[?] תמוז תר"פ

3[?] תמוז תר"פ1

...הנני להעתיק בזה קטע מהרשום בזכרונותי מה שבדידי הוי עובדא בקיץ תר["פ] בחדש תמוז שנקראתי לבא אל הטשעקא — השם ג.פ.א. עוד לא הי' אז — ברוסטוב ע"נ דון.

ההזמנה היתה כרגיל בארחות חיי הטשעקא, ומה גם שנמסר הדבר לידי היעווסקים צוררי דת ישראל, להביא רב בישראל למערת פריצים להתעולל בו.

ואני טרם גמרתי את תפלת שחרית — שהייתי אז עובר לפני התיבה בשנת האבילות על הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והנה שלשה שלוחי חצר מות נכנסו אל חדר התפלה וקני רובים בידיהם מלובשים בבגדי שרד מיוחדים במראה שחור ואדום וחגורותיהם מלאים כדורים ושתי אקדוחים ושני סכיני קוקז תלוים בחגורותיהם וכובעיהם נחשת ופניהם בוערים ויגשו אלי לאמר הנך מוזמן ללכת עמנו תיכף אל הטשעקא.

שנים מהשלוחים היו מהיבסקציא ואחר נכרי. השנים חפצו להפשיט את הטו"ת וכשאמרתי להם שעלי לגמור את התפלה — עמדנו אז באמירת והוא רחום דשני — וללמוד משניות אחר התפלה ואז אלך עמהם, התחילו לקרא בקול המולה בביטוים של חירוף וגידוף — דרך אגב הנה אחד מהם הי' פליט מעיר שאוועל אשר בהזדמנות בא אלי ואנכי סדרתיו בבית מסחר של פאפירוסים ואח"כ לויתי לו סכום שיוכל לסחור בעצמו ובמשך כשלש שנים עד המהפכה התפרנס בכבוד — ויצעקו אלי להסיר את הטו"ת וללכת עמהם, ולולא חברם הנכרי היו מכריחים אותי להפסיק את התפלה.

4כשגמרתי את הקדיש האחרון אחר לימוד המשניות פשטתי את הטו"ת והלכתי בלוית השומרים המזוינים, אחד מימין ואחד משמאל ואחד מאחורי כדרך שמוליכים את הנחשד למורד במשטר הממלכה.

כשבאתי לחצר מות הכניסוני לאולם גדול, כחמשה עשר אנשים ישבו מסביב לשלחן משני עבריו מימין ומשמאל ובראש השלחן ישבו שנים ואותי הושיבו בסוף השלחן מול השנים אשר בראשו ושלשת השומרים ישבו לאחורי מימין ומשמאל ומאמצע.

אחד מהיושבים בראש השלחן פנה אלי לאמר, אנחנו חברי "ועד מבקרי הדתות" אשר על יד הפארטיי ואנחנו עסוקים לבקר את דת ישראל, היו לנו שאלות שונות והזמינו את הרב בערמאן ואת הרב גאלדענבערג שאלנו מאתם מה ששאלנו והשיבו מה שהשיבו, וכעת הזמינו את הרב ש"ס לפתור לנו איזה שאלות מדת ישראל הקשורות עם הקבלה והחסידות.

כל זה אמר בלשון רוסיא.

אנכי השבתי באידיש, כבר הודעתי — בשתי הפעמים שהייתי קרוא אל הטשעקא מלפנים — כי לא אסור מן הפרינציפים שלי ועוד לא נולד ולא יולד אותו בן אדם או שד אשר יזיז אותי מהפרינציפים שלי אפילו זיז כל שהוא.

עוד טרם גמרתי את דברי הפסיקני אחד מן המסובים אל השלחן שישב מימין היושב בראש השלחן, ויגביה את האקדח שהי' מונח על השלחן מולי — כי חוץ מזה שהיו חגורים כלם בכלי זיין הי' גם אקדח מונח על השלחן לפני כל אחד מהיושבים — ויאמר, צעצוע זה מסיר את הפרינציפים ואימתו פותח את הפה וגם אלם נעשה דברן.

טעות גמור — השבתי2 — צעצוע זה עושה רושם רק על הבלתי מאמינים נמוגי הלב שאין להם אלא עולם אחד והרבה אלים, איין וועלט און אַ סך געטער, כל בעל תאוה יש לו אלקיו, אבל אנחנו שיש לנו רק אל אחד ומאמינים בשני עולמות3 הנה צעצוע זה שאתם מראים לי לא לבד שאינו מבהיל אלא גם אינו עושה רושם.

לא קראנו אתכם — אמר היושב בראש השלחן — בשביל לקנתר או להכעיס אתכם ומה המה הפרינציפים שלכם, אולי נוכל להשתוות בזה.

הפּרינציפּ שלי שאיני חפץ לשמוע ולדבר רק בשפת יהודית גם במסיבה של נוצרים ומה גם במסיבה של בני אדם שממעי יהודה יצאו.

ומנין — שאל אחד מהם — שאנחנו יהודים.

אנכי, אפשר טעיתי בזה וכי לא כל המסובים הם יהודים. אבי זקני4 הי' מכיר את היהודי גם בהלכו ברחוב. פעם5 כשהי' בקיוב הלך ברחוב קרעשטשאטיק ופגש באחד הצעירים המתיהרים במלבושים מגוהצים וישאלהו אבי זקני — בשפת יהודית — אי' איפה הוא ביתו של פרופיסור מפורסם אז בקיוב ויכעס הצעיר ויאמר בקצף גדול מנין אתם יודעים שאני יהודי ויענה אבי זקני בשעת הברית דבק המוהל את אשר כרת בחוטמך, ומתוך כך הכיר בו שהוא 5יהודי, אנכי אינני מכיר באות זה אבל כמדומני שלא טעיתי.

השאלה הראשונה, אתם שומרים את הדת לכל פרטי', אתם יושבים בכיסוי הראש ויש לכם בגד עם ציצית וכן שאר פרטי הדת מה שאתם שומרים בדיוק, אם הוא אצליכם מצד ידיעה מוחלטת, איבערצייגונג, או הוא מצד אמונה ורגילות.

אנכי, מצד ידיעה מוחלטת.

הם, אם עניני הדת הם מצד ידיעה מוחלטת, וואס איר זייט איבערצייגט, איבערצייגט אונז אויך, והביאו גם אותנו לידי מצב מוסרי דתי כמוכם.

אנכי, הנני מוכן למלאות את משאלכם ובטח תתנו לי את היכולת לאפשר את דרישתכם, כמוני כמוכם יודו על האמת שאם יפגוש אדם את חברו תלמיד בית ספר גבוה הלומד במחלקת חכמת חוזה בכוכבים, ובעודנו ברחוב יפנה אליו ויאמר באר לי את מהלך הכוכבים ונתיבותיהם, בודאי ישיב לו אשר פה ברחוב א"א לי לבאר לך מאומה ואם חפץ אתה לדעת אזי עלה עמי אל בית מגדל הצופים בכוכבים ושם אראך ובעינך תראה את הכוכבים ונתיבותיהם. אם אתם חפצים לבא לידי ידיעה מוחלטת — איבערצייגונג — בדת אלקים ותורתו בואו אתי אל בית אלקים והניחו תפילין, אכלו כשר ושמרו את השבת ויזדכך מוחכם ולבבכם שתוכלו להבין ענין מוסרי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל עד אשר אביאכם לידי הכרה שכלית ואז תבאו לידיעה מוחלטת — איבערצייגונג — בדת אלקים ובתורתו.

הם, תחלה הסבר לנו במופתים שכלים ואז נקבל לשמור את דת ישראל ועד אשר לא תבאו אותנו לידי ידיעה מוחלטת לא נוכל לקבל את עניני הדת.

אנכי, בטח אתם יודעים נאמנה אשר המאכל שבני אדם אוכלים לא רק שהוא משביע אותם ומוסיף להם כח אלא עוד מדשן את האדם, כי המאכל נהפך לדמו ובשרו. בחכמת הרפואה מתבאר היטב אופן התהפכות הלחם והבשר או שארי מאכלים לדם ובשר האדם, והרופאים הלומדים איזה שנים כבר יודעים את הפרוצס הזה ומה תאמרו על אותו בן אדם שיאמר אשר עד שלא ידע איך המאכל נהפך לדמו ובשרו לא יאכל ולא ישתה מאומה.

כן הדבר, תחלה צריכים להאמין ולאכול ולשתות וללכת ללמוד חכמת הרפואה ואח"כ יעמוד על אותה הידיעה המוחלטת איך המאכל והמשקה נהפך לדם ובשר.

הדברים עשו עליהם רושם.

הערות

עמוד 3

  1. 1. נדפס באגרותקודש ח"ח ע' ס ואילך.

עמוד 4

  1. 2. ראה גם לקוטי שיחות ח"ג ע' 806. ד"ה ברוך הגומל דש"פ בלק תשמ"ה (אלא ששם מסופר שזה הי' בהיותו במאסר בשנת תרפ"ז).
  2. 3. נתבאר עפ"י חסידות בד"ה ברוך הגומל שבהערה הקודמת.
  3. 4. כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
  4. 5. ראה גם שיחת ש"פ נצבים תש"י.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 2
  1. א - שנת ה'שי"ת ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול ה'שי"ת סה"ש תר"פ ס"ע 4
  2. יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז. סה"ש תרפ"ז ע' 3