שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַפּוֹרֵעַ חוֹבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אֲפִלּוּ הָיָה בִּשְׁטָר, וַאֲפִלּוּ הָיָה עָלָיו מַשְׁכּוֹן וּנְטָלוֹ זֶה שֶׁפָּרַע, אֵין הַלּוֶֹה חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ, וְנוֹטֵל מַשְׁכּוֹנוֹ בְּחִנָּם, וַהֲרֵי אִבֵּד זֶה הַנּוֹתֵן, מָעוֹתָיו. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה הַמַּלְוֶה דּוֹחֲקוֹ לִפְרֹעַ, (שֶׁמָּא) הָיָה הַלּוֶֹה מְפַיֵּס אֶת הַמַּלְוֶה וּמוֹחֵל לוֹ. הַגָּה: וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר. וּדְלָא כְּיֵּשׁ חוֹלְקִין וְאוֹמְרִים דְּחַיָב לְשַׁלֵּם (טוּר בְּשֵׁם ר"ת וְהָרֹא"שׁ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא כְּשֶׁפּוֹרֵעַ לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם פָּרַע לְגוֹי חַיָּב לְכֻלֵּי עָלְמָא, וְכָל שֶׁכֵּן אִם פָּדָה מַשְׁכּוֹנוֹ מִן הַגּוֹי, דְּחַיָב לְשַׁלֵּם לוֹ (תְּשׁוּבַת מַהֲרִי"ל סִימָן ע"ח). וְכֵן רָאוּי לְהוֹרוֹת. וְעַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סוֹף סִימָן רנ"ב הַפּוֹדֶה חֲבֵרוֹ מִן הַשִּׁבְיָה, אִם חַיָּב לְשַׁלֵּם. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁכָּל זֶה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ, אֲבָל אִם הָיָה בְּיָדוֹ מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ וּפָרַע חוֹבוֹ, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשָׂה (מהרי"ו סִימָן קס"ו). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ נָתַן מַשְׁכּוֹן שֶׁלּוֹ בִּשְׁבִיל חֲבֵרוֹ, הוֹאִיל וְאִם רָצָה יָכוֹל לָתֵת שֶׁל חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נְתָנוֹ, חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פֶּרֶק ג' דְּבַתְרָא).
  2. ב
    מִי שֶׁנִּתְפַּס עַל חֲבֵרוֹ, וְלָקְחוּ גּוֹיִם מָמוֹן מִמֶּנּוּ בִּגְלַל חֲבֵרוֹ, אֵין חֲבֵרוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם. הַגָּה: מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, וְהִלְוָה לְגוֹי עַל מַשְׁכּוֹנוֹת, וְיָצָא מִשָּׁם וְלֹא פִשֵּׁר עַצְמוֹ עִם הַגּוֹיִים, וְיָצָא מִשָּׁם וְהִנִּיחַ קְצָת מָעוֹתָיו בְּיַד בַּעַל הַבַּיִת, וְרוֹצֶה לְעַכְּבָם כִּי הֻצְרַךְ לְהִתְפַּשֵּׁר עִם הַגּוֹיִים, אֵין יָכוֹל לְעַכְּבָם (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי סוֹף בָּבָא בַתְרָא). וְעַיִּןִ לְעֵיל סוֹף סִימָן קכ"ו. אֵין לְךָ מִי שֶׁנִּתְפַּס עַל חֲבֵרוֹ וְיִהְיֶה חֲבֵרוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ, חוּץ מִן הַנִּתְפַּס מִפְּנֵי הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ בְּכָל שָׁנָה, אוֹ הַנִּתְפַּס עַל הַתְּשׁוּרָה שֶׁנּוֹתֵן כָּל אִישׁ וְאִישׁ לַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ עֲלֵיהֶם הוּא אוֹ חֵילוֹתָיו, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ, וְהוּא שֶׁיִּקְּחוּ מִמֶּנּוּ בְּפֵרוּשׁ בִּגְלַל פְּלוֹנִי, בִּפְנֵי עֵדִים. הַגָּה: וְאֶחָד שֶׁנִּתְפַּס מִכֹּחַ מַס שֶׁל קָהָל אַחֵר, וְתָפַס מִשֶּׁל אֶחָד מִן הַקָּהָל, יָכוֹל לְתָפְסוֹ בִּשְׁבִיל כָּל הַקָּהָל, כִּי כֻּלָּם אַחֲרָאִין וְעַרְבָאִין זֶה בִּשְׁבִיל זֶה, וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ לִגְבּוֹת מִכָּל אֶחָד חֶלְקוֹ (טוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין אָדָם נִתְפָּס בְּעַד מַס חֲבֵרוֹ, אֶלָּא קֹדֶם שֶׁנִּתְפַּיֵּס הַמֶּלֶךְ. אֲבָל אִם כְּבָר נִתְפַּיֵּס הַמֶּלֶךְ, אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל חֲבֵרוֹ (הַגָּהוֹת דְּבָבָא בַתְרָא וּמהרי"ו סִימָן ק"ו). מִיהוּ, פַּרְנָסֵי הַקָּהָל שֶׁהִלְווּ לְצֹרֶךְ הַמַּס, יְכוֹלִין לִפְרֹעַ בְּעַד כָּל הַקָּהָל, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן חֶלְקוֹ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א). וְהָא דְאֵין אָדָם נִתְפָּס עַל חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ שֶׁאֵין תַּקָּנָה בָּעִיר; אֲבָל אִם יֵשׁ תַּקָּנָה בָּעִיר, הוֹלְכִין אַחַר הַמִּנְהָג. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם קְצָתָם עָשׂוּ שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, וְהֶעֱלִיל הַשַּׂר עֲלֵיהֶם, אֵין אֲחֵרִים צְרִיכִים לִתֵּן לָזֶה, דְּוַדַּאי אַדַּעְתָּא דְהָכִי לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ, אִם לֹא שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּהֶדְיָא (בֵּית יוֹסֵף סִימָן קס"ג בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א). וע"ל סוֹף סִימָן קכ"ו מִי שֶׁנֶּאֱנַס בְּעַד חֲבֵרוֹ מִכֹּחַ מִלְוָה אוֹ פִקָּדוֹן, וע"ל סִימָן קס"ג.