על הסימן
אגרות קודש כרך ב קצה
מקור מפורש
בסימן זה
וכיון שאין הכרח שיהיו תפליו עליו בשעת אמירת הקדיש שקודם מוסף, הרי, אדרבה, הכרח הוא שיחלוץ אותם קודם הקדיש, כי קדיש זה שייך לתפלת מוסף (שלעולם אין מתחילין תפלה בלי קדיש לפני'), ולכן צריך לסומכם בכל מה דאפשר, וכמו דמוכח בנ"כ השו"ע או"ח סי' רצ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'לא
מקור מפורש
בסימן זה
וכותב ע"ז שדמו , כי משה שנסתלק בז' באדר הי' זה בשבת או בער"ש (נסמן בנ"כ שו"ע או"ח סרצ"ב, ובהקדמת הרמב"ם:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
וכותב ע"ז שדמו, כי משה שנסתלק בז' באדר הי' זה בשבת או בער"ש (נסמן בנ"כ שו"ע או"ח סרצ"ב, ובהקדמת הרמב"ם:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בסימן זה
השו"ע או"ח סי' רצ"ב.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) הוספות
מקור מפורש
בסימן זה
778 כמבואר בשוע"ר סי' כה סמ"א (בראש חודש במקומות שאומרים במוסף קדושת כתר, חולצין קודם תפלת מוסף בלחש, אחר קדושת ובא לציון, לפי שאין ראוי להיות מוכתר בתפילין בשעה שאומר כתר יתנו לך. ואפילו במקומות שאין אומרים קדושת כתר במוסף, אף על פי כן נוהגין לחלצן קודם תפלת מוסף).
ומה שמסירין התפילין קודם הקדיש, נתבאר באגרות קודש ח"ב אגרת קצה (וצע"ג שהרי כתב בפע"ח שער ר"ח רפ"ג: והרב ז"ל לא הי' מסיר התפלין עד שגמרו כל הקדיש שלאחר חזרת ספר תורה בהיכל קודם מוסף, ואחר כך חולץ תפלין והתפלל מוסף, וכן הוא בשו"ע לאריז"ל ... וכ"כ בסידור הר"ש מראשקוב ... בשער הכוונות (ענין ר"ח) "שנהגו להסיר התפלין קודם תפלת מוסף אחר קדיש שאומרים אחר חזרת ספר תורה להיכל". בסידור קול יעקב לרבי יעקב קאפל "אחר קדיש קודם מוסף צריך לחלוץ התפלין". ועוד ... יש לומר, בהקדם מנהג זמן חליצת תפלין ... ע"ד הקבלה, לחלוץ אחר שאמר בהם ג' קדישים – (בגירסא זו החזיק רבינו הגדול – בשו"ע שלו סי' כה סל"ז – ואליבי' אנו דנין) – ולכן אין לחולצם עד לאחר קדיש שלאחר ובא לציון, שאז, ביחד עם הקדיש שלאחר שמו"ע ושקודם ברכו, הרי זה ג' קדישין ... כל זה הוא בימות החול. אבל בר"ח, שכתב רבינו שאחר הלל יאמר שיר של יום וקדיש אחריו, הרי נשלם מספר ג' הקדישין מלבד הקדיש שלאחר ובא לציון גואל, ואם כן תיכף אחר קדושה דובא לציון כבר יש בידו ג' קדישין וד' קדושות. וכיון שאין הכרח שיהיו תפליו עליו בשעת אמירת הקדיש שקודם מוסף, הרי, אדרבה, הכרח הוא שיחלוץ אותם קודם הקדיש, כי קדיש זה שייך לתפלת מוסף (שלעולם אין מתחילין תפלה בלי קדיש לפני'), ולכן צריך לסומכם בכל מה דאפשר, וכמו דמוכח בנ"כ השו"ע או"ח סי' רצ"ב).
ובפרט למנהגינו, שנתבאר בס' המנהגים חב"ד ע' 36 (כל התפילין מניחים קודם מוסף), אין להפסיק בכל זה בין הקדיש לתפלת מוסף, אלא "קודם הקדיש".
וכיון שעל ידי הנחת תפילין דר"ת, יהי' הפסק בין אמירת ובא לציון לבין הקדיש, לכן נתבאר באגרות קודש ח"כ אגרת ז'תרחצ (צריך לומר איזה מזמור לפני אמירת הקדיש ... בכל ראש חדש, באותן בתי הכנסיות שנוהגים שיניחו תפילין דר"ת, ובאמירת פרשת קריאת שמע לאחרי הכנסת הספר תורה, וכמובן וגם פשוט לפני תפלת המוסף, שאף שחליצת תפילין אפשר לומר שאינה הפסק, משא"כ הנחת תפילין וקריאת שמע).
וכמבואר בשוע"ר סי' נד ס"ד (כשחוזרין ומתפללין יאמר הש"ץ מקצת פסוקי דזמרה ויאמר קדיש עליהם כי לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה לפניו).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
בסימן זה
133 מ"א ס"ק ל (קודם תפלת מוסף – אחר חזרת ספר תורה בהיכל (כוונות וכתבים)).
בפסקי הסדור, אחר סדר הלל (ומסירין התפילין בראש חדש קודם הקדיש), והיינו קודם קדיש שאחר קריאת התורה ובא לציון. וכמבואר באליה רבה ס"ק כה (ולענ"ד לנהוג בראש חודש אחר קדושת ובא לציון כמו בשאר הימים, אבל לא ימתין עד אחר קדיש).
ובאגרות קודש ח"ב אגרת קצה (לברר דעת רבינו הגדול – שכן נוהגין בכל ביהכ"נ חב"ד, יש לומר ... בראש חדש, שכתב רבינו שאחר הלל יאמר שיר של יום וקדיש אחריו, הרי נשלם מספר ג' הקדישין מלבד הקדיש שלאחר ובא לציון גואל, ואם כן תיכף אחר קדושה דובא לציון, כבר יש בידו ג' קדישין וד' קדושות. וכיון שאין הכרח שיהיו תפליו עליו בשעת אמירת הקדיש שקודם מוסף, הרי, אדרבה , הכרח הוא שיחלוץ אותם קודם הקדיש, כי קדיש זה שייך לתפלת מוסף (שלעולם אין מתחילין תפלה בלי קדיש לפני'), ולכן צריך לסומכם בכל מה דאפשר, וכמו דמוכח בנ"כ השו"ע או"ח סי' רצ"ב . וראה שו"ע רבינו שם. ולכן כותב רבינו שחולצין התפילין קודם הקדיש דוקא).
ושם ח"כ אגרת ז'תרחצ (מה שכתב שאז צריך לומר איזה מזמור לפני אמירת הקדיש . להעיר שעד"ז צריך להיות גם בכל ראש חדש, באותן בתי הכנסיות שנוהגים שיניחו תפילין דר"ת ובאמירת פרשת קריאת שמע לאחרי הכנסת הספר תורה, וכמובן וגם פשוט לפני תפלת המוסף, שאף שחליצת תפילין אפשר לומר שאינה הפסק, משא"כ הנחת תפילין וקריאת שמע) .
ובספר המנהגים – חב"ד ע' 36 (כל התפילין מניחים קודם מוסף).
וראה שלחן המלך ח"א ע' סה הערה 8.
פתיחה בהקשר