סימן ה
אסימן ה
ע"ד הגט שקיבלה האשה ברצונה וכשכתבו הגט אמרה שאביה כהן ואח"כ זמן רב אחר הקבלה נודע שאינו כהן והיא כעת מסרבת לקבל גט אחר:
וראיתי לרב וגדול שהעיר מהא דכ' הרמ"א בהג"ה בסי' קי"ט בשם הכלבו סימן קי"ג גירשה ונמצא הגט פסול יוכל לגרשה בע"כ. ועי' פר"ח שם דכ' שי"ל אפי' היה הגט פסול דאורייתא מ"מ כה"ג לא תיקן רגמ"ה. ר"ל כיון שנתרצית פעם א' לקבל גט וקיבלה גט רק שהיה סיבה שהיה פסול ע"ז לא תיקן הגאון. לפ"ז בנד"ז גם כן אפי' אם נאמר שהגט בטל יוכל לגרשה בע"כ. אך בבאה"ט שם כתב בשם כנה"ג דדוקא שלא ידעה שהגט פסול הדין כן אבל אם ידעה שהגט פסול לא יוכל לגרשה אח"כ כ"א ברצונה. ונראה דהטעם משום דכשלא ידעה שהגט פסול הרי נתרצית לקבל גט כשר ולפטור מהבעל א"כ הגרושין הוא ברצונה לכך ע"ז לא תיקן הגאון ז"ל כנ"ל בשם הפר"ח. אבל כשידעה שהגט פסול י"ל שלא נתרצית כלל באמת להתגרש ולא קיבלה הגט רק משום דחספא בעלמא הוא ולכן תקנת הגאון במקומה עומדת. ועפי"ז י"ל בנ"ד ג"כ שכחדה לשנות שם אביה באומרה עליו כהן הוא מה שאינו כהן. הוא כדי שיפסול הגט. א"כ מעולם לא נתרצית לקבל גט כשר וה"ל כמו שידעה שהגט פסול ועדיפא מיניה שעשתה בו פסול. ומה שכ' אחד מהגדולים לתלות דאשה לא בקיאה ביוחסין ובשגגה עשתה כן. צ"ע מלסמוך ע"ז והכל לפי ראות עיני ב"ד אם נראה להם שבאמת היה טעות אצלה יש לצדד להקל. אבל אם י"ל שהי' בכוונה לפסול הגט הרי זהו ממש דינו של כנה"ג הנ"ל וחמור מיניה:
באבל מ"מ בנד"ז יפה כח הבעל מטעם אחר והוא כיון דהבעל המגרש הוא כהן א"כ הרי ע"י גט זה שקיבלה אסורה עכ"פ עליו וא"א לו להחזירה בשום אופן דאע"ג דבספר גט פשוט סי' קכ"ט סק"מ כ' דאם כתב כהן על מי שאינו כהן הגט בטל לכ"ע ובטל משמע מדאורייתא הוא בטל וכן משמע לכאורה בחמ"ח סי' י"ג סק"ז שכ' על הנדון שבשו"ת מהר"מ לובלין סי' קי"ז שכ' הלוי והוא לא היה לוי וכ' ע"ז החמ"ח שהגט הוא בטל מן הדין ע"ש. ומבואר בהרמב"ם וטוש"ע סימן ק"נ סעיף ג' כל גט שהוא בטל מן התורה אם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה כו'. וא"כ בנד"ז נמי לא נאסרה עליו. אכן באמת בנד"ז א"א לומר שהגט בטל ממש מן התורה כי אדרבה יש פוסקים שהקילו לגמרי גם מדרבנן. ולפחות ספיקא דאורייתא הוי. דהנה כל מ"ש הג"פ והחמ"ח הנ"ל דהגט בטל מיירי שהשינוי היה בשם המגרש עצמו שהוא אינו כהן וכתב עליו כהן ובכה"ג הוא דפסק הג"פ סק"מ דהגט בטל וי"ל דהיינו מדאורייתא ולדמותו לדין דשינוי שם עירו ועירה דאע"ג דג"כ השינוי לא בשמו ממש מ"מ כיון שאדם נקרא ע"ש דירתו ה"ל כשינוי שמו דהגט בטל מדאורייתא. וה"נ בענין שינה עליו לכתוב הכהן והוא אינו כהן י"ל דמובן שאינו זה. וגם זאת אינו ברור דהוי פסולא מדאורייתא כמ"ש הג"פ עצמו באריכות בסי' קכ"ט ס"ק ל"ה שממ"ש התוס' (בפ' הזורק דף פ' ע"א) משמע דאפי' כתב כהן על מי שאינו כהן הגט כשר מטעם דה"ל שינה בדבר שא"צ לכותבה ודומה לשינה מקום לידה ולא לשינה מקום דירה דצריך לכותבו כו' וכן בתשו' מהר"מ לובלין הנ"ל סימן קי"ז לא משמע דס"ל דהגט יהי' בטל מדאורייתא ע"ש. לכן אפ"ל מ"ש הג"פ סק"מ דהגט בטל לכ"ע היינו דיש לדונו כגט שיש בו פסול דאורייתא. אבל לא להקל בו ח"ו כבגט בטל ממש בבירור שתהא מותרת לחזור לבעלה אם היה כהן. זה ודאי אינו שלא יהיו דבריו סותרים זא"ז למ"ש בס"ק ל"ה בשם התוספת כנ"ל וכן מבואר בהדיא בשו"ת נודע ביהודה חאה"ע שנשאל על גט כזה וסיים וזה הלשון העולה מזה שאם הבעל עדיין בחיים צריך לגרש בגט אחר ואם ח"ו כבר הוא בעלמא דקשוט אזי עוד חזון למועד בהאי דינא עכ"ל. משמע דבמקום עיגון הוא מסופק שמא יש להקל. א"כ נקוט מיהו דאינו בטל מדאורייתא. אלא ששם אינו מבואר היטב השאלה ואולי לא הי' השינוי בשם המגרש רק בשם אבי האשה וכנדון זה. עכ"פ נקוט מיהו משם לנד"ז דאסורה לחזור לבעלה:
גוהנה כ"ז בהשינוי בשם המגרש מאינו כהן לכהן אבל בהשינוי באבי המתגרשת. הנה אפי' היה השינוי בשמו ממש יש בזה דעות היינו דתשו' מהרא"מ סי' ס"ו כ' דבעל העיטור מכשיר וכ"ע פסלי והג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ"ג וס"ק נ"ד האריך ג"כ בדעת העיטור. ובתשו' עה"ג סי' נ"ה צידד ג"כ להקל אך רבו וחמיו הצ"צ בתשו' סימן פ"ג ביטל דבריו ופסק לפסול הגט. אמנם אם הגט בטל מדאורייתא או רק פסול דרבנן יש בזה כמה דיעות. דהנה הב"ח כ' בשינוי שם אביו שינוי גמור דפסול מדאורייתא הוא. והג"פ ס"ק נ"א תמה עליו דמנא ליה דפסול מדאורייתא. ובשו"ע סימן קכ"ט סעיף י' בהג"ה [כתב] דתצא. מ"מ אינו מוכרח דבטל מדאורייתא ממש דאל"כ פשיטא. אלא י"ל דתצא מספק דאורייתא. וגם אשכחן עניני שינוי שמו ושמה דתצא מזה ומזה אף אם הם רק שינוי דרבנן כמו מי שיש לו שני שמות א' במקום הכתיבה וא' במקום הנתינה וכ' א' מהן לבד וכמ"ש התוס' (פרק הזורק דף פ' ע"א) ד"ה שינה וכ"כ הב"י סימן קכ"ט בשם כמה פוסקים דבפסולא דרבנן מיירי ומ"מ תצא כו'. וא"כ להג"פ י"ל דה"ה בשינוי שם אביו אע"ג דתצא מ"מ הו"ל רק פסולא דרבנן. אך בשו"ת תודת שלמים סי' א' האריך להחמיר דהוי פסול דאורייתא גם בשינוי שם אבי האיש או האשה בשינוי גמור. ומכ"ז מובן דלמעשה להקל להחזירה לכהן היה קשה אפי' בשינוי שם אביה ממש נגד הג"פ האומר דהוי פסולא דרבנן. וא"כ לדבריו אסורה לכהן מדאורייתא. כ"ש שעה"ג ע"פ דעת בהע"ט מסייעי לו ג"כ. אמנם אף אם היה מקום לומר דבכה"ג יכולים לסמוך על הב"ח והת"ש האומרים דהגט בטל מדאורייתא. (אך שי"ל שגם הם אמרו כן רק להחמיר ולא להקל ע"ש בתשו' ת"ש דמשמע כן בסוף) היינו דוקא בשינוי שם אביה ממש. אבל בנד"ז שאין שינוי בשמו דאביה ממש כ"א בסימני שמו דהיינו בענין כהן יש לדמות לדין שינה בכינוי האבות שנחלקו האחרונים כמו שהביא בספר מכתב מאליהו שער ד' סימן ל"ו שמהרי"ט ומהרח"ש פסלו. והוא הגאון המחבר צידד להקל כיון שכתבו עיקר שם האבות א"כ לא היה צריך לכתוב הכינוי לדעת מהרי"ק סי' ק"מ ולכן אפי' כתבו בשינוי אין השינוי פוסל כו' כדעת התוס' (פרק הזורק דף פ') וכמו שינוי מקום הלידה כו' ע"ש. וביאור הענין הוא עפמ"ש בתשו' פמ"א ח"א סי' כ"ח ובפנ"י על התוס' גיטין שם דהתוס' לא כתבו דאם שינה כשר כיון שאין צריך לכותבו. היינו היכא שא"צ לכותבו כלל אלא שנהגו הקדמונים לכתוב משום סימן והיכא דלא נכתב מותר לגרש בו לכתחלה ולכן אין השינוי פוסל עכ"ל. משא"כ בדבר שצריך לכתוב לכתחלה מדינא אף שאם לא כתב דיעבד כשר מכל מקום אם שינה בו י"ל שהגט פסול מדאורייתא והיינו שינה שם אביו או אביה או עירו ועירה כו' ע"ש. ועפ"ז יתבאר לנכון דעת המכמ"א דס"ל לצדד ולהקל בהשינוי בכינוי האב כשהוא כינוי שלא היה צריך לכותבו מדינא אפי' לכתחלה כמו שהוא כן דעת מהרי"ק כנ"ל. ע"כ אף שנהגו לכותבו אין השינוי פוסל בו וכ"ש שי"ל כן בענין השינוי בכהן. דהנה הלבוש סי' קכ"ט סעיף י"ט כ' וז"ל ואם אבי האשה כהן או לוי ולא כתב כהן או לוי כ"ז שלא ניתן לא יתן אלא יכתוב אחר ואם ניתן כשר לכ"ע דאין מקפידין כ"כ בכינוי האבות עכ"ל. הרי דימה רק לכינוי האבות וכמו שהשינוי בכינוי האבות צידד המכמ"א להקל כשנכתב עיקר שם האב בטוב. כמ"כ יש לצדד להקל הכא בשינוי דכהן. ואדרבה בזה יש להקל יותר דבכינוי אם הוא כינוי שהכל קוראים לו בו א"א לצדד להקל ולומר דלא היה צריך לכתוב הכינוי כיון שכתב עיקר השם דאדרבה י"ל בהיפוך. שהיה צריך לכתוב הכינוי ולא עיקר השם כו' ולא הקיל המכמ"א רק כשהוא כינוי הגרוע כו' ע"ש. אבל בנד"ז פשיטא שענין היחוס היותו כהן או בלתי כהן טפל לגבי עיקר השם וכינויו. ע"כ לא היה צריך לכותבו מדינא אפילו לכתחלה באבי האשה כו' לכן יש מקום לומר שאין השינוי פוסל בו. ולא דמי לכשיש שינוי כזה במגרש עצמו די"ל שהגט בטל כנ"ל משום דבמגרש י"ל שצריך לכתוב כהן לכתחלה. משא"כ כשהשינוי בכהן באבי האשה יש מקום לצדד דאין בו אפי' פיסול דרבנן. ומ"מ למעשה הרי המכמ"א ביטל דעתו נגד מהרי"ט ומהרח"ש להחמיר גם בשינוי הכינוי אפי' בשינוי קטן כמו"כ ודאי יש להחמיר בנד"ז שלא תנשא האשה בגט זה ח"ו וגם שיש חולקין ולא מקילין [לסמוך] על סברת התוס' בשינוי בדבר שא"צ לכותבו כו'. אך מ"מ יש לעז. ובנד"ז ג"כ יש לעז שהרי ידוע שאינו כהן כנ"ל ואיה סופר ואיה שוקל אם דומה לשינוי מקום לידה. אבל מ"מ ברור שאסורה עכ"פ לחזור לבעלה לכהן כיון שי"ל שאין הגט כ"א פיסול דרבנן ומדאורייתא גרושה גמורה היא או עכ"פ ספיקא דאורייתא הוי ואסורה לבעלה מספק של תורה. וכמו"כ אסורה לעלמא בלי קבלת גט כשר וכן הבעל אסור בה וגם אסור באחרת מתקנת רגמ"ה כיון דאגידא ביה עדיין מדרבנן או מספק דאורייתא:
דוכיון דהכי הוא דהבעל אסור מחמת גט זה בה וגם [באחרת] מתקנת רגמ"ה א"כ הרי רגמ"ה לא ייפה כח האשה יותר מהאיש כמבואר בתשו' הרא"ש כלל מ"ב ובש"ע ססי' קי"ז ולא תיקן רגמ"ה שתהא האשה עדיפא מאיש. והרי האיש בכה"ג כופין אותו בשוטים לגרש כמו שפסק בתשו' הרשב"א סי' אלף רל"ו הובא בב"י סי' קנ"ד. ובש"ע שם ססע"י ז' בהגה"ה. וז"ל אם קידש אשה ואסורה להנשא לו ולאחר כופין אותו להוציא עכ"ל. וכ"פ עוד בש"ע סי' ל"ז סעיף ט"ז בהג"ה וז"ל וכל כה"ג דהוי קדושין שלא נמסרו לביאה כופין אותו לגרש עכ"ל. ועיין בתשו' הרשב"א שהביא ב' ראיות ע"ז וז"ל תדעו לכם שכן הוא שהרי מי שאינו יכול כופין אותו ליתן גט כו' וגרסי' ביבמות (פ' מצות חליצה) בההוא יבם דאתא לקמיה דר"ח כו' השתא מינך אפסלא לך זיל חלוץ לה חליצה מעליא כי היכי דתשתרי לעלמא עכ"ל ועי' סי' קס"ט סעיף נ"א ומשם יובן ראיה זו. וא"כ כש"כ הכא כיון שע"י שהיא קבלה גט זה מרצונה נאסרה על בעלה הכהן. וע"י שאמרה לכתוב כהן על אביה וה"ל שינה בשם אביה גרמה דאגיד הבעל בה וא"א לו לישא אחרת. א"כ היא הגורמת לו כ"ז. פשיטא ופשיטא דכופין אותה לקבל גט שני כשר. כיון דאפילו באיש כופין אותו בכה"ג לחלוץ כשנפסלה עליו ע"י חליצה פסולה וכן כופין אותו לגרש כשקידש קדושין שלא נמסרו לביאה וכ"ש דכופין אותה בכה"ג. וכבר פסק רמ"א ססי' א' סעיף יו"ד שבמקום שאין הראשונה בת גירושין כגון שנשתטית או שהוא מן הדין לגרשה והיא אין רצונה לקבל הגט מתירין לו לישא אחרת. ואם כן בנד"ז שא"א בשום אופן שתשוב אליו מאיסור גרושה לכהן אם כן כשאינה רוצה ליקח גט יש להקל ולהתיר לו כנ"ל כפסק הרמ"א: