ברכת "שהחיינו"
כטנוהגין שאין מברכין "שהחיינו" בימי ספירת-העומר (ס' המנהגים, מלוח 'היום יום' עמ' מח)
וראה: כף-החיים (תצג, ד), עקרי הד"ט (או"ח סי' כא), שו"ת יביע-אומר (ג, או"ח סי' כו), נטעי-גבריאל (ג, עמ' רמד-רמז).
לבשבת
אצלנו נוהגים שבימי הספירה אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש, מלבד ביום השבת ובל"ג בעומר (ס' השיחות תשמ"ט, ב, עמ' 745)
כך ניתן לדייק גם ממה שלגבי ימי בין-המצרים נאמר בלוח 'היום יום' (עמ' עב), שאפילו בשבת אין מברכים "שהחיינו", ואילו לגבי ימי הספירה לא נאמר שם (בעמ' מח) שגם בשבת אין מברכים.
וכ"ק אדמו"ר זי"ע הצביע על החילוק שבין שני העתים, שהרי כל עניינה של אי-אמירת "שהחיינו" בימי הספירה הוא חידוש, משא"כ בימי בין-המצרים שנפסק בשולחן-ערוך או"ח (תקנא, יז) שטוב ליזהר מלומר בהם "שהחיינו". אלא שבאותה הזדמנות לא רצה הרבי לפסוק הלכה (שמא בגלל שהיו מסובין אז בחדרו ועל שולחנו של מוהריי"צ), ואמר רק שאודות ברכת "שהחיינו" בשבת שבימי הספירה לא שאל את חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ולפיכך לא שמע ממנו כיצד יש לנהוג (ראה בס' המלך-במסיבו, א, עמ' שיז-שיח).
וראה עוד בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' רמז).