אורח חיים סימן שצה

מִצְוָה לַחֲזֹר אַחַר שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת וּמְבָרֵךְ עָלָיו: עַל מִצְוַת עֵרוּב, וְאוֹמֵר: בְּזֶה הַשִּׁתּוּף יִהְיֶה מֻתָּר לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מֵחֲצֵרוֹת לַמָּבוֹי וּמֵהֶם לַבָּתִּים (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט) בְּשַׁבָּת. אֵימָתַי מְבָרֵךְ עָלָיו, בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּץ אוֹתוֹ מִבְּנֵי הַמָּבוֹי, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמְּזַכֶּה לָהֶם. הַגָּה: וְאִם גָּבוּ אוֹתוֹ לְשֵׁם עֵרוּב וְשָׁכְחוּ וְלֹא בֵּרְכוֹ עָלָיו, הָוֵי עֵרוּב כִּי אֵין הַבְּרָכָה מְעַכֶּבֶת. (אָגוּר וְשִׁבּוֹלֵי לֶקֶט עַיֵּן סוֹף סִימָן שס"ו).