אבן העזר סימן פב

נָדְרָה שֶׁלֹּא לְהֵנִיק אֶת בְּנָהּ, כּוֹפִין אוֹתָהּ וּמֵינִיקָתוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ, אֶחָד הַזָּכָר וְאֶחָד הַנְּקֵבָה:

הִיא אוֹמֶרֶת: אֲנִי אָנִיק אֶת בְּנִי, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה, שׁוֹמְעִין לָהּ:

הָיְתָה עֲנִיָּה שֶׁחַיֶּבֶת לְהֵנִיק אֶת בְּנָהּ, וְהוּא עָשִׁיר שֶׁרָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא תֵּנִיק אִשְׁתּוֹ, אִם רָצְתָה, שׂוֹכֵר מֵינִיקָה אוֹ קוֹנֶה שִׁפְחָה, מִפְּנֵי שֶׁעוֹלָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת:

הִיא אוֹמֶרֶת: רָאוּי לִשְׂכֹּר אוֹ לִקְנוֹת שִׁפְחָה, וְהוּא אוֹמֵר: אֵינִי רָאוּי, עָלֶיהָ לְהָבִיא רְאָיָה:

הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לְהֵנִיק אֶת בְּנָהּ, אֶלָּא אִם רָצְתָה, נוֹתֵן לָהּ שְׂכָרָהּ וּמֵינִיקָתוֹ; וְאִם לֹא רָצְתָה, נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת בְּנוֹ וְהוּא מְטָפֵּל בּוֹ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הֵנִיקָה אוֹתוֹ עַד שֶׁהִכִּירָהּ, אֲבָל אִם הִכִּירָהּ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִינֹק מֵאַחֶרֶת (טוּר), אֲפִלּוּ הוּא סוּמָא, אֵין מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת הַוָּלָד, אֶלָּא כּוֹפִין אוֹתָהּ וּמֵינִיקָתוֹ עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ. הַגָּה: וְהוּא נוֹתֵן לָהּ שְׂכַר הֲנָקָה (טוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ אִשָּׁה אַחֶרֶת, שֶׁהֵנִיקָה וָלָד עַד שֶׁמַּכִּירָהּ, כּוֹפִין אוֹתָהּ וּמֵינִיקָתוֹ בְּשָׂכָר, מִפְּנֵי סַכָּנַת הַוָּלָד (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פֶּרֶק אַף עַל פִּי). וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָא דִּגְרוּשָׁה אֵינָהּ מְחֻיֶּבֶת לְהֵנִיק אִם אֵינוֹ מַכִּירָהּ, הַיְנוּ כְּשֶׁמּוֹצֵא מֵינֶקֶת אַחֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ לְהַשְׂכִּיר, אֲבָל אִם אֵין לוֹ, כּוֹפֶה אוֹתָהּ וּמֵינִיקָתוֹ (ר"י); אֲבָל אִם הִשְׂכִּירָה כְּבָר עַצְמָהּ לַאֲחֵרִים, וְאוֹתוֹ וָלָד מַכִּירָהּ, אֵין דּוֹחִין אוֹתוֹ וָלָד מִפְּנֵי בְּנָהּ, אֶלָּא בֵּית דִּין מַשְׂכִּירִין לִבְנָהּ מֵינִיקָה אַחֶרֶת (הָרֹא"שׁ כְּלָל י"ז):

הַגְּרוּשָׁה אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ, אֲבָל נוֹתֵן לָהּ יוֹתֵר עַל שְׂכָרָהּ דְּבָרִים שֶׁהַקָּטָן צָרִיךְ לָהֶם, מִכְּסוּת וּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְסִיכָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה; אֲבָל הַמְעֻבֶּרֶת, אֵין לָהּ כְּלוּם:

שָׁלְמוּ חֳדָשָׁיו וּגְמָלַתּוּ, אִם רָצְתָה הַמְגֹרֶשֶׁת שֶׁיִּהְיֶה בְּנָהּ אֶצְלָהּ, אֵין מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת, אֶלָּא כּוֹפִין אֶת אָבִיו וְנוֹתֵן לוֹ מְזוֹנוֹת וְהוּא אֵצֶל אִמּוֹ; וְאַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים יֵשׁ לָאָב לוֹמַר: אִם אֵינוֹ אֶצְלִי לֹא אֶתֵּן לוֹ מְזוֹנוֹת. וְהַבַּת אֵצֶל אִמָּהּ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֵׁשׁ. כֵּיצַד, הָיָה הָאָב רָאוּי לִצְדָקָה, מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הָרָאוּי לָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְזָנִין אוֹתָהּ וְהִיא אֵצֶל אִמָּהּ; וַאֲפִלּוּ נִשֵּׂאת הָאֵם לְאַחֵר, בִּתָּהּ אֶצְלָהּ וְאָבִיהָ זָן אוֹתָהּ מִשּׁוּם צְדָקָה, עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב וְתִזּוֹן אַחַר כָּךְ מִנְּכָסָיו בִּתְנַאי כְּתֻבָּתָהּ וְהִיא אֵצֶל אִמָּהּ. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁנִּרְאֶה לְבֵית דִּין שֶׁטּוֹב לַבַּת לִהְיוֹת עִם אִמָּהּ, אֲבָל אִם נִרְאֶה לָהֶם שֶׁטּוֹב לָהּ יוֹתֵר לֵישֵׁב עִם בֵּית אָבִיהָ, אֵין הָאֵם יְכוֹלָה לָכֹף שֶׁתִּהְיֶה עִמָּהּ (ר"מ פַּדּוּאָה סִימָן צ"ג). מֵתָה הָאֵם, אֵין אֵם אִמָּהּ יְכוֹלָה לָכֹף שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים עִמָּהּ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרשב"ץ):

אִם לֹא רָצְתָה הָאֵם שֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיהָ עִמָּהּ אַחַר שֶׁגְּמָלָתָן, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת, הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ, וְנוֹתֶנֶת אוֹתָם לַאֲבִיהֶם, אוֹ מַשְׁלֶכֶת אוֹתָם לַקָּהָל אִם אֵין לָהֶם אָב, וְהֵם מְטַפְּלִים בָּהֶם, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת: