שולחן ערוך בספריא
  1. א
    רְאוּבֵן שֶׁהָיָה חַיָּב מָנֶה לְשִׁמְעוֹן, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ פִּקָּדוֹן בְּיָדוֹ, וְאָמַר לְלֵוִי: הוֹלֵךְ מָנֶה זֶה לְשִׁמְעוֹן, אִם בָּא לַחֲזֹר וְלִטְּלוֹ מִמֶּנּוּ, אֵינוֹ יָכוֹל, דְּהוֹלֵךְ כִּזְכֵי דָּמֵי וּמִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעַ לְיַד לֵוִי זָכָה בִּשְׁבִילוֹ לְשִׁמְעוֹן. לְפִיכָךְ, בֵּין מֵת לֹוֶה אוֹ מַלְוֶה, יִתְּנוּהוּ לְיוֹרְשֵׁי שִׁמְעוֹן; וּמִכָּל מָקוֹם, רְאוּבֵן חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד שִׁמְעוֹן. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין אִם אָמַר: שָׂא מָנֶה זוֹ לִפְלוֹנִי, אוֹ: יְהֵא מָנֶה זוֹ לִפְלוֹנִי, כֻּלָּם הָוֵי כְּהוֹלֵךְ וְהָוֵי כִּזְכֵי (רַ"ן ספ"ק דְּגִיטִּין). אֲבָל אָמַר: הַחֲזֵר לִפְלוֹנִי, לָא הָוֵי כְּהוֹלֵךְ וְלָא הָוֵי כִּזְכֵי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִיטְבָ"א). וְאִם הֶחֱזִיר לֵוִי הַמָּנֶה לִרְאוּבֵן, וְהֶעֱנִי (רְאוּבֵן) אַחַר כָּךְ וְלֹא הָיָה לוֹ מִמַּה לִּפְרֹעַ, בְּעִנְיָן שֶׁהִפְסִיד שִׁמְעוֹן שֶׁלּוֹ, לֵוִי חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁהוּא פָּשַׁע בַּמֶּה שֶּׁהֶחֱזִירוֹ לִרְאוּבֵן. וְאִם מֵחֲמַת אָנְסוֹ הֶחֱזִירוֹ לִרְאוּבֵן, שֶׁאִיֵּם עָלָיו בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, עַד שֶׁהֻצְרַךְ לְהַחֲזִיר, פָּטוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכְּשֶׁהֶחֱזִיר לוֹ הַמָּנֶה לִרְאוּבֵן, שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד שִׁמְעוֹן כָּל חוֹבוֹ. הַגָּה: רְאוּבֵן שֶׁהָיָה לוֹ מָעוֹת בְּיַד שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לְלֵוִי לְקַבְּלָן מִשִּׁמְעוֹן, וְהָלַךְ לֵוִי וְקִבְּלָן, וְאַחַר כָּךְ אָמַר שִׁמְעוֹן לְלֵוִי שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ מָעוֹתָיו שֶׁקִּבֵּל בִּשְׁבִיל רְאוּבֵן, (כִּי בְּטָעוּת פְּרָעוֹ), וְאִם לֹא יַחֲזִירָם יִכְפֹּר לוֹ חוֹב שֶׁחַיָּב שִׁמְעוֹן לְלֵוִי מִמָּקוֹם אַחֵר. וְהִנֵּה לֵוִי אוֹמֵר לִרְאוּבֵן: לֹא קִבַּלְתִּי בִּשְׁבִילְךָ כְּדֵי שֶׁאַפְסִיד אֶת שֶׁלִּי, וְרוֹצֶה לְהַחֲזִירָם, וּרְאוּבֵן אוֹמֵר שֶׁלֹּא יַחֲזִירָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ וְזָכָה בִּשְׁבִילוֹ, הַדִּין עִם רְאוּבֵן (מָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ"י ספ"ק דְּגִיטִּין).
  2. ב
    הָא דִּבְפִקָּדוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִטֹּל מִיַּד לֵוִי, דַּוְקָא כְּשֶׁהֻחְזַק הַנִּפְקָד כַּפְרָן, דְּאָז זְכוּת לַמַּפְקִיד שֶׁתֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ. אֲבָל לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, יָכוֹל הוּא לַחֲזֹר וְלִטְּלָן. וְאִי שַׁוְּיֵהּ מָרֵהּ דְּפִקָּדוֹן שָׁלִיחַ לְהָבִיא לוֹ, כֵּיוָן דְּגַלִּי דַעְתֵּהּ דְּנִיחָא לֵהּ דְּלֵיתְבֵהּ לֵהּ, אִם בָּא לַחֲזֹר אֵינוֹ חוֹזֵר. וַאֲפִלּוּ בְּמַמְצִיא לוֹ שָׁלִיחַ, דְּלָא מִפְטָר בְּהָכִי שׁוֹמֵר מֵאַחֲרָיוּת, אוֹ אֲפִלּוּ לֹא מַמְצִי לֵהּ שָׁלִיחַ, אֶלָּא דְּשָׁלִיחַ מְהֵימָן גַּבֵּי מַפְקִיד וּבְכָל יוֹמָא הֲוָה מַפְקִיד גַּבֵּהּ, אִם בָּא לַחֲזֹר אֵינוֹ חוֹזֵר.
  3. ג
    אִם אָמַר שָׁלִיחַ לַמַּלְוֶה: הִנֵּה מְעוֹתֶיךָ שֶׁשָּׁלַח לְךָ פְּלוֹנִי בְּחוֹבְךָ בְּיָדִי אַךְ אֲנִי רוֹצֶה לְהַחֲזִיק בָּהֶם בִּשְׁבִיל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ, אִם הַמַּלְוֶה מוֹדֶה לַשָּׁלִיחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ וְאֵין לוֹ שְׁאַר נְכָסִים שֶׁיִּגְבֶּה מֵהֶם זֶה חוֹבוֹ, וְהִגִּיעַ זְמַן הַלְוָאָתוֹ, אֵין כֹּחַ בְּיַד הַמַּלְוֶה לְעַרְעֵר עַל הַמְשַׁלֵּחַ וְלוֹמַר: הִפְסַדְתַּנִי מְעוֹתַי שֶׁמְּסַרְתָּם לְיַד מִי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהוֹצִיאָם מִיָּדוֹ, שֶׁהֲרֵי הַמְשַׁלֵּחַ יֹאמַר: אַף אִם הָיוּ עֲדַיִן בְּיָדִי הָיוּ מוֹצִיאִין מִיָּדִי מִדְּרַבִּי נָתָן הוֹאִיל וְאֵין לְךָ נְכָסִים אֲחֵרִים. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים, הַמְשַׁלֵּחַ כּוֹפֵהוּ לַשָּׁלִיחַ לִתְּנָם לַמַּלְוֶה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא נְתָנָם לוֹ לֹא נִפְטָר הַמְשַׁלֵּחַ מֵהַחוֹב, וְהַשָּׁלִיחַ חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ (מֵהַמַּלְוֶה). וְכָל שֶׁכֵּן אִם אֵין הַמַּלְוֶה מוֹדֶה לַשָּׁלִיחַ, שֶׁחַיָּב לִתְּנָם לוֹ אֲפִלּוּ אִם אֵין לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים.
  4. ד
    וְאִם מֵת הַמְשַׁלֵּחַ וְלֹא הִנִּיחַ נְכָסִים, חָזַר הַדִּין בֵּין הַשָּׁלִיחַ וּבֵין הַמַּלְוֶה שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לוֹ, וַאֲפִלּוּ קִבְּלָם הַשָּׁלִיחַ מֵהַמְשַׁלֵּחַ בְּעֵדִים, מִגּוֹ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לַמַּלְוֶה: פְּרַעְתִּיךָ וְנֶאֱמָן בְּהֶסֵת, נֶאֱמָן (גַּם) בְּהֶסֵת לוֹמַר לוֹ: אֲנִי תּוֹפְסָם בְּחוֹבִי שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי, כֵּיוָן שֶׁאֵין תּוֹבְעוֹ בָּהֶם הַמְשַׁלֵּחַ וְלֹא יוֹרְשָׁיו. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם בָּא הַשָּׁלִיחַ לְהַחֲזִיק בָּהֶם בִּשְׁבִיל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיַד הַמַּלְוֶה אוֹ הַמַּפְקִיד, אֵינוֹ יָכוֹל.
  5. ה
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים דְּהוֹלֵךְ הָוֵי כִּזְכֵי, בְּמִלְוָה אוֹ בְפִקָּדוֹן; אֲבָל בְּמַתָּנָה לָא הֲוֵי כִּזְכֵי, אֲפִלּוּ עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְקַבֵּל וְאָמַר לוֹ הַנּוֹתֵן: הוֹלֵךְ לוֹ, לָא הֲוֵי כִּזְכֵי. לְפִיכָךְ, אִם אָמַר: הוֹלֵךְ מָנֶה לִפְלוֹנִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ, יָכוֹל לַחֲזֹר עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הַמְקַבֵּל. וְאִם הָיָה הַמְקַבֵּל עָנִי שֶׁאֵין לוֹ מָאתַיִם זוּז, נַעֲשָׂה נֶדֶר וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.
  6. ו
    אִם אָמַר: תֵּן (ק') לִפְלוֹנִי בְּמַתָּנָה, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ כִּזְכֵי וְיָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְיָדוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר לוֹ: זְכֵי לוֹ, וְאָז זָכָה לוֹ וְקָנָה; וּכְגוֹן שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ, אֲבָל אִם אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, לֹא. וּמִיהוּ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, לִכְשֶׁיָּבֹא לִרְשׁוּתוֹ יִזְכֶּה לוֹ, אִם לֹא יַחֲזֹר בּוֹ הַנּוֹתֵן קֹדֶם לָכֵן.
  7. ז
    וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּתֵן הָוֵי כִּזְכֵי בְּמַתָּנָה, וְהוּא שֶׁנּוֹתֵן לוֹ עַתָּה הַחֵפֶץ בְּיָדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן חֵפֶץ זֶה לִפְלוֹנִי. אֲבָל אִם מִתְּחִלָּה לֹא בָּא לְיָדוֹ עַל דַּעַת לִזְכּוֹת לָזֶה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: תְּנֵהוּ לִפְלוֹנִי, לֹא קָנָה אֶלָּא בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא תּוֹפֵס הַחֵפֶץ בְּיָדוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (לוֹ): תֵּן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּא מִתְּחִלָּה לְיָדוֹ לְשֵׁם כָּךְ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: זְכֵה לוֹ, בְּעוֹד שֶׁהַחֵפֶץ בְּיָדוֹ, זָכָה לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּא לְיָדוֹ תְּחִלָּה לְשֵׁם כָּךְ. אוֹ אֲפִלּוּ לֹא הָיָה בְּיָדוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: זְכֵה לוֹ, אֶלָּא שֶׁהִגְבִּיהוֹ אַחַר כָּךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לוֹ, זָכָה, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַנּוֹתֵן וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַמְקַבֵּל. אֲבָל אִם לֹא אָמַר: זְכֵה, אֲפִלּוּ אִיתֵהּ לַפִּקָּדוֹן בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל שָׁלִיחַ, לֹא זָכָה לַמְּקַבֵּל מַתָּנָה.
  8. ח
    רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן: הוֹלֵךְ מָנֶה לְלֵוִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה, וְהָלַךְ שִׁמְעוֹן לִתְּנוֹ לְלֵוִי, וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת, אִם בָּרִיא הָיָה הַנּוֹתֵן, וּמֵת בְּחַיֵּי מְקַבֵּל, יִתֵּן לְיוֹרְשֵׁי מְקַבֵּל, דְּמִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת. וְאִם מֵת מְקַבֵּל בְּחַיֵּי נוֹתֵן, אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ מֵת הַנּוֹתֵן, יַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי מְשַׁלֵּחַ.
  9. ט
    וְאִם שְׁכִיב מְרַע הָיָה הַנּוֹתֵן, אִם בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַמָּנֶה לַשָּׁלִיחַ כְּבָר מֵת מְקַבֵּל, יַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי מְשַׁלֵּחַ. אֲבָל אִם הָיָה חַי הַמְקַבֵּל בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַמָּנֶה לַשָּׁלִיחַ, יִתֵּן לְיוֹרְשֵׁי מְקַבֵּל, אֲפִלּוּ אִם מֵת הַמְקַבֵּל בְּחַיֵּי נוֹתֵן, וַאֲפִלּוּ נוֹלְדוּ יוֹרְשֵׁי מְקַבֵּל אַחַר מִיתַת נוֹתֵן, מִשּׁוּם דְּדִבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּכְתוּבִים וְכִמְסוּרִים דָּמוּ, וְאֵין הַנּוֹתֵן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָמַד. וְאִם עָמַד חוֹזֵר, אֲפִלּוּ אִם בָּא כְּבָר לְיַד הַמְקַבֵּל.
  10. י
    וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר שֶׁנִּתְרַפֵּא, צָרִיךְ הַשָּׁלִיחַ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ; וְאִם יָמוּת הַנּוֹתֵן יִשָּׁאֵר לַמְּקַבֵּל, וְאִם יִתְרַפֵּא, יַחֲזִיר לַנּוֹתֵן: