סימן סז

אסימן סז

להלכות חנוכה סימן תרע"ו בענין סדר הדלקת נר חנוכה משנה פ"ה דיומא (דנ"ח ע"ב) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' זה מזבח הזהב (דאילו מזבח החיצון לאו לפני ה' הוא) התחיל מחטא ויורד (משום דס"ל להאי תנא הקפה ברגל כדאמר בגמ' וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו וצריך ליתן מלמעלה למטה כי היכי דלא ניתווסי מאניה כו' נקט לשון מחטא ויורד מחטא לשון ירידה הוא) מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית. מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון (דהיינו בקרן דרומית מזרחית כדתנן באיזהו מקומן דנ"ג) שם היה גומר על מזבח הפנימי (וטעמא אמרינן בגמרא) ר' אליעזר אומר (לא היה מקיפו ברגליו שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה מרובעת) במקומו היה עומד ומחטא ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה (דכיון דבמקומו היו עומד ומחטא ואין שלשת הקרנות סמוכות לו יכול ליתן מלמטה למעלה) חוץ מזו שהיתה לפניו שעליה היה נותן מלמעלה למטה. והרמב"ם שפסק כת"ק וגם פסק ועל כולן היה נותן כו' נשאל מזה הרשב"א בתשו' ח"א סי' שפ"ט והובא בכ"מ פ"ד מהל' עבודת יוהכ"פ ועיין בלח"מ פ"ה מהל' מעה"ק הי"ד ועי' תוי"ט:

ובגמרא ת"ר התחיל מחטא ויורד מהיכן היה מתחיל מקרן מזרחית דרומית. דרומית מערבית. מערבית צפונית. צפונית מזרחית דברי ר' עקיבא. ר' יוסי הגלילי אומר מקרן מזרחית צפונית. צפונית מערבית. מערבית דרומית. דרומית מזרחית. מקום שר' יוסי הגלילי מתחיל שם ר' עקיבא פוסק. מקום שר' עקיבא מתחיל שם ר' יוסי הגלילי פוסק ומתניתין ר' יוסי הגלילי היא. וכן הוא בת"כ פ' אחרי וכ"פ הרמב"ם פ"ד מהל' עבודת יוהכ"פ ופ"ה ממעה"ק הי"ד. וכסתם מתניתין וכן פרש"י בחומש פ' אחרי ע"פ ויצא אל המזבח כו'. ובגמרא דכולי עלמא מיהא בההוא קרן דפגע ברישא לא הוה עביד (דהא ע"כ מן המערב הוא בא ובמערבה של מזבח פוגע תחלה) מאי טעמא אמר שמואל דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח. ולר' עקיבא נקיף דרך ימין לימא (ר' עקיבא שמקיף לשמאל ור' יוסי הגלילי המקיף לימין עכ"ל רש"י. ופי' מה שלר' עקיבא נקרא מקיף לשמאל. אין הכוונה מה שהולך לקרן דרומית מזרחית. כי זה לא נקרא כלל פונה לשמאל. כ"א מה שאחר כך הולך מקרן דרומית מזרחית לקרן דרומית מערבית. זהו נקרא פונה לשמאל כדפי' רש"י וחוזר דרך שמאל למערבית דרומית. ולר' יוסי הגלילי נק' מקיף לימין מה שמקרן מזרחית צפונית הולך לקרן צפונית מערבית). בדרמי בר יחזקאל קא מפלגי דאמר רמי בר יחזקאל ים שעשה שלמה עומד על שנים עשר בקר שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחוריהם ביתה (בים של נחשת שעשה שלמה כתיב שלשה פונים צפון וגו' ד"ה ב' סי' ד' ובמלכים א' סי' ז' מקרא זה מונה והולך דרך ימין המקיף את הים ובא מצפון למערב וממערב לדרום. ומדרום למזרח. דרך ימין מקיפה) הא למדת שכל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין למזרח (לא שייך למיתני הכא למזרח אלא במסכת זבחים פרק ק"ק (דס"ב ב') דמייתי לה להא מתניתא על הכבש שהיא בדרום והעולה לו ופונה לימין למזרח הוא פונה ואגב רהיטא דההוא גרסא נקט לה בכולה הש"ס. והת"י כאן ד"ה כל פינות כ' ולהכי נקט חשבונו מצפון ואינו מתחיל במערב לפי שיכלה חשבונו למזרח כדאמר כל פינות לא יהא אלא דרך ימין למזרח עכ"ל) מר אית ליה דרמי בר יחזקאל ומר לית ליה דרמי בר יחזקאל לא דכולי עלמא אית להו דרמי בר יחזקאל והכא בהא קא מיפלגי מר סבר ילפינן פנים מחוץ. ומ"ס לא ילפינן פנים מחוץ. ור' עקיבא נהי דלא יליף פנים מחוץ. אי בעי הכי ניעביד אי בעי הכי נעביד. אמר לך ר' עקיבא מדינא בההוא קרן דפגע ברישא בההוא עביד ברישא דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות. ואמאי לא עביד משום דכתיב ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח וכיון דיהיב בההוא קרן הדר אתי לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא. ופרש"י קסבר שתי פרוכות היו והחיצונה פרופה מן הדרום כדתנן במתניתין וכשיצא מבית קדה"ק דרך הדרום הזה על הפרוכת וכשהשלים בא לו למזבח לדרומית מערבית שהיא ראשונה לו ושם לא היה נותן כדאמרינן דבעינן ויצא עד דנפיק מכוליה מזבח לפיכך יוצא למזרחית דרומית ומתחיל שם וחוזר דרך שמאל למערבית דרומית עכ"ל. ומשמע מהגמ' דאעפ"כ דוקא משום דרע"ק לא יליף פנים מחוץ ואין שייך כאן כל פינות כו' ע"כ חייבוהו להתחיל במזרחית דרומית ואח"כ מערבית דרומית כדי שיבא במהרה לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא. אבל אילו הוה יליף פנים מחוץ והי' כאן החיוב דכל פינות היה מחוייב להקיף דרך ימין כדברי ר' יוסי הגלילי אף דהוה מתאחר לבוא לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא אי משום דחיוב דכל פינות כו' חמור מההוא דאין מעבירין על המצות. או אע"ג דשקולין הן הכא שאני דבהכרח כבר עבר מההוא קרן ואי אפשר להתחיל בו ממש דהכתיב ויצא כו' ובהכרח צריך להתחיל בקרן אחרת רק הנפקותא בין שיהי' הקרן ההוא שניה או שלישית ע"ז ודאי החיוב דכל פינות כו' חמור טפי ולהכי מוכרח הש"ס לומר דרע"ק לא יליף פנים מחוץ כלל. רק דהקשה נהי דלא יליף כו' מ"מ אי בעי הכי נעביד כו' וע"ז שפיר הטעם כיון דמדינא בההוא קרן כו'. אך לפ"ז קשה מה שפרש"י בטעמא דר' יוסי הגלילי דאמר מתחיל מקרן מזרחית צפונית כו' סבר לה כר' יוסי דמתניתין דאמר לא היתה שם אלא פרוכת אחת ופרופה מן הצפון וכשגמר מתנות פנים ויצא דרך הצפון פגע תחלה בצפונית מערבית דמזבח ושם לא נתן עד שיצא ובא לו למזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין עכ"ל. דלמה הוצרך רש"י לחדש ולומר דסתם מתניתין דאתיא כר' יוסי הגלילי פליגא אמתניתין דלעיל דאמרה דשתי פרוכות היו. וס"ל כר' יוסי שם. הלא א"ש אף אם נאמר דשתי פרוכות היו. דאעפ"כ צריך לנהוג כן כדי להקיף דרך ימין. ואפשר לומר דדחקו לרש"י משום דא"כ נהי דצריך להקיף דרך ימין יתחיל מקרן דרומית מזרחית. דהא בההוא קרן ג"כ פגע תחלה קודם קרן מזרחית צפונית את"ל דשתי פרוכות היו. וא"כ יתחיל עכ"פ מקרן דרומית מזרחית ואח"כ מזרחית צפונית. צפונית מערבית מערבית דרומית. כדרך שנותן על מזבח החיצון. שה"ז מקיף דרך ימין. ולכן הוצרך רש"י לומר דס"ל דפרוכת אחת היה ויצא דרך הצפון כו'. אבל התוס' ישנים לא ס"ל כרש"י אלא דר' יוסי הגלילי ס"ל ג"כ דשתי פרוכות היו ולא פליג בזה אר' עקיבא והא דאינו מתחיל מקרן דרומית מזרחית משום דמשמע ליה ויצא אל המזבח עד שיצא ויעמוד במזרחו של מזבח דאז נפיק לגמרי מכוליה מזבח ומשום דדרך ימין צריך להקיף מתחיל בקרן צפונית שכשיצא כל גופו חוץ למזבח ועומד במזרח ופניו למערב אם יושיט ימינו לקרן צפונית וה"ל דרך ימין אבל אם יושיט ידו לקרן דרומית זהו דרך שמאל עכ"ל. ורש"י י"ל דס"ל דלא בעינן עד שיצא ויעמוד במזרחו של מזבח אלא יוצא למזרחית דרומית נמי הוה ויצא כו' כדמשמע בפרש"י ד"ה מהיכן מתחיל מקרן דרומית מזרחית ע"ש. וא"כ בכה"ג כשמושיט ידו לקרן דרומית מזרחית אינו נקרא כלל דרך שמאל:

קיצור. משמע דרע"ק משום דלא יליף פנים מחוץ ואין שייך כאן כל פינות כו' ע"כ חייבוהו להתחיל במזרחית דרומית ואח"כ במערבית דרומית כדי שיבא במהרה לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא. אבל אי הוה יליף פנים מחוץ והיה כאן החיוב דכל פינות היה מחוייב להקיף דרך ימין כדברי ר' יוסי הגלילי אף דהוה מתאחר לבוא לההוא קרן דאיחייב למיתן ברישא. ולכן ס"ל להתו"י דסתם מתניתין דאתיא כר' יוסי הגלילי ל"פ אסתם מתניתין דלעיל דשתי פרוכות היו. ואעפ"כ כיון דיליף פנים מחוץ לכן ההכרח להתאחר ליתן על קרן דפגע ברישא כדי שיהי' פונה לימין ורש"י דפי' דר' יוסי הגלילי ס"ל דפרוכת אחת היה י"ל שהוא משום כדי לתרץ אמאי מתחיל מקרן מזרחי' צפונית. ולא מקרן דרומית מזרחית וג"כ יפנה לימין:

בוהנה מדברי התוס' ישנים יש ראיה לדברי הט"ז בהל' חנוכה ססי' תרע"ו וז"ל שמ"ש חכמים כל פינות כו' פי' התחלת הפינה ויש לך ימין ושמאל אז אנו אומרים כל שאתה מתחיל תפנה לימין והיינו בפעם הראשון שיש ב' או יותר לפניך תדליק היותר ימיני שלך ואילו נפרש שתדליק ראשון בשמאלי כדי שאח"כ תפנה לימין קשה למה יהי' הסוף עדיף יותר מההתחלה של ההדלקה א"ו מסתבר לפרש על ההתחלה כשאתה בא ויש לפניך שני צדדין תקח לך הימין ואח"כ תלך לשמאל של אותו ימין עכ"ל. שהרי התו"י כ' בהדיא כן אם יושיט ימינו לקרן צפונית ה"ל דרך ימין אבל אם יושיט ידו לקרן דרומית זהו דרך שמאל. וזהו כמ"ש הט"ז והיינו בפעם הראשון שיש ב' לפניך תדליק היותר ימיני. דכשמדליק השמאלי. ה"ז פונה דרך שמאל כמו אילו מתחיל בקרן דרומית להתו"י דחשוב ליה דרך שמאל. ולא דמי להקפת המזבח דתנן עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית. ואח"כ מזרחית צפונית. פ"ה דזבחים (דנ"ג ע"א). דהולך לצד ימינו והיינו לכאורה משמאל לימין דשאני התם שהכבש בדרום וכשעולה בו ופניו למזבח לדרום הוי ימינו למזרח. ובא לימינו למזרח. וזהו ממש פונה דרך ימין וכדפרש"י שם. משא"כ הכא כשעומד במזרח ופניו למערב הוי קרן צפונית דרך ימין וקרן דרומית הוי דרך שמאל וכמ"ש התו"י. ודכוותה גבי נרות חנוכה כשעומד ופניו להנרות צריך להתחיל להדליק הנר היותר ימיני דהיינו לצד יד ימין של האדם. אבל כשמתחיל בהשמאלי זהו פונה דרך שמאל להתו"י. וקשה על מ"ש המרדכי פרק במה מדליקין סי' רס"ח בשם מהר"מ וכשהיה מדליק הנרות היה מתחיל בצד שמאל ופונה לצד ימין דאמר כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין עכ"ל. והובא ג"כ בתה"ד סי' ק"ו ובספר מהרי"ל תחלת דיני חנוכה (דנ"ה ע"א) וז"ל והתחיל בהדלקתו בצד שמאל והי' פונה ומסיים בצד ימין לקיים כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין עכ"ל. ובתשובותיו סי' מם ובמהרי"ק שרש קפ"ג הובאו ב"י ומ"א סי' תרע"ו. והלבוש חלק עליהם וכן בתה"ד סי' ק"ו בשם בני אוסטרייך שמתחילין לצד ימין ומדליקין כדרך שאנו בני ברית כותבין דאפשר חשיב להו כה"ג פונה דרך ימין עכ"ל. ובאמת דברי מהר"מ וסייעתו הם נגד דברי התו"י הנ"ל דמה שמתחיל בהצד השמאלי חשוב פונה דרך שמאל. ואין לומר דמהר"מ ס"ל דרש"י פליג על התו"י בזה וס"ל דזה חשוב ג"כ פונה דרך ימין ושמהאי טעמא הוכרח לפרש דמתניתין ור' יוסי הגלילי דברייתא ס"ל כר' יוסי דפרוכת אחת הי'. דכבר נתבאר שזה אינו מוכרח כלל לומר דרש"י פליג על התוס' בזה אלא דס"ל דלא בעינן עד שיצא ויעמוד במזרחו של מזבח כו' כנ"ל. ועוד דאף את"ל דאין כן דעת רש"י הרי התוס' הכריחו דבריהם דדוחק הוא לומר דהך מתניתין פליגא אמתניתין דלעיל וגם עוד כמה ראיות יעו"ש. מיהו מ"ש הט"ז א"ו מסתבר לפרש על ההתחלה כו' זה ודאי אינו נכון כי ודאי כוונות חז"ל שכל הפינות מתחלתו עד סופן יהיו דרך ימין כדמוכח ממקור הדבר מפסוק דים של שלמה המובא לעיל. וא"כ לכאורה יש לתרץ דברי מהר"מ דהתו"י דיומא דכתבו שמה שמתחיל בקרן צפונית ולא בקרן דרומית חשוב דרך ימין. זהו אמת. אבל מ"מ שם אח"כ ג"כ כל פינותיו דרך ימין שאח"כ נותן על קרן צפונית מערבית כו' כנ"ל. משא"כ כאן גבי נרות חנוכה אם יתחיל בנר היותר ימיני נהי שההתחלה חשוב דרך ימין. מ"מ אח"כ כשיפנה מזה להנר הסמוך לו משמאלו ה"ז פונה דרך שמאל. משא"כ כשמתחיל בהיותר שמאלי אף שההתחלה ה"ל דרך שמאל מ"מ אח"כ בנרות הנשארים פונה לימין. אלא דקשה קושיית הט"ז למה יהיה הסוף עדיף יותר מההתחלה של ההדלקה. ואפשר לתרץ משום בהסוף יש פניות יותר שהרי בליל שלישי יש ג' נרות נמצא יש פינה ראשונה לשמאל ושני פינות האחרונים לימין וכ"ש בליל ד' ה' כו'. ואזלינן בתר רובא. ומ"מ זהו דוחק. ועוד בליל ב' מאי איכא למימר. ועוד נלע"ד דגם בפניות הנשארים כשפונה משמאל לימין אין הכרח כלל לקרותן פונה דרך ימין לפ"ד התו"י דלעיל. כמו עד"מ כשיש ג' נרות. הנה כשמתחיל בנר היותר שמאלי הוי ודאי פינה הראשונה דרך שמאל לפ"ד התו"י. וגם הפינה השניה כשידליק הנר האמצעי אף דבצד א' חשוב פונה דרך ימין והוא שהרי היא ימנית יותר מן הנר שהדליק תחלה א"כ בא לצד ימין. אך הרי לגבי הנר השלישית היותר ימנית שלא הדליק עדיין היא האמצעי חשובה שמאל אצלה. א"כ הרי אחר שהדליק הנר היותר שמאלית. יש לפניו שתי נרות להדליק האמצעית והימנית. א"כ כשמניח מלהדליק הימנית ומדליק האמצעית שהיא שמאלית אצלה הרי זה נקרא פונה דרך שמאל. לדברי התו"י דלעיל. כמו התם שיש לפניו שתי קרנות אחת מימינו והיא הצפונית ואחת משמאלו והיא הדרומית שכשמניח הצפונית ונותן על הדרומית חשוב פונה דרך שמאל והרי דוגמתו ממש הן שתי נרות הימנית והאמצעית. וא"כ בצד א' ודאי חשוב פונה דרך שמאל. ואדרבה נראה דהצד הזה עיקר כי השמאלית כיון שכבר הדליקה מה לנו לחשוב אותה. כי אם לנו לחשוב על הנרות שנשארו לו להדליק שידליק דרך ימין. והרי למהר"מ וסייעתו הוא מדליק השמאלית א"כ חשוב פונה דרך שמאל. ולא דמי להקפת המזבח כשנותן על קרן מזרחית צפונית לא נאמר הרי היא חשובה שמאל נגד קרן צפונית מערבית דזה אינו כיון שעומד במזרח ופניו למערב א"כ רק הקרן מזרחית צפונית היא דרך ימין שלו. משא"כ הקרן צפונית מערבית לא פגע ולא נגע בימין שלו עדיין ע"כ נותן על קרן מזרחית צפונית. רק אח"כ כשסיבב ברגלו ובא לצד צפון אז הקרן צפונית מערבית באה נגד ימינו ואזי באמת נותן עליה. וגם למ"ד הקפה ביד ולמידין יד מרגל י"ל כן דקודם שסיבב ידו לקרן צפונית מערבית עדיין לא פגע הקרן ההוא לימינו רק הקרן מזרחית צפונית ה"ל בימינו ולכן מקדים אותו דוקא. אבל הכא בנרות דחנוכה שכולן עומדין בצד אחד ופניו אליהם אם כן היותר ימנית היא לימינו יותר מהאמצעית שבשמאלה. וא"כ כשמניח הימנית ומדליק האמצעית ה"ז פונה דרך שמאל וכש"כ כשרבו הנרות ביום ז' ח' שעוזב הימנים ומדליקן באחרונה ומקדים השמאלית א"כ פונה בכל ההדלקות דרך שמאל נגד הנשארים שנשארו שלא הדליק עדיין דמהם עיקר החשבון כדמוכרח מדברי התו"י הנ"ל. שדבריהן מוכרחים ממשנה שלמה דלהכי מתחיל בקרן מזרחית צפונית ולא בקרן דרומית מזרחית כנ"ל. ובהא א"ש מה שתמה בתשו' מהרי"ל סי' מ' וז"ל ותמיהני על כתיבת תורתנו הקדושה דפונין לשמאל עכ"ל דלא דק כלל דזהו אדרבה פונין לימין שהרי מקדים בכל אות ימין על שמאל שהרי כל השורה לפניו א"כ בכתיבת אות ראשון שכותבו בצד היותר ימיני זהו עיקר פונה דרך ימין. וגם אח"כ כמ"כ בכתיבת אות שני הרי כל הקלף חלק שלפניו ויש בידו אם להתחיל ולכתוב בימין אצל אות שכבר נכתב (שאינו בחשבון זה כנ"ל כי החשבון רק נגד מה שצריך לכתוב עוד) או שיניח חלק ויכתוב בצד שמאל. א"כ כשמושיט אצבעו וכותב בצד ימין אצל האות הנכתב חשוב פונה דרך ימין אבל אם היה מניח חלק והי' מושיט ידו לכתוב להלאה חשוב פונה דרך שמאל וא"כ שפיר כתיבת תוה"ק חשוב פונה דרך ימין דוקא. כי הימין והשמאל יש לחשוב נגד מה שנשאר חלק בהשורה. ומה שרצו לדמות לזה מהקפת המזבח אינו דומה כלל דהתם אין הד' קרנות בשורה א' והקרן שלא בא לידו כלל אינו בחשבון כלל. ובמה שלפניו באמת מקדים הצד שלצד ימינו וכמש"ל. וא"כ ממילא הכא שכל השורה לפניו ראוי לו להקדים היותר ימני. ואח"כ מהנשאר חלק ג"כ עד"ז מקדים הימין וכל היותר ימין מוקדם יותר לכתיבה ועד"ז בנרות דחנוכה. שוב ראיתי בתשו' הרשב"א סי' שפ"ח מבואר דיש גירסא בש"ס כפרש"י דאוקימנא פלוגתא דר' עקיבא ור' יוסי הגלילי בפתחא אי בדרום אי בצפון. וגירסת התו"י הוא כגירסת ש"ס שלנו דאין זה ענין לפלוגתא הנ"ל ותרווייהו ס"ל כת"ק דר' יוסי דפתחא בדרום. ומדברי התו"י נראה דגם לרש"י לא היה גירסא אחרת כלל ולא כהרשב"א ע"ש. אך לכאורה לגירסא דהרשב"א עכ"פ בטלה הראיה מהתוס' ישנים דהא לגירסא זו אין הכרח כלל לדינם שאם מושיט ידו לקרן דרומית ה"ל פונה דרך שמאל דיש לומר דלעולם נק' פונה דרך ימין והא דמתחיל מקרן מזרחית צפונית משום דאין מעבירין על המצות דבקרן צפונית פגע תחלה דפתחא בצפון. מיהו אפילו לגירסא זו יתבאר לקמן סעיף ד' מסברא כדברי התו"י שיש להקדים הקרן שלצד ימינו שהוא מזרחית צפונית. וגם ראיה לזה מהירושלמי. ועוד דהא אנן ודאי קי"ל כת"ק דרבי יוסי דשתי פרוכות היו והחיצונה פרופה מן הדרום וגם קי"ל דמתחיל מקרן מזרחית צפונית כסתם מתניתין כמ"ש בתשובת הרשב"א שם. וא"כ עכצ"ל הטעם כדברי התו"י. והרשב"א נדחק שם בזה. אבל להתו"י א"ש:

קיצור. ממ"ש בתו"י אם יושיט ידו לקרן דרומית זהו דרך שמאל יש ראיה ברורה לדעת הט"ז הל' חנוכה סי' תרע"ו תדליק היותר ימיני שלך. כמו ששם המזה מה"ט מתחיל על קרן מזרחית צפונית. ולא דמי להקפת מזבח החיצון דנקרא דרך ימין מה שמהלך לצד הרוח של רגל ימינו ולא לצד רוח של רגל שמאלו. הרי אף שזה ההילוך הוא משמאל לימין חשוב פונה דרך ימין. דהכא גבי נר חנוכה וגבי כתיבה וגבי מתנות מזבח הפנימי שאני דמוכרח להתחיל לצד ימינו מטענת הט"ז דצריך להקדים הימין גם בההתחלה. משא"כ התם גבי הילוך מזבח החיצון מקדים באמת הכל הימין כשמהלך מצד שמאל לצד ימין ומהלך ג"כ דרך פניו. ומהר"מ במרדכי פרק במה מדליקין סי' רס"ח דבריו הם נגד התו"י הנ"ל. ולכאורה יש ליישב טעמו דמהר"מ דמחלק בין נרות חנוכה להזאת מזבח הפנימי דהכא אף שההתחלה היא דרך שמאל לדברי התו"י מ"מ אח"כ בכל הנרות פונה הכל לימין משא"כ אם יתחיל בימין יפנה אח"כ לשמאל. ול"ד להא דהתו"י שם דגם מההתחלה ואילך פונה הכל לימין. מיהו י"ל דזה אינו שי"ל שלדברי התו"י אזי גם ביתר הנרות לא נק' פונה לימין כ"א לשמאל שהרי מקדים נר שמאלי על נר ימיני. וזה נקרא להתו"י דרך שמאל. ולא דמי למה שבהזאת מזה"פ מקדים קרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית וחשוב דרך ימין דהתם עדיין לא הגיע ימינו לקרן צפונית מערבית וימינו נגד קרן מזרחית צפונית. אבל בנדון דמהר"מ שכל הנרות עומדים בשורה אחת לכן אם מקדים השמאלי אין זה דרך ימין. ובהא א"ש מה שתמה בתשו' מהרי"ל על כתיבת תוה"ק מימין לשמאל. דלפמ"ש אין זה נקרא כלל פונין לשמאל כ"א נהפוך הוא שמקדים הימין לשמאל ועל"ק ס"ד ולעיל ס"ב. ויש גירסא אחת שלפ"ז בטלה הראיה של התו"י שכשיתחיל בנר השמאלי יהי' נקרא דרך שמאל. מיהו לפי מה דקי"ל כת"ק דשתי פרוכות היו עכצ"ל כדברי התו"י גם מסברא נראים דבריהם כדלקמן ס"ד:

גוגרסינן תו בגמרא (דנ"ט א') ואיבעית אימא אי סבירא לן (דהקפה במזבח הפנימי ברגל היא כהקפה דחיצון) הקפה ברגל דכולי עלמא לא פליגי דילפינן פנים מחוץ (לענין ימין אלא ס"ל להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות לפי שאין צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה) והכא בהא קא מיפלגי מר סבר הקפה ביד (כלומר ולא אמרינן כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין אלא בהקפה דרגל. אבל כשהוא עומד במקומו רק מקיף בידו אין צריך להפנות לימין. פר"ח בא"ח ססי' תרע"ו והחמד משה שם ור"ל אלא אי בעי הכי עביד ואי בעי הכי עביד. והא דס"ל לרע"ק דמקיף דוקא דרך שמאל היינו משום דמדינא בההוא קרן דפגע ברישא כו' כמו לאוקימתא דלא יליף פנים מחוץ. אלא דנד מתירוץ הראשון דס"ל אם הקפה ברגל גם לרע"ק הי' לו לפנות דרך ימין דילפינן פנים מחוץ ע"כ תירץ דרע"ק דס"ל הקפה ביד) ומר סבר (היינו ר' יוסי הגלילי) הקפה ברגל. וגם מאוקימתא זו מוכח מ"ש לעיל אות א' דאי בעינן הקפה דרך ימין אף דהוה מתאחר עי"ז להזות על הקרן דאיחייב למיתן ברישא לית לן בה:

(קיצור. מאוקימתא זו מוכח דלמ"ד הקפה ביד אין שייך כל פינות שאתה פונה לימין. ולפ"ז ודאי יכול להתחיל בנר ימיני כדעת הט"ז אף את"ל כמהר"מ דזה נקרא פונין לשמאל. דמה בכך הא בהדלקה ביד אין שייך חיוב לפנות לימין. וכ"ש דלדעת הט"ז והלבוש נקרא זה דרך ימין וכ"ד התו"י ומ"מ מאן דעביד כמהר"מ נמי שרי אף דלהתו"י נק' זה דרך שמאל כיון דלא ילפינן יד מרגל) ואיבעית אימא דכולי עלמא הקפה ביד והכא בהא קא מיפלגי מ"ס (היינו ר' יוסי הגלילי) ילפינן יד מרגל ומר סבר (היינו ר' עקיבא) לא ילפינן וסבר ר' יוסי הגלילי הקפה ביד והא מדקתני סיפא ר' אליעזר אומר במקומו הי' עומד ומחטא מכלל דת"ק (לא שני ליה בין הקפת פנימית לחיצון אלא שניהם ברגל ות"ק דמתניתין ר' יוסי הגלילי היא דהא כוותיה קאמר בברייתא) לא ס"ל אלא מחוורתא מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל:

(קיצור. ולפי האוקימתא זו כיון דקי"ל כריוה"ג ילפינן יד מרגל וא"כ גם ביד צריך להקיף דרך ימין כמו ברגל. וא"כ נשאר פלוגתא דהתו"י עם מהר"ם). ואיבעית אימא בהא קא מפלגי כו' וע"ש דגם להך ואיבע"א מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל משמע דקי"ל כהך תירוצא ולפ"ז כשמקיף ביד אין צריך להקיף דרך ימין:

(קיצור. ולפי אוקימתא זו ג"כ טעמא דריוה"ג משום דהקפה ברגל עיין רש"י ד"ה כסביב. משמע הא הקפה ביד א"צ להפנות דרך ימין). ועפ"ז השיגו החמד משה ססי' תרע"ו על מהרי"ל בדיני חנוכה ובתשו' סי' מ'. דז"ל והתחיל בהדלקתו בצד שמאל והי' פונה ומסיים בצד ימין לקיים כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין. ואמר שהקשה עליו דודו מוהר"ר יעקב גיילהוזין מנין דין זה. דהא דאמר בגמ' כל פינות כו' נאמר על שעשה המצוה דרך הילוכו כגון כו' ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית כו' אבל העומד במקומו ועושה מצוה מנלן דיפנה לימין. ואמר דתירץ ג"כ מעבודת כה"ג במס' יומא ס"פ הוציאו לו דאשכחן בעמד במקומו וזרק דרך ימינו עכ"ל. ובתשו' רסי' מ' כתב וז"ל וזה ימים רבים שאחד מן המורים תמה על זה אם יצטרך לפנות לימין כיון שעומד על עמדו. והבאתי לו דההיא דהוציאו לו פלוגתא דרע"ק ור"א וריה"ג אמתן דם קרנות מזבח הזהב ביוהכ"פ דלמקצת לישנא דהתם בגמרא פליגא בהקפה ביד אי שמיה הקפה ע"ש ותמצא מבואר בכמה לישני עכ"ל. ואחריו נמשך הפר"ח ססי' תרע"ו שפי' דבני אויסטרייך דמתחילין להדליק הנרות דחנוכה מצד ימין ס"ל כהך שינוייא דמר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל ואנן ס"ל כאידך שינוייא דאיכא התם ולהנך שינוייא לעולם ילפינן יד מרגל עכ"ל. משמע מדבריהם דכמה שינויי שם ס"ל כן. ודבריהם תמוהים דרק לחד שינוייא אמרינן כן אבל לכל שלשה שינויי האחרים לכו"ע לא ילפינן יד מרגל. דלשינוייא קמא דפליגי אי ילפינן פנים מחוץ מיירי הכל בהקפה ברגל. ולשינוייא דמ"ס הקפה ביד ומ"ס הקפה ברגל מבואר דלא ילפינן יד מרגל וכן לפי האיבעית אימא האחרון מר סבר סביב כו' ג"כ בהא פליגי אם הקפה ביד או ברגל כמש"ש תניא ר' ישמעאל כו' זה אומר בידי הקפתי כו' זה נותן טעם כו' ע"ש. ורק לחד שינוייא אמרינן דר' יוסי הגלילי ס"ל דילפינן יד מרגל והרי על תירוץ זה הקשו בגמרא שם ודחו אותו והעלו אלא מחוורתא מ"ס הקפה ביד ומ"ס הקפה ברגל. א"כ משמע דנשאר המסקנא דהעומד במקומו ועושה מצוה ומקיף בידו א"צ להפנות דרך ימין וכדברי דודו דמהרי"ל. רק שהחמד משה כ' אח"כ דהא דלא בעינן שיפנה לימין כשעומד במקומו זהו מההוא טעמא דמדינא בההוא דפגע ברישא כו'. אבל בשאר מצות דלא שייך האי טעמא אפילו כשעומד במקומו צריך לפנות לימין עכ"ל. ואין דבריו נראים כלל דההוא טעמא לא נאמר רק על מה שרע"ק מצריך דוקא לפנות לשמאל הא היכא דלא שייך האי טעמא אי בעי הכי עביד ואי בעי הכי עביד וכנ"ל:

(קיצור. לפי ב' תירוצים האחרונים ברור דבהקפה ביד א"צ פונין לימין. וכן י"ל גם לתירוץ הראשון. רק לתירוץ הב' ילפינן יד מרגל ותירוץ זה נדחה בגמרא. א"כ משמע להלכה בהקפה ביד א"צ פונין לימין כ"א להפך. שיתחיל בימין. ומ"ש הח"מ ע"ז אינו מוכרח כלל). ומה שי"ל בישוב דעת מהרי"ל הוא דמרבי אליעזר דמתניתין מוכח כן דהא ר"א ס"ל דבמקומו היה עומד ומחטא ומקיף ביד ואעפ"כ משמע דמודה לת"ק דמתניתין בסדר המתן דם בקרנות דמתחיל בקרן מזרחית צפונית. צפונית מערבית כו' א"כ מוכרח דס"ל דילפינן יד מרגל להפנאה דרך ימין. אלא דא"כ ה"ל פלוגתא דר' אליעזר ורע"ק דהא רע"ק ס"ל דלא ילפינן יד מרגל כנ"ל ור"א ורע"ק הלכה כרע"ק. וי"ל דשאני הכא דבלאו הכי ודאי אין הלכה כרע"ק כאן. דס"ל שמתחיל בקרן דרומית מזרחית ומקיף לשמאל ולא קי"ל כן. א"כ י"ל דגם בהא לא קיימא לן כוותיה אלא דילפינן יד מרגל. ועוד דהא חד כה"ג שנשתייר ממקדש ראשון ס"ל כר"א דבמקומו הי' עומד ומחטא אלא דבגמ' דידן משמע לכאורה דהוא ס"ל ג"כ בסדר הקרנות כרע"ק וא"כ אפשר ר"א ג"כ ס"ל כרע"ק. ובירושלמי אהך מתניתין משמע דכה"ג ההוא ס"ל רק כר"א ולא קאי על דברי רע"ק כלל. ועיין בתוס' ישינים ד"ה שני כהנים גדולים:

(קיצור. לר"א שבמשנה משמע דילפינן יד מרגל. מיהו כיון רע"ק ס"ל לא ילפינן יד מרגל וגם הת"ק משמע בגמרא דלא פליג עליה בזה א"כ י"ל דקי"ל כוותייהו בזה נגד ר"א. וכיון דגם לר"א י"ל דהנוהג כהט"ז חשוב דרך ימין. א"כ י"ל דנכון כדעת הט"ז והלבוש והתו"י):

דעוד השיג החמד משה שם דהא עכ"פ מוכח מסוגיא זו דאם עושה כזה שמתחיל בצד שמאל ומסיים בצד ימין לא הוה פונה לימין מדפריך לרע"ק וכי לית ליה הא דרמי בר יחזקאל כל פינות כו' ובהפך כשמתחיל מצד ימין ומסיים לצד שמאל כמו לר' יוסי הגלילי דמתחיל בקרן מזרחית צפונית שהוא ימינו ומסיים בקרן דרומית מזרחית שהיא לשמאלו חשוב פונה לימין. א"כ מוכח כמ"ש תה"ד בשם בני אוסטרייך דכשמדליק כדרך שאנו בני ברית כותבין חשוב פונה לימין וכן הוכיח מסוגיא זו בתשו' פנים מאירות ח"א ססי' צ"ח. ודברי המ"א סי' תרע"ו סק"ה צע"ג. ואפשר לדחות דמשם אין ראי' כ"כ להפך דהתם הארבעה קרנות הם בארבעה זויות א"כ הקפה זו דיד אפשר להקיף ג"כ ברגל. וברגל אלו היה מקיף כה"ג משמאל לימין בהילוך ממזרחית דרומית למערבית דרומית מערבית צפונית צפונית מזרחית ה"ל ודאי פונה לשמאל. שהרי הולך ברגליו מימין לשמאל. וא"כ כשעומד במקומו ומקיף ביד כה"ג חשוב פונה דרך שמאל. אבל כשרק שורה א' לפניו בקו ישר ושוה כמו שתי הקרנות דמזרחית צפונית ומזרחית דרומית לבד אין הכרח מהגמרא לומר דאם מתחיל בשמאל היינו בקרן מזרחית דרומית ואח"כ נותן על קרן מזרחית צפונית יהי' חשוב פונה לשמאל. דאדרבה י"ל שזהו חשוב פונה לימין שהרי אם היה הולך ברגלו מקרן מזרחית דרומית לקרן מזרחית צפונית נקרא פונה לימין כמ"ש במשנה פ' איזהו מקומן ובא לו לקרן דרומית מזרחית. מזרחית צפונית. א"כ אף כשא"צ לילך ברגליו וכבר עומד במקומו במזרח בין שתי הקרנות דמזבח הפנימי ופניו למערב היה מקום לומר דכשמתחיל בקרן מזרחית דרומית ואח"כ נותן על קרן מזרחית צפונית נמי נקרא פונה לימין. והא דמתחיל מקרן מזרחית צפונית זהו כדפרש"י משום דס"ל שיצא דרך הצפון ואין מעבירין על המצות וכמש"ל אות א'. והוא כגירסת הספרים שגורסים כן בש"ס וא"כ י"ל דאדרבה מגירסא זו מוכח כדעת מהר"מ וסייעתו. דלהכי הוצרך לומר דס"ל לר' יוסי הגלילי דפתחא בצפון דאל"כ יתחיל מקרן מזרחית דרומית. ומ"מ גם כשמתחיל מקרן מזרחית צפונית חשוב פונה לימין כיון דנותן אח"כ על קרן צפונית מערבית ולא על קרן דרומית מזרחית. ולפ"ז אם הנרות דחנוכה מונחים כעין חצי גורן עגולה כזה ^. דשייך קצת הליכה ברגל א"כ גם כשאינו הולך רק מקיף ביד צריך לכ"ע להתחיל מימין ולילך מהימין אל השמאל. כמו בסדר הזאת לסתם מתניתין ור' יוסי הגלילי. וא"כ דוחק הוא לחלק דבשביל שמונחים ביושר. יתחיל מהשמאל:

(קיצור. מה שהקשה הח"מ על מהר"מ והמג"א דהא עכ"פ מוכח מסוגיא זו דאם עושה כזה שמתחיל בצד שמאל ומסיים לצד ימין לא הוה פונה לימין. יש לדחות דשאני התם דמיירי במקיף ברגל. וגם אם איירי במקיף ביד כיון דאפשר להקיף ברגל לכן גם כשעומד במקומו ומקיף ביד י"ל חשוב כמקיף ברגל וה"ל פונה לשמאל. משא"כ בנרות דחנוכה שכולם עומדים בשורה אחת הוא להפך. דברגל כה"ג היה חשוב פונה לימין. לכן ה"ה כשמקיף ביד. וכ"מ בהגירסא של הרשב"א):

אך מלבד שזהו דוחק לומר דאם מתחיל מקרן מזרחית צפונית חשוב פונה לימין וגם אם מתחיל מקרן מזרחית דרומית חשוב פונה לימין. אך עוד זאת הרי התוס' ישנים כתבו כן בפירוש דאם יושיט ידו לקרן מזרחית דרומית תחלה ואח"כ לקרן מזרחית צפונית ה"ל פונה לשמאל. הרי מוכרח דס"ל כמ"ש החמד משה והפמ"א דגם בשורה אחת כשמתחיל בשמאל ומסיים בימין חשוב פונה לשמאלו. מיהו היינו כשעומד במזרח ופניו למערב. והנה מלבד שהתו"י הכריחו דבריהם בכמה הכרחיות עצומות (וגם לגירסת הספרים שהזכיר הרשב"א ולפרש"י י"ל דאין מוכרח להפך דהא שהוכרחו לומר דלר' יוסי הגלילי פתחא בצפון זהו משום דס"ל דלא בעינן שיצא ויעמוד במזרחו של מזבח וכנ"ל סוף אות א'). אך לפענ"ד יש להם להתו"י ראיה ברורה מהירושלמי במקומה דאמר ויתחיל בקרן מזרחית דרומית אמר ר' הילא ימנית אין זו ימנית והיינו כמ"ש התו"י שאם יושיט ידו לקרן מזרחית צפונית ה"ל דרך ימין אבל אם יושיט ידו לקרן מזרחית דרומית זהו דרך שמאל. והלח"מ פ"ה מהל' מעה"ק הי"ד נדחק בפי' הירושל' ולפע"ד דברי הירושל' הם (מ"ש) [ממש] כתו"י אלא שהלח"מ לא ראה דברי התו"י הנ"ל:

(קיצור. מ"מ התו"י יש להם ראיה מהירושלמי דכה"ג חשוב דרך שמאל. ומה שכתבתי דאילו היה מקיף ברגל חשוב פונה לימין. וא"כ גם ביד כן יש לדחות דעד כאן לא שמענו דברגל כה"ג חשוב פונה לימין. גבי קרנות מזבח החיצון אלא כשעומד ברגליו בצד קרן דרומית מזרחית. אז מה שיצטרך לילך לקרן מזרחית צפונית חשוב פונה לימין. לא כן אם היה עומד בצד קרן מזרחית צפונית אם ילך ברגלו להתחיל מקרן מזרחית דרומית חשוב ודאי פונה לשמאל. ואפילו לא היה עומד בצד קרן מזרחית צפונית כ"א עבר איזו אמות מקרן מזרחית דרומית לצד קרן מזרחית צפונית. אז אם היה חוזר ומתחיל מקרן דרומית ה"ל פונה לשמאל ממש. וא"כ גבי נרות דחנוכה שכולם עומדים בשורה אחת. אם ילך מעט ברגלו לצד נר השמאלי חשוב פונה לשמאל. ואם ילך מעט לצד נר הימיני חשוב פונה לימין. א"כ ה"ה כשאינו הולך כ"א עומד במקומו ומדליק ביד יש לו להתחיל מנר הימיני דזהו דרך ימין):

האך לפע"ד נראה דאפילו אם נאמר כגירסת הספרים שהזכיר הרשב"א ולפי' רש"י אין מוכרח כלל הדין שכתבו התו"י דכשמושיט ידו לקרן דרומית זהו דרך שמאל. ור"ל שנאמר דענין זה ר"ל בשורה אחת שלפניו אם מתחיל בימין ומסיים בשמאל או מתחיל בשמאל ומסיים בימין. אין זה ענין לדין כל פינות כו' כיון דכאן אין שייך כלל פינה דהיינו הקפה ברגל מאחר שא"צ לילך כלל. והרי בלא"ה העיקר דלא ילפינן יד מרגל אף אם מקיף בידו במקום שצריך לילך כמו בארבעה הקרנות דמזבח הפנימי דשייך בהן הליכה עכ"פ שהרי קי"ל דמקיף ברגל. ואפ"ה אילו היה מקיף ביד לא ילפינן יד מרגל. משום דפינות דוקא כתיב. דהיינו הליכה ברגל כמ"ש ופנית בבקר והלכת. דברים ט"ז ז'. וכן פנו לכם צפונה. שם ב' ג'. ועיין בתוס' פ"ק דיומא (די"ז ע"ב) ד"ה והאמר. שמשם ראיה ג"כ דקי"ל דלא ילפינן יד מרגל. ולכן אף למ"ד דילפינן יד מרגל היינו עכ"פ במקום ששייך הליכה ברגל. אבל בנד"ז כשעומד מול בין שתי הקרנות דלא שייך ענין הליכה ברגל כלל י"ל דמאיזו שיתחיל לא חשוב פונה לשמאל דאין ענין כלל לפנה. אעפ"כ נראה דשייך ענין דין הקדמה והוא דלעולם צריך להקדים ימין על שמאל. כדאיתא בשבת פרק במה אשה (דס"א ע"א) לענין מנעלים כשהוא נועל נועל את של ימין תחלה ואח"כ נועל את של שמאל. וכן כשרוחץ א"ע רוחץ של ימין תחלה. וכמ"ש בש"ע סי' ב' ס"ד ובסי' ד' ס"י. וכן ענין איטר רגל היינו שמקדים רגל השמאלי. אף אם פונה לימין וה"ל רק ענין קדימת השמאל לא פונה לשמאל. וה"ט דכתב שלנו שכותבין מימין לשמאל דכיון דכל הקלף לפניו ואין שייך כלל ענין פינה. לכן מקדימין הימין תחלה ואחר שכתב אות א' מקדימין עוד הנשאר יותר ימיני (ואפשר דמה"ט מוכרח עוד לרש"י לומר דלר' יוסי הגלילי פתחא בצפון. דאל"כ אף אם נאמר שצריך שיצא ויעמוד במזרחו של מזבח ה"ל להתחיל מקרן דרומית מזרחית אף דהוא לשמאלו כיון דאין כאן דין פנה דרך ימין רק דין להקדים הימין ע"ז דין דאין מעבירין על המצות קרן דרומית מזרחית חמור טפי). ולפ"ז אפילו לגירסא שהזכיר הרשב"א ולפרש"י מ"מ כיון דכשהנרות כולן נוכח פניו אין שייך כלל ענין פונה כלל. א"כ ראוי וצריך להקדים היותר ימני כנ"ל וכן בהנשארים כל הימני יותר מוקדם להדלקה. א"כ ראוי להדליק מימין לשמאל כדרך שאנו בני ברית כותבין. וכ"ש להתוס' ישנים דלדידהו משמע דכאן נמי שייך ענין פונה למ"ד דיליף יד מרגל וכשמתחיל בשמאל חשוב פונה דרך שמאל וכמשנ"ת לעיל אות ב' באריכות. ודבריהם עיקר לקיים שתי המשניות דהחיצונה פרופה מן הדרום. ושמתחיל מקרן מזרחית צפונית כו'. כנ"ל דא"כ מעבירין על מצות נתינת קרן דרומית מזרחית ומאחר נתינתו עד לבסוף משום כדי שיפנה דרך ימין דלפ"ז עכצ"ל דהוא חיוב גמור עיין שבת (דס"א א') וקטר והדר כו' ולכן העיקר בנ"ח כדעת הלבוש והט"ז דבכה"ג דוקא ה"ל פונה דרך ימין כמ"ש התה"ד בשם בני אוסטרייך וכ"פ ג"כ בסידור של החוות דעת בדיני נר חנוכה. ומ"מ גם מאן דעבד כמהר"ם והש"ע לא משתבש כיון דהעיקר דלא ילפינן יד מרגל וכיון שכן לא איכפת לן במה שהוא דרך שמאל:

קיצור. שי"ל דענין זה שהנרות בשורה אחת אין שייך לענין פונה דרך ימין. כיון דכאן א"צ לילך כלל. ומ"מ שייך לענין שצריך להקדים הימין בפרק במה אשה (דס"א ע"א). לענין לבישת מנעלים ולענין נט"י ולענין איטר רגל. וכן סדר כתיבת כתב אשורי. ובסת"מ. לכן גם בנרות דחנוכה יש להקדים היותר ימיני. וכן מסיק הפמ"א ח"א ססי' צ"ח דמה שמושך יד ימינו אצלו כדרך כתיבה חשוב פונה לימין ולדידן חשוב מקדים ימין על שמאל. ומ"מ גם מאן דעבד כמהר"ם והש"ע לא משתבש כיון העיקר דלא ילפינן יד מרגל ואין שייך בזה פונה דרך ימין. רק אפ"ל דמ"מ אינו מקדים הימין. ואנן ילפינן שצריך להקדים ימין כנ"ל:

וולכאורה יש להקשות על מ"ש מהא דאיתא פרק במה מדליקין (דכ"ב ע"ב) לענין הדלקת המנורה מנר הששי. תרגמא רב פפא בפתילות ארוכות. ופרש"י כל הפתילות יוצאות חוץ לנרותיהם עד שמגיעות זו לזו ומדליק ממנה הסמוכה לה והשאר זו מזו עכ"ל. ולפ"ז תמצא דהולך ומדליק משמאל לימין. דהרי הנרות מונחים מזרח ומערב היינו שלשה קנים במזרח והשלשה במערב והנה שנינו ספ"ג דתמיד ואבן היתה לפני המנורה ובה שלש מעלות שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות. וא"כ כשעומד על האבן ופניו נוכח המנורה הרי הנר הששי הוא בשמאלו ושאר החמשה נרות הם לימינו נגד הנר הששי א"כ כשמדליק מהנר הששי את החמישי ומהחמישי את הרביעי כו' הולך הכל משמאל לימין וזה ממש כדעת מהר"ם בהדלקת נרות דחנוכה. והרי לדברי התו"י דיומא נק' זה פונה לשמאל. מיהו יש לתרץ בכמה טעמים. הא' משום דהתם אי אפשר בענין אחר מאחר דאי אפשר כ"א להדליק מנר לנר א"כ א"א כלל בענין אחר. ותו מאחר דבאמת מדינא העיקר דכשמקיף בידו לא ילפינן יד מרגל וכנ"ל. וא"כ כיון דהתם מוכרח כן להדליק מנר לנר אין שום חשש. לכן אף לפרש"י שם דהטעם משום דאין מעבירין על המצות. והרי י"ל דטעם דכל פינות שקול ג"כ כזה. עיין לח"מ פ"ה מהל' מעה"ק הי"ד. מיהו כיון באמת מדינא לא שייך הכא כ"כ דינא דכל פינות ע"כ ודאי אין מעבירין כו'. ועוד דלמסקנא י"ל דלא קי"ל הא דבפתילות ארוכות דאפי' בקינסא שרי עיין תוס' שם סד"ה מאי הוה עלה. וכ"ד סה"ת וסמ"ג והגמי"י והראב"ד סוף ה' חנוכה ועיין בגמרא פ"ג דיומא (דל"ג ע"ב) לענין הטבת הנרות כיון דאתחיל בהו עביד רובא ונעביד שית אמר קרא כו'. משמע קצת דמתחיל מימין היינו מתחלת הנרות שלצד מערב ומטיב והולך עד שמטיב חמש נרות ומפסיק ולכך פריך ונעביד גם הששי כו'. והנה אף שהרמב"ם והרמב"ן אוסרים בקינסא אפשר גם לדבריהם אין מוכרח דמדליק משמאל לימין שי"ל פתילה דנר הראשון היתה ארוכה כ"כ עד שמגעת לנר הששי ומדליק אותה תחלה. ועיין בהרמב"ם פ"ה מהל' תמידין הלכה י"ד. אפ"ל שמושכה מן הנר ומדליקה וחוזר ומחזירה:

קיצור. מהגמרא פ"ב דשבת (דכ"ב ע"ב) משמע בין הערבים מדליק החמש נרות כדרך שפסק מהר"מ והש"ע גבי נרות חנוכה. וי"ל שאני התם דאי אפשר בענין אחר. גם י"ל לפי המסקנא א"צ לזה. וגבי הטבת הנרות משמע דמתחיל בנר היותר ימיני והולך ומטיב מימין לשמאל כדרך שכתב הלבוש והט"ז גבי נרות דחנוכה:

אחר זמן נדפס תשו' חתם סופר ובחלק או"ח סי' קפ"ז ופי' דמ"ש לא יליף יד מרגל היינו דביד אם עושה כרע"ק חשוב פונה לימינו. ולמ"ד יליף יד מרגל היינו שאע"ג שביד כה"ג כשעושה כמו שמקיף ברגלו חשוב פונה לשמאל עכ"ז צריך לעשות כן משום דילפינן יד מרגל. וכל דבריו אלה במחכ"ת אינם אמת כלל. וגם הלשון ילפינן יד מרגל או לא ילפינן יד מרגל. היינו כמו ילפינן פנים מחוץ או לא ילפינן. דהפירוש אם בפנים ג"כ צ"ל כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. או לא. וכך עד"ז הפירוש אם ילפינן יד מרגל שביד ג"כ צריך להיות פונה דרך ימין או שביד א"צ לזה. ולא כמו שפירש הוא ז"ל דביד ההקפה לימין הוא הפך מברגל. ואם כדבריו אף אם ילפינן יד מרגל שצ"ל פונה לימין הלא ביד כשפונה משמאל לימין חשוב פונה לימין. ולומר דילפינן יד מרגל דאע"פ שביד חשוב כה"ג פונה דרך שמאל עכ"ז כיון ברגל חשוב כה"ג דרך ימין צריך לעשות גם ביד כן לפנות דרך שמאל משום דברגל חשוב כה"ג פונה דרך ימין כ"ז הוא פירוש שאינו מתקבל כלל וכלל. וניכר שכתב זה בימי חורפו. כי כתבו שנת תק"ס ויש בספרו תשובות משנת תקצ"ח. גם אשתמיטתיה התוספות ישנים שכתבו להדיא הפך כל דבריו: