שולחן ערוך בספריא
  1. א
    עַל הַמֵּת נָשִׁים מְעַנּוֹת, שֶׁכֻּלָּן אוֹמְרוֹת כְּאֶחָד; וּמְטַפְּחוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף; אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת, שֶׁתְּהֵא הָאַחַת אוֹמֶרֶת וְהָאֲחֵרוֹת עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ. וְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת.
  2. ב
    אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין וְקַדִּישׁ. הַגָּה: וְאֵין נוֹהֲגִין כֵּן. וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי' ת"א ס"ו בְּהַגָּה. וְכֵן בְּכָל הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן, (מִנְהָגִים) וְכֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם קוֹבְרִין מֵת בַּלַּיְלָה שֶׁאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ וְלֹא צִדּוּק הַדִּין (כָּל בּוֹ).