שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַלּוֹקֵחַ טַלִּית מְצֻיֶּצֶת מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ מִתַּגָּר עַכּוּ"ם וְאוֹמֵר שֶׁלְּקָחָן מִיִּשְׂרָאֵל נֶאֱמָן (נ"י הִלְכוֹת צִיצִית) כָּשֵׁר, דְּכֵיוָן דְּתַגָּר הוּא חֲזָקָה שֶׁלְּקָחָהּ מִיִּשְׂרָאֵל דְּלֹא מֵרַע נַפְשֵׁיהּ אֲבָל אִם לָקַח מֵעַכּוּ"ם שֶׁאֵינוֹ תַּגָּר, פְּסוּלָה.
  2. ב 1
    אֵין מוֹכְרִין טַלִּית מְצֻיֶּצֶת לְעַכּוּ"ם שֶׁמָּא יִתְלַוֶּה עִם יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ וְיַהַרְגֶנּוּ, אֲפִלּוּ לְמַשְׁכֵּן וּלְהַפְקִיד טַלִּית מְצֻיֶּצֶת לְעַכּוּ"ם אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא לְפִי שָׁעָה דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְהָא: