תפילת שחרית

ושירת הים שבתפילה

בתפילת שחרית של שביעי-של-פסח ושל אחרון-של-פסח, אין משנים באמירת שירת-הים מכפי שהיא בכל שבת ויום-טוב.

בקהילות חסידים שונות נוהגים לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכד'. וראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).

זפיוטים

כבכל יום-טוב, אין אומרים שום פיוטים.

חשירת הים שבקריאת התורה

[א]

בעת קריאת השירה - עומדים (ס' המנהגים, על-פי לוח 'היום יום' עמ' מז. וראה בס' קצות-השולחן סי' פד, בדי-השלחן אות כב. ובס' שלחן-הקריאה סי' יב: בקריאת השירה נוהגין כל הקהל לעמוד על רגליהם).

[ב]

במענה על שאלתי [אמר אדמו"ר מוהריי"צ]: כמעט תמיד היה אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע עומד בעת הקריאה ופניו הצדה. בעת קריאת השירה ועשרת-הדברות מיסב פניו אל הספר-תורה. בשעת קריאת "שירת מרים" מיסב פניו אל ארון-הקודש ('רשימות' כ"ק אדמו"ר זי"ע, ה, עמ' 25, מימי הפסח תרצ"א בריגא. וראה שם בהע' 57, שלגבי הקריאה של שש"פ לא נעתק בלוח 'היום יום' אודות העמידה ופניהם אל הספר-תורה, ואילו לגבי קריאת עשרת-הדברות - נתפרש שם).

[ג]

בשנים הראשונות היה כ"ק אדמו"ר זי"ע עומד תמיד בשעת קריאת-התורה (במקומו בקרן מזרחית-דרומית), ופניו פונות מזרחה.

לקריאת שירת-הים היה פונה, או רק מצודד ראשו, לכיוון ספר-התורה (תוך שהיה מסיט קמעא את הטלית המכסה את צד פניו שלכיוון ספר-התורה). אך משנת תשל"ח נהג הרבי לישב בשעת הקריאה, ולקריאת השירה היה קם מכסאו ועומד לצד הסטענדער כשפניו אל ספר-התורה.

עתים נעמד בתחילת קריאת הפסוק "ויושע", עתים בתיבות "וירא ישראל" ועתים בתיבות אחרות.

פעמים רבות אירע, שבמשך קריאת השירה היה מרים עיניו מהחומש מפעם לפעם, ומביט בבעל-קריאה.

בדרך-כלל, משנעמד לקריאת השירה, שוב לא היה חוזר לישב, אלא רק סבב - בסיום קריאת השירה - לכיוון מזרח, ועמד עד שקראוהו ל"מפטיר".

טכמה מנהגים יש בנגינת הטעמים של שירת-הים (ראה: ס' מנהג-ישראל-תורה, ב, עמ' קפה. נטעי-גבריאל, ג, עמ' סד-סה) , ובכמה מקומות מסופר שהיתה קבלה מאדמו"ר הזקן באופן נגינת הטעמים המיוחדים לכמה פרשיות, ובהן שירת-הים (ראה: לקוטי-דיבורים, עמ' 460. תלו. ס' השיחות תרח"ץ, עמ' 253. ס' השיחות תש"ג, עמ' 88) .

להלן שניים מנוסחי הקריאה שנהגו בהם אנ"ש: הראשון כפי שקרא הרה"ג הרה"ח ר' יעקב לנדא ע"ה בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ברוסטוב (כפי ששמעתי מבניו, יבדלו לחיים) , והשני כפי שקרא הרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן ע"ה בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר זי"ע (כפי הקריאה שהוקלטה מפיו, כמובן בימות החול) .

התיבות המודגשות, הן התיבות שנקראו בנעימה המיוחדת. ויש להעיר, כי נעימות הקריאה של שני הנוסחים אף הן אינן זהות.

נוסח הגר"י לנדא ע"ה: "ובני ישראל.. מימינם ומשמאלם" (בפעם השניה, בפסוק כט) . "וירא ישראל.. ויאמינו בה' ובמשה עבדו". "אז ישיר.. סוס ורוכבו רמה בים". "עזי וזמרת.. אלקי אבי וארוממנהו". "ה' איש מלחמה.. ה' שמו" (פסוק זה בספק) . "ימינך ה'.. ימינך ה' תרעץ אויב".

"מי כמכה.. נורא תהלות עושה פלא". "תפול עליהם.. עד יעבור עם זו קנית" (פסוק זה קרוב לוודאי) . "ה' ימלוך לעולם ועד".

נוסח ר"מ שוסטרמן: "ובני ישראל.. מימינם ומשמאלם" (בפעם השניה, בפסוק כט. והנעימה היא כמו בתיבות שלפני "חזק" בסיום ספר) . "וירא ישראל..

ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (בנעימה כנ"ל) . "אז ישיר.. סוס ורוכבו רמה בים". "עזי וזמרת.. זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו". "ה' איש מלחמה.. ה' שמו". "ימינך ה'.. ימינך ה' תרעץ אויב". "מי כמכה..

נורא תהלות עושה פלא". "נחית בחסדך.. נהלת בעזך אל נוה קדשך" (כן הוא בהקלטה. ובזכרון רבים שלא נהג לקרוא כך) . "תפול עליהם..

עד יעבור עם זו קנית". "תביאמו ותטעמו.. מקדש אדנ-י כוננו ידיך". "ה' ימלוך לעולם ועד". "כי בא.. הלכו ביבשה בתוך הים".

"ותען להם מרים.. סוס ורוכבו רמה בים".

הרה"ח ר' מאיר חורלוב ע"ה היה קורא את כל פסוקי השירה בנגינה המיוחדת, ומן הסתם נהגו כך בעירו נעוויל (מהרה"ח ר' יוסף יצחק אופן שי')