כד
כד כשם שחייב אדם להדליק בביתו נר אחד לכל הפחות בשבתקיט כך הוא חייב ביו"טקכ לפיכך צריך לברך בשעת הדלקהקכא אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של יו"טקכב.
ואותו נר שבירך עליו הואיל ונתכוין בו לשם מצות הדלקת נרותקכג ביו"ט לפיכך אסור להסתפק ממה שנשתייר ממנו לאחר שנכבהקכד כגון אם הוא של שומן אסור לאכלו ביו"טקכה אלא יחזור וידליקנו בו ביום או ימתין מלהסתפק ממנו עד מוצאי יו"ט.
במה דברים אמורים כשהדליקו קודם כניסת ליל יום טוב דכיון שבשעת כניסת יו"ט היה אסור להסתפק ממנו מחמת שהוקצה כולו לשם הדלקת מצוה והמסתפק ממנו בשעה שהוא דולק לשם מצוה הוא מבזה את המצוהקכו וכיון שנאסר מחמת מוקצה בתחלת כניסת יו"ט נאסר לכל יו"ט כולוקכז אבל אם הדליקו אחר כניסת תחילת ליל יו"ט מותר להסתפק ממנו לאחר שנכבה דאין מוקצה לחצי שבת כמו שנתבאר בסי' ש"יקכח ע"ש ומכל מקום בשעה שהוא דולק אסור להסתפק מן השומן הנוטף מהנר לפי שבשעה זו הוא מוקצה כולו למצותוקכט אבל מותר לטלטלו לאחר שנטף מהנר מאליו אפילו בשעה שהנר דולק שהרי הוא ראוי לחזור ולהדליקו באותה שעה ואינו מוקצה אלא מלהסתפק ממנוקל:
הערות
- קיט. כדלעיל סי' רסג ס"א.
- קכ. ראה הגהות מיימוניות הל' שבת פ"ה אות א (נהגו). לבוש סי"א (מצוה). לקמן סי' תרי ס"א (לענין יוה"כ).
- קכא. ראה לעיל סי' רסג ס"ח (אחר ההדלקה).
- קכב. ראבי"ה סי' קצט בשם ה ירושלמי . הגהות מיימוניות שם. מרדכי שבת רמז רעג. הגהות אשרי פ"ד סי' ז. שו"ע סי"א. לעיל סי' רסג שם. וראה לקמן סי' תרי ס"א (להדליק של יום הכיפורים). ספר המנהגים - חב"ד ע' 56 (בלילי ר"ה: להדליק נר של יום הזכרון).
- קכג. ראה להלן סכ"ה.
- קכד. מ"א סק"ז .
- קכה. מ"א סי' רעט סק"ב.
- קכו. כדלקמן סי' תרלח ס"ו, וש"נ.
- קכז. מ"א שם ושם.
- קכח. סעיף ז.
- קכט. תוס' שבת מב, ב ד"ה ואין. מ"א שם ושם.
- קל. ראה תוס' שם. לעיל סי' רסג קו"א סק"ז.
משנה תורה, הלכות שבת ה׳ - הטקסט מספריא
הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק. ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירובי חצרות או נטילת ידים לאכילה אלא זה חובה. ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת. אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת. וחייב לברך קודם הדלקה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת. כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים.
מותר להשתמש בנר של שבת. והוא שלא יהא הדבר צריך עיון הרבה. אבל דבר שצריך לדקדק בראייתו אסור להבחינו לאור הנר גזירה שמא יטה.
המדליק צריך להדליק מבעוד יום קודם שקיעת החמה. ונשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן העסוקות במלאכת הבית. ואף על פי כן צריך האיש להזהירן ולבדוק אותן על כך ולומר להן ולאנשי ביתו ערב שבת קודם שתחשך הדליקו את הנר. ספק חשיכה ונכנס השבת ספק לא נכנס אין מדליקין.
משתשקע החמה עד שיראו שלשה כוכבים בינונים הוא הזמן הנקרא בין השמשות בכל מקום והוא ספק מן היום ספק מן הלילה ודנין בו להחמיר בכל מקום. ולפיכך אין מדליקין בו. והעושה מלאכה בין השמשות בערב שבת ובמוצאי שבת בשוגג חייב חטאת מכל מקום. וכוכבים אלו לא גדולים הנראים ביום ולא קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים. ומשיראו שלשה כוכבים אלו הבינונים הרי זה לילה ודאי.
פתילה שמדליקין בה לשבת אין עושין אותה מדבר שהאור מסכסכת בו כגון צמר ושער ומשי וצמר הארז ופשתן שלא נופץ וסיב של דקל ומיני העץ הרכים וכיוצא בהן. אלא מדבר שהאור נתלית בו. כגון פשתה נפוצה ובגדי שש וצמר גפן וכיוצא בהן. והמדליק צריך שידליק ברוב היוצא מן הפתילה.
הכורך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו. אם להעבות הפתילה כדי להוסיף אורה אסור. ואם להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת ולא תשתלשל למטה מותר.
נותנין גרגיר של מלח וגריס של פול על פי הנר בערב שבת שיהיה דולק בליל שבת. וכל הפתילות שאין מדליקין בהן בשבת עושין מהן מדורה בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין על גבי מנורה בין על גבי קרקע. ולא אסרו אלא לעשותן פתילה לנר בלבד.
שמן שמדליקין בו לשבת צריך שיהא נמשך אחר הפתילה אבל שמנין שאין נמשכין אחר הפתילה כגון זפת ושעוה ושמן קיק ואליה וחלב אין מדליקין בהן. ומפני מה אין מדליקין בפתילות שאין האור נתלית בהן ולא בשמנים שאין נמשכים אחר הפתילה גזירה שמא יהיה אור הנר אפל ויטה אותה בשעה שישתמש לאורה.
חלב שהתיכו וקרבי דגים שנמוחו נותן לתוכן שמן כל שהו ומדליק. אבל שמנין שאין מדליקין בהן אפילו ערבן בשמנים שמדליקין בהן לא ידליק מפני שאין נמשכין.
אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע שמא יניחנו ויצא וחובה עליו לישב לאור הנר. ולא בצרי מפני שריחו טוב שמא יקח ממנו מן הנר ועוד מפני שהוא עף. ולא בנפט לבן ואפילו בחול מפני שהוא עף ויבא לידי סכנה.
מותר להדליק לכתחלה בשאר שמנים כגון שמן צנון ושומשמין ולפת וכל כיוצא בהן אין אסור אלא אלו שמנו חכמים בלבד.
לא יתן אדם כלי מנוקב מלא שמן על פי הנר בשביל שיהא מנטף. ולא ימלא קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה לתוכה בשביל שתהא שואבת. גזירה שמא יקח מן השמן שבכלי שהרי לא נמאס בנר. ואסור ליהנות בשבת מן השמן שהודלק בו ואפילו כבתה הנר ואפילו נטף מן הנר מפני שהוא מוקצה מחמת איסור. ואם חיבר הכלי שיש בו השמן אל הנר בסיד ובחרסית וכיוצא בהן מותר.
אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו שמן בשבת שהרי מבטל הכלי מהיכנו. ואם נתנו מבעוד יום מותר. ונותנין כלי תחת הנר בשבת לקבל בו ניצוצות מפני שאין בהן ממש והרי לא בטלו מלטלטלו. ואסור ליתן לתוכו מים ואפילו מערב שבת מפני שהוא מקרב כיבוי הניצוצות.
אין פולין לאור הנר ולא קורין לאור הנר ואפילו גבוה שתי קומות ואפילו עשרה בתים זה על גב זה והנר בעליונה לא יקרא ולא יפלה לאורה בתחתונה שמא ישכח ויטה.ואם היו שנים קורין בענין אחד מותרין לקרות לפני הנר שכל אחד מהן מזכיר חבירו אם שכח. אבל לא בשני ענינים שכל אחד מהן טרוד בענינו.
התינוקות קורין לפני רבן לאור הנר מפני שהרב משמרן. אבל הוא לא יקרא מפני שאין אימתן עליו. ויש לו לראות בספר לאור הנר עד שיראה ראש הפרשה שהוא צריך להקרותן. ואחר כך נותן הספר בידן והם קוראין לפניו.
כלים הדומים זה לזה ואינן ניכרין אלא בעיון הרבה אסור להקריבן לאור הנר ולהבחין ביניהן שמא ישכח ויטה. לפיכך שמש שאינו קבוע אסור לו לבדוק כוסות וקערות לאור הנר מפני שאינו מכירן. בין בנר של שמן זית בין בנר של נפט שאורו רב. אבל שמש קבוע מותר לו לבדוק לאור הנר כוסות וקערות מפני שאינו צריך עיון הרבה. ואם היה נר של שמן זית אין מורין לו לבדוק ואע"פ שהוא מותר גזירה שמא יסתפק ממנו.
נר שאחורי הדלת אסור לפתוח הדלת ולנעול כדרכו מפני שהוא מכבהו אלא יזהר בשעה שפותח ובשעה שנועל. ואסור לפתוח את הדלת כנגד המדורה בשבת כדי שתהא הרוח מנשבת בה ואע"פ שאין שם אלא רוח מצויה. ומניחין הנר של שבת על גבי אילן המחובר לקרקע ואינו חושש.
כל מדינות ועיירות של ישראל, תוקעין בהן שש תקיעות בע"ש. ובמקום גבוה היו תוקעין כדי להשמיע כל אנשי המדינה וכל אנשי המגרש שלה.
תקיעה ראשונה נמנעו העומדים בשדות מלחרוש ומלעדור ומלעשות מלאכה שבשדה. ואין הקרובין רשאין ליכנס לעיר עד שיבואו רחוקים ויכנסו כולם בבת אחת. ועדיין החנויות פתוחות והתריסין מונחין. התחיל לתקוע שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות. ועדיין החמין והקדרות מונחין על גבי כירה. התחיל לתקוע תקיעה שלישית סלק המסלק והטמין המטמין והדליקו את הנרות ושוהה כדי לצלות דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת
תקיעה ראשונה תוקע אותה במנחה. והשלישית קרוב לשקיעת החמה. וכן תוקעין במוצאי שבת אחר צאת הכוכבים להתיר העם למעשיהן.
יוה"כ שחל להיות בע"ש לא היו תוקעין. חל להיות במוצאי שבת לא תוקעין ולא מבדילין. יו"ט שחל להיות בע"ש תוקעין ולא מבדילין. חל להיות לאחר השבת מבדילין ולא תוקעין
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ז בחוקותי שיחה א שבת מב, א
- לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה א שבת מב, א
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז שבת מב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב שבת מב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנא דיני הגעלת כלים כו מאותו ספר שבת מב, ב
- שארית יהודה הלכות מליחה - סי' סט (סח) נגד החתיכה שבת מב, ב
- שיעורי הלכה למעשה מלאכות שבת שבת מב, א-ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים שבת מב, א
- דובר שלום כבישה בדבר חריף שבת מב, ב
- דובר שלום העברה וכיבוי בגחלת של מתכת שבת מב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שב דיני ניקוי וקיפול הבגדים בשבת שבת מב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקיד שלא לכבות ביום טוב שבת מב, ב