סימן רנ

אסימן רנ

בדין עיר שכותבין שמה פיאטרא בין יהודים בין אינם יהודים וכן נכתב בערכאות הכל רק פיאטרא. וכן נכתב בכל השטרות של יהודים ג"כ רק פיאטרא. ואמנם בפי כל נקראת רק טיאטרא בין בפי יהודים בין בפי אינם יהודים ושניהם לשון אבן שהעיר יש סביבותיה אבן. ובלשון ההוא נק' אבן פיאטרא וכן טיאטרא. וכתבו בהגט פיאטרא דמתקריא טיאטרא. כן נכתב כמה גיטין. ויש מערער על זה:

הנה מה שיש לחוש בזה בכתיבת פיאטרא דמתקריא טיאטרא הוא שני דברים. האחד דמשמע ששם העיקרי הוא פיאטרא כמשמעות הטוש"ע והאחרונים דהשם שכותב אנא פלוני הוא העיקרי והשם שכותבין עליו דמתקריא פלוני הוא שם הטפל. ומקורו מפי' ר"ת בההיא דמרים וכל שום שיש לה ולא שרה וכל שום שיש לה. דהיינו שכותב דמתקריא. ואעפ"כ דוקא מרים דמתקריא שרה ולא שרה דמתקריא מרים. והיינו מפני ששם מרים הוא העיקר. וכמ"ש הראנ"ח ח"א סי' ל"ג שהביאו הג"פ סי' קכ"ט ס"ב ס"ק י"ג ושכן נוטה דעת מהריב"ל ח"ד סי' י"ב. והג"פ הביא ראיה לסברא זו מחידושי הרשב"א כדלקמן. וא"כ לפ"ז בנד"ז כשכותב על העיר תחלה פיאטרא מורה דזהו עיקר השם שלה. ובאמת י"ל דלא כן הוא כיון שנקראת בפי כל הן אצל יהודים והן אצל אינם יהודים רק טיאטרא א"כ זהו השם העיקרי ואע"פ שבשטרות ובערכאות כותבים פיאטרא י"ל דשם הקריאה הוא העיקר. וכיון שכן עשה מהטפל עיקר. הב' כיון דפי' דמתקריא הוא שם הטפל א"כ כשכתב דמתקריא טיאטרא עשה מהעיקר טפל. והנה הרמב"ן ס"ל בההיא דרובא מרים ופורתא שרה דאפילו שרה דמתקריא מרים כשר אפילו לכתחלה ולא פסלו אלא כשכולל מרים שהוא השם העיקר בלשון וכל שום וכ"כ הרמ"ה כמ"ש בתשו' הריב"ש סי' מ"ג הובא ב"י רס"י קכ"ט בד"ה כתוב בתשו' הריב"ש ועיין במל"מ פ"ג מה"ג הי"ג בהשאלה ודע דמעשה היה בקושטא העמיד יסודו לפסוק כן והוא כמ"ש בהריב"ש דגם לר"ת מודה שבדיעבד הוא כשר. וכן הכריע הבית מאיר סי' קכ"ט ס"ב וכן דעת בעל סדר אליהו רבא וזוטא על עיגונא דאתתא בתשו' שבסוף ספרו הנ"ל סי' י"ד דס"ג ע"ב. וא"כ לפ"ז גם בנד"ז הרי עכ"פ פיאטרא לא גרע משם טפל וא"כ כיון שכותב שניהם להרמב"ן והרמ"ה כשר אף לכתחלה. אך עכ"ז כיון דלר"ת אין כשר רק בדיעבד י"ל שאין לסדר כן גט לכתחלה והן אמת שבספר בית מאיר סס"י קכ"ח כתב דכל שעת הדחק כדיעבד ואם בקהלה תמיד יצטרכו ללכת אל עיר אחרת לסדר גיטין אין לך שעת הדחק גדול מזה ומי לא אירי' נמי דלפעמים יתרמי עי"ז עיגון והוי כדיעבד גמור עכ"ל א"כ אין לחוש כ"כ ובפרט אשר להרמב"ן והרמ"ה אף לכתחלה אין לחוש ועכ"ז לפמ"ש בתשו' הראנ"ח ח"א סי' ל"ג דלר"ת אם כ' שרה דמתקריא מרים ג"כ פסול אף דיעבד כנ"ל והג"פ הביא לו סעד מדברי הרשב"א בחידושיו שתירץ סברת ר"ת וקושיית הרמב"ן דמ"ש ולא שרה דמתקריא מרים אע"פ שהוא מזכיר שני שמותיה לפי שאין אדם כותב בעיקר שם הטפל שהוא שם שקורין אותה בו המועט. וכל שהוא כותב שרה דמתקריא מרים אתי למימר לא זו היא דזו עיקר שמה מרים עכ"ל. א"כ יש לחוש בנד"ז. אך כבר נתבאר דהבית מאיר והסדר אליהו דחו סברא זו דמוהראנ"ח מהלכה. והנה לכאורה יש להקשות על תירוץ זה דהרשב"א דהא אדרבה פירש דמתקריא יש לומר דהיינו שכן הוא הקריאה בפי כל. דאל"כ הל"ל ואיכא דקרו לה מרים אבל אומרו דמתקריא מרים משמע שכן הקריאה בפי כל. ועיין בגמרא בב"ק ר"פ המניח את הכד היכי דמי אילימא באתרא דכדא לא קרו חבית וחבית לא קרו כדא הא לא קרו לה. לא צריכא דרובא קרו לה לכדא כדא ולחביתא חביתא ואיכא נמי דקרו לחביתא כדא עכ"ל. הרי כשהמיעוט לבד קורין כן אומר ואיכא נמי דקרו לה. וע' בש"ע ח"מ סי' ר"כ ס"ח בהג"ה. אבל סתם דמתקריא יש לומר דהכל קורין לה כן. ואע"ג שנכתב תחלה שרה י"ל זהו שם העצם אבל שם הקרייה הוא מרים. ולהבדיל באלפי אלפים הבדלות כמ"ש ספ"ג דפסחים לא כמו שאני נכתב אני נקרא. הגם ששם הטעם משום שאסור לקרות השם ככתבו. אבל עכ"ז למדנו פי' נקרא היינו שכל העולם קורין כן בדוקא. כמ"כ י"ל בפי' דמתקריא מרים שהכל קורין כן ומנ"ל לר"ת דפי' דמתקריא היינו רק המיעוט. דהא י"ל דאם כן היה צריך לכתוב שרה דמתקריא נמי מרים. או ואיכא דקרו לה מרים. אבל כשכ' סתם דמתקריא מרים יש לפרש דנק' כן בפי כל או עכ"פ רובא קרו לה מרים. וצ"ל ליישב שטת ר"ת דהפסול הוא משום כשכותב תחלה שרה משמע דזהו שם העצם דמתקריא מרים אע"פ שנק' כן בפי כל הוא שם הקרייה ולא שם העצם. ובאמת שם בגמ' י"ל דמרים הוי ג"כ שם העצם וגם שם הקרייה. וא"כ הי' צריך לכתוב מרים דמתקריא נמי שרה אבל לא שרה דמתקריא מרים. דמשמע דשרה הוא שם העצם. אך עכ"ז אינו מיושב דהא ס"ל לכתוב מרים דמתקריא שרה ולא דמתקריא נמי שרה ובאמת עיקר קריאתה הוא מרים. ואפשר אשר מה"ט הקשה הרמב"ן על פר"ת והעמיד שטת בה"ג דפי' וכל שום שיש לה היינו ממש לכתוב תיבת וכל שום. ולא דמתקרי דלפ"ז אתי שפיר ההיא דמרים ושרה. וא"כ לר"ת צ"ל דכשכותבין שרה דמתקריא מרים משמע שרק המיעוט קורין לה מרים ואע"פ שסתם דמתקריא מרים היינו שהרוב או הכל קוראין כן י"ל הכא כיון דכתוב אנא שרה משמע שזהו שם העצם והיינו ג"כ שזהו עיקר קריאתה בו ודמתקריא מרים היינו שהמיעוט קורין כן. כן צריך לדחוק וליישב פי' ר"ת. ומ"מ צ"ע דהא גם לר"ת על שם שנשתנה מחמת חולי ונק' בפי כל בשם הראשון דמ"מ כל שלא נשתקע השם שניתן לו מחמת חולי אע"פ שלא נקרא בו רק לפרקים מועטים כותבין אותו ראשון ועל השם הראשון שנקרא בו בפי כל כותבין דמתקריא הרי דגם לר"ת שייך דמתקריא על שם שנקרא בו בפי כל:

