אורח חיים סימן תקא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים מִן הַקּוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת לְבִנְיָן, וְלֹא מִקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ אִם הָיְתָה רְעוּעָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וּקְרוֹבָה לְהִשָּׁבֵר. אֲבָל אִם נִשְׁבְּרָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אִם אִי אֶפְשָׁר לְהַסִיקָהּ בְּלֹא בִּקּוּעַ, מְבַקְּעִין מִמֶּנָּה חֲתִיכוֹת גְּדוֹלוֹת; וְלֹא יְבַקַּע לֹא בְּקַרְדֹּם, וְלֹא בְּמַגָּל, וְלֹא בִּמְגֵרָה, אֶלָּא בְּקוֹפִיץ (פי' סַכִּין שֶׁל קַצָבִים וְיֵשׁ עוֹשִׂין בּוֹ ב' רָאשִׁין דּוֹמֶה קְצָת לְקַרְדֹּם, רַשִׁ"י) וּבַצַּד הַקָּצָר שֶׁלּוֹ, אֲבָל לֹא בַּצַּד הָרָחָב. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר אֲפִלּוּ בְּקוֹפִיץ, לְפִי שֶׁאֵין אָנוּ בְּקִיאִין מַהוּ, וְלֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּסַכִּין.
  2. ב
    עֵצִים גְּדוֹלִים קְצָת וּרְאוּיִם לְהַסָקָה בְּלֹא בִּקּוּעַ, לֹא יְבַקַּע כְּלָל, וַאֲפִלּוּ לְשָׁבְרָם בַּיָּד יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר.
  3. ג
    אֵין מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה אֲפִלּוּ הָיוּ מְכֻנָּסִין שָׁם מִבָּעֶרֶב, אֲבָל מְגַבֵּב הוּא בַּשָּׂדֶה מִשֶּׁלְּפָנָיו וְכֵן בְּחָצֵר לוֹקֵחַ לְּפָנָיו (בֵּית יוֹסֵף וְרַמְבַּ"ם) וּמַדְלִיק שָׁם. וּמְבִיאִין מֵהַמְּכֻנָּסִין שֶׁבִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מֻקֶּפֶת שֶׁלֹּא לְשֵׁם דִּירָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ מִסְגֶּרֶת וְתִהְיֶה בְּתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת; וְאִם חִסֵר אַחַת מִכָּל אֵלּוּ, הֲרֵי הֵן מֻקְצֶה.
  4. ד
    עָלֵי קָנִים וְעָלֵי גְּפָנִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְכֻנָּסִים בְּקַרְפָּף, כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ מְפַזֶּרֶת אוֹתָם הֲרֵי הֵם כִּמְפֻזָּרִין וַאֲסוּרִים; וְאִם הִנִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלִי כָּבֵד מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, הֲרֵי אֵלּוּ מוּכָנִים.
  5. ה
    עֵצִים שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָאִילָן בְּיוֹם טוֹב, אֵין מַסִיקִין בָּהֶם. וְע"ל סִימָן תק"ז סָעִיף ב'.
  6. ו
    כֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בְּיוֹם טוֹב, אֵין מַסִיקִים בָּהֶם מִפְּנֵי שֶׁהֵם נוֹלָד. וְאִם הִסִּיק בַּכֵּלִים, אָסוּר לַהֲפֹךְ בָּאֵשׁ לְאַחַר שֶׁהֻדְלְקוּ בְּמִקְצָת דְּאָז הָווּ שִׁבְרֵי כְּלִי, אֶלָּא אִם כֵּן רִבָּה עֲלֵיהֶם עֵצִים מוּכָנִים (הַמַּגִּיד פ"ב וְרַ"ן פ"ק דְּבֵיצָה). אֲבָל מַסִיקִין בְּכֵלִים שְׁלֵמִים אוֹ בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מִבְּעוֹד יוֹם.
  7. ז
    שְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים שֶׁאֲכָלָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מַסִיקִין בִּקְלִפֵּיהֶם בְּיוֹם טוֹב. וְאִם אֲכָלָם בְּיוֹם טוֹב, אֵין מַסִיקִין בִּקְלִפֵּיהֶם. הַגָּה: גַּם אֵין לְהַסִּיק עִם הָאֱגוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים עַצְמָן, אֶלָּא אִם כֵּן הֵם עֲדַיִן בַּקְּלִפָּה (בֵּית יוֹסֵף). וְלַפִּידִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, שֶׁכָּבוּ, מֻתָּר לַחֲזֹר וּלְהַדְלִיקָם אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹ יוֹם טוֹב אַחַר שַׁבָּת. (הָרֹא"שׁ וּמָרְדְּכַי רֵישׁ בֵּיצָה וּבֵית יוֹסֵף).