אורח חיים סימן תקנט

בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב מִתְפַּלְּלִים עַרְבִית וְאוֹמְרִים אֵיכָה וְקִינוֹת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וּמַהֲרִי"ל); וְאוֹמֵר אַחַר קִינוֹת וְאֵיכָה, סֵדֶר קְדֻשָּׁה, וּמַתְחִיל מִוְּאַתָּה קָדוֹשׁ, וְאִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם. הַגָּה: וְלֹא לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת וְלֹא וְיִתֶּן לְךְ (כָּל בּוֹ), וּמְסִירִין הַפָּרֹכֶת מִלִּפְנֵי הָאָרוֹן עַל שֵׁם בִּצַּע אִמְרָתוֹ (אֵיכָה ב, יז) (מִנְהָגִים).

לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב וְיוֹמוֹ, יוֹשְׁבִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לָאָרֶץ עַד תְּפִלַּת מִנְחָה וְעַכְשָׁו נָהֲגוּ לִישֵׁב עַל סַפְסַלֵּיהֶם מִיָּד אַחַר שֶׁיֵּצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שַׁחֲרִית, וּמַאֲרִיכִין עִם הַקִּינוֹת עַד מְעַט קֹדֶם חֲצוֹת. וְאֵין מַדְלִיקִין נֵרוֹת בַּלַּיְלָה, כִּי אִם נֵר אֶחָד לוֹמַר לְאוֹרוֹ קִינוֹת וְאֵיכָה.

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן וְלֹא סְלִיחוֹת (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי) בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְאֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם מִשּׁוּם דְּמִקְרֵי מוֹעֵד. הַגָּה: וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה כִּי תוֹלִיד בָּנִים, וּמַפְטִירִין בְּיִרְמִיָּה אָסֹף אֲסִיפֵם. וְכָל הַקַּדִּישִׁים שֶׁאוֹמְרִים אַחַר אֵיכָה עַד שֶׁיּוֹצְאִים לְמָחָר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אֵין אוֹמְרִים תִּתְקַבַּל. וְאֵין אוֹמְרִים אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם (טוּר וּמִנְהָגִים), וְלֹא לַמְנַצֵּחַ (מִנְהָגִים), וְלֹא פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת (מָרְדְּכַי). וְאֵין צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת מְקוֹמוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב.

בִּשְׁעַת הַקִּינוֹת אָסוּר לְסַפֵּר דָּבָר וְלָצֵאת חוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק לִבּוֹ מִן הָאֵבֶל; וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יָשִׂיחַ עִם עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְנוֹהֲגִין לוֹמַר קְצָת נֶחָמָה אַחַר הַקִּינוֹת לִפְסֹק בְּנֶחָמָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי).

אִם יֵשׁ אֵבֶל בָּעִיר, הוֹלֵךְ בַּלַּיְלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְגַם בַּיּוֹם עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ הַקִּינוֹת.

אִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל, מָלִין אוֹתוֹ אַחַר שֶׁגּוֹמְרִים הַקִּינוֹת; וְיֵשׁ מַמְתִּינִין לְמוּלוֹ עַד אַחַר חֲצוֹת, וּמְבָרְכִים בִּרְכַּת הַמִּילָה בְּלֹא בְּשָׂמִים וְהַמִּנְהָג כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה. וְאִם הַיּוֹלֶדֶת מְצוּיָה בִּמְקוֹם הַמִּילָה, יְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס וְתִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ הַיּוֹלֶדֶת; וְהוּא שֶׁתִּשְׁמַע הַבְּרָכָה וְלֹא תַּפְסִיק בִּדְבָרִים בֵּין שְׁמִיעַת הַבְּרָכָה לִשְׁתִיַּת הַכּוֹס; וְאִם אֵינָהּ שָׁם, יְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס וְיַטְעִים לְתִינוֹקוֹת.

בַּעַל בְּרִית לוֹבֵשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, אַךְ לֹא לְבָנִים מַמָּשׁ. הַגָּה: וַאֲבִי הַבֵּן, וְהַמּוֹהֵל, וְהַסַּנְדָּק כֻּלָּם נִקְרָאִים בַּעֲלֵי בְּרִית (בֵּית יוֹסֵף) וּמֻתָּרִים לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ הַקִּינוֹת וּבָאִין לָמוּל הַתִּינוֹק, אֲבָל לֹא יִלְבְּשׁוּ לְבָנִים (מַהֲרִי"ל).

ט' בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְיוֹם רִאשׁוֹן, בַּעַל בְּרִית מִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְרוֹחֵץ, וְאֵינוֹ מַשְׁלִים תַּעֲנִיתוֹ לְפִי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁלּוֹ הוּא.

נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט וְשֶׁלֹּא לְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה עַד אַחַר חֲצוֹת. הַגָּה: וְהוֹלְכִים עַל הַקְּבָרוֹת מִיָּד כְּשֶׁהוֹלְכִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תוס'), וְאִם אֵרַע מֵת בְּט' בְּאָב אֵין אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין (תַּשְׁבֵּ"ץ).