ליל א' דשמחת תורה תרפ"ז

112ליל א' דשמחת תורה תרפ"ז

אצל הרבנית

א. [אחד רצה לפתוח בקבוק משקה והכה מתחתיתה כדרך, ואמר כ"ק אדמו"ר:] אין צריך לעשות כדרך שעושה החומרי. הרמב"ם כותב¹ שת"ח צריך להיות מחולק בכל עניניו, בהלוכו, בעשיותיו וכו'.

ב. [אחד המסובים אמר: רבי בענטשט מיך, איך בין אַ כלי צו אַלע ברכות והשפעות. ואמר כ"ק אדמו"ר:] השי"ת ימלא משאלות לבך ולבב כל ישראל לטובה. אַ כלי איז תורה. בכל יום צריך להיות לימוד התורה. כמו שצריך להתפלל בכל יום ג' פעמים, כן צריך ללמוד בכל יום כמה שיכול (בלי שום תירוץ), אפילו חצי שעה, כי התורה היא חיות, וכמו שבחיות משתווים העשיר והעני, כן בלימוד התורה כל אחד כפי ידיעתו.

מי שאינו יכול ללמוד בעצמו ישכור לו מלמד, און ער זאָל אים אָפּטייטשן "מאימתי" כו'. עס איז ניטאָ וואָס צו שעמען זיך. אַזוי ווי אין מחלות הגוף שעמט מען זיך ניט, מ'גייט צו אַ פּראפעסאר און מ'שעמט זיך ניט וואָס מ'ווייס ניט וואָס זיך ביי זיך אַליין אינגאַנצן רמ"ח אברים כו'.

ב. ישנם שפוטרים עצמם בזה שנותנים צדקה וגמ"ח, ובכלל הו"ע שאומרים 113רחמנא ליבא בעי². לו גם הי' גמ"ח שלו כמו אאע"ה ג"כ צריך קיום המצות בפועל, ובפרט איז ער דען אַזאַ שוטה צו מיינען אַז זיין גמ"ח איז אַזוי ווי אאע"ה. צריך להיות הפועל ממש, תפילין בפועל, והזהירות צריך להיות הכל ע"פ התורה, כשר הוא שע"פ התורה הוא כשר ניט וואָס ביי דיר הייסט כשר, אַזוי ווי מ'דאַרף עסן דוקא כשר'ע פלייש אַזוי דאַרף מען עסן כשר'ע פּוטער דוקא.

ד. [אח"כ אמרו לכ"ק אדמו"ר: עס זאָל ניט זיין קיינע מניעות ועיכובים על התורה. ואמר כ"ק אדמו"ר:] עס איז ניטאָ קיינע מניעות ועיכובים, המניעות ועיכובים זיינען ביי זיך, תייסרך רעתך³. טראַכט גוט וועט זיין גוט. ידוע גם מספרי המחקרים שהאדם פועל במחשבתו, שכשיאמרו לאדם שר"ל ימות בזמן כו', המחשבה פועל, ולכן במחשבה טובה יהי' טוב, וואָרום עס קען זיין אַז אין אצילות זאָל ער לעבן, און דאָ ליגט ער אויפן בית עלמין, איי וואָס איז מיט תורה ומצות — איז אַהער ניט נוגע, איז אַז ער זאָל טראַכטן גוט וועט זיין גוט.

פעם⁴ הי' חסיד אחד שחלה אצלו ילד, והרופאים האָבן זיך אָפּגעזאָגט, האָט ער גענומען אַ פוהר לנסוע לאדמו"ר הצ"צ, והניחו חולה מסוכן, והנסיעה היתה 1500 וויאָרסט. ואמר לו אדמו"ר הצ"צ: טראַכט גוט וועט זיין גוט, (ואמר כ"ק אדמו"ר:) הילד חי גם כעת.

ופעם⁵ נכנס אאמו"ר נבג"מ לאדמו"ר מהר"ש ושאלו איזה ענין, וסיפר לו סיפור הנ"ל ותשובת הצ"צ, וכן נכנסתי פעם א' לכ"ק אאמו"ר נבג"מ אודות איזה ענין פרטי, והשיב לי שפעם נכנס לאדמו"ר מהר"ש והשיב לו סיפור הנ"ל, וכן יודעים מכמה יחידות.

ה. אני רוצה להוציא הטעות מלב האומרים ששמח"ת שייך רק ליושבי אוהל. אין הענין כן. כי בתורה יש ידיעת התורה ולימוד התורה, ומי שאינו שייך לידיעת התורה או ללימוד התורה, ג"כ שייך לתורה. רק שההפרש הוא ע"ד הנאמר בהמאמר⁶ בענין זיו המתפשט והתפשטות הזיו כו'.

ו. [אחד המסובים אמר שיתן השי"ת גשמיות שיוכלו ללמוד מתוך הרחבה. ואמר כ"ק אדמו"ר:] מ'דאַרף וויסן צי עס קומט, ומה עם המשנה כו', אך ודאי הלא בנים אתם און וועמען גיט מען אַז ניט אַ קינד, (וכ"ק אדמו"ר בירך) שהשי"ת יתן שיאיר אור התורה בכל מקומות מושבות ישראל. (ואמר כ"ק אדמו"ר:) כוונתי באור התורה אַז עס זאָל זיך ניט געפינען איין איד וואָס זאָל זאָגן אַז מען טאָר ניט לערנען.

ז. [אח"כ אמר אחד: זאָל מען גיין צו הקפות. ואמר כ"ק אדמו"ר:] צו הקפות גייט מען ניט, צו הקפות פירט מען.

ח. בעת חתונת אחות⁷ כ"ק אאמו"ר נבג"מ נכנס החסיד 114ר' זלמן זלאטאפּאלסקי⁸ לכ"ק אאמו"ר נבג"מ ולאאמו"ר הי' אז עגמת נפש,

(דרך אגב סיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א בשבחו של החסיד ר"ז הנ"ל)

ואמר אאמו"ר לר"ז בזה"ל: דו ביסט דעם טאַטנס אַ חסיד, און איך בין דעם טאַטנס אַ זון, זע זיי אַ מענטש, והתחיל ר"ז לבכות ואמר אאמו"ר: דאָס איז נאָך תשובה תתאה אויך ניט, והתחיל לבכות עוד יותר.

ט. מים אינם שייכים לטומאה [ע"כ יש תח"י].