חושן משפט סימן קסז

שְׁתֵּי גִנּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְהַיָּרָק בֵּינְתַיִם, בְּגֹבַהּ עֳבִי הָאָרֶץ שֶׁבֵּינֵיהֶם, כָּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט יָדוֹ וְלִטֹּל אוֹתוֹ מֵעִקָּרוֹ, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֶאֱנֹס עַצְמוֹ; וְהַשְּׁאָר שֶׁל תַּחְתּוֹן. הַגָּה: הָיְתָה יַד הָעֶלְיוֹן מַגִּיעַ עַד לְמַטָּה, אֲפִלּוּ הָכִי כָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לַקַּרְקַע פָּחוֹת מִשְׁלֹשָׁה הוּא שֶׁל מַטָּה (טוּר). הָיָה מַגִּיעַ לְנוֹפוֹ וְאֵין מַגִּיעַ לְעִקָּרוֹ, לֹא יִטֹּל הָעֶלְיוֹן; וְאִם נָטַל, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

אִילָן הָעוֹמֵד עַל הַמֶּצֶר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה אֶחָד מֵהֶם, הֲרֵי שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בְּפֵירוֹתָיו. אֲבָל אִם עוֹמֵד בְּשָֹׁדֶה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן וְנוֹטֶה לְשָׂדֶה אַחֵר, הוֹלְכִין אַחַר הָעִקָּר וְהַכֹּל שֶׁלּוֹ (טוּר וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם).