אורח חיים סימן נב

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אִם בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר בְּסוֹף פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁאָמַר עַד מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, וְאַחַר כָּךְ תְּהִלָּה לְדָוִד עַד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ, וְאַחַר כָּךְ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם עַד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ הַלְלוּיָהּ, וְאַחַר כָּךְ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ עַד כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ: הַגָּה: וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר יֹאמַר הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ עַד וְהוּא רַחוּם, וִידַלֵּג עַד וְהוּא רַחוּם שֶׁקֹּדֶם אַשְׁרֵי, כִּי בֵּינְתַיִם אֵינָן רַק פְּסוּקִים מְלֻקָּטִים (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ז' מֵהִלְכוֹת תְּפִלָּה) וְאַחַר כָּךְ יִשְׁתַּבַּח, וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵר וּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, וְיִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר. וְאִם אֵין שְׁהוּת כָּל כָּךְ, יְדַלֵּג גַּם מִזְמוֹר הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם: הַגָּה: אִם עוֹד אֵין שְׁהוּת, לֹא יֹאמַר, רַק בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּתְהִלָּה לְדָוִד וְיִשְׁתַּבַּח (הָרֹא"שׁ וְהר"י פ' אֵין עוֹמְדִין) וְאִם כְּבַר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר יוֹצֵר, וְאֵין שְׁהוּת לוֹמַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אֲפִלּוּ בְּדִלּוּג, יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ עִם הַצִּבּוּר, וְיִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם, וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא כָּל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה בְּלֹא בְּרָכָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְלֹא שֶׁל אַחֲרֵיהֶם: הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם יֹאמַר כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּחֻיָּב לְבָרֵךְ בַּבֹּקֶר (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם מַהֲרִי"א) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סי' מ"ו וּמ"ז: