חושן משפט סימן קלט

שְׁנַיִם שֶׁחֲלוּקִים בַּדָּבָר, וְאֵין שׁוּם אֶחָד מֵהֶם מֻחְזָק בּוֹ, כְּהַהִיא אַרְבָּא דַּהֲווּ מִנְצוּ עָלֶיהָ בֵּי תְרֵי, וְכָל חַד אָמַר: דִּידִי הִיא, כָּל דְּאַלִּים גָּבַר, וְאוֹתוֹ שֶׁתִּגְבַּר יָדוֹ תְּחִלָּה, הוּא שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁיָּבִיא הָאַחֵר רְאָיָה. וּמִיהוּ, שֶׁכְּנֶגְדּוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ, וְצָרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא יָבִיא הָאַחֵר רְאָיָה, אַף אִם תִּגְבַּר יָדוֹ, אֵין מַנִּיחִין לִקַּח מִזֶּה שֶׁגָּבְרָה יָדוֹ תְּחִלָּה.

בָּא שְׁלִישִׁי וַחֲטָפָהּ, בְּטַעֲנָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, אֵין לַשְׁנַיִם הָאֲחֵרִים בּוֹ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁזֶּה שֶׁהוּא מֻחְזָק בּוֹ טוֹעֵן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם חֲטָפָהּ בְּלֹא טַעֲנָה, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיָּשִׁיב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד (טוּר סָעִיף ג' בְּשֵׁם רַשְׁבָּ"ם וְהָרֹא"שׁ), שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי יָשִׁיב. וְאִם הוּא קַרְקַע וְהֶחֱזִיק בּוֹ וְאָכַל פֵּרוֹתָיו, גּוּף הַקַּרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת, אֲבָל הַפֵּרוֹת צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

אִם אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם הַחֲלוּקִים עַל דָּבָר זֶה בָּא לְבֵית דִּין וְאָמַר: תִּפְסוּהוּ עַד שֶׁאָבִיא רְאָיָה, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאִם תְּפָסוּהוּ בֵּית דִּין מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם, אוֹ שֶׁעָבְרוּ וּתְפָסוּהוּ, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר שֶׁל מִי הוּא.

אִם הֵם חֲלוּקִים עַל שָׂדֶה, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם מֻחְזָק בָּהּ, כְּגוֹן שֶׁמֵּת בַּעַל הַשָּׂדֶה וּשְׁנַיִם בָּאִים לְיָרְשׁוֹ, כָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי קָרוֹב וְרָאוּי לְיָרְשׁוֹ, וְאֵין לְשׁוּם אֶחָד עֵדִים, כָּל דְּאַלִּים גָּבַר. וְעַיֵּן לְעֵיל רֵישׁ סִימָן קל"ח אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם מֻחְזָקִים (מַאי דִּינָם) ; וְאִם גָּבַר הָאֶחָד וְאָכַל פֵּרוֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא הַשֵּׁנִי עֵדִים שֶׁהוּא קָרוֹב, וְאֵין הָעֵדִים יוֹדְעִים אִם זֶה שֶׁגָּבַר הוּא קָרוֹב אוֹ לֹא, מוֹצִיאִין מִזֶּה שֶׁגָּבַר, שֶׁהוּא סָפֵק קָרוֹב וְהָאַחֵר קָרוֹב וַדַּאי. וְהוּא הַדִּין אִם הַשֵּׁנִי הֵבִיא עֵדִים שֶׁהוּא קָרוֹב יוֹתֵר מֵהָאַחֵר, מוֹצִיאִים מִזֶּה שֶׁגָּבַר וְנוֹתְנִים לְזֶה שֶׁקָּרוֹב יוֹתֵר, וְצָרִיךְ לְהַחֲזִיר כָּל פֵּרוֹת שֶׁאָכַל אֲפִלּוּ אֵין יָדוּעַ שֶׁאֲכָלָם אֶלָּא עַל פִּיו שֶׁהוֹדָה בָּהֶם. הַגָּה: דָּבָר שֶׁהַפּוֹסְקִים חוֹלְקִים בּוֹ, וְלֹא תָפַס חַד מִנַּיְהוּ, אִם הוּא דָבָר דְּשַׁיָּךְ בּוֹ חֲלֻקָּה, חוֹלְקִין. וְאִם לֹא שַׁיָּךְ בֵּהּ חֲלֻקָּה, כָּל דְּאַלִּים גָּבַר (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן שנ"ב).