גדולי התורה שבדור

אאברהם שיינעס משקלאוו (חתן אדה"ז בזוו"ש)

הגאון החסיד רבי אברהם שיינעס הי' מגאוני שקלאוו, הוא נתקרב לחסידות חב"ד ולרבנו הזקן שלקחו לחתן לבתו. אודותיו בית רבי נט. א.

אהע"ז ח"ב: רצז-ח (ראה הערות שהיו מחולקים בזה הרא"א מסטאראשעלי והגאון רבי גרשון משקלאוו, והגאון החסיד הנ"ל הגיש הדבר לפני רבנו, ואח"כ שלח את תשובתו אל הגאון בעל בית אפרים, הכותב בתשובתו: השאלה הנזכרת הובאה אלי, ושני תשובות בדבר מכבוד הרבני' המאה"ג החריפים ובקיאים המפורסמי' מ"ו אברהם נ"י מו"ץ דק"ק שקלאב ומ"ו מנחם מענדל נכד הגאון החסיד קדוש עליון מוהר"ר זלמן מלאדי ז"ל). שלב (ראה הערות, שרבנו ביקש ממנו לכתוב הסכמתו לפס"ד, ובו כותב: גם אנכי באתי בכחא דהיתרא דעדיף ולהסכים בשריותא דההיא איתתא על ידידי כ' הרב המפורסם מוהר"מ מענדל נ"י וטב הורה … אך מחמת שידידי הרב מוהר"מ הנ"ל הוא מיראי הוראה ואינו רוצה שיסמכו עליו לבדו, לכן באתי למלאות רצונו ולכתוב הסכמתי ג"כ, ומעתה יצא הדבר להיתר, אך בתנאי אולי יש איזה שינוים שלא כדברי' אזי ישתנה הדין; כן אמנם הי', שאחרי הדו"ח נתברר כמה פרטים קצת אחרת, שוב פנו בשאלה זו ב"ד דק' טורסק, והשיב להיתר בסי' שלג, ובארוכה בסי' לג). תנו (כמ"ש הר"א נ"י).

אברהם ב"ר אביגדור הכהן מ"ץ דליובאוויטש

יו"ד: שמז (ראה הערות, שמפני איזה טעם לא רצה רבנו לבוא אל החתום, והורה להרב הנ"ל שישיב בשמו).

אהע"ז: רסד (? הרב המפורסם המ"ץ דקהילתנו). שס (חתום עם רבנו).

הסכמתו נדפסה בשו"ע רבנו הזקן (זיטאמיר תרט"ז).

אברהם אבלי מפאסוואל אבד"ק ווילנא

הגאון רבי אברהם אבלי מפאסוואל אבד"ק דווילנא (תקכ"ב-תקצ"ו) הי' אבד"ק בווילנא בתקופה שאחרי הגר"א (תקס"ד-תקצ"ו). על תשובותיו שהגיעו לידי רבנו ראה קובץ יגדיל תורה נ.י. חנ"ב עמ' קלח, ועל הקשר שלו עם רבנו ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 70. וב"בית רבי" פ"ב מסופר "בדרך נסיעתו הי' גם במינסק ובווילנא וכל גדולי המנגדים התראו עמו וביחוד הגאון ר' אבלי זלה"ה מווילנא והגאון ר"ד טעביל זלה"ה ממינסק והי' להם מו"מ בהרבה ענינים בנגלה והראה להם זרוע עוזו כי כל רז לא אנס לי' עד שנתבהלו מרוב חכמתו … ואח"כ היו מריצים שאלותיהם אליו בכל דבר הקשה והוא הי' מאיר עיניהם בתשובותיו כאשר ישאל איש בדבר האלקים כו'".

אהע"ז ח"א: עה (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה).

אהע"ז ח"ב: מדור ספק למי סי' כג (ראה הערות).

חו"מ: פה (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה).

אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו (מח"ס בנין של שמחה)

הגאון רבי אברהם שמחה (תקנ"ה?-תרכ"ה) בן (הגאון רבי נחמן מפוהסט) אחיו של הגאון המפורסם רבי חיים מוואלאז'ין. מח"ס בנין של שמחה (ווילנא תרכ"ט). הי' רב בראקוב (משנת תקפ"ז) וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי יעקב ליפשיץ (דלקמן) מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו (משנת תקצ"ה). אודותיו ראה עץ חיים (משה צינוביץ, כפר חב"ד תשל"ב, עמ' 100).

ראה לקמן אצל הגאון רבי יעקב ליפשיץ, אודות תשובת רבנו הזקן אליו בקשר לכתיבת שם העיר בגטין - אמטשיסלאוו ולא מסטיסלאוו; אמנם גם אח"כ המשיך הגאון רבי אברהם שמחה לכתוב בגטין את שם העיר "מסטיסלאוו". כששלח גט כזה לראמען, שאל בזה הרב שניאור צבי סגל מ"ץ דראמען אצל רבנו, ורבנו משיבו באריכות (חאהע"ז סי' רנב) לכתוב "מסטיסלאוו דמתקרי אמטשיסלאוו". אמנם ידע רבנו שלא בקל יקובל אצלו תיקון זה, אחרי שלא הועילה תשובת רבנו הזקן, לכן כתב רבנו אל מוהרש"צ סגל הנ"ל (שם סי' שצב): והנה אם הי' מועיל להטות את המ"ץ שיכתוב מסטיסלאוו דמתקרי אמציסלאוו או אמטשיסלאוו הי' נכון מאד … אך בתנאי כפול שיכתוב לו מעל' כ"ז בשלימות בעצמו דוקא, ולא בשמי ח"ו, כי בשמי ימשך מזה התנגדות ושנאה עליו כדרכם ויגדל הנצחון, רק מעצמו דוקא … וכ"ז יכתוב מדעת עצמו שלא יבין שממני היא ח"ו.

זה הי' בשנת תרי"ב, ובהשגחה פרטית, הנה איזה זמן אח"כ, פנה הגאון הנ"ל בשו"ת אל רבנו, אודות כתיבת שם העיר אילינא, ובכתבי הנכרים נק' אילאינא (שם סי' רנג). רבנו ניצל הזדמנות זאת, ובסוף תשובתו הוסיף: הואיל ואתרחיש שכ"ת כתב לי מכתב, אמרתי להודיעו אשר נשאלתי מהרב המ"ץ דק' ראמען על גט שנשלח ממחניכם הט' לשם, ונכתב בו מסטיסלאוו לבד, והשבתי לו להכשיר הגט, ועכ"ז אגב עיוני בזה נראה לע"ד שלכתחלה ודאי צריך לכתוב מסטיסלאוו דמתקריא אמטשיסלאוו, ואין בזה משום הוצאות לעז על גיטין הראשונים כיון שמחלקים רק בין דיעבד ובין לכתחלה. ואם רצון כ"ת יהי' לעיין בזה למעשה אזי ימחול לצוות להודיעיני ואשלח לו דבריי בזה והוא יבחור.

אהע"ז ח"א: עד (גם הגאון הנ"ל השיב בזה בשו"ת בנין של שמחה חאה"ע סי' ו. וראה גם עולת יצחק סוס"י קצב). פג (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה).

אהע"ז ח"ב: רנב, ד (והמ"ץ דשם כ'). רנב, ו (מ"ש ההמ"ץ דשם). רנג (ראה לעיל). שצב (ראה לעיל). תד (ראה הערות).

שו"ת נוספות מאתו בקובץ יגדיל תורה נ.י. ח"ס סי' צב-ג. עוד תשובות מאתו בכת"י 231 קפד, א ובכת"י 648.

אהרן, הרה"ג מקרעמענטשוג

בנה של הרבנית פריידא בת רבנו הזקן ובעלה ר' אלי' ב"ר מרדכי. ראה אודותיו בית רבי עמ' 114 בשוה"ג "החסיד המפורסם ר' אהרן זלה"ה מקרימענטשוק שהי' גדול מאד בתורה ויראה ובחסידות, ושמענו … שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע בעת שחזקו עליו דברי אנ"ש שהוא יהי' לרב והוא לא רצה בזה … דחה א"ע גם בזה שיקבלו את הר"ר אהרן הנ"ל שגם הוא מנכדי רבינו נ"ע". וראה גם מגדל עז (עמ' שצז הע' 66) על ביכלאך חסידות שרשם מה ששמע מרבנו הזקן. רבנו קורא לו "ב"ד הרב הג' ר' אהרן מקר"צ".

ראה ס' השיחות תש"א עמ' 42, ובס' השיחות תרצ"ו עמ' 147, שהוא הי' חתן רבנו האמצעי (בעלה של בתו הרבנית שרה בזוו"ש). גם ב"היהודי" (נ.י. טבת תרצ"ו עמ' 73) כותב ר' דן תומרקין כי הגאון ר' אהרן הנ"ל הי' "חתנו של האדמו"ר האמצעי".

ובספרי ברסלב (ימי מהרנ"ת ח"ב אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש ח"ד אות תשיד) כתוב שהי' חתן הרה"ק ר' נחמן מברסלב, שנשא את בתו מרת חי' אחר שנתאלמנה, ובקרעמענטשוג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב.

או"ח: קא (הגיעני שאלה זו מב"ד הרב הג' ר' אהרן מקר"צ). קב (ראה הערות לסי' נא).

יו"ד: מז, ד (והנה מהמ"צ דק' קרימינצוק נשאלתי).

אהרן הלוי אבד"ק ווילקאמיר

הגאון רבי אהרן מווילקאמיר (תקמ"ה-תר"כ), הי' רבה של קהלת המתנגדים בווילקאמיר (יחד עם הגרי"ל בטלן דלקמן), משנת תקע"א עד תר"כ (ראה מבוא לשו"ת זכר יהודה, הוצאת כפר חב"ד תנש"א, הערה 14).

ראה לקמן אצל אייזנשטאט (בעל הפתחי תשובה).

איגר, רבי עקיבא

הגאון המופלא המפורסם רבי עקיבא איגר (תקכ"א-תקצ"ח) רבה של פוזנא. פגישתו עם כ"ק אדמו"ר האמצעי תוארה במכתבו שבאג"ק שלו (אגרת כה).

או"ח: נא (אשתקד נשלח תשו' לכל המדינות מהגאון ר' עקיבא איגר נ"י שהחמיר מאד וצווח ככרוכיא להזהר בעשיי' יי"ש לפסח). קג-ד (כנ"ל).

יו"ד: נו [נ, ג] (בתשו' הגאון המפורסם רבי עקיבא איגר נ"י הורה).

אהע"ז ח"ב: רצז (ב"היום" כ' מנ"א תרמ"ז מסופר שהגאון הנ"ל הסכים להיתר בשאלה זו). שסו (ראיתי בתשו' הגאון ר' עקיבא אייגר נ"י … ודפח"ח).

אייזנשטאט, אברהם צבי (בעל פתחי תשובה)

התשובה שבחיו"ד סי' רמט נכתבה אל הגאון החסיד רבי נפתלי הירץ קלאצקין (בעל אילה שלוחה), שפנה באותה שאלה גם אל הרבנים הגאונים רבי אברהם צבי אייזנשטאט (בעל הפתחי תשובה) ורבי אהרן הלוי אבד"ק ווילקאמיר. ע"פ בקשתם שלח את תשובתם אל רבנו, ע"מ שיכתוב את הסכמתו לדבריהם בתשובתם. ע"ז משיב רבנו: "הגם כי דברי הה"ג בעל פתחי תשובה שי' ומה שהסכים עמו הה"ג מהר"א מווילקאמיר שי' א"צ הסכם דידי, עכ"ז אמרתי ג"כ למלאות רצונם להשיב כי נכון לפע"ד ג"כ … לכן נראה נכון כפסק הרב הה"ג בעל פתחי תשובה שי' שהסכים לו ג"כ הרב הה"ג מווילקאמיר שי', ואף שאינם צריכים להסכמתי".

אייטינגא, ברוך מרדכי ב"ר אליעזר אבד"ק באברויסק

הגאון החסיד רבי ברוך מרדכי אייטינגא (?-תרי"ב) מתלמידי הגר"א שנעשה לתלמידו של רבנו הזקן. למע' מארבעים שנה הי' אב"ד באברויסק, עד שעלה לארה"ק בשנת תרי"א.

הסכמתו נדפסה בשו"ע רבנו הזקן (זיטאמיר תר"ז) ובלקוטי תורה (זיטאמיר תר"ח). וראה גם חיו"ד דברים שנכתבו משמו סי' ו, ובהערות שם.

תולדותיו בקובץ אהלי ליובאוויטש גליון ד עמ' 57 ואילך.

אהע"ז ח"ב: קפד (ראה קובץ יגדיל תורה נ.י. חל"ו סרפ"ה, שהשו"ת היא אליו, והיא משנת תקפ"א, ומתחלת: לעיין מר במילתא בעובדא דאתא קמן; בתשובת הגאון הנ"ל מתארו: לאשר ברוחו פי שנים, דעת תורה ויראת שמים מנה אחת אפים, ידיד בן ידיד, מגזע קדושים חכם חרשים הרב המובהק חסיד ועניו כ"ש מו"ה מנחם מענדיל נר"ו). ריז-ח (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). תלח (כת"ר כיון השעה שהתחלתי לעיין בזה איזה שבוע קודם ביאת מכתב קדשו, רק מטרדתי לא הייתי דוחק השעה, ועפ"י רצון כת"ר ראיתי לגמור הענין. אך אין רצוני לסמוך ע"[ד] לבד בזה, כ"א יראה כת"ר לעיין ג"כ בכל זה).

חו"מ: עד (ראה הערות, שהוא הי', כנראה, הבורר של רבנו).

עוד תשו' מאתו בקובץ יגדיל תורה נ.י. חל"א ספ"ג (משנת תר"ה) אודות טבח שהוציא טרפה מתח"י, ומסיק: ובמשך הזמן יסע לליבאוויץ מכון שבתו של אדמו"ר, שם יקבל דברי חברות בב"ד של שלש, כאשר יורה אדמו"ר, ויחזורו לכשרותם. גם נדפס מאתו ב"מגדל עז" עמ' כג.

ארי' יעקב, אבד"ק סמילא

הגאון החסיד רבי ארי' יעקב מסמילא (?-תקפ"ז), מח"ס שו"ת ר' יעקב מסמילא (פיעטרקוב תרס"ד). בשו"ת רבנו הזקן סי' לב נדפסה תשובה אליו, ובשו"ע אדה"ז הוצ' סדילקוב תקפ"ו נאמר שכתב הסכמה לשו"ע (ראה ספרי ההלכה של אדה"ז, כפר חב"ד תשד"מ, עמ' 41, על יחסו לשו"ע אדה"ז). בס' בית אברהם (סדילקוב תקצ"ז) בסופו (לח, א) נדפס הספד עליו מאת הגאון רבי אברהם אבלי ראב"ד חרסון: שנפטר יוד מנחם אב בעש"ק שנת תקפ"ז. בקובץ יגדיל תורה ירושלים גליון ב' עמ' 18 נדפסה תשובה ממנו.

אהע"ז ח"א: סה (גב"ע: ואח"ז נודע להב"ד דסמילא). סו, א (ושלחו אותה להרה"ג דסמילא … וכן משמע ממכתב הגאון דסמילע). סו, ה (והנה הרה"ג דק' סמילע כתב; נדפס בשו"ת שלו חאה"ע סי' ב).

אהע"ז ח"ב: מדור ספק למי סי' יז (ראה הערות).

עוד לפנינו צילום כתי"ק טיוטת תשובת רבנו: (גם אני אחרי רואי דברי הרב המאוה"ג המפורסם הישיש מו"ה יעקב נ"י שפתח פיתחא להתירא דהאי איתתא), הנני נעשה ג"כ סניף לדבר מצוה להסכים בהתירא … מסמיליאן … כ"ד הבעה"ח יו' ג' ח"י אייר לפ"ק (ל"ג בעומר) נא' מנחם מענדל באאמו"ר מוהרש"ש זללה"ה.

בבהר"ד, יצחק אייזיק אבד"ק וויטעבסק ואוסטראוונע (בעל פני יצחק)

הגאון החסיד רבי יצחק אייזיק בהר"ד (לערך תקל"ז-תרכ"ז), הי' רב באסטראוונא (לערך תקנ"ב-תקס"ז) ואח"כ בוויטעבסק. חלק מתשובותיו נדפסו בספרו שו"ת פני יצחק (ווילנא תרס"ט). ועוד נמצא בכתובים כרך שו"ת שלו שעדיין לא נדפסו (כת"י 2341).

הסכמותיו נדפסו בשו"ע רבנו הזקן (זיטאמיר תר"ז; זיטאמיר תרט"ז) בלקוטי תורה (זיטאמיר תר"ח) ובסידור עם דא"ח (ווארשא תרכ"ז).

או"ח: נא (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). נו (ראה הערות). פה (ראה הערות). קד (ראה שם שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה).

יו"ד: לו (עכ"ד הרה"ג הישיש מוהרי"צ אייזיק נ"י בהר"ד מו"ץ דק"ק וויטעפסק ששאל דעתי ע"ז). סא (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). רמא-ב (כנ"ל. וראה גם מגדל עז עמ' כה). רס (ראה הערות).

אהע"ז ח"א: ה (ראה הערות). מח (השאלה באריכות היא שלו, ראה שו"ת פני יצחק סט"ז). נט (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה).

אהע"ז ח"ב: קעה (ראה הערות, ובאות ד: הרבנים המפורסמים דק"ק וויטעפסק). קפ (ראה הערות: שישלחו אלופי הקהל אחר מורה א' בקי בטיב גיטין כמו ר' אייזיק מוויטעפסק שיבא למחניכם). קצב (ר"א. ראה הערות). רל (ראה הערות). רמא [פח, ב] (בב"ד דק"ק וויטעפסק). ערה, יח (עובדא אתי לידינו … בוויטעפסק … והרבנים דק' הנ"ל רצו להתיר … ואני מחיתי בידם; ראה הערות שהכוונה לסי' רעו; תלו). רעו (ראה הערות). רעז, א (הרר"א נ"י, וראה הערות). רצא, ב (כן אמר לי הר"ר יצחק אייזיק מ"ץ וד"ץ דק' וויטעפסק). ש-שא (ראה הערות). שכד (גם אני אחרי רואי דברי הרב המפורסם כש"ת מוהר"י אייזיק אב"ד דק' וויטעפסק שי' … מסכים אני ג"כ לדבריהם). שמו (ראה הערות). שנה (ראה הערות שגם הוא השיב בזה ע"פ בקשת רבנו). שעד (ראה הערות). שפא (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל נשאל להשיב בזה, ומתחיל תשובתו: תמהני למה איכפל מעל' לכתוב אלי, עד דמגרר גרמי וכו' ליכול בשרא שמנה אפתורא דדהבא כבוד אדמו"ר שי', אך מאחר דאיכפל כמה פעמים במכתביו, וגם בע"פ ע"י עוברים ושבים, מוכרח אני להשיבו עניות דעתי בקצרה). תי (ומתחיל: בנדון שביקש כבודו לצרף אותי ג"כ לחוות עניות דעתי ע"ד הגט). תטו (ראה הערות). תכ (שמעתי שב"ד דוויטעפסק כותבים כו'). תכג (והנה הרב ר"א ד"ץ דוויטעפסק אומר. ראה הערות). תלו. תלז (בסוף כותב רבנו: בקשתי שלא יכתבו מעלת' [רבני האראדאק] לשם [לאדעס] בשמי כל זה, רק יכתבו שזהו בהוראות הרבנים הגדולים דק' וויטעפסק [הסמוכה להאראדאק]). הוספות: נט, ד. עו, ד (והרב מו"ה אייזיק ד"ץ דק"ק ויטעפסק כ' בהסכמת הרבני').

חו"מ: ג (ראה הערות, שרבנו כתב אודותיו: אולי ידידינו הר"א לא יסכים ע"ז ימחול להודיעני טעמו ונימוקו בהקדם). כה (? כמ"ש מעל' בשם ידידינו הר"א נ"י).

פס"ד: רצ, ד (שמעתי שב"ד דוויטעפסק כותבים כו').

גגרשון מ"ץ דשקלאוו

הגאון רבי גרשון (?-תר"ח) הי' חתנו של הגאון רבי ישראל מליובאוויטש אב"ד וויטבסק [נזכר פעמיים בשו"ת רבינו הזקן א) סי' ל: בד"ז הרב הגדול המפורסם מוהר"ר ישראל נ"י … מ"צ דק' וויטעפסק יצ"ו. ב) סי' לז: הרב הגדול מוהר"ר ישראל ז"ל מלובאוויץ. ראה אודותיו כרם חב"ד גליון ד עמ' 124]. הי' מ"ץ בוויטבסק (תקע"ב-תק"פ) ואח"כ בשקלאוו. ב"היום" (כ' מנ"א תרמ"ז) מסופר שבעת ביקור רבינו הזקן בוויטבסק הלך אליו הגאון הנ"ל להתפלפל בהלכה (וא"כ הי' זה בפר' וירא תקע"ב, שאז כבר הי' הגאון הנ"ל מ"ץ בוויטבסק כנ"ל, ואז ביקר שם רבינו הזקן. ראה כרם חב"ד גליון ד עמ' 409).

או"ח: קא (הרה"ג המ"ץ דשקלאב נ"י).

יו"ד: רמא (בקשתם הגיעני לעיין בתשו' הרבנים דק' שקלאב).

אהע"ז ח"ב: רצז (ראה הערות. וב"היום" כ' מנ"א תרמ"ז מסופר אשר רבי גרשון הנ"ל התיר, וגם רבי עקיבא איגר הסכים להיתר). תד (ראה הערות). תל (ראה הערות שהשואל כתב "שלחתי גט לק' שקלאוו, דשם האשה איטא, וכתבתי דמתקרית איטא, וכתבתי לר' נטע ד"ץ דק' הנ"ל שכן קבלתי בשם אדמו"ר נ"ע … ולא רצו לסדר הגט ר' זוסמן ד"ץ והרב ר' גרשון מ"ץ דשקלאוו … ומה שציוה אדמו"ר נ"ע דמתקרית ולא דמתקריא". וע"ז משיב רבנו "מ"ש דמתקרית וכתבו לו משקלאוו דלכתחלה יש לכתוב דמתקריא").

פס"ד: מב, ב (בקשתם הגיעני לעיין בתשו' הרבנים דק' שקלאב).

דדוד טעביל אבד"ק מינסק (בעל בית דוד ונחלת דוד)

מסופר ב"בית רבי" פ"ב "בדרך נסיעתו הי' גם במינסק ובווילנא וכל גדולי המנגדים התראו עמו וביחוד הגאון ר' אבלי זלה"ה מווילנא והגאון ר"ד טעביל זלה"ה ממינסק והי' להם מו"מ בהרבה ענינים בנגלה והראה להם זרוע עוזו כי כל רז לא אנס לי' עד שנתבהלו מרוב חכמתו … ואח"כ היו מריצים שאלותיהם אליו בכל דבר הקשה והוא הי' מאיר עיניהם בתשובותיו כאשר ישאל איש בדבר האלקים כו'".

אהע"ז ח"ב: עד (גם הגאון הנ"ל השיב בזה בנחלת דוד סי' מב, בעולת יצחק סי' קצב ובבנין של שמחה חאה"ע סי' ו).

אהע"ז ח"ב: רה (ראה הערות שהגאון הנ"ל כתב בזה אל רבנו: לכבוד הרב המאור הגדול הגאון המפורסם עין העדה רבא דעמא מדברנא דאומתיה קדוש יאמר לו מוהר"ר מ"מ נ"י). שז, ט [קב, א] (וזה מקרוב נדפס ספר בית דוד להה"ג מוהר"ד טעביל ממינסק שי').

ההורביץ, אהרן הלוי, הרה"ק מסטאראשעלע (בעל עבודת הלוי)

הרב הקדוש רבי אהרן מסטאראשעלע (תקכ"ו?-תקפ"ט), אחד המיוחד בין תלמידיו הותיקים של רבנו הזקן. מח"ס שערי היחוד והאמונה (שקלאוו תק"פ). שערי עבודה (שקלאוו תקפ"א). עבודת הלוי (לבוב תר"ב) ועוד. תשובות ממנו בספרו הנ"ל בחלק הליקוטים.

אהע"ז ח"א: סח (ראה הערות).

אהע"ז ח"ב: רצז (ראה הערות). תד (ראה הערות).

היילפרין, משה זאב אבד"ק זלאטאפליע

כמה שו"ת אליו וממנו נדפסו בס' משנת אברהם ובשו"ת הר"י מסמילא. בתשובותיו לרבנו מכנהו "מחותני".

או"ח: יב (ראה הערות).

יו"ד: כו (ראה הערות). ריא (ראה הערות).

אהע"ז ח"א: סה (שאלה מק' זלאטא פאליא … עכ"ל השאלה ותשובתה בצדה מהרב המאוה"ג דק' ז"פ).

אהע"ז ח"ב: ר, יא (אם יסכימו עמי הרבנים דסביבותיכם והרב הג' דק' זלאטפאליע אשר היה שאילה זו אצלו כנראה ממכתב רו"מ). רצא-ד (ראה הערות). ת (ראיתי מזה במכתב הה"ג דזלטאפאלייע המונח אצלי … אם יסכים רומע"ל וגדולי המורים דסביבותיהם ומכללם הרה"ג דזלאטעפאליע. ראה הערות). תכו (אך בתנאי שיסכימו לזה עוד רבנים מפורסמים כמו … והרב המפורסם דק' זלאטעפאלא).

הלברשטאם, חיים אבד"ק צאנז (בעל דברי חיים)

אדמו"ר הגאון הקדוש בעל הדברי חיים (תקנ"ג-תרל"ו), הראשון לשושלת צאנז, הי' ביחסים קרובים עם רבנו (ראה נשיאי חב"ד ובני דורם, כפר חב"ד תשל"ב, עמ' 65; שמן ששון מחבריך, כפר חב"ד תשנ"ה, עמ' 187), ומכנהו מחותני, כי בתו נשואה לגה"ק מוהרמ"ד מהארנאסטייפל נינו של כ"ק אדמו"ר האמצעי.

אהע"ז ח"א: פו, א (מכתבו … הגיעני עם העתק תשו' הרה"ג החסיד מצאנז נ"י להתיר).

אהע"ז ח"ב: קנט (ראה לקמן אצל הגרי"ש נאטאנזאהן, בעל השואל ומשיב, שרבנו לא רצה לסמוך על דעתו עד שיסכימו שני גדולי ההוראה, ופנה השואל בזה אל שני הגאונים האלו, והגאון מצאנז השיב בשו"ת דברי חיים ח"ב חאהע"ז ס"פ: מכתבו הגיעני ולא ידעתי למה דלק אחרי מקום רחוק להצטרף להיתר הגדולים הנ"ל … מה שהחמיר מחו' הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש). רצא (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה).

הלל ב"ר מאיר מ"ץ דפאריטש (בעל פלח הרמון)

הגאון החסיד רבי הלל (תקנ"ה-תרכ"ד), מגדולי חסידי כ"ק אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. מח"ס פלח הרמון, כמה חלקים (ווילנא תרמ"ז. פולטבה תרע"ח. קה"ת תשי"ד-תשכ"ז) ועוד. תשובות ממנו בהוספות לפלח הרמון בראשית. קובץ יגדיל תורה נ.י. הסכמותיו נדפסו בשו"ע רבנו הזקן (זיטאמיר תרט"ז) ובלקוטי תורה (זיטאמיר תר"ח).

יו"ד: קב (התשו' אליו מתחלת: לאהובי ידידי המופלא ומופלג השנון הותיק וכו' מו"ה הלל נ"י). רנט (ראה הערות. בהמשך שאלתו שאל עוד כמה שאלות, ומסיים: "שאלות אלו שהצעתי לפני כ"ק המה שכיחים מאד, אך לבי נוקפי להורות הלכה למעשה, ובקשתי שטוחה מאד בחסדו להשיביני על כל הנ"ל", אמנם תשובת רבנו לא הגיעה לידינו). שט (בשאלתו חותם: עבדו הילל). מדור דברים שנכתבו בשמו סי' ד.

אהע"ז ח"א: קב, גב"ע (הגב"ע … הנחתי אותם אשתקד בבית הרב ר' הלל מפאריץ).

אהע"ז ח"ב: קצח (ומ"מ איני רוצה להורות לבדי אא"כ יסכימו לדברי עוד שנים, ואחד מהם ידידי הרב המפורסם מו"ה הלל נ"י מפאריטש). שסו [יט, א] (הגב"ע שהניח בבית הרב ר' הלל מפארעץ).

זזאלקינד, יהודה ליב בטלן אבד"ק דענעבורג (בעל זכר יהודה)

הגאון החסיד רבי יהודה ליב, הנק' "בטלן" מחמת גודל חסידותו ופרישותו, מגדולי תלמידי כ"ק אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק (? - תרי"ח), הי' רב לקהלה החסידית בווילקאמיר (עד שנת תקע"ח, יחד עם הרב אהרן מווילקאמיר דלעיל) ודינאבורג (תקע"ח - תרי"ח). מח"ס שו"ת זכר יהודה (ברדיטשוב תרמ"ט. והוצאה חדשה עם הוספות, כפר חב"ד תנש"א). בבית רבי כותב עליו: "הי' עמיתו ורעו של אדמו"ר בעל צ"צ נ"ע, שלמדו ביחד בימי עלומם, ואח"כ היו מריצים אגרותיהם זל"ז בשו"ת".

אהע"ז ח"ב: ה (ראה הערות, שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). רעד (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). שט (ראה הערות. ובשו"ת זכר יהודה החדש סי' נו כותב אל רבנו: "הן שולחים אנו מוסגר פה דברי ההיתר של הרבנים המפורסמים הרב דק' דריסא והרב דק' קראסלאווא … עד כי יוגשו הדברים לפני רומעכת"ר"). שיב-ד (ראה הערות). שכב (ראה הערות). תלח (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). תס (כבוד אה' ידידי ה"ה הרב הגאון החריף ובקי המפורסם כש"ת מו"ה יהודה ליב נ"ע. מכתבו ותשובתו הגיעני, ואין הזמ"ג לעיין כ"כ מהעדר בריאותי, רק מפני שלא יחשוב שאין חש להשיבו, התאמצתי לכתוב קצת והוא יבחר … ומפני העדר בריאותי לע"ע לא יכולתי לעיין בזה היטיב רק כמשיב מפני הכבוד וכת"ר יבחר הדברים).

ראה גם שו"ת הנ"ל סי' יח, שנכתבה עפ"י בקשת רבנו הצמח צדק שיחווה דעתו בזה, וכמש"ש (עז, א) "סמכנו על רומעכת"ר כי את הטוב יברר, כי פקודתם שמרה רוחי לשלוח תיכף אחר יו"ט".

זרחי, שמעון מ"ץ דיאקאבשטאט (מח"ס נחלת שמעון)

הגאון רבי שמעון ב"ר זרח (זעזמיר תקמ"ח - ירושלים תר"כ) היה רבה של יאקאבשטאט בקורלנד (תקצ"ה - ת"ר; תרי"ג - תרי"ז) וטויראגען (ת"ר - תרי"ג). בשנת תרי"ז עלה לירושלים ושם מ"כ.

או"ח: מג (הפסק שלו והתפיסות של הרב יוסף מיאקאבשטאט, שנשלחו לרבנו, בכת"י 232 ס, א). עה (ראה הערות).

יו"ד: ריז (ראה הערות).

חו"מ: לו (הפסק שלו והתפיסות של הר"י, שם סו,א). פה (ראה הערות).

ייהודה ליב, מהרי"ל מיאנאוויטש (בעל שארית יהודה)

הרב הקדוש מהרי"ל אבד"ק יאנאוויטש (נפטר תחלת תקפ"ו), הוא אחד המיוחד, דודו זקנו (אחיו של כ"ק אדמו"ר הזקן), בעל השארית יהודה (ווילנא תר"א. ועם הוספות, קה"ת תשי"ז). אליו הי' פונה רבנו בשנים הראשונות, בשאלות המסובכות, ורגיל להביא בתשובותיו מה ששמע מפיו.

ראה קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' ב' ריש עמ' יז, שבג' ניסן תקפ"ה עדיין הי' בין החיים, וראה חיו"ד סי' רמה, שמזכיר לו את נסיעת כ"ק אדמו"ר האמצעי "ויתמהמה עד קרוב לר"ה" (בשלהי קיץ תקפ"ה), והיא כנראה השו"ת האחרונה שביניהם, וראה הערות לחאו"ח סי' פב, שבכ"ח אד"ר תקפ"ו כותב עליו "המנוח ז"ל".

השו"ת שנכתבו אליו הן:

או"ח: צב.

יו"ד: קכח (ראה הערות). קנד. רמה (השו"ב … בא בשאלה זו … לכדו"ח הרב שי' … ולהיות שאינו כעת בביתו ויתמהמה עד קרוב לר"ה … אמרתי לו שיסע למעכ"ת … ובגוף הענין לפענ"ד … אם ירצה מעכ"ת אבוא אחריו ג"כ אליהם למלאת דבריו). שיג. שיח (ראה הערות). שמט (ראה הערות).

אהע"ז ח"א: יד, א (וזה אשר כתב לי). ל-לא.

אהע"ז ח"ב: קמה (מה שהשיב ע"ז דודי הרב הג' רי"ל ז"ל … אע"פ שדודי הרב הפליג עלי … לא כמו שהפליג דודי הרב הג' מוהרי"ל זצ"ל). קסו (ראה הערות). שכז (ראה הערות). שמו (ראה הערות). שמז-ח (כתבו ביחד ושניהם באו עה"ח). שעח [כב, ב] (כמ"ש הרב המופל' מהרי"ל נ"י). שפח (ז"ל דודי הרב [נ"י] אשר השיבני ע"ז … עד שיסכימו בהיתרה דודי הרב מוהרי"ל נ"י). תל (ראה הערות). תלב (דודי זקני הרב הגדול החסיד מו' יהודא ליב זצ"ל מייאנעוויטש, שהשיב על דברי, לכן לא נעשה מעשה). מדור ספק למי סי' כא (ראה הערות).

חו"מ: לא, ז (להיות כי מעל' שלח אלי פיסקא דמר דודי ידי"נ הרב מוהרי"ל שי' ושם ראיתי שפסק היפך ממ"ש, ואף כי קטנו עבה כו' מ"מ תורה היא כו' ולפע"ד יש להשיב על דבריו; וראה עוד בנסמן בהערות, בשו"ת השואל הרב שמעון מ"ץ דלאזניא: זה מקרוב הי' לינת דודכם הרב המ"ץ דמייאנאוויץ אצלי ונשאתי ונתתי בדבר הזה).

פס"ד: רצד, ג (ראה הערות לחאה"ע מדור ספק למי סי' כא).

שמועות שמוסר מפיו:

או"ח: כח, ג (שמעתי מדודי הרב הג' מוהרי"ל ז"ל). סג (למעשה פסק דו"ז הה"ג מוהרי"ל זצ"ל). פב (שמעתי מדודי זקני הרב מוהר"י ליב ז"ל). פז [ו, א] (האמת אגיד כי דודי הרב הג' דיאנעויץ השיבני).

יו"ד: מד, ו (עד שראיתי תשו' דודי הרב הגדול מהרי"ל ז"ל). קב (שמעתי מדודי מהרי"ל נ"י). קיב, ו (כידוע שהוסיף לפעמים איזו הגהות [בשו"ע אדה"ז]). קנד (ודודי הרה"ג ר' ליב לא הסכים להקל … כמ"ש תשובתו אלי לקמן). קעו ח"ג, א (ודודי הרב מוהרי"ל נ"י הביא ראיה). קצה [טו, ג] (כמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל). רא [כג, ב] (שמעתי מדודי הרב הג' מהרי"ל זצ"ל ששמע מאחיו רבינו הג' נ"ע). רב, ד-ה (ועי' תשו' שארית יהודה של דודי הרה"ג רי"ל זצ"ל … ותשובתו זה היה אלי). ריח [לח, ד] (שמעתי מדו"ז הרב מוהרי"ל ז"ל ששמע מאחיו אאזמו"ר ז"ל). רכ (שמעתי מהה"מ דיאנאוויץ ששמע מאחיו אדמו"ר). רכט (בא המעשה לדודינו הרה"ג מוהר"י ליב ז"ל מיאנאוויטש שהיה אז ג"כ בלאדי). רעז (כבר נשאלה שאלה זו בלאחעוויץ ביריד העבר מלפני דודי הרב מוהרי"ל מק"ק יאנוויטש, ואני הייתי ג"כ באותו מעמד). רפד (דודי אסרו). שיד, טז (בתשו' הרב הגדול החסיד מהר"ר ליב זצ"ל כ' לי). שטו (כמ"ש לי דו"ז הה"ג ר"י ליב ז"ל). שס (הגהה זו … אינה מרבינו הקדוש המחבר נ"ע, כ"א אחיו הרב מהרי"ל הגיה כן … כן אמר לי בעצמו). מדור דברים שנכתבו בשמו סי' ג (שמעתי מאדמו"ר שי' שדו"ז הה"ג המפו' המנוח רי"ל מייאנוויטש הורה להקל).

אהע"ז ח"א: א (יש תח"י תשובה מדו"ז הרב הג' ר' ליב ז"ל מיאנעויטש שהתיר בזה). מט, ה (ודודי הרב הגדול … אמר לי בשם אאזמו"ר). סג, ב (שמעתי מדודי הרב הגדול החסיד … שדעת רבינו ז"ל). סח, ד (שמעתי מדודי הרב מהרי"ל שהעולם אומרים [ראה גם הערות לסי' זה]). סט [קיד, ד] (ותשובה הנ"ל הראני כבר דודי הרב מוהרי"ל נ"י). ע, ו (בהיות דו"ז הרב המפו' מהרי"ל פה ביריד סיפר לי). עז, ג (ודודי הה"ג ר' ליב ז"ל הביא ראיה). קה, ז (דודי הה"ג מוהרי"ל ז"ל).

אהע"ז ח"ב: רב (ראיתי … מדודי הרה"ג מהרי"ל זצ"ל). ריט (שמעתי מדודי הרב ר"ל זצ"ל). שז, ח (הגהתו בגליון תויק"ו בשם אדה"ז). שז, ט [קב, ג] (מפי דודי נ"י). תכ (כמדומה לי ששמעתי מדו"ז הה"ג ר' ליב ז"ל שחזר בו רבינו ז"ל בסוף ימיו). הוספות: נט, ב. נט, ד. עו, ב (בשאלה: קבלתי אגרת מהרב ר' ליב מיאנוויץ … קבלתי מאחי אדמו"ר נ"ע).

חו"מ: ע, ט (אדמו"ר נ"ע, דרשותיו הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל והוא הי' משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים … לפי האומדנא הי' אדמו"ר מוותר הריוח לאחיו הרי"ל).

חידושים: ז, ד (ההג"ה שם שהיא כת"י אחיו הרי"ל ז"ל בעל ספר שארית יהודא שהוא כתב הג"ה זו, אך שאמר שכן פסק רבינו הגדול מר אחיו אאזמו"ר הגאון ז"ל). סז, ד (וזו ההג"ה היא כת"י אחיו דו"ז הה"ג בעל שארית יהודא שאמר ששמע כן מפיו הלכה למעשה). קמח, ג.

פס"ד: י, ד (האמת אגיד כי דודי הרב הג' דיאנעויץ השיבני). קכג, ד (ומשם אאזמו"ר הגאן ז"ל שמעתי מדודי הרב רי"ל זצ"ל). קלא, ד (בגליון ס' תויק"ו של דודי הה"ג מוהרי"ל בעל שארית יהודא מצאתי). קלב, א (ע"ז כ' ג"כ השא"י בשם אאזמו"ר נ"ע). ריג, ב (דו"ז ההגרי"ל ז"ל א' לי משם רבינו הגאון ז"ל נ"ע זי"ע). רצ, ד (כמדומה לי ששמעתי מדו"ז הה"ג ר' ליב ז"ל שחזר בו רבינו ז"ל בסוף ימיו).

יעקב אב"ד קארלין (בעל משכנות יעקב)

הגאון רבי יעקב מקארלין (תקמ"א-תר"ה), מח"ס שו"ת משכנות יעקב (ווילנא תקצ"ח) וקהלת יעקב (ווילנא תר"ז).

יו"ד: יט (והוא השאלה שבשו"ת משכנות יעקב). קסב, א (טעם המפקפקים … ע"פ שו"ת משכנות יעקב). קסה, יד (אין דעתי נוחה להקל בה משום שהגאון מו"ה יעקב מקארלין ז"ל בתשובותיו הנקראים שו"ת משכנות יעקב סס"י מ"ג פסק בסכינא חריפא).

אהע"ז ח"א: יח (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה). נט (כנ"ל).

אהע"ז ח"ב: רסח (ראה יד, ג: נשאל על שאילה זו ממש שנשאלתי עליה ג"כ, והשיב וז"ל … וחוץ מכבודו … לפע"ד שגג). שכ (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה). שנה ("דעתי שישלח מעל' השאלה להה"ג מ' יעקב מקארלין … וביני לביני גם אני אראה בזה אי"ה … אך שיכתוב כ"ז בשם מעל' דייקא … ע"כ הלשון שיכתוב רומע"ל לכל א' מעצמו דוקא". כן עשה ואח"כ שלח את תשובתו (שנדפסה בסוף ס' קהלת יעקב סי' יד-טו) לידי רבנו, שהשיבו בח"א סי' עז ס"ו: שלח לכאן אשה עגונה זו עם שתי תשובות בדבר שהשיבו לו ע"ז הרה"ג מו"ה יעקב נ"י).

חידושים: קיב, א (נשאל על שאילה זו ממש שנשאלתי עליה ג"כ).

י. בר"א

יו"ד: רכג (שמעתי ממו"ר הר"י בר"א ז"ל, וכמדומה לי שא' ששמע זאת מפי אדמו"ר ז"ל. וראה הערות).

חו"מ: עו, ה.

ללוריא, דוד (רד"ל)

הגאון רבי דוד לוריא (תקנ"ח-תרט"ז), מחבר הגהות ובאור הרד"ל לכמה ספרים. הי' רבה של ביחוב ישן. על היחסים הקרובים בינו לרבנו ובין אביו הגאון רבי יהודה אידל לרבנו הזקן מסופר ב"כפר חב"ד" (גליון 453 עמ' 18). בס' פדר"א עפ"י הרד"ל (ווארשא תרי"ב) אחר ההסכמות מודיע: גם זכיתי ונתכבדתי ביקר שהדותא ח"י קודש מכ' קדושת אדמו"ר כש"ת מנחם מענדיל שליט"א דק"ק ליובאוויטש.

יו"ד: רו (ראה הערות). רכט (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה). רנד (כנ"ל). רעא (כנ"ל). ערה (כנ"ל). שנא (בפני' כותב לו רבנו: ידידי הרב המפורסם החריף ובקי, תורה וגדולה במקום א' יחדיו יהי' תמים כש"ת מוהר"ר דוד נ"י).

אהע"ז ח"ב: ריז-ח (ראה הערות, שגם הגאון הנ"ל השיב בזה). שצג (ראה הערות שפנה בשאלה זו גם להגאון הנ"ל, וכתב לו: "ואדמו"ר שי' אינו כעת בביתו לכן בקשתי כפולה מכת"ר ימחול להשיבני דבר בזה". והרד"ל משיבו בארוכה, אך בתחלה כותב: "מה גם שהוא קרוב ולפני גדולי' לפני כבוד הרב הגדול המפורסם וכו' מוהרמ"מ נ"י, ומה ירצה לסוף שמן מפך ריקן שלי. זאת אדרשנו לטובה, אי"ה בבא של' הרב הג' מוהרמ"מ לביתו ידרש דעתו הרמה על ככה ויודיעני אי"ה בצירוף טעמו ונימוקו"). תכה (ראה הערות).

פס"ד: קנז, א-ד (ראה הערה ליו"ד סער"ה).

ליפשיץ, יעקב אבד"ק אמטשיסלאוו

הגאון רבי יעקב מילא את מקום אביו הגאון רבי משה ליפשיץ ברבנות אמטשיסלאוו, עוד בתקופת רבנו הזקן, שכותב לו תשובה (סי' לז) בנידון כתיבת העיר בגטין אמטשיסלאוו (כפי שנק' בפי היהודים) ולא מסטיסלאוו (כפי שנק' בפי הנכרים).

הגאון הנ"ל כתב לרבנו הזקן שהוא כותב מסטיסלאוו כפי שנהגו "גדולי ארץ אשר היו לפנינו במחנינו ומהם אבי ז"ל והרב הגדול מוהר"ר ישראל ז"ל מלובאוויץ והרב המפורסם מהור"ר דוב ז"ל שקטנם עב ממתני", ורבנו הזקן משיבו הטעמים שמוכרחים לכתוב בגטין אמטשיסלאוו דוקא, ואין לחוש בזה ללעז על גטין הראשונים.

אף שהוא כותב לרבנו בהערצה גדולה: "המאור הגדול הגאון האמיתי רבה דעמיה ומדברנא דאומתיה קדוש יאמר לו כק"ש … ומה לי להאריך לאיש כמוהו כי מה אבין ולא עמו הוא, ובקשתי למחול עכ"ה להודיענו דעתו הנשגבה", מ"מ נראה שלא הי' מחסידי רבנו הזקן, עד שרבנו הזקן מתחיל את תשובתו אליו: "שמתי אל לבי מאמר רז"ל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כו' אמנם מקרוב הצצתי עוד הפעם במכתבו והכל הולך אחר החיתום אשר בקשה נפשו הטהור בסיום מכתבו להודיע דעתי ומצפה לתשובתי אמרתי ללבי הנה עדיין יש איזה פתח תקוה".

[מ"מ המשיכו לכתוב בגטין שם "מסטיסלאוו" כדלעיל אצל ממלא מקומו הג"ר אברהם שמחה].

הי' מחותנו של רבנו הצמח צדק, והתכתבו ביניהם בשו"ת:

או"ח: עב (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה).

אהע"ז ח"ב: עדר (הגאון הנ"ל השיב בשאלה כעין זו בארוכה אל רבנו (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' מו סמ"ח): היושב על חוג שמים ייטיב לו הכתיבה והחתימה לחיים הוא ניהו כבוד מחו' ואו"נ הרב הגדול החסיד המפורסם כ"ש מו' מנחם מענדל נ"י. מכתבו קבלתי ביום ה' פ' ראה … והנה לענין דינא אין בינינו מריבה ולא מחלוקת … וערבים עלי דברי דודים כי דברי טעם יש בהם, אך לפי שאין נושאין פנים בתורה אמרתי לבאר דעתי … לכן לדעתי ראוי שיסכים רומעכ"ת עמי שלא להחמיר על האשה העלובה ועגונה).

מדור דברים שנכתבו בשמו סי' ה.

ממרגליות, אפרים זלמן (בעל בית אפרים)

הגאון בעל הבית אפרים ועוד (תקכ"א - תקפ"ח), מגדולי הדור, מיאן בקבלת עול הרבנות, וישב על התורה ועשירות בברודי. רבנו מרבה להביאו ולדון בדבריו.

אהע"ז ח"ב: רצז (ראה הערות שתשובת רבנו הובאה לפני הגאון הנ"ל, וכתב בתשובתו: השאלה הנזכרת הובאה אלי, ושני תשובות בדבר מכבוד הרבני' המאה"ג החריפים ובקיאים המפורסמי' מ"ו אברהם נ"י מו"ץ דק"ק שקלאב ומ"ו מנחם מענדל נכד הגאון החסיד קדוש עליון מוהר"ר זלמן מלאדי ז"ל; אחרי שמשיב חוות דעתו מסיים אשר: "לכבוד הרבנים הגדולים הנ"ל העירותי בצדק לצדדי ההיתר אשר אמרתי בחפזי, והמה יביטו יראו אם כדאי הם לסמוך עליהם, ולהם משפט הבחירה"). שז (בס"ד מביא דבריו ומאריך לחלוק עליו וכותב: יש ראי' לדברי הגאון מוהר"ר זלמן מרגליות נ"י … ועם היות כי רב גובריה ומי אני לפאר אחריו כי קטנו עבה כו' אעפ"כ תורה היא כו' … וכל דבריו במחילה מכת"ר כי רב הוא לא נתכנו בזה כלל כמשי"ת אי"ה).

משה ב"ר יעקב אבד"ק מאזיר

אהע"ז ח"ב: רצז (ב"היום" כ' מנ"א תרמ"ז, מסופר שגם הגאון הנ"ל השיב בשאלה זו).

ננאטאנזאהן, יוסף שאול אבד"ק לבוב (בעל שואל ומשיב)

הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזאהן (תקס"ח-תרל"ה) הי' מגדולי המשיבים בדור.

אהע"ז ח"ב: קנט (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה, וכותב: שאל מעלתו להרב הה"ג וכו' האבד"ק ליבאוויטש … אך מחמת שהרב הנ"ל כתב שאינו רוצה לסמוך על דעתו עד שיסכימו שני גדולי ההוראה, ענוותו תרביני להשיב חוות דעתי [ראה גם לעיל אצל בעל הדברי חיים]).

נחמי' בירך מדובראוונא (בעל דברי נחמי')

הגאון החסיד רבי נחמי' (תקמ"ח-תרי"ב), מח"ס שו"ת דברי נחמי' (ווילנא - ווארשא תרכ"ו - תרמ"ז). בזוו"ש הי' חתן רבי חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן. בצעירותו הי' חברו של רבנו בלימודים. מעולם לא נשא עליו את עול הרבנות, והתפרנס בריוח מיצור טליתים. הי' גאון אדיר, ולפעמים הי' גם רבנו פונה אליו בבקשה לחוות דעתו בנושא מסובך, ואח"כ הי' מפלפל עמו בשו"ת. רבנו מכנה אותו בחיו"ד סי' עה [קיט, ד] ובחאה"ע רעג, ד "עמיתי הרב מ' נחמיה נ"י".

או"ח: מז (ראה הערות). צז (ע"ד דבדיק לן בר … הגם כי מה אדע אשר לא ידע). קא (נא להודיעני דעתו היטב). קי (כ"ז אמרתי בחפזי ואתו המדע ולא להורות כלל באתי כ"א ככותב).

יו"ד: רפה (רבנו בקשו בתחלה להודיע חוות דעתו בענין הצוקר, ולא פירש לו מהי השאלה בזה, וסמך שיבין מעצמו. מוהר"נ השיבו: "אם אולי רצונו שאעיין בזה הנני, רק ימחול נא להודיעני בפרטו' על מה נופל עיקר הספק והקפיד' כו' … מהנכון (גם בכל פעם) כשירצה כ"ק שי' להקל מעליו מעט ויצרפיני לעיין ולחפש, שימחול להודיעני בפרט מקום העיון כו'. זו"ז [זולת זה] הנני ידידו בכלו"נ [בכל לב ונפש] נרצע לאהבתו ומוכן לפקודתו). שלד.

אהע"ז ח"א: א (ראה הערות). כז (ראה הערות). עה (ראה הערות). ק. קב (ראה הערות).

אהע"ז ח"ב: קנא (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). קעז (ראה הערות שהשיב בזה ע"פ בקשת רבנו: נא בל ישונה ח"ו ולהשיב באריכות לא בדרך רמז). רנח (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). רעג (ראה הערות). רצז (ראה הערות). שיח (ראה הערות). שלא (ובענין כזה איני רוצה להורות בעצמי, ע"כ מבוקשתי מכ"ת שיעיין בזה היטב ובהתמדה ב' או ג' ימים, וישיבני שבוע זו דוקא כי הדבר נצטרך לידע למי ששואל ממני שלא ימתינו עליו כ"כ כו'). שנח (ראה הערות). שסד (ראה הערות). שסו (ראה הערות). שסח. שצג (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה, ומתחיל: תמול הגיעני מכתבו, וכתב שכ"ק שי' אמר לו לכתוב לי שאעיין בזה). תנו (התשובה שלי … שרצוני מאד לשלוח לו בשביל שיפלפל בזה ג"כ אולי תסתיים שמעתתא למצוא צד להקל … נא לעיין ולשלוח לי דעתו). תסא (למעשה צע"ג, ע"כ נא לעיין בזה היטב … ובקשתי להודיעני תשובתו בקצרה … נא לעיין ולהודיעני בל ישונה).

חו"מ: ג (והראתי תשו' זו לידידנו הר"ן נ"י). נ (ראה הערות).

ועוד יש שו"ת שכותב אל רבנו, ולא הגיענו תשו' רבנו: קובץ יגדיל תורה חמ"ז סס"ג.

עעפשטיין, יצחק אייזיק אבד"ק האמליא (בעל חנה אריאל)

הגאון החסיד רבי יצחק אייזיק עפשטיין (תק"מ-תרי"ז), מגדולי חסידי כ"ק אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. מח"ס חנה אריאל (ברדיטשוב תער"ב). מאמר שני המאורות (פולטבה תרע"ח) ועוד. תשובותיו לוקטו בס' תולדות יצחק אייזיק (כפר חב"ד תשמ"ז). עוד כמה תשו' נדפסו בקובץ אהלי שם ח"ח עמ' יז ואילך. אור עולם עמ' 238. הסכמתו נדפסה בשו"ע רבנו הזקן (זיטאמיר תר"ז) ובלקוטי תורה (זיטאמיר תר"ח).

או"ח: מט (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה).

יו"ד: ד (ידידנו המופלג המפורסם הרב מוהר"י אייזיק מהאמי' העיד לפני). מד (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). סא (כנ"ל). עו (שאלה מהרה"ג ר' יצחק אייזיק הלוי מהאמי'; וראה הערות שהיא תשו' שכתב הגאון החסיד הנ"ל). קכט (ראה הערות אודות הגהות הגאון החסיד הנ"ל בזה). קמט (הרה"ג מהריצ"א ז"ל מהאמי'). קעה. קעז, א. קפא [ד, ג] (נכון כ' הרב וכו' מהרי"א מהאמי' שי'). רכט (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). רסה (כנ"ל). רעא (כנ"ל). ערה (כנ"ל). דש (ראה הערות מ"ש הגאון החסיד הנ"ל בזה).

אהע"ז ח"א: פג (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). קב (בגב"ע [לא, א]: כתבתי באגרת הב' שלי להרב מוהרי"א סג"ל; ובר"ס יו"ד: ועתה אבא על סדר דברי כת"ר; וראה הערות שהוא מענה לתשובת הגאון החסיד הנ"ל).

אהע"ז ח"ב: שנה ("דעתי שישלח מעל' השאלה להה"ג … ר' אייזיק מהאמי', וביני לביני גם אני אראה בזה אי"ה … אך שיכתוב כ"ז בשם מעל' דייקא … ע"כ הלשון שיכתוב רומע"ל לכל א' מעצמו דוקא". כן עשה ואח"כ שלח את תשובתו לידי רבנו, שהשיבו בח"א סי' עז ס"ו: שלח לכאן אשה עגונה זו עם שתי תשובות בדבר שהשיבו לו ע"ז … והרב המפורסם מוהרי"א נ"י סג"ל וביקש ממני חוות דעתי ג"כ). שסו (ראה הערות. ושם בסופה: ובדעתי לכתוב למוהרר"א הנ"ל להאמי' לעוררו לעיין בספק זה). תכו (אך בתנאי שיסכימו לזה עוד רבנים מפורסמים כמו הרב המפורסם ר' אייזיק מהאמי' … ואף שראיתי בת' הרב שכתב מר' אייזיק לפסול זהו מפני … אפשר שיסכים ג"כ להקל; וראה הערות שהשיב ע"ז הגאון החסיד הנ"ל: הגיעני מכתבו עם ת' אדמו"ר שי' לאוי"ט … קלור לעין לראות פשיטות הכשר הגט לפע"ד). תל (ראה הערות). הוספות: נ, א.

חו"מ: נא (ראה הערות). עד, ג (הא').

פס"ד: קנז, א-ד (ראה הערה ליו"ד סער"ה).

פפראדקין, שניאור זלמן מלובלין (בעל תורת חסד)

הגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלאדי (תק"צ-תרס"ב), מתלמידיו של רבנו, ראב"ד פולוצק (תרט"ו-תרכ"ח), לובלין (תרכ"ח-תרנ"ב) וירושלים (תרנ"ב-תרס"ב). מח"ס שו"ת תורת חסד (ווארשא תרמ"ג - ירושלים תרס"ט). הסכמתו נדפסה בלקוטי תורה (זיטאמיר תרכ"ו).

אהע"ז ח"א: מא (ראה הערות מ"ש רבנו בהמשך התשובה, משנת תרי"ט: לפי מכתבו משמע שכבר יצא הדבר בהיתר מאת ידידנו הרה"ג מו"ה זלמן נ"י מפאלעצק, נ' שיוכל לסמוך עליו). מו (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה).

אהע"ז ח"ב: קנ (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה).

שו"ת שלו אל רבנו נדפסה בקובץ יגדיל תורה חל"ב ס"ה: מתחלה לא רציתי להזדקק לענין זה שנוגע בחומר איסור א"א, אך לרוב ההפצרות המוכ"ז, והרבה עלי רעים, נעתרתי לו, והנני שואל ד"ז מאדמו"ר יורנו נא להלכה למעשה, כי לא סגי בלא"ה, ולאהבת הקיצור השמטתי הפלפולים משו"ת שלי שאינם נוגעים כ"כ לדינא.

ראה גם אג"ק של רבנו אגרת יח: כפי אשר אני מכיר ויודע הרבנים הגדולים הנ"ל החתומים ע"ז, וביחוד הרב מו"ה זלמן במוהר"ר שלמה ז"ל מלאדי, אשר מדריגתו מגיע לגאון, לכן יוכלו לסמוך על פסקם בלי שום גמגום.

קקלוגר, שלמה הרה"ג מבראדי

הגאון רבי שלמה קלוגר (תקמ"ג-תרכ"ט), מגדולי המשיבים בדורו, מחבר ספרים רבים.

אהע"ז ח"א: פו, א (הי' מכתב מב"ד של רומע"ל איך הרה"ג המפורסם מ' שלמה קלוגר נ"י מבראד השיב על שאלה זו בהחלט לאיסור … לשלוח העתק מתשו' הרב הגאון מו' שלמה נ"י הנ"ל).

אהע"ז ח"ב: רסד (נשאת ע"פ הוראות הגאון מו"ה שלמה שי' קלוגר מבראד … לא ידעתי שנשאלה שאלה זו מלפני הגאון המפורסם מו' שלמה קלוגר … ולדעתי הגאון מו' שלמה נ"י שהתירה להנשא הוא משום צירוף טעם זה … ויכולים הם לסמוך דברי הגאון מוהר"ש נ"י … ולא אבא אחר היתר הגאון הנ"ל שכדאי הוא לסמוך עליו). ת (אם יסכים רומע"ל וגדולי המורים דסביבותיהם ומכללם … הרה"ג דק' בראד, הנני נמנה להתירה. ראה הערות).