שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַנִּתְבָּע אֵינוֹ יָכוֹל לְמַנּוֹת מֻרְשֶׁה שֶׁיָּבֹא לְבֵית דִּין וְיָשִׁיב בַּעֲדוֹ לַתּוֹבֵעַ, וְהוּא יֵשֵׁב בְּבֵיתוֹ. וְנָשִׁים יְקָרוֹת שֶׁאֵין כְּבוֹדָן לָבֹא לְבֵית דִּין, מְשַׁגְּרִין לָהֶן סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִים וְיִטְעֲנוּ בִּפְנֵיהֶם. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עוֹשִׂים לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָנוּתוֹ, וְזִילָא בֵהּ מִלְּתָא לְמֵיזָל לְבֵית דִּין וּלְעַרְעֵר בַּהֲדֵי עַם הָאָרֶץ.