אורח חיים סימן תיב

עֵרֵב חֲצִי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְרוּחַ צָפוֹן, וְהַשֵּׁנִי לְרוּחַ דָּרוֹם שֶׁטָּעָה וְהָיָה סָבוּר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כֵּן, אוֹ שֶׁאָמַר לִשְׁנַיִם: עָרְבוּ עָלַי, אֶחָד עֵרֵב עָלָיו לַצָּפוֹן וְאֶחָד לַדָּרוֹם, אִם הִנִּיחַ כָּל אֶחָד עֵרוּבוֹ בְּסוֹף אַלְפַּיִם לֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה עֵרוּב קָנָה לוֹ, וְאִם לֹא נָתְנוּ הָעֵרוּבִים בְּסוֹף אַלְפַּיִם, הוֹלֵךְ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לֵילֵךְ מִכֹּחַ שְׁנֵיהֶם. כֵּיצַד, נָתַן כָּל אֶחָד עֵרוּבוֹ לְסוֹף אֶלֶף מִבֵּיתוֹ, יֵשׁ לוֹ אֶלֶף אַמָּה מִבֵּיתוֹ לְכָל אֶחָד מֵהָעֵרוּבִים. נָתַן אֶחָד לַמִּזְרָח לְסוֹף אֶלֶף, וְהַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב לְסוֹף ת"ק, הוֹלֵךְ לַמַּעֲרָב אֶלֶף מִכֹּחַ מַה שֶׁשִּׁיֵּר לוֹ הָעֵרוּב שֶׁבַּמִּזְרָח, וּלְמִזְרָחוֹ אֶלֶף וְת"ק מִכֹּחַ מַה שֶׁשִּׁיֵּר לוֹ הָעֵרוּב שֶׁבַּמַּעֲרָב.