חושן משפט סימן קסו

מִי שֶׁהָיָה כָּתְלוֹ סָמוּךְ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ, וְנָפַל, כּוֹפִין אוֹתוֹ לְפַנּוֹת אֲבָנָיו. אִם אָמַר לֵהּ: פַּנֵּה אוֹתָם וְיִהְיוּ שֶׁלְּךָ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאִם נִתְרַצָּה בַּעַל הַגִּנָּה בְּכָךְ, וּפִנָּה אוֹתָם, וְחָזַר זֶה וְאָמַר: תֵּן לִי אֲבָנַי וְאֵין לְךָ אֶלָּא יְצִיאָתְךָ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פִּנָּה אוֹתָם, אֲפִלּוּ הֵם בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל זֶה וְאָמַר לוֹ: פַּנֵּה אוֹתָם וְיִהְיוּ שֶׁלְּךָ, לֹא קָנָה חֲצֵרוֹ, שֶׁלֹּא כִּוֵּן אֶלָּא לִדְחוֹתוֹ.