שולחן ערוך בספריא
  1. א
    סְפֵק עֵרוּב, כְּגוֹן סָפֵק אִם הָיָה קַיָּם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אִם לָאו, מֻתָּר; וְהוּא שֶׁהָיָה לוֹ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁם וְאֵרַע בּוֹ סָפֵק, אֲבָל אִם לֹא הָיָה לוֹ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת, כְּגוֹן סָפֵק אִם הֻנַּח שָׁם אִם לָאו, לֹא.
  2. ב
    צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הָעֵרוּב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לִטְּלוֹ, הִלְכָּךְ אִם נָפַל עָלָיו גַּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לִטְּלוֹ בְּלֹא מָרָא וַחֲצִינָא, אָסוּר. הַגָּה: וְהָעֵרוּב אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת קַיָּם רַק בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. (טוּר). וְיוּכַל לְאָכְלוֹ כְּשֶׁוַּדַּאי חֲשֵׁכָה (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק בַּכֹּל מְעָרְבִין). וְיֵשׁ לִבְצֹעַ עָלָיו בְּשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת (מִנְהָגִים). וְדַוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים לְעָרֵב כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל עָדִיף טְפֵי לְעָרֵב עַל כָּל הַשָּׁנָה בְּפַעַם אַחַת כְּדִלְעֵיל סי' שס"ח (בֵּית יוֹסֵף).
  3. ג
    נְתָנוֹ בְּמִגְדָּל וְנָעַל בְּפָנָיו וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ קֹדֶם שֶׁחָשְׁכָה, אִם אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הָעֵרוּב אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה מְלָאכָה גְּמוּרָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָבַד וְאֵינוֹ עֵרוּב שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ.