א
1
מַלְוֶה שֶׁבָּא לִפָּרַע בִּשְׁטָר מְקֻיָּם שֶׁבְּיָדוֹ, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי לֹוֶה, אִם יְכוֹלִים בֵּית דִּין לִשְׁלֹחַ לוֹ וּלְהוֹדִיעוֹ עַד שֶׁיַּעֲמֹד (עִמּוֹ) בַּדִּין, שׁוֹלְחִים וּמוֹדִיעִין לוֹ, אִם הוּא בִּכְדֵי שֶׁיֵּלֵךְ הַשָּׁלִיחַ וְיַחֲזֹר תּוֹךְ ל' יוֹם, וְהַמַּלְוֶה יִתֵּן שְׂכַר הַשְּׁלִיחוּת, וְיִגְבֶּנּוּ נוֹסָף עַל חוֹבוֹ. וְאִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַשָּׁלִיחַ יָכוֹל לֵילֵךְ וְלַחֲזֹר תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, מַגְבִּין לוֹ חוֹבוֹ מִיָּד, אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע הַמַּלְוֶה, וְיִטֹּל בֵּין מֵהַמְקַרְקָעֵי (רַשְׁבָּ"א) בֵּין מֵהַמִּטַּלְטְלִים, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְשׁוֹבָר. וְאִם כָּתַב בַּשְּׁטָר נֶאֱמָנוּת בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ יִפָּרַע שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ נֶאֱמָנוּת עָלָיו וְעַל בָּאֵי כֹחוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִשָּׁבַע. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין גּוֹבִין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, רַק מִלֹּוֶה עַצְמוֹ, אֲבָל לֹא מִיּוֹרְשָׁיו, אֶלָּא צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרֵיהֶם (רִיבָ"שׁ סִימָן שנ"ג). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע"ג סָעִיף י' וְסִימָן י"ד סָעִיף א'.