לד"ה בהעלותך הראשון [שבלקו"ת]

שנלד"ה בהעלותך הראשון [שבלקו"ת]

לד"ה בהעלותך הראשון^*

הנה ענין אברהם יובן ממ"ש ע"פ אלקי אברהם כו' זה שמי לעלם כי ע"י שהי' בבחי' מרכבה נמשך גילוי זה שמי כו' ע"ד לעשות לך שם עמ"ש מזה ע"פ אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך כו' עמ"ש בד"ה ויצוום אל בנ"י ועכ"ז ושמי הוי' לא נודעתי להם לאברהם כו' זה נמשך ע"י יצ"מ ומ"ת והיינו ע"י משה ואהרן שהם חו"ב וזהו ויצוום לשון התקשרות שחיברם שיהיו בבחי' תרין ריעין כו' אהרן שודמ"ט מעלה כנ"י מלמטלמ"ע ומשה מלמעלה למטה, ופי' ושמי הוי' אא"ס המלובש בחכמה משא"כ להאבות הגילוי מחג"ת, בחי' באל שדי כו', וא"כ י"ל ע"י אהבה דאברהם נמשך הגילוי מבחי' וארא כו' באל שדי שאמר לעולמו די והוא ע"י הפרסא שבין אצי' לבי"ע. וע' בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקי' כו' וארא כו' שזהו"ע עולם חסד יבנה, אבל אה"ר דאהרן שיהי' גילוי ש' הוי' היינו מבחי' חכמה כו', וע' במא"א א' קל"ו אברהם נקרא החסד וכן ח"פ אל גימטריא אברהם עכ"ל אפ"ל כי ח"פ אל שיהי' חסד אל בז' רקיעים והארץ כענין הפי' באחד כו'. ועו"ש סעי' קל"ט אהרן נשמתו מיסוד אבא כו' וסעי' ק"מ כי כה"ג באבא כו' והיינו כי פי' כהן גדול שהוא כהן ומשמש לגדול העולמים, גדול הוי' ומהולל מאד כו' וע' זח"ב ר"פ יתרו ס"ז אית מלך לעילא ברזא דקה"ק וכהן דמשמש תחותי', ועמ"ש בענין יומם יצוה ה' חסדו דהוא חסד שביסוד אבא וזהו בחי' אהרן, עזח"ג פ' אמור דק"ג ע"א ובפ' בלק דקצ"א ע"ב, וא"ת איך יתכן שאהרן יהי' גבוה מאברהם, אך התירוץ כי אברהם הגיע לבחי' שלו מצ"ע באתעדל"ת אבל בחי' כה"ג זהו שנמשך מלמעלה ע"י מ"ת כו' וא"כ זהו כח עליון ע"ד אלקיכם כהן הוא כו', והיינו אהרן ממשיך אה"ר הבאה מבחי' ראייה שהוא חסד דאבא וזה ניתן הכח לאהרן שימשיך מבחי' ראייה והיינו ע"י כי חו"ב תרין ריעין כו' משא"כ אברהם שהשיג באתעדל"ת לא יכול להמשיך מבחי' חכמה ראי' כ"א מבחי' חסד ולמטה זהו אהבה הבאה מבחי' התבוננות שמע ישראל ואהבת כו' ואין דומה שמיעה לראי' כו'. וע' בד"ה רני ושמחי השני שמחה בצפרא זהו בחי' אהרן כו' ועמ"ש ע"פ וכל העם רואים הפרש בין רו"ש דאברהם ובין רו"ש הנמשך ע"י תומ"צ שזה בחי' אהרן ממשיך מבחי' ורב חסד בד"ה ועשית בגדי קדש, ולבא לבחי' ראי' צ"ל ע"י היתה לי דמעתי לחם כו' מן העינים עמ"ש ע"פ אז תפקחנה עיני עורים. וע"ד אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו. והנה כדי שיבא לבחי' ראי' דאהרן זהוע"י התורה כשמן הטוב כו' שבבחי' זקן אהרן, הלכות ממשיך ההילוך כו'.

ב) בביאור משה ידבר אברהם המשיך מוחין דיניקה ולכן הגילוי רק למעלה אבל משה המשיך מוחין דגדלות לכן הגילוי גם למטה וזהו וארא כו' באל שדי מלשון ברכות שדים יניקה כו' אך ושמי כו' בחי' יחיד כו' סד"ה וארא, וזהו ההפרש בין אהבה דאברהם שממשיך בחי' אחד ויניקה אבל אה"ר דאהרן ממשיך בחי' יחיד ע"י משה ידבר כו' וזהו אתה כהן לעולם על דברתי דברת יוד שיהי' הגילוי בהדיבור מבחי' יוד כו'. והנה הנר מקבל האור ושרשו מהשמש עזח"ג ר"פ בהעלותך וע"י אהבה דאברהם מקבלים הנרות שהם הנשמות מבחי' שמש ומגן אבל אהרן בהעלותך את הנרות לקבל מבחי' שלמעלה משמש ומגן כמ"ש סד"ה וארא כו' הנ"ל סעי' א', כי ז' נרות המנורה איתא ברבות ר"פ שנאבהעלותך שהם כנגד ז' כוכבים שמשוטטין בכל העולם והם שצ"מ חנכ"ל נמצא א' מהן הוא חמה אך החמה הוא בנרתקה בחי' גלגל חמה והיינו ת"ת מקנן במט"ט שמט"ט יש לו קליפה הנק' רמון ותוכו ט"ט ח"י העולמים ועמ"ש מזה באריכות בענין שמש בגבעון דום בדרוש חרבות צורים, ועד"ז בהעלאת ז' כוכבים לשרשן ומקורן ממילא הוגבה החמה לקבל משרשו שלמעלה מבחי' היותו בנרתק.

ג) ומ"ש בענין היתה לי דמעתי לחם ע' ברבות באיכה סב"ב ע"פ בכה תבכה וברבות פ' מצורע פ' י"ט בפרשה ואשה כי יזוב כו' אמרו לנמהרי לב כו' ותמהר ותורד את כדה כו' לפי שהיו ישראל אומרים היתה לי דמעתי לחם כו' יצתה ב"ק ואמרה להן הנה אלקיכם נקם יבוא בישעי' רסי' ל"ה, הרי ע"י הדמעה מהעדר הגילוי וזהו"ע נמהרי לב עי"ז מעוררי' מלמעלה ג"כ בחי' אחישנה והוא ענין ותמהר ותורד את כדה כ"ד ספרין דאורייתא (וע' בת"א בד"ה לבסומי בפורי' דרוש הראשון בענין מהר קח את הלבוש ועמ"ש ע"פ מהרה ישמע בערי יהודה). והטעם י"ל כי הגלוי הוא בחי' עין בעין נראה בבחי' ראייה וכמו"כ הבכייה מהדמעה הוא בעינים שהדמעה אינו כ"א מדבר הנוגע ללבו ע"ד ראייה ונוגע בעצמותו, שאין דומה שמיעה לראיה, וכן למעלה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה בבתי גוואי כו' ולכן ע"י הדמעה שהיא בעינים מעורר למעלה פקח עיניך וראה כו' וע' במא"א אות ד' סעי' י"ז, ע"ד אין מוסרין ראשי פרקים אלא למי שלבו דואג כו' בירמי' מ"ט כ"ג דאגה דוגמת יורדי הים שמשתוממי' כו' י"ל דואג נפל בשבה"כ מדאגה הנ"ל לדאגות גשמיים כו'. והנה כמו הראי' אינה שורה רק בשחור שבעין כי יתרון האור נמשך מהחושך כן דוקא ע"י הדמעה והמרירות מהחשך יבא לבחי' ראייה כו', הנרות זהו עצמו ענין ראי' להאיר החשך דבחי' לילה והמל' כשנק' נר זהו כשנמשך בה נהורא עילאה כמ"ש בד"ה כי אתה נרי, ועמ"ש ע"פ באור פני מלך יאירו ועמ"ש בענין לע"ל יאמרו ב"פ זה, ועוד שע"י הדמעה מבחי' אי' אלקיך מעורר למעלה בחי' והנצח זו ירושלים כו', וגם הדמעה גי' ק"כ צירופי אלקים שנמשך ממדה"ד ולכן לע"ל ומחה ה' דמעה כו' לפי שלע"ל כולו הטוב והמטיב ספ"ג דפסחים ומיתוק הדין הוא ע"י הדמעה, שעי"ז מעורר רח"ר כמ"ש בחנה ותתפלל על הוי' ובכה תבכה, וזה"ע השופר גנוחי גניח ילולי יליל שעי"ז דוקא ממשיך רח"ר כמ"ש בד"ה שוש אשיש, וכמו"כ כאן להמשיך הגילוי בבחי' עין בעין נראה זהו דוקא ע"י היתה לי דמעתי כו', ומרירות זו זהו ענין כתיתת הזתים שעי"ז דוקא נמשך השמן המביא האור לעולם, וזהו והנה נער בוכה ותחמול עליו וארז"ל בשמות רבה פרשה א' כיון שראתה אותו בוכה חמלה עליו, יש כאן ב' בחי' שמן הא' שמן המנורה זהו העלאה אה"ר והב' שמן המשחה כשמן הטוב כו' על הזקן זהו המשכה.

בינה מקננא בבריאה זהו שמיעה ושם האהבה מלמטלמ"ע ליכלל באצי', חכמה ראי' מקננא באצי' ושם האהבה מלמעלמ"ט להמשיך הגלוי גם בבי"ע וזהו כענין כלה היא כלתה נפשי מלמטלמ"ע וחתן חות דרגא מלמעלמ"ט והאהבה שמלמטלמ"ע עליי' מזמן ומקום שהוא ו"ק ושרשן מהוא"ו דשם הוא מקומו של עולם לבחי' שלמעלה מהזמן ומקום והאה"ר דאהרן להמשיך מבחי' שלמעלה מהזמן ומקום בבחי' זמן ומקום כמ"ש בלק"ת בד"ה מי אל כמוך שזהו ענין יחוד קבה"ו וגם כמו מקום ארון אינו מן המדה וזהו ענין נרות שהם מאירי' החושך כו'