אבן העזר סימן קה

יְכוֹלָה אִשָּׁה לִמְכֹּר כְּתֻבָּתָהּ אוֹ לִתְּנָהּ לַאֲחֵרִים, בֵּין כֻּלָּהּ בֵּין מִקְצָתָהּ, וְהַלּוֹקֵחַ וְהַמְקַבֵּל עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁאִם תִּתְאַלְמֵן אוֹ תִּתְגָּרֵשׁ יִקְּחוּ הֵם כְּתֻבָּתָהּ, וְאִם תָּמוּת בְּחַיֵּי הַבַּעַל אֵין לָהֶם כְּלוּם. וְאִם מָכְרָה לְבַעֲלָהּ, הַמֶּכֶר מֶכֶר וְאָסוּר לְהַשְׁהוֹתָהּ אֶלָּא אִם כֵּן יִכְתֹּב לָהּ אַחֶרֶת בְּעִקַּר הַכְּתֻבָּה:

הַמּוֹכֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ לַאֲחֵרִים וּמֵת הַבַּעַל בְּחַיֶּיהָ, אִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁבְּעָה עַל כְּתֻבָּתָהּ אֵין לַלּוֹקֵחַ וְלַמְקַבֵּל כְּלוּם. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנִּתְאַלְמְנָה וּמֵתָה, שֶׁהִיא לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִפָּרַע מִן הַיְתוֹמִים אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. אֲבָל אִם נִתְגָּרְשָׁה וּמֵתָה, לָקוֹחוֹת נִשְׁבָּעִים שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פְּקָדַתְנוּ, וְנוֹטְלִים. וְדַוְקָא שֶׁמֵּתָה, אֲבָל אִם הִיא בַּחַיִּים צְרִיכָה לִשָּׁבַע שֶׁלֹּא נִפְרְעָה, וְאִם אֵינָהּ רוֹצָה לִשָּׁבַע יַפְסִידוּ הַלָּקוֹחוֹת. וְאִם אָמְרָה שֶׁנִּפְרְעָה אַחַר שֶׁמָּכְרָה, נֶאֱמֶנֶת, בְּמִגּוֹ שֶׁאִם הָיְתָה רוֹצָה לִמְחֹל. אֲבָל אִם אָמְרָה שֶׁנִּפְרְעָה קֹדֶם הַמֶּכֶר, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת:

מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וְאַלְמָנָה, וּמֵתָה הָאַלְמָנָה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁבְּעָה עַל הַכְּתֻבָּה, הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם:

הַמּוֹכֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ, בֵּין לְבַעֲלָהּ בֵּין לַאֲחֵרִים, לֹא הִפְסִידָה שׁוּם דָּבָר מִתְּנָאֵי כְּתֻבָּתָה. אֲבָל הַמּוֹחֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ לְבַעֲלָהּ, אִבְּדָה כָּל תְּנָאֵי כְּתֻבָּה. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ נְדוּנְיָתָהּ הִפְסִידָה, אִם אֵינָהּ בְּעַיִן (רִיבָ"שׁ סִימָן קמ"ט בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן וְהָרַשְׁבָּ"א). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא הִפְסִידָה נְדוּנְיָתָהּ אֶלָּא אִם כֵּן אָמְרָה: כָּל מַה שֶּׁבַּשְּׁטָר מָחוּל לְךְ (מהרי"ו סִימָן י"ט):

הַמּוֹחֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ אֵינָהּ צְרִיכָה לֹא קִנְיָן וְלֹא עֵדִים, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרִים שֶׁהַדַּעַת סוֹמֶכֶת עֲלֵיהֶם וְלֹא יִהְיוּ דִּבְרֵי שְׂחוֹק וְהִתּוּל אוֹ דִּבְרֵי תֵּימָה, אֶלָּא בְּדַעַת נְכוֹנָה. הַגָּה: אֲנָסָהּ לִמְחֹל, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מִתְקוֹטֵט עִמָּהּ תָּמִיד וּמָחֲלָה לוֹ כְּדֵי שֶׁתֵּשֵׁב עִמּוֹ בְּשַׁלְוָה, מְחִילָתָהּ בְּטֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָסְרָה מוֹדָעָה (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תתפ"ג):

הַמּוֹכֵר שְׁטָר חוֹב לַחֲבֵרוֹ, וְחָזַר וּמְחָלוֹ לוֹ, מָחוּל. וַאֲפִלּוּ יוֹרֵשׁ מוֹחֵל. לְפִיכָךְ, מָכְרָה כְּתֻבָּתָהּ וּמֵת הַבַּעַל וְאַחַר כָּךְ מֵתָה, בְּנָהּ יָכוֹל לִמְחֹל וְהַמֶּכֶר בָּטֵל. וַאֲפִלּוּ אֵין לָהּ יוֹרֵשׁ אַחֵר אֶלָּא זֶה הַבֵּן וְנִמְצָא פִּרְעוֹן הַכְּתֻבָּה עָלָיו, יָכוֹל לִמְחֹל לְעַצְמוֹ כְּדֵי לְבַטֵּל הַמִּקָּח, וְיוֹרֵשׁ הַכְּתֻבָּה:

מִי שֶׁמָּכַר בְּחַיֵּי אָבִיו כְּתֻבַּת אִמּוֹ שֶׁאִם יָמוּת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ תָּמוּת אִמּוֹ וְיִירַשׁ הוּא אֶת כְּתֻבָּתָהּ שֶׁיִּהְיֶה הַלּוֹקֵחַ עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ לִגְבּוֹתָהּ, וְהִתְנָה שֶׁאִם תְּעַרְעֵר אִמּוֹ עַל הַמֶּכֶר שֶׁלֹּא יְסַלְּקֶנּוּ מֵעִרְעוּר, וּמֵתָה וְלֹא עִרְעֲרָהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: אֲנִי בִּמְקוֹם אִמִּי וּכְמוֹ שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְעַרְעֵר עַל הַמְּקָּח גַּם אֲנִי מְעַרְעֵר וַאֲבַטְּלֶנּוּ, שֶׁעִרְעוּר שֶׁל עַצְמוֹ קִבֵּל עָלָיו וַדַּאי: