ב
וְכֵן אִם הָיוּ ד' הַשָּׂדוֹת לְאִישׁ אֶחָד שֶׁקָּנָה אוֹתָן מֵאַרְבָּעָה, אֵין לוֹ עָלָיו דֶּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: עַתָּה אִם אַחֲזִיר לְכָל אֶחָד שְׁטָרוֹ אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲבֹר עַל אֶחָד מֵהֶם, וַאֲנִי קָנִיתִי מִכָּל אֶחָד מֵהֶם כָּל זְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ. אֲבָל אִם הָיָה בַּעַל ד' הַשָּׂדוֹת הַמַּקִּיפוֹת אִישׁ אֶחָד, וְהוּא בַּעַל הַמֶּצֶר מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מִכָּל מָקוֹם דַּרְכִּי עָלֶיךָ, וְיֵלֶךְ לוֹ בַּקְּצָרָה, בְּאֵי זוֹ שָׂדֶה שֶׁיִּרְצֶה בַּעַל הַשָּׂדֶה. וְאִם הֶחֱזִיק בַּדֶּרֶךְ (בְּדִין חֲזָקָה) (הַמַּגִּיד פט"ו דְּטוֹעֵן) וְאוֹמֵר: הִיא דַרְכִּי, אֵין מְסַלְּקִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה אֶלָּא בִּרְאָיָה בְרוּרָה:
