חושן משפט סימן קמז

רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר לְשִׁמְעוֹן שָׂדֶה, וְהָיָה לֵוִי מֵעֵידֵי הַשְּׁטָר, וּבָא לֵוִי לְעַרְעֵר עַל הַשָּׂדֶה וְלִטְעֹן שֶׁרְאוּבֵן גָּזַל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל רְאָיוֹת שֶׁיָּבִיא עַל אוֹתָהּ שָׂדֶה, וַהֲרֵי אִבֵּד כָּל זְכוּתוֹ, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: הֵיאַךְ תָּעִיד עַל הַמֶּכֶר וְתָבֹא וּתְעַרְעֵר. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁחָתַם עִם עֵד אֶחָד, אֲבָל אִם חָתַם לְבַד, לֹא אִבֵּד זְכוּתוֹ, דְּיֵשׁ לוֹמַר מַה שֶּׁחָתַם כִּי הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין חֲתִימַת עֵד אֶחָד כְּלוּם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִיטְבָ"א). וְכֵן אִם לֹא חָתַם בְּעֵד רַק לְכָבוֹד בְּעָלְמָא, לֹא אִבֵּד זְכוּתוֹ (רִיבָ"שׁ סִימָן רנ"ב).

וְכֵן אִם הֵעִיד לֵוִי בִּשְׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ: הַשָּׂדֶה פְּלוֹנִי שֶׁל רְאוּבֵן מִצַּד מִזְרָח אוֹ מַעֲרָב, הוֹאִיל וְעָשָׂה הַשָּׂדֶה סִימָן לְאַחֵר וְהֵעִיד בִּשְׁטָר, אִבֵּד זְכוּתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְעַרְעֵר. הַגָּה: אַפּוֹטְרוֹפּוֹס אוֹ בֵּית דִּין דְּזַבְּנוּ שֶׁל יְתוֹמִים בִּכְהַאי גַוְנָא, לֹא אִבְּדוּ זְכוּתָם (שֶׁיֵּשׁ) לָהֶם עַל הַשָּׂדֶה (רִיבָ"שׁ סִימָן רמ"ד וע"ל סִימָן קי"א רכ"ו ס"ד). אִם הַמְעַרְעֵר שָׂכַר הַקַּרְקַע מִן הַמַּחֲזִיק הָוֵי כְחָתוּם עָלֶיהָ בְּעֵד, וְאִבֵּד זְכוּתוֹ (הָרֹא"שׁ כְּלָל ע' סִימָן ג') וְעַיֵּן לְעֵיל רֵישׁ סִימָן קמ"ב.

טָעַן הָעֵד וְאָמַר: תֶּלֶם אֶחָד הוּא שֶׁעָשִׂיתִי סִימָן וְלֹא כָּל הַשָּׂדֶה וְאוֹתוֹ תֶּלֶם הַסָמוּךְ לַמֵּצַר בִּלְבַד הוּא שֶׁל רְאוּבֵן, הֲרֵי זוֹ טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וְיֵשׁ לוֹ לְעַרְעֵר עַל כָּל הַשָּׂדֶה חוּץ מֵאוֹתוֹ תֶּלֶם; וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בַּתֶּלֶם ט' קַבִּין שֶׁהוּא שִׁעוּר שָׂדֶה, אִם כָּתוּב: שָׂדֶה; וְאִם אֵין כָּתוּב: שָׂדֶה, אֶלָּא: קַרְקַע, אֵין לוֹ אֶלָּא תֶּלֶם קָטָן. הַגָּה: חָזַר וְטָעַן: חָזַרְתִּי וְלָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ תֶּלֶם שֶׁהוֹדֵיתִי בוֹ, אִם אֵין כְּתַב יָדוֹ יוֹצֵא מִמָּקוֹם אַחֵר, אוֹ שֶׁהַתֶּלֶם בְּיָדוֹ וְהֶחֱזִיק בּוֹ אַחַר כָּךְ, נֶאֱמָן (טוּר). טָעַן מַה שֶּׁעֲשָׂאוֹ סִימָן לְאַחֵר לָאו מִשּׁוּם שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ רַק שֶׁהַנְּכָסִים נִקְרָאִים כָּךְ שֶׁהָיוּ שֶׁלּוֹ תְּחִלָּה, טַעֲנָתֵהּ טַעֲנָה, אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרַשׁ בְּהֶדְיָא שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִיטְבָ"א בְּשֵׁם הרמ"ה).

דַּיָּן הֶחָתוּם בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר יָכוֹל לְעַרְעֵר, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: לֹא יָדַעְתִּי מֶה הָיָה כָּתוּב בַּשְּׁטָר, מִפְּנֵי שֶׁהַדַּיָּנִים יְכוֹלִים לְקַיֵּם הַשְּׁטָר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קְרָאוּהוּ. אֲבָל אִם הָיָה דַיָּן וְהִגְבָּה לָזֶה הַקַּרְקַע, אִבֵּד זְכוּתוֹ (רִיבָ"שׁ סִימָן רנ"ב).

בָּא שִׁמְעוֹן וְנִמְלַךְ בְּלֵוִי וְאָמַר לֵהּ: הִנְנִי קוֹנֶה שָׂדֶה פְלוֹנִי מֵרְאוּבֵן וּבַעֲצָתְךָ אֶקְנֶה אוֹתָהּ, אָמַר לֵהּ לֵוִי: לֵךְ וּקְנֵה אוֹתָהּ שֶׁהִיא טוֹבָה, יֵשׁ לְלֵוִי לְעַרְעֵר עָלֶיהָ וְלֹא אִבֵּד זְכוּתוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּדַוְקָא כְּשֶׁהוֹדָה הַמְעַרְעֵר שֶׁיְּעָצוֹ בְּכָךְ, אֲבָל אִם כָּפַר וְאָמַר: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וַהֲלָה הֵבִיא עֵדִים לִדְבָרָיו, מְחַיְּבִים הַמְעַרְעֵר בְּכָךְ: