סימן רנב

אסימן רנב

שלחו גט מאמציסלעוו לראמען ונכתב בו מסטיסלאוו לבד וא"א להשיג גט אחר משם וכבר בא השאלה בכתיבת שם העיר בתשו' הגאון אאזמו"ר ז"ל. והעיר נקראת בפי כל היהודים אמציסלעוו או אמטשיסלעוו. ובפי הא"י ובכתבם נקראת מסטיסלאוו:

אהנה מ"ש אאזמו"ר הגאון בסוף התשובה דמסטיטלאוו דאם כתב שם מקום הכתיבה לחוד פסול לכ"ע אפילו בדיעבד כו' עכ"ל. קשה דזהו נגד מ"ש הב"ש סי' קכ"ח סק"ח ואם יש למקום עמידה שני שמות כו' ע"ש מיהו בג"פ שם סק"ל משמע כוותיה. ואאזמו"ר נ"ע מייתי כן מהגהת רמ"א בסעיף ג'. וא"כ דברי רמ"א יהיו סותרין זא"ז למ"ש בסעיף ב' ובמקום הדחק יש להקל. וצ"ל כוונת רמ"א בסעיף ג' דקאי למקום דירה ומ"מ עפ"ז נ' לקיים סברת אאזמו"ר ז"ל אף במקום עמידה דהנה בספר תורת גיטין סי' קכ"ח סק"ה כ' תמוה לי דהפוסקים שהכשירו שינה מקום העמידה היינו בזמן הש"ס שהיו כותבים מקום דירה כו' אבל לדידן שאין כותבים מקום דירה כו' מקום עמידה הוי ממש כמקום דירה מכח כאן נמצא כאן היה כו' ע"ש. ובאמת כבר קדמו בסברא זו בתשו' הרא"ם ח"א סי' ס"ו הביאו הכנה"ג סי' קכ"ח בהגהת הב"י אות ו' וסיים ועיין בתשו' מהרח"ש סי' ג' וכן הביא דברי הרא"ם בג"פ סי' קכ"ח ס"ק י"ז. ושם כתב והביא דבריו הרח"ש והג"פ סיים דמ"מ אם נשאת אפשר שיש להקל דלא תצא. אמנם המכתב מאליהו שער ג' סס"י זיי"ן לאחר שפלפל הרבה בדברי הרא"ם כ' והנה נלע"ד דלדידן השתא דכתבינן מקום העמידה במקום מקום הדירה כו' א"כ הדר מקום העמידה להיות כמקום הדירה ואם שינה בו אליבא דכ"ע פסול כו' וקרוב אני לומר דהוי כדינא דמתניתן דשינה שם עירו דתצא עכ"ל. הנה החמיר יותר מהג"פ ולפע"ד שלזה נתכוין כאאזמו"ר הגאון ז"ל. והטעם דמקום עמידה הדר להיות כמקום דירה י"ל ע"ז שני טעמים האחד כמ"ש הת"ג דמכח כנכ"ה מחזקינן ליה שזהו מקום דירה. ועוי"ל דהפוסקים לא הקילו בשינה בדבר שא"צ לכותבו אלא בדבר שאין צריך לכותבו אפילו לכתחלה אלא למנהג בעלמא ולא מתקנת חכמים כ"כ הפנ"י פרק הזורק גט (דף פ') סד"ה אלא ודאי. ועוד נ"ל כו' ע"ש. וכ"כ הפנים מאירות חלק א' סי' כ"ב בתשובתו להגאון מוה' אברהם ברודא ז"ל. ומקור הדברים האלו הוא מהתה"ד סס"י רכ"ח אבל מקום הלידה וכן שם הנהר דלא אשכחן דאצרכוהו רבנן כלל כו' ע"ש ובמכתב מאליהו שער ג' סי' י"ג. ואם כן עכשיו שכותבין מקום עמידה תחת מקום דירה. כדי שיהיה קצת ניכר מי הוא וכמ"ש בג"פ סי' קכ"ח ס"ק י"ג וס"ק י"ד. ועיין תשו' הריב"ש סי' י"ד שהביא הג"פ סי' הנ"ל סס"ק א'. וא"כ כיון שצריך לכותבו לכתחלה לא משום מנהג לבד כ"א כדי שיעלה במקום דירה להכי אינו דומה לדבר שא"צ לכותבו לכתחלה. עכ"פ לדברי המכמ"א ע"פ תשו' הרא"ם דהדר מקום עמידה להיות כמקום דירה וכ"ד הת"ג וגם הג"פ ס"ל כן כ"ז שלא נשאת עכ"פ א"כ יש להחמיר בכותב שם מקום כתיבה לבד כמ"ש בהדיא התוספות (ד"פ ע"א) שזהו פירוש ומודים חכמים לר' מאיר בשינה כו' שם עירו ושם עירה יעו"ש:

באך עכ"ז למעשה נראה לענ"ד שיש מקום להקל דיעבד אף שלא נשאת עדיין. מתרי טעמי. והוא זה דאף שהתוספות פרק הזורק מפרשים האי ומודים חכמים לר' מאיר בשינה שמו כו' דמיירי בשינוי שמדרבנן שיש לו שני שמות כו' וכן לעירו כו' וכתב שם דמקום כתיבה לבד. וכ"ד סה"ת סי' קכ"ז והסמ"ג וכ"כ הרשב"א הובא ג"כ בש"ג פרק הזורק. אכן התוי"ט שם משנה ה' ד"ה שינה שמו ושמה. הביא דהרמב"ם מפרש המשנה בשינוי ממש הפוסל מדאורייתא. וכ"כ הפנ"י בגיטין שם (דף ע"ט ב') בד"ה וצריכה גט שכן דעת רש"י דשינה שמו ושמה שבמשנה היינו שינוי הפוסל מדאורייתא לא מיירי כלל בדין היו לו שני שמות א' ביהודה כו'. וכן מבואר בחידושי הריטב"א שם. וא"כ לשטה זו אין לנו הכרח שאפילו במקום דירה ממש אם יש להעיר שני שמות וכתב רק שם דמקום כתיבה אף בלי וכל שם שיש להעיר שיהיה הגט פסול. ויהיה א"כ דין זה תלוי בפירוש המשנה דהשולח בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין ר"ג הזקן שיהיה כותב איש פלוני וכל שם שיש לו מפני תיקון העולם אם פירוש התקין שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו קאי ג"כ על שם עירו ועירה. או דקאי ג"כ על שמו ושמה לבד. דמלשון המשנה יש פנים לכאן ולכאן. דממ"ש בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין כו' משמע כמו שעשה תקנה לשמו ושמה ע"י כתיבת וכל שום כן עשה תקנה ג"כ לשינוי דשם עירו ושם עירה ע"י וכל שום. אמנם ממה שסיים התקין שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה. משמע שלא התקין כן רק בשמו ושמה ממש ולא בשם עירו ושם עירה. וכבר עמד ע"ז הר"ן במשנה הנ"ל. וכן בחידושיו שם וז"ל ואיכא מ"ד דבכלל איש פלוני הוא אף שם העיר כו' ולי אפשר כו' ע"ש דמסיק שהתקין רק בשמו ושמה כו' ע"ש. מיהו פירושו גם לאיכא מ"ד דבכלל איש פלוני הוא אף שם העיר. היינו שיכתוב שם עיר דירתו שבראשונה שהוא ארץ יהודה עם מקומו עתה בגליל. וע"ז מסיק שהרי הגט מוכיח מתוכו ששנה את מקומו. אבל לענין אם יש למקום עירו שני שמות לא מיירי הר"ן ועיין בב"י סי' קכ"ח בד"ה ואם שילח הגט. ואפשר לפרש עוד כו' דמפרש המשנה התקין גם בשם העיר כשיש להעיר שני שמות. אבל מדברי הר"ן אינו נראה כן משום שי"ל דבשלמא בשמו ושמה צריך לתקן זה מפני שזה מצוי שביהודה נק' כן ובגליל משנה שמו. משא"כ בשם העיר לא שייך כן לכן לדבר שאינו מצוי לא חששו לתקן. דלא שייך בזה מפני תיקון העולם כיון שהוא דבר שאינו מצוי כלל. ע"כ פירש הר"ן דברי האיכא מ"ד היינו שיהא כותב כל מקומותיו גליל ויהודה. ולא שני שמות של העיר. וכן משמע מדברי הרשב"א שהביא הב"י סי' קכ"ח בד"ה ומן הדין היה וז"ל וכשתיקן ר"ג שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אפשר שג"כ תיקן במקומותיהן שצריך להזכיר בגט כל המקומות שדרו בהן דירת קבע כו' עכ"ל. ובתשו' הרשב"א ח"א סי' אלף רי"ג משמע שנסתפק בזה וז"ל אלא שספקו לי מקומות אחרים ששנינו פרק השולח בראשונה היה משנה שמו ושמה כו' התקין ר"ג הזקן כו' ולא תקן שממקום פלוני וכל שום מקום אחרן דדר שם כו' אלא שאפשר לדחות כו' עכ"ל יעו"ש. וע"ש סי' אלף רל"ט. וביש"ש פרק השולח רס"י י"ד כתב וז"ל ומה שלא שנה נמי במשנה עיר פלוני וכל שם שיש לה נפרש לקמן אחר סיום השמות של איש ואשה עכ"ל ובסי' ל"ב הביא דברי הר"ן הנ"ל שנסתפק אם עשה תקנה זו לשם עירו ג"כ ואח"כ כתב ומ"כ בתקוני גיטין דשינה שם עירו ושם עירה לא איירי בשינוי ממש אלא שיש לאותה העיר שני שמות בשני מקומות עכ"ל. וכבר נתבאר שזה כתבו התוספות (דף פ' ע"א). ושהרמב"ם ורש"י לא פירשו כן:

גולכאורה נראה דדין זה תלוי באשלי רברבי דהנה בתוס' פרק השולח (דף ל"ד ע"ב) כתבו וז"ל בטופסי גיטין של ה"ג כתב שצריך לכתוב וכל שום וחניכה דאית לי ולאתראי מבואר בהדיא שגם בשם עירו צריך לכתוב וכל שום וא"כ ס"ל תקנת ר"ג היה לכתוב וכל שום גם על שם עירו ושם עירה. וכ"כ הרמב"ם פ"ד מה' גרושין הלכה י"ב. אבל בהרי"ף פ' המגרש כ' וכל שום דאית לי דממקום פלוני כו' וכל שום דאית ליכי דממתא פלונית כו' וכ' הר"ן שהעיד הרמב"ן שראה נוסחא של הרי"ף מוגהת מכתב ידו כן הנה לא הצריך וכל שום רק בשמו ושמה ולא בשם אביו ואביה ולא בשם עירו ועירה. והנה בש"ע סי' קכ"ו סעיף ל"א כתב נהגו לכתוב וכל שום דאית לי ולאבהתי וכ' הג"פ שם ס"ק פ"ב דהטעם משום עדות הרמב"ן הנ"ל ומשמע להב"י דאף הני רבוותא דהצריכו לכותבו הוא משום שופרא בעלמא ואם לא כתבו אינו מעכב כו'. אכן גבי שם העיר כ' בש"ע סי' קכ"ח ס"ג יכתוב וכל שום דאית לי ולאתרי וכ' הג"פ שם ס"ק כ"ה דשם עיר לא דמי לשם אביו. ולכאורה אינו מובן הטעם דממ"נ אם גבי שם אביו אזיל בתר עדות הרמב"ן. א"כ מה"ט ג"כ בשם עירו ועירה א"צ לכתוב וכל שום שהרי הרי"ף לא הצריך וכל שום רק בשמו ושמה לבד וס"ל כפשטא דמתניתן דר"ג לא התקין רק בשמו ושמה לבד ובזה די לכל החששות. וא"כ כיון שלא תיקן בזה א"כ אף אם יש להעיר שם אחר במ"נ לא איכפת לן וכמו קודם תקנת ר"ג היה כותב אף בשמו ושמה רק השם שהיה לו במקום כתיבה והיה כשר כמ"ש כל המפרשים. וביחוד בחידושי הר"ן יעו"ש. א"כ ה"ה אף לאחר התקנה בשם עירו כיון שלא תיקן בזה כלל. וצ"ל שהרב"י הכריח דין זה ממ"ש התוספות בפ' הזורק (דף פ' ע"א) והרשב"א דפירש שינה שמו כו' ושם עירו כו' היינו שהיו לו שני שמות א' ביהודה וא' בגליל וכן שם עירו מיירי בכה"ג שמזה מוכח ומבואר כשיש להעיר ב' שמות אחד במ"כ וא' במ"נ צריך לכתוב שניהם או אחד עם וכל שום. ושהתקין ר"ג על שם עירו ועירה ג"כ כדרך שתיקן בשמו ושמה. וכן נראה ברור מדברי הרמ"ה שבטור סי' קכ"ח גבי שם העיר שהן ממש כמ"ש הטור בשמו סי' קכ"ט גבי שמו ושמה. אמנם לפ"ד הרמב"ם ורש"י והריטב"א דשינה שמו ושמה שם עירו וש"ע מיירי בשינוי גמור ולא ע"ד שהיו לו שני שמות כו'. א"כ אין משם ראיה והכרח לדין זה שבשם עירו ועירה יצטרך לכתוב שני השמות ואפשר דדי בשם דמקום כתיבה שכן קודם תקנת רבן גמליאל היו כותבים רק השם דמקום כתיבה כמו שהאריך בזה הר"ן בחידושיו. ובזה אתי שפיר הא דבנוסח הגט שבהרי"ף לא הזכיר וכל שום רק על שמו ושמה לבד ולא על שם האבות ולא על שם העיר וכנ"ל. וגם בסה"ת סי' קכ"ז הזכיר רק שני שמות בשמו ושמה ולא בש"ע וש"ע. מיהו מזה אין ראיה דהא בפירוש המשנה שינה שמו כו' עומד בשטת התוספות. וי"ל שלא היה לעיר ההוא שני שמות. ורי"ו נכ"ד ח"ב כ' דין זה בשם י"א וז"ל וי"א שצריך לכתוב בעיר כמו כן דממתא פלונית וכל שם שיש לה אם יש לעיר שני שמות וכ"נ עיקר עכ"ל מדכתב בשם וי"א מוכח דעכ"פ י"א שבשם עירו ועירה א"צ וכל שום כי לא התקין ר"ג על זה. ואפ"ל שגם לפ"ד התוס' וסיעתם דהתקין רבן גמליאל בשם עירו ועירה ג"כ. היינו דוקא כשכותבין מקום דירה שזהו פירש שם עירו אזי צריך לכתוב וכל שום דאית לאתראי ג"כ. אבל עכשיו שאין כותבין כלל מקום דירה אף שכותבין מקום עמידה. הרי על מקום עמידה ודאי לא התקין ר"ג וכמ"ש הרא"ש פרק הזורק סי' ט' על היה במזרח וכתב במערב דהא דלא אוקמוה בגמרא על מקום עמידת הבעל משום דא"צ כלל לכתוב מקום עמידה כו' וא"כ ע"ז ודאי לא תיקן ר"ג. לכן אף שעכשיו כותבים מקום עמידה תחת מקום דירה כיון שזהו רק מנהג האחרונים ולא תקנת ר"ג ממש אין שייך להצריך מדינא וכל שום. ועוד דשפיר הוי איזה סימן אף שלא כתב וכל שום. ועוד דשם מקום עמידה ודאי לא חמור משם האבות של המגרש והמתגרשת ואדרבה קיל מיניה. עיין ב"ש בסי' קכ"ט ס"ט ס"ק י"ז. ובג"פ שם ס"ק מ"ג. וא"כ כיון בשם האבות כ' בש"ע סי' קכ"ו סל"א נהגו לכתוב וכל שום שאינו אלא מנהג לבד. ועיין מזה במכמ"א שע"ד סי' כ"ט הביא הרבה דיעות שאין צריך. אף שהביא יש דיעות שצריך. לכן נראה בשם מקום עמידה ודאי אינו רק מנהג לבד לכתוב וכל שום דע"ז ודאי לא התקין ר"ג. כי שם האבות י"ל נכלל בשמו ושמה כמ"ש במכמ"א שע"ד סי' כ"ו בשם פסקי מהרא"י סי' קל"ח ושכן מתבאר מתשו' הר"ן שבב"י סס"י קכ"ח דמשמע מדבריו ג"כ דבכלל שמו איתיה לשמא דאבוה ושמו כדינו קאמר וכדכתב מהרא"י. וא"כ לפ"ז יש מקום לומר דבכלל תקנת ר"ג שיכתוב איש פלוני וכל שם היינו כמ"כ בשם אביו כיון דהוא בכלל שמו. אבל על שם דמקום עמידה ודאי לא התקין רבן גמליאל כלל לכן אין לנו לומר שיהיה מעכב בו וכל שום מדינא. לכן לפ"ז אם יש למקום עמידה שני שמות אחד במקום כתיבה ואחד במקום נתינה וכתב רק שם דמקום כתיבה לבד י"ל לכולי עלמא הגט כשר. וכמ"ש הב"ש סי' קכ"ח סק"ח אלא דהוא כתב הטעם דלא גרע משינוי ממש וכשר בשעת הדחק וע"ז קשה לסמוך כמ"ש המכמ"א והג"פ בשם שו"ת הרא"ם דעכשיו שכותבין מקום עמידה תחת מקום דירה יש להחמיר בו וכן הת"ג תמה על הרמ"א וכמ"ש כ"ז לעיל. אך זהו בשינוי ממש דהיינו נדון דהרא"ם ששינה שם העיר שהיה צ"ל ליפאנטו כו' ע"ש דס"ל שזהו שינוי ממש. משא"כ בכתב שם דמקום כתיבה שאין זה שינוי כלל רק שלא נהג בו תקנת רבן גמליאל לכתוב וכל שום זה יש להכשיר אף להרא"ם:

דאך עדיין יש מקום עיון בנד"ז דאמציסלעוו דלא דמי להא דכותבין מקום כתיבה. שהרי ג"כ במ"כ באמציסלעוו נקרא העיר כן היינו אמציסלעוו לבד ורק בכתבי האינם יהודים נכתב מסטיסלאוו. אבל כל היהודים קורים אמציסלעוו. או אמטשיסלעוו. והא"י י"ל קורים מסטיסלאוו. והמ"ץ דשם כ' שבכתבים ושטרות היהודים נכתב אמסטיסלאוו היינו כמו שכותבין הא"י בתוספת אות אל"ף. ולפע"ד באגרות שכותבין להם ממקומות אחרים ודאי כותבין רק אמטשיסלעוו או אמציסלעוו. והנה הב"י סי' קכ"ח בד"ה היכא שיש לעיר שני שמות כ' מהרי"ק שרש ק"ו כו' יש לכתוב השם המפורסם יותר בין העברים דפרסום דגוים לא מעלה ולא מוריד וכיוצא בזה כ' מהרא"י בכתביו סי' קמ"ב כו' וכ"כ רמ"א בהג"ה בסעיף ג' שם שקורין לו ישראל עיקר. וע"ש בב"ש סק"ט דכותבין שניהם רק דכותבין שם ישראל לעיקר כמו קאזימר דמתקרי קאזימרז. ובג"פ שם ס"ק ל"א כתב דממהרי"ק משמע דא"צ לכתוב רק שם דישראל לבד. והנה בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' י"ט העה"ג שם הביא דברי פסקי מהרא"י סי' רמ"ב דבו מבואר בענין שם שהא"י קורין שיש לחלק בין שמות האנשים לשמות העיירות דבשמות העיירות והנהרות חשוב קריאת שם שהגוים קוראים יותר ממה שהם קורין לשמות האנשים כו' והבין העה"ג כוונתו דמסתפק אולי בשמות העיירות שם הגוים עיקר מפני שזהו שמה הראשון כו' והפמ"א שם סי' ך' נחלק עליו דמהרא"י לא נסתפק כלל אולי שם הא"י עיקר רק ספיקותו הוא אם צריך לכתוב גם שם דא"י. שאף שבשם האנשים א"צ לכתוב רק שם של ישראל לבד. בשמות העיירות צריך לכתוב גם שם של הגוים כו'. וגם העה"ג לפי פירושו נחלק על מהרא"י. וא"כ עכ"פ לדברי הכל שם אמציסלעוו שקורים היהודים הוא עיקר. אף אם שמה הראשון הוא שם שהא"י קורין כנ"ל בשם העה"ג דבזה נחלק על מהרא"י. וכ"ש לדעת הפמ"א שפירושו אמיתי בדברי מהרא"י. הן אמת ראיתי ביש"ש פרק השולח סי' ל"ב שהביא בשם איזו מחברים דשם העיר כותבים ע"פ המיוסד בערכאות שלהם וס"ל דזהו עיקר השם (הפך ממ"ש רמ"א גבי קאזימר) אף שהיהודים קורים בשם אחר. ולכן חלק על מה שנוהגים לכתוב קאזימר דמתקרי קאזימרז דעיקר שמה קאזימרז ע"ש הדוכס שיסדה שהיה שמו כן וא"כ יש להפך ולכתוב קאזימרז דמתקרי קאזימר כו' והעיקר היה נראה בעיני לכתוב קאזימרז ותו לא דקאזימר הוא קיצור השם עכ"ל. וכן כתב שם בענין לעמבערג שכותבין לעמבערג דמתקרי לבוב והיה צריך לכתוב לבוב דמתקרי לעמבערג כי עיקר שם העיר לבוב ע"ש הדוכס שיסדה והיה שמו לב כו' ע"ש ואף שנקראת בפי כל היהודים לעמבערג. עושה עיקר ממה שנקראת העיר בתחלת יסודה אף ששם ישראל אינו כן. אלא דעכ"ז מצריך לכתוב שם דישראל כן בלשון דמתקרי אם לא שהוא קיצור השם כמו קאזימר לגבי קאזימרז כו'. וזו אינה עולה כ"כ כי אדרבה יש מפרשים דפירוש דמתקרי הוא השם המורגל בפי כל. ועיין מזה בטיב גיטין בלקוטי שמות עיירות ס"ק י"ט הביא דברי היש"ש הנ"ל ואיך אנן לא נהיגין כותיה וכותבים לעמבערג דמתקריא לבוב וכן בקאזימר כמ"ש בש"ע. א"כ נקוט מכ"ז דאף אם בנדון זה יסוד שם העיר הוא מסטיסלאוו ע"ש הדוכס שיסדה. כיון דאנן עכשיו קוראים רק אמטשיסלעוו או אמציסלעוו א"כ יש לכתוב שם זה לעיקר. ואף לדברי היש"ש יש לכתוב עכ"פ מסטיסלאוו דמתקרי אמטשיסלעוו. דאין לומר דה"ל קיצור השם כמו גבי קאזימר לגבי קאזימרז לסברתו. דהא כתב שם דאם עיקר שמה קאזימר יש לכתוב קאזימר דמתקרי קאזימרז דקיצור השם אמרו ולא אריכות השם. ואף שמהרש"ל כתב כן דרך אולי הם סוברים כן. הרי כיון שנהגו כן עכצ"ל דס"ל שאין זה קיצור השם. כיון שהוא אריכות השם. וכ"ש וק"ו באמטשיסלעוו דהשינוי הוא בתחלתו שמוסיפי' תיבת אלף. וגם יש שינוי והפרש בהברת המם וכן בהטית ושין. שהם מקדימין הסמך להטית וגם הברת סמך דוקא ובקריאתינו מקדימים הטית להשין והשין הוא ימנית. א"כ הוא אריכות השם בשינוי גדול ע"כ אין לדמות כלל האריכות זו לקיצור השם. וסברא זו שכתבתי דהשינוי שבראש התיבה חשוב שינוי יותר מבסוף התיבה מבואר במכמ"א שע"ד סס"י כ"ה וז"ל ועיקר החילוק (בין נפאתה תפאתה ובין גרשון גרשום לולי שמבואר בתורה שהם שני שמות) הוא לע"ד בין השינוי שבא בראש תיבה או באמצעה לבא בסוף תיבה וכמ"ש לעיל עכ"ל. וצ"ע ממ"ש בב"ש בש"נ אות א' גבי אלזגוטא שאם ידוע שם העריסה גוטא כו' אף שהוא אריכות השם ויש לחלק דשם יש ג"כ שם גוטא כמו שנקראת מעריסה ועוד דשאני התם דשם העריסה הוא קריאת שמה בישראל משא"כ בשם שא"י קורין דהא לפ"ד מהרי"ק אינו מעלה ומוריד כלל וכ"ד אבי הש"ך בתשובתו הראשונה שבסוף ספר גבורת אנשים. וראיתי בט"ג גבי אלזגוטא השיג על הב"ש דלא דמי לקיצור השם. וה"נ ודאי באמטשיסלעוו מכמה טעמים דלעיל:

הוכ"ז לענין לכתחלה ודאי יש לכתוב עכ"פ דמתקרי אמטשיסלעוו לכל הדיעות ועיין בשו"ת פמ"א מסי' י"ח עד סי' כ"ב ובתשו' הג"מ עקיבא איגר ז"ל סי' קט"ו. אך דיעבד הנה להיש"ש י"ל שם מסטיסלאוו לא חשוב שם טפל. וראיתי במכ"א שע"ג סי' יו"ד הביא ב' דיעות האחד הפך דעת היש"ש וז"ל וכיון שכן הכל תלוי בקריאת ההמון אבל לשון הלטין שאינו ידוע להמון העם אלא לאחד מעיר ושנים ממשפחה ומה יושיענו בזה דעם היות שהוא על קו אמיתית הלשון ע"פ מה שהונח בראשונה ומה שמדברים ההמון יש בו טעות שנשתבשו בו מ"מ אין לנו עסק בגיטין אלא להודעה וההודעה בזה תלויה בידיעת ההמון יהיה באיזה אופן שיהי'. ואח"כ הביא דעת בעל תומת ישרים סי' ק"ה דיש לכתוב השם כפי שהונח מבעל הלשון ההוא. והיינו שהוא עושה עיקר ממה שנקרא ע"פ אמיתית הלשון ואינו משגיח על אופן קריאתו בפי ההמון. אבל לדעת מהרי"ק אינו כן וכן המגיה בספר ת"י ס"ל דהולכין אחר קריאת ההמון אף שנשתבשו בו זהו שם העיקר. ובודאי דגם להת"י צריך לכתוב על שם שההמון קורים וכל שום עכ"פ. א"כ לכל הדיעות חלילה מלהשמיט שם אמציסלעוו או אמטשיסלעוו השגור בפי כל היהודי' אף אם נודה שעיקר הנחת שמה בין הא"י הוא מסטיסלאוו. אך לענין דיעבד יש לסמוך על מהרש"ל והת"י דס"ל שהשם שהונח מבעל הלשון זהו עיקר שמה א"כ לפ"ז שם מסטיסלאוו אינו שם טפל. וכ"ש בצירוף מה שהחזיקו היהודים לכתוב בגיטין ג"כ רק מסטיסלאוו. וא"כ אולי יש לדמותו למ"ש בש"ע סי' קכ"ט סעיף יו"ד בהג"ה ודוקא אם הוחזק בשם הב' והוא מתשו' רש"י שבב"י שם בשם הא"ח וכמו דמחזיקים השם ע"י הקריאה לתורה אף שאין עולה לתורה כ"א פעם בשני חדשים והכא הרי נכתב [כן] בגיטין תמיד בעיר גדולה כהנ"ל גם יש לדמותו למ"ש בג"פ סי' קכ"ח ס"ג ס"ק כ"ו גבי עיר חלאב ועיר טריפול כו' משום שכך היו כותבים בעוד שמם כן כו'. גם י"ל כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט ס"ו ואף שהג"פ שם ס"ק כ"ט פי' דמיירי ששינה שמו קודם שנכתב הגט אינו מוכרח וגם בנד"ז מחזיקים ג"כ כן מאז ומקדם לכתוב [כן] בגיטין. וא"כ כיון דאינו שם טפל ולכן אם מקום הנתינה ג"כ באמטשיסלעוו י"ל אין לחוש דיעבד כשכתב שם מסטיסלאוו לבד וכמ"ש בב"י סי' קכ"ח בד"ה אם העיר או הנהר. בשם מהרי"ק. וא"כ מעתה גם כשהנתינה במקום אחר אין לחוש בדיעבד בשעת הדחק כנד"ז לפמש"ל דבשם עמידה ליכא תקנת רבן גמליאל משורש הדין עכ"פ. גם עפמ"ש בשו"ת מהרי"ט ח"ב חאה"ע סי' י"א גבי סטרופולה ואע"פ שההמון אומרים אסטרופולה באלף נוספת כו' שאנו רואין בירושלמי מפילין בשמות האלף הראשונה כמו רבי לזר רבי בא כו' ע"ש. וכ"ה בשמו בס"ש בש"נ אות שי"ן והביא עוד ראיה מענין אספקלריא שלפעמים נקראת ספקלריא וכן סרטיא איסרטיא עיין בערוך ערך ספקלר וערך סרט. א"כ כמ"כ מה שבכתב רוסיא משמיטים האל"ף דאמטשיסלעוו אין זה שינוי כ"כ. והשינוי בין ס' לט' ש' אינו מורגש כ"כ. וגם לפי דבריהם בכתבים ושטרות יהודים כותבים כן אמסטיסלאוו. וצ"ע דבפרק אין מעמידין בהמה (דל"ב סע"א) ואיבעית אימא גודא לחוד וגודע לחוד הרי ע"י שינוי קל כזה בסוף תיבה חשוב שם אחר מכ"ש בהפלת האלף לגמרי בתחלת תיבה ושאר שינויים שיש בהברת שם זה ממסטיסלאוו לאמטשיסלעוו ע"כ לכתחלה פשיטא שאין להשמיט דמתקריא אמטשיסלעוו עכ"פ אך על דיעבד י"ל עוד דמצינו שם שהקרי אינו כמו הכתיב כמו שם ידל רגילים לחתום א"ע ביוד ידל לפי ששייך לשם יהודא ועכ"ז נקרא בפי כל אידעל בהברת אלף. ואעפ"כ חותם א"ע ידל. וכמ"כ י"ל בעירם בק' אמטשיסלעוו ידוע דאע"פ שנכתב מסטיסלאוו הקריאה היא אמטשיסלעוו. ודומיא מ"ש המרדכי בשם הריצב"א גבי באורייש הואיל וידוע שדרכם לדבר לישנא קלילא כו' ע"כ כאן בתוך העיר י"ל ידוע שברוסיש כותבין מסטיסלאוו. ועיין בבית מאיר סי' קכ"ח ס"א מה שהשיג על תשו' נ"ב סי' פ"ז בענין העיר פילטץ שכתב בגט פילץ. וגם אם אין דבריו מוכרחים יש ליקח ממנו קולא לנד"ז דאין כאן שינוי. ולכן בעירם כשהנתינה ג"כ שם אין להחמיר. שאף אם הוא שם הטפל כתב אאזמו"ר הגאון ז"ל שיש להקל אף בשם עירו ועירה משום דזהו שמה הראשון כו' ע"ש וכ"ש בשם העיר דמקום עמידה דלא דמי ממש לשם עירו שבגמרא וכ"ש דלפמ"ש בשם היש"ש והתומת ישרים ס"ל שאין זה שם טפל כלל. מה גם בצירוף החזקה שהחזיקו כן לכתוב בגיטין ובצירוף הטעם דתשו' מהרי"ט הנ"ל שלפעמים מפילים האלף כו' וא"כ אף בשהנתינה במקום אחר יש להקל בשעת הדחק משום דמקום העמידה לא דמי ממש למקום דירה לענין לכתוב כל השמות. ועוי"ל לסניף דכיון שזה השם מסטיסלאוו נמשך מלשון רוסיא. א"כ גם במקום נתינה זה ידעו שבלשון רוסיא כותבין מסטיסלאוו דהרי כשמניחים אגרת על הפאצט לאמציסלעוו ידעו בכתיבת האדרעס על הפאצט שנצרך לכתוב מסטיסלאוו. א"כ לפ"ז גם במקום נתינה לא נעלם שם זה מידיעה ועיין בשו"ת שב יעקב חאה"ע סי' ל"ג. אף שדבריו שם צ"ע מ"מ יש ללמוד לנד"ז דבלאו הכי יש טעמים להקל. ומה שהרמב"ם פ"ד מה"ג הצריך שיהא הכתב מבואר שידעו הקטנים לקרותו. ובנד"ז הקטנים כשיקראו מסטיסלאוו לא יבינו שזהו אמטשיסלעוו. נראה כוונת הרמב"ם הוא רק על גופי האותיות שיהיו מבוארין ועשויין היטב. אבל הפירוש מהגט אף אם הקטנים לא יבינו י"ל אין לחוש:

ווכ"ז לענין דיעבד. אבל לכתחלה ודאי צריך לכתוב דמתקרי אמטשיסלעוו שבמה שיוסיפו כן לא יהיה לעז על גיטין הראשונים. ומ"ש ההמ"ץ דשם דהוי כקיצור השם. לא ידעתי פירושו אם ר"ל אמטשיסלעוו נחשב כקיצור לגבי מסטיסלאוו ע"ז השבתי למעלה דלא דמי כלל אם מפני שזהו אריכות השם ובשינוי הברות. אם מפני שלא אמרו שאין לכתוב הקיצור ודי בעצם השם אלא כשעצם השם הוא שנקרא כן בישראל ויש לו עצם ושרש משא"כ בשם כזה. ואם כוונתו דמסטיסלאוו חשוב קיצור השם מאמטשיסלעוו וסגי בהקיצור לבד. הנה הרי אדרבה הפוסקים כתבו שאין לכתוב קיצור השם כ"א שם העצם כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט סט"ו ועיין מזה במכמ"א שע"ד סי' ח"י. וא"כ לפ"ז אין צריך לכתוב רק אמטשיסלעוו. ואם כוונתו שדיעבד יוצאים אם כתב הקיצור לבד בלי שם העצם ובלי וכל שום. הלא זהו ודאי רק דוגמת חניכא שהכל קורין לו בה כמ"ש התוספות פרק השולח וזה אינו שייך רק כשהיהודים קורים לו כן בקיצור זה. לא כן בנד"ז דנהפוך הוא שכל היהודים אין קורין רק אמטשיסלעוו: