אורח חיים סימן תקיד

אָסוּר לְכַבּוֹת דְּלֵקָה בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה בֵּיתוֹ שֶׁנִּשְׂרַף, אִם אֵין שָׁם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְאֵין מְכַבִּין הַבְּקַעַת, אֲפִלּוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַשֵּׁן הַבַּיִת אוֹ הַקְּדֵרָה אוֹ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא אִם אֶפְשָׁר לְהַצִּיל הַקְּדֵרָה בְּלֹא כִּבּוּי, אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לְהַצִּיל אוֹ לְבַשֵּׁל הַקְּדֵרָה בְּעִנְיָן אַחֵר רַק שֶׁיְּכַבֶּה, מֻתָּר לְכַבּוֹת, (הָרֹא"שׁ וּמָרְדְּכַי וְרַ"ן פ"ב דְּבֵיצָה וְרַשְׁבָּ"א וְטוּר), וְכַנַּ"ל עִקָּר; וְכֵן בְּבַיִת, אִם יִשָּׂרֵף הַבַּיִת לֹא יִהְיֶה לוֹ מָקוֹם לֶאֱכֹל שָׁם וְיַפְסִיד, סְעוּדָתוֹ, מֻתָּר לְכַבּוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ בַּיִת אַחֵר לֶאֱכֹל שָׁם, אָסוּר לְכַבּוֹת מִשּׁוּם הֶפְסֵד מָמוֹנוֹ, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים).

נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה שֶׁרוֹצֶה לְהַדְלִיקוֹ בְּיוֹם טוֹב וְחָס עָלָיו שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף כֻּלּוֹ, יָכוֹל לִתֵּן סְבִיבוֹ קֹדֶם שֶׁיַּדְלִיקֶנּוּ דָּבָר הַמּוֹנֵעַ מִלִּשָּׂרֵף, בְּעִנְיָן שֶׁיִּכְבֶּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ שָׁם. הַגָּה: וְיֵשׁ מַתִּירִין לַחְתֹּךְ נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה בְּאוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּדְלִיקִים גַּם לְמַטָּה כְּדֵי לְקַצְּרָהּ, וְכֵן נוֹהֲגִין; אֲבָל עַל יְדֵי סַכִּין, אָסוּר, (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ו וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי וְתוֹסָפוֹת פ"ק דְּבֵיצָה). וּמֻתָּר לְהַעֲמִיד נֵר בְּמָקוֹם שֶׁהָרוּחַ שׁוֹלֵט, כְּדֵי שֶׁיִּכְבֶּה; אֲבָל אָסוּר לְהַעֲמִידוֹ שָׁם, אִם כְּבָר הָרוּחַ מְנַשֵּׁב (מַהֲרִי"ל).

נֵר שֶׁכָּבָה וְרוֹצֶה לְהַדְלִיקוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, מֻתָּר לַחְתֹּךְ רֹאשׁ הַפְּתִילָה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִדָּלֵק. הַגָּה: וְשִׁיּוּרֵי שֶׁמֶן וּפְתִילָה מֻתָּרִין אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב אַחַר שַׁבָּת אוֹ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רֹב הַפּוֹסְקִים).

נֵר שֶׁל בַּטָּלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ, אָסוּר לְהַדְלִיקוֹ; אֲבָל שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא חָשִׁיב שֶׁל בַּטָּלָה, וּמֻתָּר לְהַדְלִיקוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי אַחַר מִנְחָה, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם מֵכִין לְחֹל, שֶׁהֲרֵי בְּהַדְלָקָתוֹ יֵשׁ מִצְוָה לְאוֹתָהּ שָׁעָה. וּלְתַקֵּן הַפְּתִילוֹת וְהָעֲשָׁשִׁיּוֹת בְּיוֹם טוֹב אַחַר מִנְחָה, אִם רוֹצֶה לְהַדְלִיק בּוֹ בַּיּוֹם, מֻתָּר; וְאִם לָאו, אָסוּר.

אֵין נוֹתְנִין נֵר עַל גַּבֵּי אִילָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יָבֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן.

אֵין פּוֹתְחִין נֵר שֶׁל חֶרֶס, דְּהַיְנוּ בְּעוֹדוֹ רַךְ כְּמוֹ בֵּיצִים שֶׁל יוֹצֵר לִמְעֹךְ אוֹתוֹ בַּיָּד לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּית קִבּוּל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּלִי.

אֵין חוֹתְכִין הַפְּתִילָה לְב', אֶלָּא אִם כֵּן עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ בְּפִי שְׁנֵי נֵרוֹת וּמַדְלִיקָהּ בָּאֶמְצַע; וְהוּא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לִשְׁתֵּיהֶן.

אֵין גּוֹדְלִין אֶת הַפְּתִילָה וְלֹא מְהַבְהֲבִין אוֹתָהּ, אֲבָל אִם אֵינָהּ קָשָׁה כָּל צָרְכָּהּ יָכוֹל לְמָעֲכָהּ בְּיָדוֹ כְּדֵי לְהַקְשׁוֹתָהּ; וּמֻתָּר לִשְׁרוֹתָהּ בְּשֶׁמֶן, שֶׁאֵין בּוֹ נֵר דּוֹלֵק, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרוֹקֵחַ).

מֻתָּר לְהָסִיר הַפֶּחָם שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּר כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק, אֲבָל אֵינוֹ חוֹתֵךְ רֹאשׁ הַפְּתִילָה בִּכְלִי.

הַמַּדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב צָרִיךְ לְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.