שיוך למשנה
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
) י"א אשר כללי הש"ס לא נאמרו אלא בדברים הנהוגים בימיהם (מהרי"ק שורש קסה הובא בתוי"ט כלים פ"ג מ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תמ
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
הובא בתויו"ט כלים פ"ג, מ"ב), הרי מלבד (כדמסיק שם) דכל כמה שנוכל לקיים הכלל נקיים, הנה נלפענ"ד פשוט דאין זה אמור אלא בהכללים מסוג פלוני ופלוני הלכה כפלוני, דטעמם הוא מפני שידעו שהאחד בקי יותר מחברו בדינים אלו, ובמילא י"ל דלא נאמר הכלל אלא במה שנהוג אצלם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
הובא בתויו"ט כלים פ"ג, מ"ב), הרי מלבד (כדמסיק שם) דכל כמה שנוכל לקיים הכלל נקיים, הנה נלפענ"ד פשוט דאין זה אמור אלא בהכללים מסוג פלוני ופלוני הלכה כפלוני, דטעמם הוא מפני שידעו שהאחד בקי יותר מחברו בדינים אלו, ובמילא י"ל דלא נאמר הכלל אלא במה שנהוג אצלם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
42 כלים פ"ג מ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
49 כלים פ"ג מ"ה. וראה תו"א תרומה עט, סע"ד. סה"מ תש"ט ע' 79 ובהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
50 כלים פ"ג מ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
1396 כלים פ"ג מ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
135 תפלה לשון התחברות, וכמו התופל כלי חרס (כלים פ"ג מ"ה. וראה קונטרס העבודה בתחלתו, ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
621 כלים פ"ג מ"ה. וראה תו"א תרומה עט, סע"ד. סה"מ תש"ט ע' 79 בהערה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
306 כלים פ"ג מ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
589 "כמו שאיתא פירש"י פ' ויצא (ל, ח) גבי נפתלי כו' נפתלתי עם אחותי שי"א שהוא מלשון צמיד פתיל, וכן ג"כ במשנה (כלים פ"ג מ"ה) התופל* כלי חרס" – אוה"ת שם ע' א'קצח (ב"נוסחא שני'").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
1155 כלים פ"ג מ"ה. וראה פרש"י ויצא ל, ח. ובאוה"ת שם (כרך ה) תתסז, ב ואילך. סה"מ תש"ט ע' 79.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה טעם פסק הרמב"ם ביד החזקה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
ואף דאפ"ל בשני קושיות אלו ע"פ מ"ש מהרי"ק בשו"ת שורש קס"ה ותויו"ט כלים פ"ג מ"ב – הובא בנו"ב מהד"ת אה"ע קמ"ח – דכל הכללות שנאמרו בש"ס הלכה כפלוני כו' הן בתנאים הן באמוראים ל"נ אלא בדברים הנהוגים בימי האמוראים, אבל בדברים שאינם נהוגים בימיהם לא נכללו בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה טעם פסק הרמב"ם ביד החזקה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
ואף דאפ"ל בשני קושיות אלו (מהכללים דהלכה כסתם משנה והלכה כרבי) ע"פ מ"ש מהרי"ק בשו"ת שורש קס"ה ותויו"ט כלים פ"ג מ"ב – הובא ו בנודע ביהודה מהד"ת אה"ע סי' קמ"ח – " דכל הכללות שנאמרו בש"ס הלכה כפלוני כו' הן בתנאים הן באמוראים, לא נאמרו אלא בדברים הנהוגים בימי האמוראים, אבל בדברים שאינם נהוגים בימיהם (כבנדו"ד, בהפלוגתא באופן הנחת המנורה בביהמ"ק) לא נכללו בזה " ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנט באיזה כלי נוטלין לידים וכיצד יבאו המים לידיו י
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ח
עו ולדעה הא' מועיל זפת אף בכלי עץ, כמבואר במשנה כלים פ"ג מ"ח, וראה שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קעו ח"ג סי"ב. וראה גם לעיל: ואפילו לא סתמו בזפת ... אם הוא כלי עץ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול יהי' כבוד כו' אי זה בית כו'
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
35 התפלה. . התופל כלי חרס : כלים פ"ג, מ"ה. ראה תו"א תרומה עט, סע"ד. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' פ. מאמרי אדמו"ר הצ"צ תרט"ו ע' מח. סה"מ תרכ"ט ע' כח וע' תא. תרמ"ד ע' רטו. תער"ב ח"א ע' תריח. ח"ב ע' תשפו. תש"ט ע' 79 (הב') בהערה. ד"ה באתי לגני תש"ל פי"א בהערה (קונ' יו"ד שבט תש"נ — סה"מ מלוקט ד ע' קמה). לקו"ש ח"י אלול כרך כ"ד ע' 315.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם בן פורת יוסף
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
36 תפלה ל' הטופל כלי חרס : כלים פ"ג, מ"ה. ראה לקמן הנחה ד"ה גן נעול הב' על יד הערה 10. לקמן ח"ב (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל הב' על יד הערה 82. תו"א תרומה עט, סע"ד. סה"מ תש"ט ע' 79 (הב') בהערה. תרל"ח ע' רמב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גן נעול
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
10 דתפלה. . הטופל כלי חרס : כלים פ"ג, מ"ה. ראה לעיל הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' ובהערה 36.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב'
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
82 תפלה. . התופל כלי חרס : כלים פ"ג, מ"ה. ראה גם (לעיל ח"א בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' ובהערה 36.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
15 תפלה . . התופל כלי חרס : כלים פ"ג, מ"ה. ראה תו"א תרומה עט, סע"ד. סה"מ תרל"ח ע' רמב. וש"נ. תר"ם ח"א ע' ש. וש"נ. לקמן מאמר והנחה ד"ה ועבדתם את ה"א פ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
91 תפלה . . התופל כלי חרס : כלים פ"ג, מ"ה. ראה גם לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה פ"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
68 ותפלה . . התופל כלי חרס : כלים פ"ג, מ"ה. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והי' אור הלבנה פ"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו תיקון המקוה של כ"ק אדמו"ר הזקן
מקור מפורש
במשנה זו
משנה א
26 לענין נקב בכלי חרס שיטהר מטומאתו, מבואר במשנה (כלים פ"ג מ"א): "שיעור כלי חרס ליטהר, העשוי לאוכלין שיעורו בזיתים, העשוי למשקין שיעורו במשקין". וכן נפסק ברמב"ם (כלים פי"ט ה"א): "כמה שיעור השבר שישבר כלי חרס ויטהר מטומאתו אם היה טמא, או לא יקבל טומאה אם היה טהור, העשוי לאוכלין משינקב כמוציא זיתים, והעשוי למשקין משינקב מכניס במשקין".
ולענין כלי עץ נתבאר במשנה (כלים פי"ז מ"א): "כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים". ופירש הר"ש (שם): "לענין טומאה בזיתים, הני מילי בכלי חרס, אבל הכא בכלי עץ". וכן נפסק ברמב"ם (כלים פ"ו ה"ב): "כמה שיעור השבר שישבר בכלי עץ או כלי עצם ויהיה טהור, כל כלי בעלי בתים שיעורין כרמונים, כיצד משינקב הכלי במוציא רמון טהור".
וגם לענין נקב המטהר כלי לענין מקוה, נפסק ברמב"ם (הל' מקואות פ"ו ה"ד): "הלוקח כלי גדול כגון חבית גדולה או עריבה גדולה ונקבו נקב המטהרו וקבעו בארץ ועשהו מקוה הרי זה כשר".
וכן נפסק גם בשו"ע (סי' רא ס"ז): "הלוקח כלי גדול כגון חבית גדולה או עריבה גדולה ונקבו נקב המטהרו וקבעו בארץ ועשהו מקוה הרי זה כשר".
והוכיח מכך בשו"ת צמח צדק (סי' קעו ח"ב ס"א): "ולא חילק אם הכלי היא של חרס או של עץ, אם כן משמע ודאי דאף גם בכלי עץ צריך נקב המטהרו, והיינו כמוציא רמון דווקא, ולא סגי בזה נקב כשפופרת הנאד. וכן כתב בספר באר יעקב סי' ר"א ע"ש בתשובת בעל המחבר הג"מ יאקב ז"ל שהאריך להוכיח כן (ודלא כדפירש הרב"י בהרמב"ם). וכתב שם שהרמב"ם יצא לו דין זה מן הירושלמי דיומא דהים של שלמה היה מנוקב כמוציא רמון בכדי להוציאו מתורת כלי, אלמא דבעי' נקב המטהרו, ולא סגי בכשפופרת הנאד".
והיינו מים שעשה שלמה, כאמור (מלכים א פ"ז ודברי הימים ב פ"ד): "ויעש את הים ... עומד על שנים עשר בקר ... והים לרחצה לכהנים בו". ואמרינן בירושלמי (יומא פ"ג ה"ח): "בית טבילה לכהנים הוא, והים לרחצה לכהנים בו. ולא כלי הוא? אמת המים מושכת לו מעיטם והיו רגליו שבדרום פחותים כרמונים". הרי שגם לענין נקב המטהר כלי לענין מקוה צריך שיהי' הנקב כמוציא רמון. ולכן הצריך רבינו גם בתיבה שלפנינו, שכדי לטבול בו צריך שיהי' בו נקב "בשיעור מוציא רמון".
*
אמנם תנן (מקוואות פ"ו מ"ה): "השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהם אלא אם כן היו נקובין כשפופרת הנוד". וכן נפסק ברמב"ם (הל' מקוואות פ"ו ה"ח): "השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהן אלא אם כן היו נקובים כשפופרת הנוד".
שיעור שפופרת הנאד הוא כמבואר בשו"ע (סי' רא ס"מ): "שהוא כשתי אצבעות ראשונים מהארבע שבפס היד מתפכות בחלל הנקב", שהוא הרבה פחות משיעור כמוציא רמון, ומשיעור "טפח על טפח מרובע", שכותב רבינו כאן.
וכדי להתאים את שתי הלכות אלו מבאר בב"י (סי' רא צט, א): "ומ"ש אחר כך (שם ה"ח) השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהן אלא אם כן היו נקובים כשפופרת הנאד, והיא משנה בפרק ו' דמסכת מקואות (מ"ה), הטעם שלא הצריכו בהן נקב המטהרן כמו שאמרו בכלי חרס, נראה דהיינו משום דכלי חרס שאני דשיעור המטהרן הוי בציר משפופרת הנאד הילכך כיון דבטל שם כלי מינייהו בנקב כמוציא זית בהכי סגי, אבל בשידה [ו]תיבה שהן כלי עץ ושיעור המטהרן הוא גדול מאד שהוא בכמוציא רמון (כלים פי"ז מ"א), ראו חכמים דלבטלו מתורת כלי לענין מקוה דליסגי ליה בכשפופרת הנאד, שהוא שיעור המספיק לענין עירוב מקואות, דאף על גב דלבטלו מכלי לענין טומאה צריך שיהיה יותר גדול שיעורא דלטומאה וטהרה לחוד ושיעורא דלענין מקואות לחוד". יוצא אם כן שלפי פירוש הב"י סגי בתיבה שלנו בנקב כשפופרת הנאד.
מאריך בזה בשו"ת צמח צדק (סי' קעו ח"ב), ומביא פוסקים רבים הסוברים כפשטות לשון הרמב"ם שבתיבה של עץ צריך להיות הנקב כמוציא רמון. ומסיק (שם ס"ח): "לענין מעשה ודאי דיש להחמיר לענין טבילה תוך כלי, שהוא איסור דאורייתא, לחוש לדעת הרמב"ם והראב"ד והרא"ה והריטב"א, שלדבריהם צריך לעשות נקב המטהרו לענין טומאה, כמבואר למעלה באריכות".
ועוד שם (ריש ח"ג): "דאע"ג דבב"י נראה דסבירא ליה להב"י, דלהרמב"ם די בכלי עץ גם כן בנקב כשפופרת הנאד, מכל מקום הרי בשו"ע הקבוע להוראה נשמר להעתיק רק לשון הרמב"ם במ"ש הלוקח כלי גדול כו', עיי"ש ס"ז שהוא ממש לשון הרמב"ם, ואם כן מה שיש לפרש בלשון הרמב"ם יש לפרש גם כן בלשון השו"ע. וכיון שנתבאר שלדעת הרמב"ם היכא שאין המים מעורבים וליכא עירוב מקואות בעינן בכלי עץ נקב כמוציא רמון, כמו כן יש לומר גם כן בדעת השו"ע ... ואף אם תמצי לומר שבב"י לא נתכוין לזה, מכל מקום ... מלשון השו"ע נראה לפרש דבעינן כמוציא כמון, וכמ"ש הרמב"ם".
וכעין זה ביאר את דברי רבינו גם במקוה ישראל (וולודורסקי, ס"ז אות לז): "כי גם המחבר בשו"ע ס"ז העתיק לשון הרמב"ם כלשונו ממש, וכתב בסתם נקב המטהרו , ולא כתב שהוא כמוציא זית בכלי חרס (כמ"ש בב"י בפשט דברי רמב"ם אלו), והוא ודאי משום דהב"י בעצמו הסתפק בפשט דברי הרמב"ם אם הוא כמ"ש בב"י, או אפשר דכוונת הרמב"ם בדבריו הסתומין הוא בדרך אחר ... באמת כוונת הרמב"ם הוא להחמיר טפי, דבכלי עץ בעינן דוקא כמוציא רמון ... ולכן פסק הגאון מרש"ז להלכה למעשה כדעת הרמב"ם (וכפסק המחבר בשו"ע כוותי')".
ומה שנתבאר ברמב"ם (הל' מקוואות פ"ו ה"ח): "השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהן אלא אם כן היו נקובים כשפופרת הנוד", מבאר בשו"ת צמח צדק (שם בקיצור לס"א): "ולא מהני עירוב מקואות לטבול בכלי אלא אם כן דוגמת השידה והתיבה שבים".
וביאר יותר (שם ס"ב): "ולא שייך לומר כן רק אם מי המקוה מקיפים להכלי מכל צד, שאף אם היו נוטלים הכלי משם היו יכולים להטביל שם במים שבאותו מקום שהיו כמו שהן עתה בהכלי, בכהאי גוונא שפיר יש לומר דכל עיקרה של טבילה זו הוא במקוה או מעיין שבקרקע, ואין זה ענין לטבילה בכלים כלל, דדל הכלי מהכא הרי יש כאן המעיין או המקוה שהוא בקרקע, אלא דבעינן כשפופרת הנאד בכלי שיהיו המים מעורבים".
*
ואף דהכא מיירי בתיבה שהיא גדולה יותר ממ' סאה, שבין כה אינה מקבלת טומאה, והי' אם כן מקום לומר שאינה צריכה נקב כמוציא רמון, וסגי בנקב כשפופרת הנאד. מכל נראה מדברי הרמב"ם ושאר הפוסקים שגם בזה צריכים נקב כמוציא רמון. והטעם לזה נתבאר בשו"ת צמח צדק (שם ס"ח): "והנה לדברי הרמב"ם יש לומר דגם כלי עץ גדול אף על גב שאינו מקבל טומאה אפילו הכי בעינן דייקא נקב כמוציא רמון ... והטעם בזה, דלכאורה קשה, דמאחר שאינה מקבלת טומאה אם כן למה צריכים נקב כמוציא רמון שזהו נקב המטהרו, מאחר דבלאו הכי אינו מקבל טומאה, ואם כן יהיה סגי עכ"פ בנקב כשפופרת הנאד לכל היותר, או אפילו בנקב בכונס משקה לדעת הפוסקים כר"א דתוספתא. אך אפשר לומר משום גזירה ... אך מלבד זה יש לומר דאפשר יש בזה איסור דאורייתא לדעת הני פוסקים. והוא דמאחר דאיסור טבילה תוך כלי הוא אסור מדאורייתא אף גם בכלי שאינו מקבל טומאה, משום שאינו דומיא דמעיין שהוא בקרקע ... יש לומר דגם בכלי גדול הנקוב כשפופרת הנאד או יותר, כל שהוא פחות ממוציא רמון, נמי אסור לטבול בתוכו, דהוי לה טבילה בכלי ולא בקרקע, שהרי נקב זה אין מבטל התורת כלי מכלי עץ ששיעורן ברמונים, וכל שניקב פחות מכמוציא רמון עדיין חשוב הוא כלי, והלכך כיון דהוא חשוב כלי הרי אינו דומיא דקרקע. ואף על גב דאינו כלי לגבי טומאה, התם לאו משום דלא חשוב כלי אלא משום גזירת הכתב דבעינן דומיא דשק דמיטלטל מלא וריקן, אבל לענין חשיבות כלי ודאי חשוב הוא".
וראה "מקוה מים" עמ' קסז מה שליקט עוד מדברי הפוסקים בחומרא זו של רבינו הזקן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר