שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אֵין קוֹנִים בָּשָׂר בְּפִסוּק דָּמִים לוֹמַר לַטַּבָּח: תֵּן לִי בְּסֶלַע אוֹ בִּשְׁתַּיִם, וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ: הֲרֵינִי שֻׁתָּף עִמְּךָ בַּסֶלַע, אֶלָּא מְחַלֵּק לָהֶם שְׁלִישִׁיּוֹת אוֹ רְבִיעִיּוֹת כְּפִי הַחֲלָקִים שֶׁדֶּרֶךְ לְחַלֵּק בָּעִיר בְּלֹא פִּסוּק דָּמִים, וּמֵבִיא שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת וְיֹאמַר: זוֹ כְּזוֹ, וּלְמָחָר שָׁמִין הַנִּשְׁאֶרֶת וּכְפִי שֶׁשָּׁוָה כָּךְ יִפְרַע לוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל שָׁרֵי כְּהַאי גַּוְנָא, אֲבָל יִשְׂרָאֵל עִם אֵינוֹ יְהוּדִי אֲפִלּוּ בִּכְהַאי גַּוְנָא אָסוּר (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פֶּרֶק אֵין צָדִין).
  2. ב
    אָסוּר לִשְׁקֹל בָּשָׂר, אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ, לֵידַע כַּמָּה יְבַשְּׁלוּ; וַאֲפִלּוּ לִתְּנוֹ בְּכַף מֹאזְנַיִם לְשָׁמְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים, אָסוּר אִם הִיא תְּלוּיָה בְּמָקוֹם שֶׁרְגִילִים לִשְׁקֹל בָּהּ; וַאֲפִלּוּ לִשְׁקֹל מָנָה כְּנֶגֶד מָנָה, אָסוּר. וּמֻתָּר לִשְׁקֹל בְּיָדוֹ, שֶׁלּוֹקֵחַ הַחֲתִיכָה בְּיָדוֹ וּמְשַׁעֵר כַּמָּה יֵשׁ בָּהּ, וְטַבָּח אֻמָּן אֲפִלּוּ זֶה אָסוּר; אֲבָל אִם הוּא יוֹדֵעַ לְכַוֵּן דֶּרֶךְ חֲתִיכָתוֹ, לְחַתֵּךְ לִטְרָא אוֹ חֲצִי לִטְרָא, חוֹתֵךְ כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
  3. ג
    אֵין נוֹקְבִין נֶקֶב בַּבָּשָׂר בְּסַכִּין לִתְלוֹתוֹ בּוֹ, אֲבָל בַּיָּד מֻתָּר. וְאִם לַעֲשׂוֹת בּוֹ סִימָן, מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּסַכִּין.
  4. ד
    מוֹלְגִין הָרֹאשׁ וְהָרַגְלַיִם וּמְהַבְהֲבִים אוֹתָם בָּאוּר, אֲבָל אֵין טוֹפְלִין אוֹתָם בְּסִיד וְלֹא בְּחַרְסִית וְלֹא בַּאֲדָמָה, דְּמִתְחְזֵי כְּעִבּוּד; וְאֵין גּוֹזְזִין אוֹתָם בְּמִסְפָּרַיִם, שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹשֶׂה לְצֹרֶךְ הַשֵּׂעָר.
  5. ה
    מֻתָּר לִמְלֹחַ כַּמָּה חֲתִיכוֹת בְּבַת אַחַת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא אַחַת. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא שָׁרֵי לְהַעֲרִים רַק קֹדֶם אֲכִילַת שַׁחֲרִית. וּמֻתָּר לִמְלֹחַ הַבָּשָׂר בְּיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְמָלְחוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב (מַהֲרִי"ל וְת"ה סִימָן פ').
  6. ו
    נוֹהֲגִין לְנַקֵּר בָּשָׂר בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ נִשְׁחַט מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב; וְטוֹב לְשַׁנּוֹת קְצָת אִם יוּכַל לְשַׁנּוֹת בְּאֵיזֶה דָּבָר (מַהֲרִי"ל וְת"ה סי' פ"ד).