וכי תבואו כו' והרעותם בחצוצרות
שעוכי תבואו כו' והרעותם בחצוצרות
במדבר יו"ד, פסוק ט'.
וכי תבואו כו' והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני כו' בבחיי כאן כי התרועות רמז למדת הדין והיא המנצחת במלחמה כו' וז"ש וכי תבואו כו' והרעותם בחצוצרות כו'. ויש לפרש ענין ונזכרתם, כי החצוצרות ה"ע יחוד ז"א ונוק' להיות שמאלא אתכליל בימינא וא"כ זהו בחי' ונזכרתם כו' ועמ"ש בד"ה והי' לכם לציצית בפי' למען תזכרו כו'.
רבות בפתיחתא דאיכה נ"ב א' אלו זכיתם הייתם קורים ונזכרתם לפני כו'
ועכשיו שלא זכיתם אתם קורים זכרה ירושלים ימי עניה.
של"ה קפח"א ר"ב, שנא"א, במסכת תענית שלו דף רי"ש ע"ב בשם הרמב"ם פ"א מה' תענית מ"ע מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות כו' ודבר זה מדרכי תשובה הוא כו' עכ"ל וסיים השל"ה והתענית בכלל ההרעה, והיינו כי ע"י התענית מדמה א"ע לצורה העליונה שאין שם אכילה ושתייה כו' וזהו ב' חצי צורות כנ"ל, גם תשובה החזרת פנים בפנים.
שעאבפ' בהעלותך שנא"א פי' וכי תבואו מלחמה מרמז על מלחמת האדם עם היצה"ר תמיד כו' המצוה בחצוצרות כו' הדביקות בו ית' עכ"ל, י"ל ע"ד התקשרות מודומ"ע של האדם במודומ"ע שלו ית' ע"י עסק התורה והתפלה כו'.