אבן העזר סימן כה

רָאוּי לָאָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבְמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה וּבְדַעַת נְכוֹנָה, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִלְּהִכָּשֵׁל בִּדְבַר עֶרְוָה. וְיִזָּהֵר מֵהַיִּחוּד שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם הַגָּדוֹל. וְכֵן יִנְהוֹג לְהִתְרַחֵק מֵהַשְּׂחוֹק וּמֵהַשִּׁכְרוּת וּמִדִּבְרֵי עֲגָבִים (פֵּרוּשׁ, דִּבְרֵי שְׂחוֹק וְחֵשֶׁק). וְלֹא יֵשֵׁב בְּלֹא אִשָּׁה, שֶׁמִּנְהָג זֶה גּוֹרֵם לְטָהֳרָה גְּדוֹלָה. יְתֵרָה מִכָּל זֹאת אָמְרוּ: יְפַנֶּה עַצְמוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְיַרְחִיב דַּעְתּוֹ בַּחָכְמָה, שֶׁאֵין מַחֲשֶׁבֶת עֲרָיוֹת מִתְגַּבֶּרֶת אֶלָּא בְּלֵב פָּנוּי מֵהַחָכְמָה:

וְלֹא יָקֵל רֹאשׁוֹ עִם אִשְׁתּוֹ וְלֹא יְנַבֵּל פִּיו בְּדִבְרֵי הֲבַאי, אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר: "מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ" (עָמוֹס ד, יג) אָמְרוּ חֲכָמִים זַ"ל: אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אָדָם לְאִשְׁתּוֹ עָתִיד לִתֵּן עָלֶיהָ אֶת הַדִּין. וְאַל יְסַפֵּר עִמָּהּ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתֵּן דַּעְתּוֹ בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְאִם סִפֵּר עִמָּהּ וְשִׁמֵּשׁ מִיָּד, עָלָיו נֶאֱמַר: "מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ" (עָמוֹס ד, יג). אֲבָל בְּעִנְיְנֵי תַּשְׁמִישׁ יָכוֹל לְסַפֵּר עִמָּהּ, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת תַּאֲוָתוֹ; אוֹ אִם הָיָה לוֹ כַּעַס עִמָּהּ וְצָרִיךְ לְרַצּוֹתָהּ שֶׁתִּתְפַּיֵּס, יָכוֹל לְסַפֵּר עִמָּהּ כְּדֵי לְרַצּוֹתָהּ. הַגָּה: וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִם אִשְׁתּוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה, בּוֹעֵל בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה וּמְנַשֵּׁק בְּכָל אֵבֶר שֶׁיִּרְצֶה, וּבָא עָלֶיהָ בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, אוֹ דֶּרֶךְ אֵבָרִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה (טוּר). וְיֵשׁ מְקִלִּין וְאוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ אֲפִלּוּ אִם הוֹצִיא זֶרַע, אִם עוֹשֶׂה בְּאַקְרַאי וְאֵינוֹ רָגִיל בְּכָךְ (גַּם זֶה טוּר בְּשֵׁם ר"י). וְאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר בְּכָל אֵלֶּה, כָּל הַמְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ קָדוֹשׁ יֹאמְרוּ לוֹ (דִּבְרֵי הָרַב). וְלֹא יַרְבֶּה בְּתַשְׁמִישׁ לִהְיוֹת מָצוּי אֶצְלָהּ תָּמִיד, שֶׁדָּבָר זֶה פָּגוּם הוּא מְאֹד וּמַעֲשֵׂה בּוּרוּת הוּא; אֶלָּא כָּל הַמְמַעֵט בְּתַשְׁמִישׁ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְבַטֵּל עוֹנָה אֶלָּא מִדַּעַת אִשְׁתּוֹ. וְאַף כְּשֶׁיְּשַׁמֵּשׁ בִּשְׁעַת הָעוֹנָה לֹא יְכַוֵּן לַהֲנָאָתוֹ, אֶלָּא כְּאָדָם הַפּוֹרֵעַ חוֹבוֹ שֶׁהוּא חַיָּב בְּעוֹנָתָהּ, וּלְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, וְשֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. וְלֹא יִבְעֹל אֶלָּא מֵרְצוֹנָהּ, וְאִם אֵינָהּ מְרֻצָּה יְפַיְּסֶנָּהּ עַד שֶׁתִּתְרַצֶּה. וְיִהְיֶה צָנוּעַ מְאֹד בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. וְלֹא יְשַׁמֵּשׁ בִּפְנֵי שׁוּם מִין אָדָם, אֲפִלּוּ קָטָן, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר:

אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וּבַגַּנִּים וּבַפַּרְדֵּסִים, אֶלָּא בְּבֵית דִּירָה, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּזְנוּת וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לִידֵי זְנוּת; וְהַבּוֹעֵל אֶת אִשְׁתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

אָסוּר לְאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַאֲפָלַת טַלִּית. הֲרֵי שֶׁהָיְתָה שַׁבָּת, וְלֹא הָיָה לוֹ בַּיִת אַחֵר, וְהָיָה הַנֵּר דָּלוּק, לֹא יְשַׁמֵּשׁ כְּלָל. וְכֵן אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, שֶׁעַזּוּת פָּנִים הִיא לוֹ. וְעַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים סִי' ר"מ סָעִיף י"א וְסִי' שט"ו סָעִיף א':

אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, אֶלָּא לַחֲשׂוּכֵי בָּנִים:

אַכְסְנַאי אַל יְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁיָּבֹא לְבֵיתוֹ:

לֹא יָבֹא עַל אִשְׁתּוֹ וְהִיא שְׂנוּאָה לוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. וְכֵן אִם גָּמַר בְּלִבּוֹ לְגָרְשָׁהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ שְׂנוּאָה לוֹ, לֹא יָבֹא עָלֶיהָ:

לֹא יָבֹא עָלֶיהָ וְהוּא אוֹ הִיא שִׁכּוֹרִים:

לֹא יְשַׁמֵּשׁ עִם אִשְׁתּוֹ לִתֵּן דַּעְתּוֹ עַל אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ שְׁתֵּיהֶן נָשָׁיו. וְעַיֵּן עוֹד מִדִּינִים אֵלּוּ בְּאֹרַח חַיִּים סִי' ר"מ: