שייך לפ' בהעלותך לפסוק ויצעק משה כו'

תגשייך לפ' בהעלותך לפסוק ויצעק משה כו'

שייך^* לפ' בהעלותך לפסוק ויצעק משה כו'

באדר"נ פ"ט באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה וביקש רחמים עליה ואמר איני זז מכאן עד שתרפא מרים אחותי שנא' אל נא רפא נא לה עכ"ל. ונראה דדייק לה ממלת ויצעק כו' לאמר דפי' לאמר פי' בילקוט שם השיבני אם אתה מרפא אותה, וזהו כענין עג עוגה. וענין עוגה מצינו במשנה פ"ג דתענית גבי חוני המעגל עג עוגה ועמד בתוכה כו', ופרש"י בגמ' שם דכ"ג ע"א עג עוגה שורה עגולה כמו עוגה שהיא עגולה עכ"ל, וכ"ה בפי' המשניות להרמב"ם שם עוגה כמו עגול. והנה בגמ' שם עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא (כדמפרש בתרגום של תפלה לחבקוק) שנאמר על משמרתי אעמודה (כמין בית אסורים עשה וישב) וכ' מהרש"א וז"ל כדרך שעשה חבקוק כו' דכל המתפלל עומד על מקום א' אבל מדכתיב בי' בלשון כפול אעמודה ואתיצבה וגו' דמשמע לי' דעג עוגה במקום שהתפלל שלא יהא זז משם עד שיהא נענה ועוגה שורה עגולה כו' כדפרש"י ועש"ז נק' חוני המעגל ר"ל שהי' מעגל עצמו בשורה עגולה עכ"ל, ע' מענין מעגל במא"א מ' ל"ח מעגל גימ' אהי' דאלפין וקדם רבוע רבוע דב"ן, והי"נ כ' סוד מעגל ע' בכוונת חמשה עינויים.

תדח) ואפשר להעיר לזה ממ"ש במא"א אות ע' סעי' ו' וז"ל עיגולא וריבועא כי כל דבר מרובע בנקבה וכן משמע מהבהיר שאמר ריבועא לא רהיט ברחמים, וכן הארץ היא מרובעת ד' כנפות הארץ אך השמים זכרים עגולים, עגולא רהיט (הג"ה וא"כ זהו כענין ממכ"ע וסוכ"ע וכן במק"מ פ' בראשית ד"ה ע"ב פי' עגולא וריבועא הם עיגולים ויושר, וע' מענין עגולים ויושר בת"א בביאור ע"פ ואלה המשפטים, ולכן עג עוגה בחי' עגול לרמוז להמשיך מבחי' סוכ"ע, והיינו ע"ד ואתה תשמע השמים שהם עגולים, ומשם יומשך ההשפעה לבחי' ממכ"ע כמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ עזח"ב פ' יתרו דפ"ה ע"ב עכ"ה) וכן בחי' העיגול יותר שלם במרכזין מהריבועא (הג"ה וכן באוצ"ח בתחלתו חלל א' עגול בשוה מכל צדדיו כו' ואעפ"י שכל האצי' הוא עגול והא"ס הוא מקיפו מכל צדדיו בשוה כו' ובמבוא שערים שער א' פ"א והנה כיון שהצמצום הי' באמצע מכל צד כי כל האא"ס הי' מכל צדדיו בשוה א"כ בהכרח שבמקום שנשאר פנוי יהי' עגול לגמרי כי אם יהי' במרובע בזוית יהי' המקיפו אינו שוה בחלקי עצמותו, גם הי' המקום עגול לסבת העולמות הנאצלי' בתוכו כדי שיהי' אור הא"ס מאיר בהשוואה א' על כולם, וע"ז אנו אומרים שא"ס מאיר בשוה בכל העולמות והוא מלמעלה ומלמטה ומכל הסביבות כנודע בזוהר ובר"מ עכ"ל המב"ש. נמצא למדנו כי בחי' העיגול מורה על אור הא"ס המקיף ומאיר לכל הארבע עולמות בהשוואה אחת, והוא הבחי' סוכ"ע שלמעלה מגדר ההשתלשלות דקמי' שוה אצי' ועשי' וע"כ מקיף ומאיר בהשוואה א' לעשי' כמו לאצי' וע' מזה בת"א בביאור ע"פ יביאו לבוש מל' בד"ה הנה התורה, מל' דא"ס עצמו שמאיר לכל העולמות בהשוואה א' כו' המקיף את כל החלל כמו שהי' קודם הצמצום עכ"ל.

והנה ענין התפלה פי' בת"א פ' מקץ בד"ה נר חנוכה ומזוזה וז"ל כי הנה התפלה היא בקשת יהי רצון שיתהווה בחי' רצון שכמו שכבר נמשך רצה"ע בחכ' הנה החכ' מחייבת ע"פ התורה אין יסורים בלא עון שהעון גורם יסורים ח"ו אבל ע"י התפלה יהי רצון נמשך רצה"ע שלמעלה מבחי' חכ' ושם הוא רחמים פשוטים ורבו פשעיך כו' עכ"ל והמשכה זו מבחי' בעל הרצון שלמעלה מבחי' רצון כמו שיובן ממ"ש בת"א בד"ה בשלח פרעה בענין כמה ארך אפים כו' שהוא למעלה מעלה מבחי' רצון ונק' בעל הרצון, וע"ז אמרו לבעל החוטם אני מתפלל כמ"ש למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך ועמ"ש בלק"ת בד"ה מה יפו פעמיך בנעלים, וע"כ המשכה זו באה מבחי' סוכ"ע המקיף את כל החלל כו' והוא בחי' עיגול עד"מ כנ"ל, וע"כ עג עוגה ועמד בתוכה לרמוז שמתכוין להמשיך מבחי' סוכ"ע מבחי' ארך אפים כו', וע' עוד בת"א ר"פ לך בד"ה הנה אברם גבי וזהו כי עגולי אריך מקיפי' רגלי עשי' כו' ואז יכול להשתלשל רצונו ית' גם בדבר גשמי כו' ע"ש, ועד"ז יובן כדי שיומשך ההמשכה בגשמיות שיתרפא החולי הוא ע"י שנמשך מבחי' עיגולים ומקיף עליון המקיף אבי"ע בהשוואה אחת, ועוד כמ"ש באגה"ק בסופו בד"ה להבין מ"ש בפע"ח וז"ל אבל התפילה היא המשכת אא"ס ב"ה לבי"ע דוקא לא בדרך התלבשות בלבד רק האור ממש לשנות הנבראים מכמו שהם שיתרפא החולה וירד הגשם משמים לארץ כו' והלכך כדי להמשיך אא"ס למטה א"א בלי העלאת מ"נ מלמטה כו' ונק' מאדך כדי לעורר תהבחי' א"ס, ומכ"ז יובן ענין עג עוגה שהוא בחי' מאדך שבנפש בחי' מקיף ועיגול ג"כ ועי"ז מעורר וממשיך בחי' א"ס ומשם דוקא נמשך הכח לשנות הנבראים כו' עכ"ה) וזה בבחי' ריבועא ועיגולא, אך בערך יושר ועיגול אז הנקבה בסוד העיגול נקבה תסובב עכ"ל המא"א (הג"ה וענין נקבה תסובב זהו ע"י העלאת מ"ן בכל מאדך, וע' מענין נקבה תסובב בלק"ת בשה"ש בד"ה קול דודי פ"ד בענין כל אשר תאמר אליך שרה כו', וע"ז י"ל מורה העוגה שחוני המעגל רצה להמשיך מז"א דאצי', והיינו ע"י שכנ"י נקבה תסובב שבשרשה תמשיך מבחי' סוכ"ע שלמעלה מז"א כו' היינו מא"א להיות אני אענה את השמים ועי"ז והם יענו את הארץ, וכן עד"ז בענין הרפואה שביקש משה שהוא כמ"ש רפאני הוי' וארפא וכתי' ותתפלל חנה על הוי' והיינו ע"י ובכה תבכה בהתעוררות רחמים הגיע לבחי' על הוי' בחי' סוכ"ע וכמ"ש בת"א ס"פ משפטים בד"ה לא תהי' משכלה ועקרה ובלק"ת בד"ה שובה ישראל דרוש הראשון פ"ג, ושם והעצה היעוצה לזה ויצעקו אל הוי' כו' בחי' צעקה בלב מקרב איש ולב עמוק כו' ועי"ז ממשיך מעצמות אא"ס אל שם הוי' וזהו"ע חנון ורחום הוי' ע"ש פ"ד, וזש"כ ויצעק משה אל הוי', וע"ז מורה עג עוגה בחי' עיגול שמורה על העלאת מ"ן מלמטה בבחי' מקיף שהוא מאדך וזהו לבעל החוטם בחי' ריח עמ"ש בת"א פ' תולדות בד"ה ראה ריח בני בפי' כריח שדה בענין העלאת מ"ן להמשיך האור מקיף כו' וזהו נקבה תסובב כו', וכן על ההמשכה מלמעלה מבחי' על הוי' להיות ממעמקים קראתיך הוי' שיומשך שם הוי' מבחי' ממעמקים כו' והיינו מבחי' סוכ"ע המקיף כו' כנ"ל. וע' עוד מענין על משמרתי אעמודה בילקוט ח"ב דק"ח א' ב' דקי"ג ד' ש"ט ח' ד' לה"ב.

וע' בפרד"ס ערך עגולה נק' הבינה כי היא כעיגול שאין בה תפיסא כלל משא"כ למטה בבנין שיש בו תפיסא (הג"ה להעיר ממ"ש בזח"א בתחלתו בענין מי ברא אלה עתיקא דקיימא לשאלה, וע' מ"ש ע"פ כי שאל נא לימים ראשונים כו' שהם ו"ק כו' משא"כ בג"ר אסור השאלה ע"ש במק"מ עכ"ה) ואפי' כשהיא יושבת על בניה היא מרובעת ר"ל רובצת תרגום רביעא וכן פי' למעלה בערך אפרסמון כו' עכ"ל וע' מזה בזהר ר"פ תרומה דקכ"ז סע"א וע"ב ובמק"מ והרמ"ז שם, דסמך היינו בינה עילאה הכלולה באבא בסוד הבן בחכמה כו' ובחי' מם זהו תבונה, ואו"א עילאין נק' אצי' שבאצי' והם כענין עוה"ב וג"ע שהם סוכ"ע וממכ"ע כי עוה"ב זהו ע"י גילוי סוכ"ע וזהו"ע המחול דלע"ל שהוא ג"כ בחי' עיגול וכמ"ש ע"פ אז תשמח בתולה במחול, ועמ"ש מכ"ז ע"פ קן צפור בענין האם על הבנים ומ"ש ע"פ ושמתם את דברי אלה ס"ם ת"ם סמא דחיי שהם ס' מ' דאפרסמון כו'.

ב"פ נ"א שבפסוק זה י"ל א' בקשה להמשיך מאו"א הנק' אל נהירו דחכמת לז"א ב' ההמשכה מת"ת דז"א לנוק' להיות רפא נא לה, וע' בד"ה הוי' יחתו מריביו בענין שני גרישין של גרשיים, א"נ פי' נא כי חולה גי' מ"ט שחסר שער החמשים וא"כ נא המשכה מבחי' נ' בינה שער החמישים לבחי' א'.

ילקוט ר"פ וארא דנ"ה ע"ב רמז קע"ז בשם הספרי כיוצא בו ויצעק משה אל הוי' לאמר שאין ת"ל לאמר אלא שא"ל השיבני אם מרפא אתה כו'.

תופ' בשלח ס"ח ב' רמז ל"ג בד"ה מה תצעק אלי כו' ואתה עומד ומרבה בתפלה יש שעה לקצר ויש שעה להאריך, אל נא רפא נא לה ה"ז לקצר ואתנפל לפני הוי' כראשונה ארבעים יום ה"ז להאריך עכ"ל בשם המכילתא. א"כ משמע דתפלה זו הקצרה זהו כענין מה תצעק אלי דגבי קי"ס ושם פי' בזהר בשלח נ"ב ב' מה תצעק אלי בעתיקא תלי', וע"ש בהרמ"ז, ומהמובן דלגבי בחי' זו צ"ל תפלה קצרה וזה כמש"ל בשם הת"א פ' בראשית בד"ה ענין הברכות דעלמא דאתכסי' ז"ס הברכות במטבע קצר, וגם כמו בכתר נרמז רק ע"י קוצו של יו"ד.

פ' בשלח דע"א א' סוף רמז רמ"ד ומנין שאין אלי אלא מדה"ר שנאמר אלי אלי למה עזבתני ואומר אל נא רפא נא לה ואומר אל הוי' ויאר לנו עכ"ל, עמ"ש מענין אל הוי' ויאר לנו בד"ה ראשי המטות, ובד"ה אני לדודי הראשון פ"א כ' והארה זו נמשך מבחי' אל שהוא ראשית כל הי"ג מדות ומקורן וכללותן וכמ"ש אל הוי' ויאר לנו שהוא בחי' אא"ס ב"ה עצמו ממש, ועמ"ש בד"ה מי אל כמוך ספ"ג, וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה קול דודי בהביאור המתחיל להבין ענין מדלג ושם פ"ב והו"ע הספי' שאומרים היום יום א' כו' יום הוא בגי' אל הוי' והוא רמז על בחי' המשכת האור מבחי' א"ס לבחי' המל' הנק' עומר כו' עכ"ל, וע' במא"א אות יו"ד ס"ח יום עם הכולל גי' אל הוי' כי בחי' יום הנהגת היצירה עכ"ל, ובת"א פ' יתרו בד"ה ביאור ע"פ משה ידבר, ששרשו מתיקון הראשון די"ג ת"ד דא"א דאצי' שהוא בחי' מי אל כמוך שמשם דוקא נמשך הכח להשפיל א"ע גם בבי"ע. והנה ביצי' התחלת עה"ד טו"ר ומזה שרש המחלה וע"כ הרפואה ע"י אל הוי' המאיר ביצי' כו' ששרשו מאריך אנפין בחי' ארוכה ורפואה כו'.

עוי"ל דכ"ז בחי' אל הוי', וכאן בפסוק זה נאמר תחלה הוי' ואח"כ אל נא א"כ י"ל הוי' הוא תפארת, ובחי' אל היינו חסד שבתפארת והוא כי ה"ח נמשכים בז"א וחסד הג' שהוא חסד שבת"ת בו וע"י נעשו ב' כתרים דזו"נ כמ"ש בפע"ח שער חג השבועות כי החסד שבת"ת ז"א היינו חסד ג' נחלק לב' כו' ע"ש ובמ"א נת' שזהו ג"כ ענין מחצית השקל בשקל הקדש, ובלק"ת פ' קדושים בד"ה ובשנה הרביעית יהי' כל פריו מענין חלקי החסד שבת"ת כו' ומ"ש מזה בביאור ע"פ ושמתי כדכד דרוש השני ספ"ד שזהו"ע ושמתי כדכד שמשותיך ע"ש ושרשן מב' בחי' שבכתר ע"י וא"א, והנה שמש צדקה ומרפא לכן מבחי' זו נמשך הרפואה, והיינו כי ה"ח הנ"ל שרשן מחסד דלגאו דהיינו חסד דעתיקא וכמ"ש בלק"ת גבי שבועות בד"ה ביאור בשעה שהקדימו וז"ל ושרש הה"ח הוא מחיוורתא דגלגלתא ושרש שרשן הוא מחסד דעתיק עכ"ל. וע' בענין המילה שע"י הפריעה נמשך ומתגלה שליש העליון דבחי' החסד שבת"ת כו'.

פ' בשלח דע"ג ב' תחלת רמז רנ"ו, ע"ש והובא הגמרא דפ"ה דברכות דף

ל"ד סע"א הנ"ל סעי' א'.

פ' ואתחנן דף רס"ב א' רמז תתי"ג משל לשלטון שהי' עושה כל מה שהי' מבקש כו' ע"ד אל נא רפא נא לה. דף רס"ב ד' רמז תתי"ו בשם ילמדנו כל מה שהי' משה מבקש בנא הי' מבקש, סלח נא, אל נא רפא נא לה, נז"ל תזסעי'^*. . . מ"ש במא"א אות נ' סעי' ט"ו נא לשון בקשה מצד המל' הנק' בקשה כו' עכ"ל, ובאות ב' ססעי' ל"ד בקשה נק' המל' המבקשת על עמה מלפני המלך עכ"ל, ובד"ה ואני נתתי לך שכם אחד כו' ובקשתי פי' בקשתי ג"כ לשון בקשה, וענין שייכות בקשה לענין קשת היינו שאין מבקשי' דבר אא"כ שחסר לו כו' והוא ענין משיכת הקשת לאחוריו דהיינו המרירות מעומק איך שהוא רחוק מה' וזהו החסרון שחסר לו וכענין מארות חסר ו' לכן מבקש ממעמקים גילוי אור הוי' ע"י שמתבונן איך דכולא קמי' כלא חשיב ואיך שואתה מחי' את כולם רק בבחי' שמו כו' ואיך שהוא רחוק מה' כו' וזהו"ע הבקשה, וזהו ענין משיכת הקשת שעי"ז יורה החיצים אותיות התפי' שהם הבקשות דשמו"ע, וזהו ענין תשובה בחילא יתיר ועי"ז ממשיך מלמעלה ממעמקים כו', וזהו ג"כ ענין אל נא לשון בקשה להמשיך הרפואה לכנ"י שהיא מרעא בגלותא, ומאותיות אלו נעשה כתרים בחי' כתר ורצון יהי רצון כו', ועד"ז ענין סלח נא, ויהיו נא אמרינו לרצון.