שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַמְעָרֵב לְרַבִּים מִשֶּׁלּוֹ, אוֹמֵר: הֲרֵי עֵרוּב זֶה בִּשְׁבִיל כָּל בְּנֵי הָעִיר, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת לְכָל אֶחָד וְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה יִסְמֹךְ עָלָיו. וְצָרִיךְ לִזְכּוֹת לָהֶם עַל יְדֵי אַחֵר הָרָאוּי, כְּמוֹ בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת. וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שס"ו ס"י. וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעָם. וְכָל מִי שֶׁהוֹדִיעוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, אֲפִלּוּ לֹא גָּמַר בְּלִבּוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם אֶלָּא לְאַחַר שֶׁחָשְׁכָה, הָוֵי עֵרוּב. אֲבָל אִם לֹא הוֹדִיעוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו לְאַחַר שֶׁתֶּחְשַׁךְ. וְכֵן מִי שֶׁהִנִּיחַ עֵרוּב לְכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה, וְאָמַר: אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ וְאֶסְמֹךְ עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּמַר בְּלִבּוֹ עַד לְמָחָר, יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו. וְכֵן מִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁיֵּשׁ לְחָכָם לָבוֹא, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה רוּחַ, וְהִנִּיחַ שְׁנֵי עֵרוּבִים וְאָמַר: לְאוֹתוֹ צַד שֶׁיָּבֹא הֶחָכָם יַקְנֶה לִי עֵרוּב לָרוּחַ שֶׁיָּבֹא לוֹ הֶחָכָם, קָנָה לוֹ. אוֹ אָמַר: אִם לֹא יָבֹא כְּלָל אֶהְיֶה כִּבְנֵי עִירִי, אוֹ אִם יָבוֹאוּ שְׁנַיִם לַמָּקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ, הַכֹּל לְפִי תְּנָאוֹ. וְכֵן אִם אָמַר לִשְׁנַיִם אוֹ לִשְׁלֹשָׁה: הֲרֵינִי מְעָרֵב עַל אֵיזֶה מִכֶּם שֶׁאֶרְצֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בֵּרֵר אֶת מִי רָצָה עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, הָוֵי עֵרוּב.