חושן משפט סימן קא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    בָּא לִפְרֹעַ, אִם יֵשׁ לוֹ מָעוֹת צָרִיךְ לִתְּנָם לוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִדְחוֹתוֹ אֵצֶל מְקַרְקְעֵי אוֹ מִטַּלְטְלֵי. וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָעוֹת, אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ חֲזֵינָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָעוֹת, וְהוּא אוֹמֵר: אֵינָם שֶׁלִּי אֶלָּא שֶׁל פְּלוֹנִי, לֹא מַשְׁבְּעִינָן לֵהּ, אֲבָל מַחֲרִימִים עַל כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָעוֹת. וְהֵיכָא דְאָמַר: אֵין לִי מָעוֹת, וְנִמְצָא שַׁקְרָן, תּוּ לֹא מְהֵימָן בְּזֶה הַחוֹב אִם אוֹמֵר: אֵין לִי מָעוֹת, אֶלָּא צָרִיךְ לְמִטְרַח וּלְמִזְבַּן וּלְהָבִיא מָעוֹת. הַגָּה: וְכֵן אִם נִרְאֶה לְבֵית דִּין שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר, וְיֵשׁ לוֹ מָעוֹת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּם, כּוֹפִים אוֹתוֹ שֶׁיְּשַׁלֵם מָעוֹת (טוּר). וְעַיֵּן לְמַטָּה סָעִיף ז' ח'.
  2. ב
    אִם אֵין לוֹ מָעוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְכֹּר כְּדֵי לִתֵּן לוֹ מָעוֹת, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וְאִם יֵשׁ לוֹ מִטַּלְטְלִים וְקַרְקַע, וְחָפֵץ הַמַּלְוֶה יוֹתֵר בְּמִטַּלְטְלִים מִבְּקַרְקַע, צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ מִטַּלְטְלִים, אֶלָּא שֶׁנּוֹתֵן לוֹ מֵאֵיזֶה מִטַּלְטְלִים שֶׁיִּרְצֶה הוּא, וְאֵין הַמַּלְוֶה יָכוֹל לוֹמַר: אֵינִי רוֹצֶה מִטַּלְטֵל זֶה אֶלָּא זֶה.
  3. ג
    אִם יֵשׁ לוֹ מָעוֹת וְקַרְקַע, אוֹ מָעוֹת וּמִטַּלְטְלִין, וְהַלּוֶֹה אוֹמֵר לְפָרְעוֹ בְּמָעוֹת, אֵין הַמַּלְוֶה יָכוֹל לוֹמַר: אֵינִי רוֹצֶה מָעוֹת אֶלָּא קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין. וְכֵן אִם אֵין שָׁם מָעוֹת, אֶלָּא קַרְקַע וּמִטַּלְטְלִין, וְהַלּוֶֹה רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ מִטַּלְטְלִין, אֵין הַמַּלְוֶה יָכוֹל לוֹמַר: אֵינִי רוֹצֶה אֶלָּא קַרְקַע.
  4. ד
    אִם אֵין לוֹ אֶלָּא קַרְקַע וּבָא לִתְּנוֹ לוֹ, וְאָמַר הַמַּלְוֶה: אֵינִי רוֹצֶה אוֹתוֹ וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ עַתָּה כְּלוּם, אֶלָּא אַמְתִּין עַד שֶׁיִּהְיוּ לְךָ מָעוֹת, הַדִּין עִם הַמַּלְוֶה. הַגָּה: וע"ל סִימָן ע"ד. הָיוּ מָעוֹת הַלּוֶֹה מֻפְקָדוֹת בְּיַד אַחֵר, מוֹצִיאִין אוֹתָם וְנוֹתְנִין לַמַּלְוֶה. אֲבָל אִם הָיוּ בְּיָדָם בְּהַלְוָאָה, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָם קֹדֶם הַזְּמַן (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א אֶלֶף קכ"ב).
  5. ה
    אִם יֵשׁ לַלּוֶֹה שִׁטְרֵי חוֹבוֹת עַל אֲחֵרִים, יָכוֹל לְהַגְבּוֹתָם לוֹ וְיָשׁוּמוּ אוֹתָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא הַלּוֶֹה, אִם הוּא אַלָּם; וּכְפִי מַה שֶּׁהֵם נְכָסָיו, עִדִּית אוֹ זִבּוּרִית. (פֵּרוּשׁ, הַמְשֻׁבָּח שֶׁבַּקַרְקַע שֶׁרָאוּי לִקְבֹּעַ עָלָיו דִּירָה, תַּרְגּוּם "נְאוֹת יַעֲקֹב" (אֵיכָה ב, ב) עִדִּית דְּבֵית יַעֲקֹב וּפֵי' זִבּוּרִית, הַחֵלֶק הַגָּרוּעַ שֶׁבַּקַרְקַע, מִלְּשׁוֹן זִבּוּרָא שֶׁהוּא מִין מֵהַבַּעֲלֵי חַיִּים הָעוֹקְצִים). הַגָּה: וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ שְׁאַר מִטַּלְטְלִים, יָכוֹל לְהַגְבּוֹת לוֹ שְׁטָרוֹת בְּשָׁוְיָם. (דִּיֵק מֵהַתְּרוּמוֹת שֶׁהֵבִיא הַב"י שֶׁכָּתַב לְמ"ד אֵין גּוֹבִין מַיְרֵי שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים אֲחֵרִים, מִמֵּילָא לְמ"ד דְּגּוֹבִין מַיְרֵי נַּמֵי בִּכְהַאי גַוְנָא).
  6. ו
    יֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְמוֹכֵר סְחוֹרָה אֵינוֹ מוֹרִידוֹ לְשׁוּמָא כְּלָל, אֶלָּא שֶׁנּוֹתֵן לוֹ מָעוֹת כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה וּמֵאוֹתוֹ מַטְבֵּעַ שֶׁהִתְנָה.
  7. ז
    אִם יֵשׁ מָעוֹת לַלּוֶֹה, וְתוֹלֶה אוֹתָם בְּגוֹי, וְהַמַּלְוֶה חוֹשֵׁשׁ שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ, מַחֲרִימִין עַל כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ (מִטַּלְטְלִין) מָמוֹן אוֹ מָעוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם הַלּוֶֹה אָמוּד, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן מָעוֹת.
  8. ח
    אִם נוֹדַע שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ וְתָלָה אוֹתוֹ בְּגוֹי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן לוֹ כִּי הַגּוֹי מְעַכֵּב, כּוֹפִין לִמְכֹּר קַרְקַע וְלִתֵּן לְבַעַל חוֹב מָעוֹת. וְכֵן אִם הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לְגוֹי עִרְעוּר עַל נִכְסֵי הַלּוֶֹה, וְיָרֵא הַמַּלְוֶה לִטֹּל קַרְקַע מִיִּרְאַת עִרְעוּרוֹ שֶׁל גּוֹי, צָרִיךְ הַלּוֶֹה לִטְרֹחַ וְלִמְכֹּר וְלִתֵּן הַמָּעוֹת.
  9. ט
    כָּל מַה שֶּׁיִּתֵּן לוֹ, מְקַרְקְעֵי אוֹ מִטַּלְטְלִין, יָשׁוּמוּ לוֹ כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל לְמָכְרָם מִיָּד, אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ, לְפִי הַשָּׁעָה וּלְפִי הַזְּמַן, וְלֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַחֲזֹר לְמָכְרוֹ בָּעֲיָרוֹת וּבַשְּׁוָקִים אוֹ לְעַכְּבוֹ עַד שֶׁיִּמָּצְאוּ לוֹ קוֹנִים אוֹ שֶׁיִּתְיַקֵּר, דְּאִם כֵּן נָעַלְתָּ דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִים.
  10. י
    מַגְבִּין לַמַּלְוֶה כָל הַמִּטַּלְטְלִים שֶׁיִּמָּצְאוּ לַלּוֶֹה, וְאִם לֹא הִסְפִּיקוּ הַמִּטַּלְטְלִים, מַגְבִּים לוֹ קַרְקַע אַחַר שֶׁהֶחֱרִימוּ עַל כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִטַּלְטְלִים אוֹ עַל כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִטַּלְטְלִים וְאֵינוֹ מְבִיאָם לְבֵית דִּין. וְכֵן עִקָּר, וּדְלָא כַּי"א שֶׁצָּרִיךְ לִשָּׁבַע עַל זֶה (הָרַשְׁבָּ"א), וְגוֹבִין כָּל הַקַּרְקַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ; אֲפִלּוּ הוּא מְשֻׁעְבָּד לִכְתֻבַּת אִשָּׁה אוֹ לְבַעַל חוֹב שֶׁקָּדַם, מַגְבִּין לְזֶה מִיָּד, וְאִם יָבֹא רִאשׁוֹן וְיִטְרֹף, יִטְרֹף.
  11. יא
    הָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין אוֹ קַרְקַע, וְיֵשׁ עָלָיו חוֹבוֹת לְגוֹיִים, וְאוֹמֵר: הֲרֵי כָּל נְכָסַי מְשֻׁעְבָּדִים לְגוֹיִים, וְאִם יִטְּלוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל יָבוֹאוּ הַגּוֹיִם וְיַאַסְרוּ אוֹתִי וְאֶהְיֶה בַּשִּׁבְיָה, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא יִגְבֶּה הַיִּשְׂרָאֵל חוֹבוֹ, וְאִם יַאַסְרוּהוּ הַגּוֹיִם הֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּים לִפְדּוֹתוֹ: