להוצאה ראשונה
3להוצאה ראשונה
על פי הוראת כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מכבר, מדפיסים אנו בזה את "ספר השיחות תרפ"ח — תרצ"א" לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הכולל שיחות שאמר ורשימות שכתב באותן שנים1, שהן התחלת תקופה השני' של שנות נשיאותו2.
בספר זה זכינו למרגלית יקרה — קטעים מרשימות כ"ק אדמו"ר3 — מהשיחות ששמע מחותנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ומנהגים שראה אצלו או ששמע ממנו, במשך תקופה זו.
* * *
וזאת למודעי: חלק מהשיחות שבספר זה לא הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ולכן א"א לדעת עד היכן מדוייקים הדברים בכל פרטיהם, אבל בנוגע לכללות השיחות, אולי אפשר לומר ע"ד מ"ש כ"ק אדמו"ר (בהקדמה לספר השיחות תורת שלום), אשר "בשים לב לזה, אשר כותבי הרשימות כולם, היו חסידים ותיקים אשר כל דבור והגה של רבם קדוש הי' להם, אין כל ספק, אשר השתדלו ככל יכולתם לשמור על לשון הרב שלא להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו".
ולענין סגנון השיחות, כותב במקום אחר4: "אף שהשיחות (הנדפסות), ברובם המכריע, מובנות אף לאלו שלא עסקו בתורת חסידות חב"ד, בכל זה יש בהם כמה ענינים, ובפרט מאלו שלא בא בשיחה אלא דרך אגב, אשר אי אפשר להבינם, כי אם אחרי הקדמת לימוד תורת החסידות, או, עכ"פ, ידיעת יסודי שיטה זו. ובמאמרי דא"ח או בשיחה אחרת מתבאר בודאי ענין זה כדי צרכו, כי דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר"5.
* * *
בתור "מבוא" לספר מדפיסים אנו "סקירה קצרה" מדברי ימי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במשך שנות תרפ"חתרצ"א.
* * * 4לתועלת הלומדים והמעיינים ניתוספו הערות בשולי הגליון6, ובהן: א) מראי מקומות לפסוקים ומרז"ל וכו'. ב) ציונים לשיחות וכתבי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שבהם הובא אותו ענין. ג) מראי מקומות למקומות אחרים שבהם נתבאר הענין בפרטיות יותר. ד) רשמים ביוגרפיים על אישים המוזכרים בשיחות.
* * *
כל הנ"ל נערך ע"י הרה"ת ר' אהרן לייב (בהרש"ב) שי' ראסקין.
מערכת "אוצר החסידים"
ימי הגאולה יביג תמוז7; ה'תשנ"ה
שנת הקהל,
ברוקלין, נ.י.
הערות
עמוד 3
- 1. דברי רבינו מאותה תקופה שהגיעו אלינו רק מן העיתונים, לא נכללו בפנים הספר ורק הובאו ב"מבוא" שבראשו. וזאת מלבד סיפורי רבינו בהיותו בארצות הברית (בשנת תר"ץ) שנדפסו בהמשכים בעתון "דער מארגען זשורנאל" בכותרת "פון ליובאוויטשער רבי'ןס הויף" — שי"ל בספר בפני עצמו (קה"ת, תשנ"ד) — "ספר הזכרונות חלק ג".
- 2. תקופת נשיאותו של רבינו (תר"פ — תש"י) נחלקת (בשיחות כ"ק אדמו"ר) בד"כ לשלש: (א) תקופת רוסיא (תר"פ — ראשית שנת תרפ"ח). (ב) תקופת ריגא ופולין (תרפ"ח — ת"ש). (ג) תקופת ארה"ב (ת"ש — תש"י) — ראה לקו"ש חי"ח ע' 303 ואילך. חל"ג ע' 168.
- 3. נדפסו ב"רשימות" (קה"ת, תשנ"ה) חוברות ד; ה; ח.
- 4. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק א ע' רפז. ועד"ז שם ע' רעט.
- 5. ברייתא דל"ב מדות טו. וע' ג"כ ירושלמי ר"ה פ"ג סוף ה"ה.
עמוד 4
- 6. ראה שיחה שבהערה הבאה — בקשר לספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת.
- 7. ראה שיחת ש"פ חו"ב, י"ב תמוז תשמ"ט (חלקה הועתק בספר השיחות תשמ"ט חלק ב ע' 572 ובהערה 92):. . . ישנו ענין עיקרי שעדיין לא נזכר — להוסיף בלימוד תורתו של בעל הגאולה, מאמריו ושיחותיו, ובפרט אלה שיצאולאור לאחרונה — כולל ובמיוחד הספר שהגיע מבית הדפוס (בהשגחה פרטית) לכבוד חג הגאולה — ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת, שניתוסף בהם שיחות שלא נתפרסמו עד עתה, וגם בהשיחות שנתפרסמו כבר, ניתוספו מראי מקומות וציונים כו' ונעשה דבר השלם — והגיע לכאן באופן שאפשר ללמוד בתוכו בשבת זה, י"ב תמוז. ובטבע האדם — הרי ספר חדש מעורר חיות חדשה בלימוד תורתו. . ויהי רצון שזה יזרז עוד יותר הגאולה, ו"הקיצו ורננו שוכני עפר", ונשיא דורינו בראשם, ביחד עם דוד מלכא משיחא, ובאופן ד"מראה באצבעו ואומר זה". . וימשיכו ההתוועדות דחג הגאולה. . ביחד עם בעל הגאולה, נשמה בגוף, וביחד עם משיח צדקנו, בארצנו הקדושה, בירושלים עיר הקודש ובבית המקדש.
תלמוד ירושלמי ראש השנה ג׳:ה׳ - הטקסט מספריא
משנה: שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוֹקְעִין בְּשֶׁל זְכָרִים וּבַיּוֹבֵל בְּשֶׁל יְעֵלִים:
הלכה: אֲנִי יְי אֱלֹהֵיכֶם. אֵילּוּ הַמַּלְכִיּוֹת. זִכְרוֹן תְּרוּעָה אֵילּוּ הַזִּכְרוֹנוֹת. שׁוֹפַר תְּרוּעָה. אֵילּוּ הַשּׁוֹפָרוֹת. עַד כְּדוֹן רֹאשׁ הַשָּׁנָה. יוֹבֵל. וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אֶלָּא כָל מַה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה בְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוִי עוֹשֶׂה בֶעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ. מַה כָאן מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת אַף כָּאן מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת.
מְנַיִין שֶׁהִיא פְשׁוּטָה לְפָנֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר. וּמְנַיִין שֶׁהִיא פְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר. עַד כְּדוֹן יוֹבֵל. רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אֶלָּא מַה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה בַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִבְעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ. מַה כָאן תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ אַף כָּאן תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.
מְנַיִין שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ שֶׁלְשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹם תְּרוּעָה. זִכְרוֹן תְּרוּעָה. שׁוֹפַר תְּרוּעָה. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית. תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם. אִין תֵּימַר. הִיא תְקִיעָה הִיא תְרוּעָה. וְהָכְתִיב וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ.
יוֹבֵל [הִיא]. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁמִיטוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָקְעוּ בַשּׁוֹפָר. אוֹ יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילְּחוּ עֲבָדִים. תַּלְמוּד לֹומַר הִיא. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. יוֹבֵל. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁמִיטוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילְּחוּ עֲבָדִים. אוֹ יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָקְעוּ בַשּׁוֹפָר. תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מֵאַחַר שֶׁהַכָּתוּב תּוֹלֶה אוֹתָהּ לְעִנְיָין תְּקִיעַת שׁוֹפָר. וְכָתוּב אַחֵר תּוֹלֶה אוֹתָהּ לְעִנְיָין שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. מִפְּנֵי מַה אֲנִי אוֹמֵר. יוֹבֵל שֶׁלֹּא בְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים. (שֶׁאִי) [שֶׁ]אֶיפְשַׁר לְיוֹבֵל בְּלֹא שִׁילּוּחַ עֲבָדִים אֲבָל [אִי] אֶיפְשַׁר לְיוֹבֵל שֶׁלֹּא בִתְקִיעַת שׁוֹפָר. דָּבָר אַחֵר. תְּקִיעַת שׁוֹפָר תְּלוּיָה בְבֵית דִּין וְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים תָּלוּי בְּכָל אָדָם. וְאַתְיָיא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וַיְדַבֵּר יְי אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל מַה צִיוָּם. עַל פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. וְאַתְיָיא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי אִילָא. לֹא נֶעֶנְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי וגו׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִים בִּמְקוֹמָן וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. קִידּוּשׁ בֵּית דִּין וּתְקִיעַת שׁוֹפָר וְהַשְׁמֵט כְּסָפִים מַשְׁמִיטִין. נִיחָא קִידּוּשׁ בֵּית דִּין וּתְקִיעַת שׁוֹפָר. הַשְׁמֵט כְּסָפִים לֹא בַסּוֹף הֵן מַשְׁמִיטִין. רִבִּי זְעוּרָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וַיֹּאמֶר אֵלֵי אַל תִּירָא דָנִיַּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נַתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ. כְּבָר נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה כְּדֵי לִיתֵּן אֶת הַמָּצאוּי עַל הַמָּצאוּי וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מָצאוּי עַל שֶׁאֵינוֹ מָצוּי.