אפיית המצות
טו[א]
אור ליום ג' ר"ח ניסן [שנת עטר"ת?] היה הדיבור על-דבר אפיית המצות, ופקד רבינו [מוהרש"ב] עלי להזמין מחר 15 מברשות (הכוונה היא ודאי לנקות השולחנות בזמן האפיה), ושתי מרדות ושלושה מקלות.
ושאלתי את כ"ק רבנו על-דבר מה שהמשרת אמר לי בשם רבינו שצריכים סכינים של עץ, והשיב לי כ"ק רבנו: זה אמרתי לו בכלל, שסכינים של עץ יעשו בעצמם, אבל אפונה [=מסופקני] אם יעשו. ושאלתי: הלא בשנה העברה לא היו סכינים של עץ, וענה לי כ"ק רבנו: כן, איך רעכן טאקע אז מען זאל שניידן מיט אזיי א מעסער, כי הסכינים של עץ נדבק בהם בצק. אמאל פלעגט מען מאכן סכינים של עץ, והיו עושים הרבה. נאר דאס האב איך גלאט אזיי א זאג געטאן. מען מאכט דאך שטופלען אליין, וועט מען מאכן מעסערס אויך. אך מי וועט דארפן לקנות סכין פשוט. ואמרתי, לו היו יכולים להשיג קלינגלעך [=להבי מתכת] היה בודאי טוב, כי אפשר ללבנם, וענה כ"ק: כן, אם יוכלו להשיג כאלה ודאי טוב, ובאם לאו יקחו סכין פשוט וינקוהו בשעת מעשה במים וינגבוהו היטב, איז דאס אויך גוט (מרשימות הגר"י לנדא ע"ה)
[ב]
כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע פקד אשר קודם שאבוא אל האפייה שלא יגעו בשום דבר "איידער יענקל קומט זאל מען זיך ניט רירן". אחרי אפיית המצות שאפיתי עבור הבית, כשחזרתי שאלני כ"ק אדמו"ר נ"ע על-דבר האפייה האם היה הכל בסדר, ועניתי: מיין הארץ איז רואיק [=לבי רגוע]. ואמר כ"ק נ"ע: אז דיין הארץ איז רואיק בין איך צופרידען [=אם לבך רגוע מרוצה אני] (מרשימות הגר"י לנדא ע"ה)
עוד בדבר אופן אפיית המצות אצל אדמו"ר מוהרש"ב, ראה להלן בפרק 'אפיית מצות בערב-פסח'.
טזאפייה בחודש ניסן
[א]
ראה לעיל אות טו, שהדיבור אודות אפיית המצות היה בערב ראש-חודש ניסן. וכן מצינו ברשימה משנת תשי"ד, שכ"ק אדמו"ר זי"ע הורה שאת המצות עבור בית הרב יאפו בחודש ניסן. וכך נהגו בשנים הבאות, ואז היו אופים גם את המצות שהיה הרבי שולח לאנ"ש ברחבי העולם.
[ב]
מרשימות מהשנים תשל"ד-תשנ"א נמצאנו למדים, שבדרך-כלל, כשחל ראש-חודש ניסן לפני יום רביעי בשבוע, היו שואבים בו ביום "מים שלנו" לאפיית המצות שהחלה למחרת. ואם חל ראש-חודש בשאר הימים, היו שואבים ביום הראשון בשבוע הבא. כ"ק אדמו"ר זי"ע היה משתתף בעצמו בשאיבת ה"מים שלנו", לבד משנים ספורות שלא היה נוכח במעמד זה, מכיון שהיה באותה שעה ב"אוהל" וכד'.
[ג]
בס' דרכי-חיים-ושלום (אות תקלט) נרשם, שטחינת החיטים למצות החלה בראש-חודש ניסן. ובמנהגי-מהריי"ו (אות שיט), שאפיית המצות היתה אחר ר"ח ניסן דוקא. וכן הוא במנהגי-סקווירא (עמ' א). וראה בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' קל).
יזאכילת מצה קודם הפסח
יש להיזהר מאכילת מצה שלושים יום לפני הפסח (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, ח, עמ' שיט)
כן הוא גם בס' קדושת-ישראל (אות מב), שלא לאכול מצות מפורים. בבאר-היטב (תעא, ה) ובחק-יעקב (שם, ז) הביאו, שיש נוהגין שלא לאכול מראש-חודש. וכן הוא מנהג באבוב. ובקונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות מח), שהיה מקפיד שלא לאכול מן המצות קודם החג אפילו כמה ימים. וראה עוד בס' נטעי-גבריאל (א, עמ' כ).
יחמצה ישנה
לצאת ידי חובת מצה, במצה שעברו עליה שנים-עשר חודש או יותר..
פשוט דמותר (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, יא, עמ' כג. עיי"ש, ובעמ' מ)
לדעת הב"ח (סי' תנח) אין יוצאין במצה שנאפתה יותר משלושים יום קודם הפסח.
וראה בשו"ע אדמו"ר (שם, ב-ג), שמותר לאפות "אפילו כמה חודשים קודם הפסח" או אף "מתחילת השנה". וצע"ק.