵר הַמּוֹכֵר: קֹדֶם שֶׁאֶמְכֹּר לַמִּצְרָן לֹא אֶמְכֹּר כְּלָל, אֲפִלּוּ הָכִי קָנָה הַמִּצְרָן בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל מוֹכֵר (תְּשׁוּבַת מַיְמוֹנִי ס' קִנְיָן סִימָן ל"ב) ; וְזֶה הַלּוֹקֵחַ הָרָחוֹק חָשׁוּב כִּשְׁלוּחוֹ לְכָל דָּבָר, וְעֵדֵי הַקִּנְיָן שֶׁל לוֹקֵחַ יִכְתְּבוּ שְׁטָר בְּשֵׁם הַמִּצְרָן, וְאֵין צְרִיכִים קִנְיָן אַחֵר. וְכֵן אִם הוּקְרָה, צָרִיךְ לִתְּנָהּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁקְּנָאָהּ, וְאִם הוּזְלָה צָרִיךְ לִקַּח אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁקְּנָאָהּ, אִם חָפֵץ בָּהּ. וְאִם תִּקֵּן בָּהּ וְהִשְׁבִּיחָהּ, הֲוָה לֵהּ כְּיוֹרֵד בִּרְשׁוּת וְשָׁמִין לוֹ, וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. וְאִי בָּתַר דְּתַבְעֵהּ (הִשְׁבִּיחָהּ), הֲוָה לֵהּ כְּיוֹרֵד שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. וְאִם עָקַר מִמֶּנָּה נְטִיעוֹת אוֹ קִלְקֵל, מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים מַה שֶּׁקִּלְקֵל, וַאֲפִלּוּ קִלְקֵל קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא הַמִּצְרָן. וְאִם אָכַל פֵּרוֹת, אוֹתָם שֶׁאָכַל אַחַר שֶׁבָּא וְהֵבִיא מָעוֹת לְסַלְּקוֹ, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם; וְשֶׁאָכַל קֹדֶם, אֵינוֹ צָרִיךְ לְשַׁלֵּם. וְאִם לָוָה הַלּוֹקֵחַ קֹדֶם שֶׁבָּא הַמִּצְרָן, אֵין שִׁעְבּוּד הַבַּעַל חוֹב חָל עָלָיו, וְאֵינוֹ טוֹרֵף מֵהַמִּצְרָן: