אבן העזר סימן כא

צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד. וְאָסוּר לִקְרֹץ בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו וְלִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאֶחָד מֵהָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לִשְׂחֹק עִמָּהּ, לְהָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגְדָּהּ אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ. וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בִּבְשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אָסוּר. וְאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. וְאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים שֶׁל אִשָּׁה שֶׁהוּא מַכִּירָהּ, אֲפִלּוּ אֵינָם עָלֶיהָ, שֶׁמָּא יָבֹא לְהַרְהֵר בָּהּ. פָּגַע אִשָּׁה בַּשּׁוּק, אָסוּר לְהַלֵּךְ אַחֲרֶיהָ, אֶלָּא רָץ וּמְסַלְּקָהּ לַצְּדָדִין אוֹ לְאַחֲרָיו. וְלֹא יַעֲבֹר בְּפֶתַח אִשָּׁה זוֹנָה, אֲפִלּוּ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה, כְּאִלּוּ נִסְתַּכֵּל בְּבֵית הַתֹּרֶף (פי', עֶרְוָה) שֶׁלָּהּ. וְאָסוּר לִשְׁמֹעַ קוֹל עֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ. וְהַמִּתְכַּוֵּן לְאֶחָד מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים אֲסוּרִים גַּם בְּחַיָּבֵי לָאוִין:

לֹא תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּעוֹת רֹאשׁ בַּשּׁוּק, אֶחָד פְּנוּיָה וְאֶחָד אֵשֶׁת אִישׁ:

מֻתָּר לְאָדָם לְהַבִּיט בְּאִשְׁתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִדָּה וְהִיא עֶרְוָה לוֹ; אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה בִּרְאִיָּתָהּ, הוֹאִיל וְהִיא מֻתֶּרֶת לְאַחַר זְמַן אֵינוֹ בָּא בָּזֶה לִידֵי מִכְשׁוֹל. אֲבָל לֹא יִשְׂחַק וְלֹא יָקֵל רֹאשׁ עִמָּהּ:

אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִשָּׁה כְּלָל, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשֻׁחְרֶרֶת, שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי הִרְהוּר עֲבֵרָה. בְּאֵיזֶה שִׁמּוּשׁ אָמְרוּ, בִּרְחִיצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, אֲפִלּוּ לִיצֹק לוֹ מַיִם לִרְחֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו אֲפִלּוּ אֵינָהּ נוֹגַעַת בּוֹ, וְהַצָּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו, וּמְזִיגַת הַכּוֹס. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין בַּאֲכִילָה עִמָּהּ בִּקְעָרָה נַמִּי אָסוּר בְּכָל עֶרְוָה כְּמוֹ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה (בִּנְיָמִין זְאֵב סִימָן קמ"ג). וְיֵשׁ מְקִלִּין בְּכָל אֵלֶּה, דְּלֹא אָסְרוּ דְּבָרִים שֶׁל חִבָּה אֶלָא בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה (רַשְׁבָּ"א אָלֶף קמ"ח). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל זֶה אֵינוֹ אָסוּר רַק בִּמְקוֹם יִחוּד, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם מְצוּיִים כְּגוֹן בַּמֶּרְחָץ, מֻתָּר לִרְחֹץ מכּוּתִיוֹת שְׁפָחוֹת, וְכֵן נוֹהֲגִים (מָרְדְּכַי פ' אע"פ בְּשֵׁם הָר"ש בַּר בָּרוּךְ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ חִבָּה, רַק כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, מֻתָּר. לָכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל בִּדְבָרִים אֵלּוּ (תּוֹסָפוֹת סוֹף קִדּוּשִׁין). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לִנְהֹג אֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ בִּדְבָרִים שֶׁל חִבָּה, כְּגוֹן לְעַיֵּן בְּרֵישֵׁהּ אִם יֵשׁ לוֹ כִּנִּים, בִּפְנֵי אֲחֵרִים (נ"י פֶּרֶק חֶזְקַת הַבָּתִּים):

אֵין שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי בַּעְלָהּ אָסוּר לִשְׁלֹחַ לָהּ דִּבְרֵי שְׁלוֹמִים. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁאֹל לְבַעְלָהּ אֵיךְ שְׁלוֹמָהּ:

הַמְחַבֵּק אוֹ הַמְנַשֵּׁק אַחַת מֵהָעֲרָיוֹת שֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נוֹקְפוֹ עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה וַאֲחוֹת אָבִיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה כְּלָל, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר וּדְבַר אִסוּר הוּא וּמַעֲשֵׂה טִפְּשִׁים, שֶׁאֵין קְרֵבִים לָעֶרְוָה כְּלָל, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, חוּץ מֵהָאָב לְבִתּוֹ וּמֵהָאֵם לִבְנָהּ. כֵּיצַד, מֻתָּר הָאָב לְחַבֵּק בִּתּוֹ וּלְנַשְּׁקָהּ וְלִישֹׁן עִמָּהּ בְּקֵרוּב בָּשָׂר, וְכֵן הָאֵם עִם בְּנָהּ, כָּל זְמַן שֶׁהֵם קְטַנִּים. הִגְדִּילוּ, וְנַעֲשָׂה הַבֵּן גָּדוֹל וְהַבַּת גְּדוֹלָה עַד שֶׁיִּהְיוּ "שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ" (יְחֶזְקֵאל טז, ז), זֶּה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְהִיא יְשֵׁנָה בִּכְסוּתָהּ. וְאִם הָיְתָה הַבַּת בּוֹשָׁה לַעֲמֹד לִפְנֵי אָבִיהָ עֲרֻמָּה, אוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה, וְכֵן אִם הָאֵם בּוֹשָׁה לַעֲמֹד בִּפְנֵי בְּנָהּ עֲרֻמָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם קְטַנִּים, מִשֶּׁהִגִּיעוּ לִכָּלֵם מֵהֶם, אֵין יְשֵׁנִים עִמָּהֶם אֶלָּא בִּכְסוּתָן: