סימן תכח
אסימן תכח
[ר"פ משו"ת חאהע"ז סי' רטז] שני יב"ש אע"ג דאין מוכח דומ' למלכה מלכה. ול"ד לב' משמעות בגט דפסול אפי' בטופס והשם תורף י"ל דהכא ידים מוכיחו' שהכוונה כדבעי. ועוד דשם ג"כ במערער. מלישני רפ"ק דקידושין אין [ראי'] דהכא מוכח דמגרשה דלהכי יש ידים מוכיחו' בגט משא"כ בקדושין ספק הוא רפ"ק דנדרים הט"ג אות ח' חוה כ' דוקא חוה שנכתב בתורה בלא א' יש חשש כשנכתב בא'. ע' ט"ג ש"נ אות ר' סק"ג דאם כ' ראשיא בא' ג"כ כשר. והגם שאפשר לקרות בקמץ. ע' תה"ד רס"י שלא גבי מיכל ובחמ"ח סס"י קכ"ט גבי מילכה. אך מפני שנתכוין לשם ראשי' הוי כאילו כ' קמץ. ורשיא בפתח וראשי' בקמץ הם ב' שמות ע"ד שא' בע"ז דל"ב אב"א גודא לחוד גודע לחוד. הרי שאפי' בשינוי מועט הוי ב' שמות. וכדאמרינן בעירובין די"ג א' כיון דאינתקא לשם רחל לא הדרא מינתקא לשם לאה. ואע"ג דהתם מיירי דאינתיק לשם אחרת שאינה של בעל זה. משא"כ הכא שהרי היא המתגרשת ובשבילה כתבו הגט אלא שטעו בשם העצם שלה מ"מ י"ל דמה שכיוונו בשביל שם אשה אחרת הו"ל כאלו כ' בשביל אשה אחרת וכאלו כתב בקמץ. ולפ"ז אפי' הי' כותבין בלא א' והי' הכוונה בשביל ראשי' ג"כ הי' פסול:
בוהנה פסול דשינה שמו כו' הוא משום דנכתב שלא לשמו. ע' סה"ת סי' קכ"ח. וכ"כ סמ"ג עשין סי' נ'. ועי' תויו"ט פ' הזורק מ"ה ד"ה שינה שמו דכ' ה"א הא דצריך כו' משמע דלקושטא דמלתא בכלל לשמו היינו ג"כ שם האיש לא אותו האיש וכותב שינוי השם ה"ל שלא לשמו. וכ"כ ר' ז"ל בתשו' דשינוי שם העיר הו"ל שלא לשמן של אלו. אך להרשב"א פ' הזורק שם משמע דשינוי השם אינו שייך לשלא לשמה. ולפ"ז יש להסתפק אי שינוי הכוונה פוסל כשאין שינוי מוכרח בכתב הגט (וה"נ הרי בלא שינוי כוונה אם כ' בא' כשר דאפשר לקרות בפתח). אך גם להרשב"א י"ל דחשיב שינוי בספירת דברי' דהיינו שחושב או אומר שהכריתות הוא לשם אחרת והוי ג"כ שלא לשמה:
גביאור ד' הרמב"ן שבר"ן ר"פ כל הגט דס"ל באינתיק לשם אשה אחרת גם ר' מאיר מודה דפסול. אי ס"ל דכתבו לשם אחרת פסול כמו בכתבו בשביל אשה אחרת לגמרי או לא פסול. ושדבריו צ"ע:
דמד' תה"ד סי' רל"ג משמע דס"ל דשינה שמה אינו ענין כלל לפיסול דשלא לשמו ולשמה. ובסוף דבריו משמע קצת דפסול משום של"ש:
האך מד' הרשב"א פ' המגרש ב' ר' סעדי' גאון מוכח דאפי' נכתב לשמה שייך פסול כוונה כשנכתב התורף ע"ד שינוי שם. וכ"מ במרדכי ר"פ המגרש סי' תמה ב' ר"ק אע"פ שאין דעותיהן שוות. אבל לדעת העיטור והר"ן שם י"ל דאינו שייך פסול כוונה אחרת זולת שלא לשמה:
וומ"מ אינו מוכרח. גם לתה"ד אינו מוכרח. סוף דבר. הנה לסה"ת דלעיל ולהסמ"ג י"ל דפסול משום של"ש. וגם להרשב"א אע"ג דס"ל דאין זה ענין לשלא לשמה. אעפי"כ י"ל דכוונת שינוי שמה ג"כ פוסל. ואפי' להעיטור והר"ן בפ' המגרש שכ' דאפי' נכתב בשינוי שמו ושמה כשר אם הי' בו טעות אפי' בשמו ושמה כל שנתקיים המחק כשר. אין ברור להקל. וכן גם לתה"ד אין ברור להקל. ולכך אין להקל בזה ואפי' דיעבד: