אבן העזר סימן קד

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    בֵּית דִּין שֶׁמּוֹכְרִים לְהַגְבּוֹת לְאַלִמָנָה כְּתֻבָּתָהּ, אֵין מוֹכְרִין אֶלָּא בְּהַכְרָזָה. וּמַכְרִיזִים שְׁלֹשִׁים יוֹם רְצוּפִים, אוֹ שִׁשִּׁים יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי. וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב. וּבְשָׁעָה שֶׁמַּכְרִיזִין מְסַיְּמִין הַשָּׂדֶה בִּמְצָרֶיהָ וּמוֹדִיעִים כַּמָּה הִיא יָפָה וּבְכַמָּה הִיא שׁוּמָא, וְשֶׁרוֹצִים לְמָכְרָהּ כְּדֵי לְהַגְבּוֹת לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ:
  2. ב
    בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ שֶׁלֹּא בְּהַכְרָזָה, אֲפִלּוּ מָכְרוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, נַעֲשׂוּ כְּמִי שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה וְחוֹזְרִים וּמוֹכְרִים בְּהַכְרָזָה:
  3. ג
    בֵּית דִּין שֶׁהִכְרִיזוּ כָּרָאוּי וּבָדְקוּ יָפֶה וְדִקְדְּקוּ בַּשּׁוּמָא, אַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּ וּמָכְרוּ שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם אוֹ מָאתַיִם בְּמָנֶה, הֲרֵי מִכְרָם קַיָּם. אֲבָל אִם לֹא בָּדְקוּ בַּשּׁוּמָא, וְלֹא כָּתְבוּ אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת שֶׁהִיא דִּקְדּוּק הַשּׁוּמָא וְהַהַכְרָזָה, וְטָעוּ וְהוֹתִירוֹ שְׁתוּת אוֹ פִּחֲתוּ שְׁתוּת, מִכְרָם בָּטֵל. פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, מִכְרָם קַיָּם. וְכֵן אִם מָכְרוּ קַרְקַע בְּעֵת שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְהַכְרִיז עָלֶיהָ, וְטָעוּ, וּפִחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת, מִכְרָן בָּטֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהִכְרִיזוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִכְרִיזוּ, אֲפִלּוּ טָעוּ בְּכֶפֶל, הַמִּקָּח קַיָּם (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ) פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, מִכְרָם קַיָּם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר אוֹנָאָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכְרִיזוּ. אֵיזֶהוּ הָעֵת שֶׁאֵינָם צְרִיכִים הַכְרָזָה, בְּעֵת שֶׁיִּמְכְּרוּ קַרְקַע לִקְבוּרָה אוֹ לִמְזוֹנוֹת הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת אוֹ לִתֵּן מְנַת הַמֶּלֶךְ, אֵינָם צְרִיכִים הַכְרָזָה, לְפִי שֶׁהַדָּבָר נָחוּץ. וְכֵן אִם לָווּ לְצֹרֶךְ דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּשֶׁמּוֹכְרִים לְפָרְעָם אֵינָם צְרִיכִים הַכְרָזָה:
  4. ד
    וְכֵן בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם טְעוּנִים הַכְרָזָה וְטָעוּ בִּשְׁתוּת, מִכְרָם בָּטֵל. פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, מִכְרָם קַיָּם. וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאֵין מַכְרִיזִים עֲלֵיהֶם: הָעֲבָדִים וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַמִּטַּלְטְלִים. הָעֲבָדִים, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ וְיִבְרְחוּ; וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַמִּטַּלְטְלִים, שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ; לְפִיכָךְ שָׁמִין אוֹתָם בְּבֵית דִּין וּמוֹכְרִים אוֹתָם מִיָּד. וְאִם הַשּׁוּק קָרוֹב לַמְּדִינָה, מוֹלִיכִים אוֹתָם לַשּׁוּק. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לְהַכְרִיז שׁוּם דָּבָר, דִּינוֹ כִּדְבָרִים שֶׁאֵינָן מַכְרִיזִין (טוּר):
  5. ה
    הֵיכָא דְּטָעוּ וְנִתְאַנּוּ בִּשְׁתוּת, שֶׁהַמֶּכֶר בָּטֵל, אִם יִרְצוּ בֵּית דִּין לְקַיֵּם הַמִּקָּח וּלְהַחֲזִיר הָאוֹנָאָה, הָרְשׁוּת בְּיָדָם. וְיֵשׁ חוֹלְקִים בָּזֶה:
  6. ו
    שָׁלִיחַ שֶׁמָּכַר וְטָעָה וְנִתְאַנָּה אֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא, הַמֶּכֶר בָּטֵל אֲפִלּוּ אִם הוּא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאִם הִטְעָה אֶת הַלּוֹקֵחַ, עַד שְׁתוּת, הַמִּקָּח קַיָּם וְזָכָה הַמְשַׁלֵּחַ בַּיִּתְרוֹן. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַיָּן שֶׁנִּתְמַנָּה עַל פִּי הֻרְמָנָא דְּמַלְכָּא וּמָכַר עַל יְדֵי שְׁלוּחוֹ, עָדִיף מִשְּׁאָר שְׁלִיחַ בֵּית דִּין, וְהָוֵי כְּבֵית דִּין שֶׁטָּעוּ וּמִכְרָן קַיָּם; וְכָל שֶׁכֵּן אִם מָכַר בְּעַצְמוֹ (רִיבָ"שׁ סִימָן קע"ט):