קיצור מה שיש לחוש הוא לפי' ר"ת דמפרש ולא מרים וכל שום שיש לה דהיינו גם לא שרה דמתקריא מרים לפי שאין אדם כותב בעיקר שם הטפל. ולהריב"ש פיסול זה רק לכתחלה ולהראנ"ח ע"פ פי' הרשב"א י"ל שגם דיעבד פסול. אך להרמב"ן והרמ"ה העומדים בשטת בה"ג בפי' וכל שום אף לכתחלה כשר. אבל הרי מנהגינו כר"ת. ויש להקשות על פי' ר"ת דהא פירוש דמתקריא משמע שזהו שם הקריאה להבדיל כמו לא כשאני נכתב אני נקרא. וא"כ אמאי יפסל כשכתב דמתקריא מרים הא י"ל דרובו או כולו קרו לה מרים. ואיך יוכשר כשכתב דמתקריא שרה. הא רק פורתא קרו לה שרה ודמתקריא י"ל שנק' כן בפי כל. וא"כ כשכותב מרים דמתקריא שרה יש בו ג"כ חשש. וצ"ל דאע"ג דבעלמא דמתקריא יש לפרש שנקרא כן בפי כל הכא כיון שכותב תחלה שרה משמע שזהו שם העצם ועיקר השם א"כ עכצ"ל דמתקריא מרים היינו רק שהמיעוט קורין כן. ומ"מ צ"ע מדין שם שנשתנה מחמת חולי ונקרא בפי כל בשם הראשון דכותבים דמתקריא על שמו הראשון:

באך עכ"ז בנד"ז י"ל דלשטת ר"ת ג"כ נכון לכתוב פיאטרא דמתקריא טיאטרא. מכמה טעמים. הא' י"ל בהקדים מה שהקשה בג"פ סי' קכ"ח ס"ג ס"ק כ"ו עמ"ש בש"ע שם ואם יש לעיר שני שמות יכתוב מתא פלונית דמתקריא פלונית. שהרי בש"ע סי' קכ"ט ס"א גבי שם האיש והאשה כתב ואם יש לאחד מהן שני שמות כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו. והוא לשון הרמב"ם פ"ג מה"ג. והיינו כדעת בה"ג לכתוב וכל שם ולא דמתקריא פלונית כשטת ר"ת. וא"כ למה גבי שמות העיר הצריך בש"ע לכתוב דמתקריא כשטת ר"ת. הלא נהפוך הוא דשמות האיש והאשה חמירי טובא משמות העיר ואם גבי שם האיש והאשה סמכינן על וכל שום. כש"כ וק"ו בשמות העיר. וכן במכתב מאליהו שער ג' סי' ט' ד"ל סע"ב הניח דברי הש"ע סי' קכ"ח ס"ג בצ"ע מהאי טעמא. וע"ש בג"פ מה שתירץ ע"ז וז"ל אי נמי דסתמא דמלתא גבי עיר אין אנו יכולים לברר איזה שם עיקר לכך צריך לכתוב שני השמות בפירוש כו'. ולענ"ד לסייע לדבריו והוא דלכאורה צ"ל לדעת בה"ג דס"ל דכותבין בגט רק וכל שום כלשון המשנה ולא דמתקריא פלוני א"כ אמאי נזכר בגמ' בפרק השולח (דף ל"ה סע"א) דמתקרי איה מרי. הן אמת שי"ל שרק בהפסק דין כתבו כן אבל בהגט לא היה נכתב דמתקרי איה מרי רק אחא בר הדיא וכל שום שיש לו (שוב ראיתי בסה"ת סי' קכ"ו דמשם הוא ראיית ר"ת לכתוב דמתקרי כדאמר תלמודא אחא בר הדיא דמתקרי איה מרי עכ"ל וכ"ה בתוספות (דף ל"ד ע"ב) אך שם אומר ג"כ כדאמרינן בגמרא שרה דמתקריא מרים. וזה נגד הגירסא בגמרא שלפנינו וע' תשו' בסוף ספר סדר אליהו סי' י"ד העתיק ג"כ כמ"ש בתוס') אמנם עכ"ז קשה דהנה בהה"מ פ"ג מה"ג סוף הלכה י"ג גבי ואנו שיש לנו ב' שמות מבואר בשם הרמב"ן דכותבין אנא פלוני דמתקרי פלוני וכמ"ש ג"כ הרמ"א סי' קכ"ט סעי' י"ד בהג"ה וכבר עמד ע"ז בספר מכמ"א שער ד' סי' ב' דל"ח ע"ד דכיון דהרמב"ן ס"ל כשטת בה"ג ולא כשטת ר"ת אלא דפי' וכל שום היינו שיכתוב ממש הלשון וכל שום ולא דמתקריא א"כ למה גבי ואנו שיש לנו ב' שמות הצריך לכתוב דמתקריא שזהו כשטת ר"ת ותירץ ע"ש. והנלע"ד לתרץ משום דבגמ' אמרינן מרים וכל שום שיש לה וה"נ גבי ואנו שיש לנו ב' שמות כיון דרובא דעלמא קרו לה בשם החניכא כמ"ש בחידושי הרשב"א בהדיא. לכן אין לכוללו בוכל שום אלא בדמתקריא כמ"ש רמ"א בהג"ה. ואפשר שיצא לו כן להרמב"ן מענין אחא בר הדיא דמתקרי איה מרי שמפרש שאפשר אף בגט הי' כתוב כן כפירוש ר"ת. אלא דס"ל דהיינו מפני שהרוב היו קורין אותו איה מרי ע"כ אין לכוללו בוכל שום דוגמת ולא שרה וכל שום שיש לה. ולכתוב איה מרי וכל שום ג"כ אפשר אין לכתוב כן מפני ששמו העצם היה אחא ולכן הוכרחו לכתוב בהגט דמתקריא ולא כל שום. והתיקון לכתוב וכל שום זהו דוגמת רובא מרים ופורתא שרה. דאז א"צ לכתוב דמתקריא שרה. כ"א מרים וכל שום שיש לה. וזה כעין תירוץ של המכמ"א. אך לפ"ד בה"ג עצמו י"ל שגם זה אינו מוכרח דאם יכתוב שם העצם של ישראל עם וכל שום ע"ש שהלועזות קורין בו י"ל ג"כ סגי. ומ"ש דמתקרי איה מרי י"ל רק בהפסק דין כתוב כן:

ואגב נלמד מזה דלשטת הרמב"ן ע"פ בה"ג י"ל דפי' דמתקריא אינו כלל שהמיעוט קורין כן כ"א אדרבה י"ל שנק' בשם זה ביותר וכמש"ל סעיף א' וכיון שמצינו להרמב"ן ג"כ שלפעמים צריך לכתוב דמתקריא ולא וכל שום דהיינו כנ"ל שיש לו שם העצם ושם הטפל ונק' הכל בשם הטפל או שעכ"פ הרוב קורין לו כן אזי ס"ל דצריך לכתוב שם העצם דמתקריא פלוני. ע"כ גבי שמות עיירות ס"ל להרב"י בש"ע דא"א לברר כ"כ איזהו שם הטפל שיהי' די לכוללו בוכל שום. כי אולי השם שנקרא בו העיר ביותר הוא אינו שם העצם של העיר. ע"כ הצריך לכתוב דמתקריא. אף דעומד בשטת בה"ג והרמב"ן. וא"כ מאחר שמוכרח סברא זו דלהרב"י בש"ע סי' קכ"ח ס"ג בשם העיירות א"א כ"כ לברר איזהו שם הטפל שיוכלו לכוללו בוכל שום. ע"כ אף אנו נאמר דגם לשטת ר"ת ס"ל שאף בדמתקריא אין לכתוב שרה דמתקריא מרים. י"ל דשאני התם שידוע ששרה הוא שם הטפל. אבל גבי שמות העיר א"א לברר איזהו שם הטפל כמו בנד"ז אף שנקראת בפי כל טיאטרא. כיון שבכל השטרות הן של יהודים והן של א"י ובספרי הערכאות נכתב פיאטרא. א"כ מסתמא זהו שם העצם של העיר שהונח כן. לכן אין לומר דהוי שם הטפל לענין כתיבה. וע' מזה ביש"ש פרק השולח סי' ל"ב הביא בשם איזו מחברים דשם העיר כותבים ע"פ המיוסד בערכאות שלהם וע' מזה בטיב גיטין בלקוטי שמות עיירות ס"ק י"ט ובספר מכמ"א שער ג' סי' יו"ד הביא ב' דעות בזה. האחת היא הפך דעת היש"ש דהכל תלוי בקריאת ההמון כו'. ואח"כ הביא דעת בעל תומת ישרים סי' ק"ה דיש לכתוב השם כפי שהונח מבעל הלשון כו'. וא"כ לנד"ז שבכתב כותבים בשטרות ובערכאות פיאטרא. א"כ גם לר"ת אין לומר בפשיטות דהוי שם טפל בכתיבה. ולכן שפיר דמי לכתוב פיאטרא דמתקרי טיאטרא. והנה נד"ז ה"ל כשאילת התומת ישרים שם ועדיף מיניה. דהשאילה שם על גט שכתוב בו קארה איסאר והשם האמיתי הוא קארה חיצאר. דדעת הת"י לכתוב קארה חיצאר אף דכ"ע קרו לי' קארה איסאר. והמגיה בת"י שם ס"ל לכתוב קארה איסאר וע' מזה ג"כ בג"פ סי' קכ"ח ס"ג ס"ק כ"ו דפ"ה סע"ב דיותר טוב הוא לכתוב קארה איסאר. משמע לכתוב קארה איסאר לבד. וע"ש ע"ג ולענין הלכה לכתוב מתא פ' שם ראשון דמתקריא שם שני א"כ י"ל דגם קארה חיצאר יש לכתוב כן. וכ"ש בנד"ז דשם פיאטרא הוא גם עכשיו נכתב בשטרות ובעש"ג. גם הנה במכמ"א שם שער הנ"ל סי' ט' נתחבט מה שכותבין בגט קושטאנדינה וכל שם שיש לה. והרי היום שם המורגל בפי אנשים ונשים וטף בין יהודים ובין א"י הוא אינשטאמבול. ואיך כוללו רק בוכל שום וע"ש מה שתירץ דיש לחלק בזה בין שמות העיר ובין שמות האיש ואשה. דגבי שמות העיירות יש לכתוב שמה הראשון תחלה. ונסתייע בזה מתשו' הב"י בדיני גיטין סי' א' ועיין מתשו' הב"י זו בג"פ סי' קכ"ח ס"ק כ"ו מן ד"ה אם נשתנה שם העיר עד סד"ה הרי למדנו חילוק נכון. ובנד"ז ג"כ אף שלא התחילו לכתוב גיטין כ"א אחר ששם העיר בפ"כ טיאטרא מ"מ כיון בשטרות יהודים כותבי' כן מאז ומקודם פיאטרא וכמו בעש"ג א"כ כשכותבין בגיטין פיאטרא דמתקרי טיאטרא אין שום חשש ועדיף טובא מקושטא' וכל שום:

קיצור מה שהקשה הג"פ על הש"ע סי' קכ"ח ס"ג במ"ש יכתוב מתא פלונית דמתקריא פלונית אמאי לא סגי בוכל שום. ותירץ דגבי שמות העיר א"א לברר כ"כ איזו שם יכתבו לעיקר ואיזו יוכלל בוכל שום. ע"כ צריך לכתוב דמתקרי ויש ראיה לדבריו ממה שהרמב"ן דס"ל כבה"ג אעפ"כ הצריך לכתוב לפעמים דמתקרי מטעם כזה. וכיון שכן שבשמות העיירות א"א לברר כ"כ איזו הוא שם הטפל. ע"כ כ"ש דלר"ת אינו פוסל כשכתב על ב' שמות העיר מתא פ' דמתקריא פלונית אף שלכאו' י"ל ששם הראשון הוא טפל. כיון שא"א לומר בודאי שהוא טפל כי יש ג"כ בהפך. עוי"ל משום שזהו שמה הראשון של העיר וגם שם שהונח מבעל הלשון ובשמות העיירות יש טעם יותר לתפוס לעיקר שמה הראשון:

גועוד יש טעם אחר לזה דהכא א"א כלל לכתוב בענין אחר דלדלג לגמרי פיאטרא אינו נכון כיון שכותבין גם עכשיו בכל השטרות ובערכאות. א"כ ודאי הוא שם חשוב לענין כתיבה. ולכתוב עליו דמתקרי אי אפשר כיון שאין קוראין כן כלל דאף לר"ת שכותבין מרים דמתקריא שרה זהו מפני שעכ"פ פורתא קרו לה שרה. אבל כשאין קוראה כלל שרה א"א לכתוב דמתקרי ולר"ת הי' ההכרח לכתוב שרה דמתקרי מרים וסברא זו מצאתיה בספר שמות בתשו' שבסוף ספרו דק"ט סע"ב ליישב דברי מהרי"ק שרש פ"ו שכ' לכתוב אליהו דמתקרי באלי כו' הגם ששם אליהו אין קורין בו כלל. וז"ל ולר"ת ז"ל בדיעבד מיהא כשר כמו שאמר הריב"ש ז"ל ובנ"ד דיש לחוש שמא לא ניכר בשם אליהו לכן יותר טוב להקדים לכתחלה שם אליהו ולא להקדים שם באלי ולכתוב דמתקרי אליהו דשמא הוא לא נק' כן והא דאמרינן רובא מרים ופורתא שרה דיכתבו מרים וכו' ולא שרה דמתקריא מרים לר"ת ז"ל היינו משום דפורתא מיהא קורין אותה שרה לכן אתי שפיר דמתקריא שרה דר"ל דפורתא קורין אותה שרה אבל כל שהכל קורין אותה מרים ולא שרה כלל ושמה הראשון שרה יכתבו שרה דמתקריא מרים וקלקלתו תקנתו. והא דכתבו החבורים מי שנשתנה שמו מחמת חולי שאע"פ שקורין אותו תמיד בשם הראשון מ"מ אותו שם השני לשינוי הוא עיקר וכותבין אותו קודם. הכוונה דלא נקרא כלל בשם השינוי אלא בשם הראשון א"כ ה"א אחר שנשתקע שם השני לא יכתבו אותו כלל קמ"ל דמ"מ אותו שם הב' לשינוי הוא עיקר וכותבין אותו בגט וכותבין אותו קודם. אם מפני שהוא עיקר אם מפני אחר דאין קורין בשם השני כלל יכתבו דמתקרי ואה"נ דאם אין קורין אותו בשם ראשון כלל אלא בשם שני לבד קלקלתו תקנתו ויכתבו שם הראשון קודם ועל שם השני יכתבו דמתקרי הגם דידעתי אני ידעתי דכ"ז הוא דוחק גדול ולחץ גדול ממנו ועדיין הדבר צ"ל תלמוד איך שיהיה אחר דאשכחנא למהריק"ו ז"ל דס"ל שאע"פ שאינו ניכר כלל בשם הראשון כותבין שם הראשון קודם ועל שם הב' כותבין דמתקרי א"כ ה"נ י"ל לדידיה בשם הב' דטפי עדיף משם הראשון דהגם דאינו ניכר שם הב' כלל מ"מ יכתבו שם הב' בראשונה ועל השם הא' דניכר לכל וקורין לו כן יכתבו דמתקרי עכ"ל. והגם שכ' בעצמו שזהו דוחק גדול היינו כשאין קורין בשם השני כלל וגם אינו חותם בו וחשוב שם הנשתקע. אבל בנד"ז שאין קורין פיאטרא אבל עכ"ז נכתב כן בכל השטרות כנ"ל אין זה דוחק כלל לכתוב פיאטרע דמתקרי טיאטרא וכ"כ עוד שם הס"ש בתשו' הנ"ל דק"ח ע"א וז"ל אשר ע"כ אי לא דמסתפינא הוה אמינא דסברי דלעולם שם הב' עיקר הגם דאין קורין לו כלל בשם הב' עכ"ז הוא עיקר וכותבין שם הב' קודם וע"ש הא' דמתקרי ל"ש אם לפעמים קורין בשם הב' ל"ש אין קורין כלל בשם הב' מ"מ כותבין אותו בראשונה דהוא עיקר וס"ל דליכא למיחש למידי אחר דשם הב' נכתב קודם הגם דלא מקרי כלל בשם זה אלא בשם הא' הא כתבינא דמתקרי ע"ש הראשון ומעתה ל"ק קושיי' הרב ז"ל דאפי' לטפל לא יכתבו אותו דהאיך יכתוב דמתקרי והוא אינו נקרא כן לאו קושיא היא דאדרבה מש"ה כתבינן אותו בראשונה ודמתקרי ע"ש הא' דנקרא תמיד עכ"ל. הרי ס"ל דאם כותבין דמתקרי על שם שאינו נקרא בו כלל מיחזי כשיקרא וכשכותבין אותו בתחלה שפיר דמי כיון שיש בו איזה מעלה יתירה על השם שנקרא בו תמיד ואע"פ שנראה זה אצלו לדוחק זהו דוקא בשם הנשתקע שבזה ודאי אין הלכה כדבריו וא"א לכותבו כן תחלה לשם העצם. אבל בנד"ז שאע"פ שאין קוראין כן עכ"ז לא נשתקע כלל וכלל שהרי נכתב הכל כן א"כ בזה יתרון מעלתו על שם טיאטרא לכן שפיר דמי להקדימו ועל שם הנק' בו בפ"כ יכתבו דמתקרי. דהיינו פיאטרא דמתקרי טיאטרא. ועי' שו"ת פמ"א ח"א סי' י"ח עד סי' כ"ב העלה לכתוב פרוסטיץ שם ישראל דמתקרי פראסטיוואייע שם שרוב א"י קורים כן ונכתב כן בערכאות שלהם י"ל דשאני התם דבשטרות של ישראל אין כותבין רק פרוסטיץ וא"כ שם ישראל עיקר וע"ש הא"י כותבין דמתקרי שהרי נק' כן בפי הא"י. אבל הכא הרי נכתב בשטרות של ישראל ג"כ פיאטרא כמו שנכתב בעש"ג א"כ בזה יתרון מעלתו ע"ש טיאטרא כנ"ל ועוד שא"א לכתוב דמתקרי פיאטרא מטעם שאין נקרא בו כלל כמ"ש בשם הס"ש וכ"כ בכנה"ג בהגהב"י אות קמ"ב וז"ל ואין לכתוב גט אחד בלשון דמתקרי כיון שאין נק' בשם הראשון כלל. מהרח"ש בתשו' סי' כ"ו עכ"ל. וע"ש בפמ"א סי' כ"א בתשו' הגאון המפורסם מוה' אברהם ברודא ז"ל אע"פ שפקפק ע"ד הפמ"א עכ"ז הסכים למעשה כן להבא כיון דסידר שם גט א' כן יכתבו כדרך זה תמיד. יעו"ש בתשובתו באריכות טעמו. א"כ גם בנ"ד כיון שנסדרו שם כמה גיטין כן אין לפקפק עוד כלל. כ"ש שנכתב כהוגן. והנה לפעמים מצינו דגם לר"ת כותבין דמתקרי על שם שנקרא רק בו לבד בפי כל כמו גבי שם דנערות כשקורין רק בו לבד ולא בשם העצם כלל כמו בשרה שערליין העלה הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ז לכתוב שרה דמתקריא שערליין ע"ש גבי אמנם אם כ"ע קרו ליה חקין וכן כ"ע קרו לה שרולה כו' יכתבו שרה דמתקריא שרולה או שערליין. והשתא קשה דהא לפי' ר"ת אמרי' דפי' דמתקרי היינו שהמיעוט קורין כן דלכן יכתבו מרים דמתקריא שרה ולא שרה דמתקריא מרים משום דרק פורתא קורין לה שרה שייך ע"ז דמתקריא. א"כ איך הכא גבי שם דנערות שנק' רק בו לבד כמו באשה שאינה עולה לס"ת ונקראת בפ"כ רק שערליין כותבין שרה דמתקריא שערליין והרי היא נקראת כן בפ"כ. וא"כ מחזי כשיקרא. אעכצ"ל דגם לשטת ר"ת אין מוכרח פי' דמתקריא שהמיעוט לבד קורין כן. רק הכוונה שמוכרח שזהו שם טפל כיון שכותב תחלה מרים ואח"כ דמתקריא שם פלונית מוכרח שהראשון חשוב יותר והשני טפל לו. וענין טפל זה יש לפרשו בשני פנים או שרק המיעוט קורין לו כן כמו במרים ושרה שבגמ'. או שאף שהכל קורין לו כן רק שהוא שם טפל כמו גבי שרה שערליין אע"פ דכ"ע קורין לה רק שערליין רק שהוא שם דנערות. ע"כ כותבין עלי' דמתקריא. הרי מוכרח דלר"ת ג"כ יש לפרש לשון דמתקריא שנקרא כן בפ"כ בשם זה לבד רק שמ"מ הוא שם טפל מטעם אחר. ויותר מוכרח כן מדין נשתנה שמו מחמת חולי ונק' בפ"כ בשם הראשון כנז"ל סעי' א'. א"כ בנד"ז כשיכתבו פיאטרא דמתקרי טיאטרא יש לפרש ג"כ דמתקרי טיאטרא שכן נקראת העיר בפ"כ כמו שהוא האמת. ועכ"ז כתבו עליו דמתקרי ולא כתבו אותו לשם העצם מפני שי"ל שערך שם זה לגבי פיאטרא מאחר שכותבין כן בכל השטרות ובערכאות בו לבד א"כ בערך הכתיבה נק' שם פיאטרא עיקר ושם טיאטרא טפל. או אף אם אינו עיקר ההכרח להקדימו בכתב כיון שבכתיבה הוא עיקר כו'. וכ"ש לשטת הרמב"ן והרמ"ה העומדים בשטת בה"ג וכ"נ דעת הרי"ף והרמב"ם אין שום מקום חששא בזה אף בשמות האיש והאשה. וכ"ש וק"ו בשם דמקום עמידה. והיה ראוי לסמוך עליהם בשם דמקום עמידה אף את"ל דלר"ת אינו כן. וכמובן מתשו' הגאון המפורסם מוה' אברהם ברודא ז"ל שבתשו' פמ"א הנ"ל. אלא שא"צ לזה דבאמת לשטת ר"ת ג"כ כשר כן אף לכתחלה מכמה טעמים. הא' ע"פ שטת הריב"ש דר"ת מודה דבדיעבד כשר והוא עיקר. וכאן כדיעבד דמי כמש"ל בשם הבית מאיר סס"י קכ"ח. הב' דיש לחלק בין שמות האיש והאשה ובין שמות העיירות כמו שהוא מוכרח מפסק הש"ע סי' קכ"ח ס"ג דבשמות העיירות א"א לברר כ"כ מי הוא הטפל. הג' כי בשם זה י"ל דפיאטרא אינו שם טפל וכמו שהוא דעת התומת ישרים ומהרש"ל. ונוסף לזה עפמ"ש המכמ"א בשם תשו' ב"י. הד' משום דכאן א"א לכתוב טיאטרא דמתקרי פיאטרא משום שאין נקרא כלל פיאטרא רק שהוא שם הכתיבה וא"כ בכה"ג ההכרח לכתוב פיאטרא דמתקריא טיאטרא. וזכר לדבר מענין נשתנה שמו מחמת חולי. ומענין שרה דמתקריא שערליין.