הגהות לד"ה במדבר סיני, שאו את ראש

גהגהות לד"ה במדבר סיני, שאו את ראש

הגהות לד"ה במדבר סיני, שאו את ראש, דרוש הראשון

קיצור

(א) ענין נשיאת ראש, (עמ"ש בד"ה כי תשא את ראש בנ"י, ובמד"ר מצורע ס"פ י"ח פרוקפי ופי' בערוך ערך פרוקופי כבוד, וא"כ יש להעיר ממ"ש ע"פ יעלזו חסידים בכבוד וע"פ מי זה מלך הכבוד שהוא חולק מכבודו ליריאיו, ובמד"ר פ"א פי' שזהו ענין וירם קרן כו', וע"ד ונתנך ה' עליון וע' מזה במד"ר פ' תבא שזהו כמו השמן שנעשה עליון על כל המשקים כו'), ויקדים פסוק נעשה אדם בצלמנו, מוחין וגלגלת, (וע' בפרדס, שער הנשמה), אית רצון ואית רצון, נודע בשערים בעלה (עמ"ש בד"ה עיני כל אליך ישברו ובד"ה זה יתנו כל העובר), לקשר נפשו בה' ולדבקה בו, (עמ"ש בפי' הזהר ר"פ תרומה בענין לאתקשרא עמהון ומ"ש בסידור בביאור אחרי בענין ובו תדבקון ע"ד ודבק באשתו, וזהו ענין נודע, וזהו ענין ונודעתי דלקמן), והגם דלמת"ב כלל, היינו בעצמותו ומהותו אבל זה כל אדם להתבונן במה שהוא מהוה כו' (עמ"ש על הסידור ביאור ששת ימים תאכל מצות בענין כי עין בעין יראו כו' ומ"ש ע"פ וידעת היום, ובד"ה ואתחנן בגין דישתמודען לי') והרצון הנולד מזה נק' רצון התחתון (ר"ל ע"ד כתר דז"א הנמשך מהבינה היינו מת"ת דאימא).

(ב) אבל אית רצון לעילא הנמשך מהתבוננות רוממות א"ס ב"ה בעצמו, ורצון זה נמשך לישראל במ"ת (נ"ב וגם עכשיו זהו ענין חג השבועות שאחר מ"ט ימי העומר שהם בחי' נודע בשערים מ"ט שע"ב) ע"י עשה"ד שעל כל דבור פרחה נשמתם ונתקשרו ונתחברו עם בחי' מזליה של הנשמה, שהיא דבוקה באלקים חיים (עמש"ל פ"א פי' דביקות זו).

(ג) וזהו אשר הוצאתיך מאמ"צ, וזהו ענין בטל רצונך שלמעלה מבחי' עשה רצונו, וזהו שאו כו' לגלגלתם, עד"מ אלו היה נמצא ברפואות כו'.^*

ד(ד) וזהו ענין ספירות העומר, (ע"ל ס"ב שזהו בחינת נודע בשערים, ואח"כ בשבועות שאו שערים הנ"ל מ"ט שע"ב, ראשיכם, שאו את ראש, ויבא מה"כ ע"ל ס"א) שעי"ז אח"כ בשבועות התגלות רצון העליון (ע' סד"ה וספרתם לכם שבפ' אמור) והיינו ע"י אהל מועד, ונועדתי לך שמה, ותחלה ונודעתי, נודע בשערים, אך א"א להמשיך כ"א ע"י בחי' אהל (ע' בד"ה במדבר סיני דרוש השני פ"ב ובד"ה תורה צוה פ"ג בענין חופה, ובד"ה לסוסתי, השני), והיינו מ"ש אחזתיו כו' אל בית אמי ואל חדר הורתי, תשב"כ ותשבע"פ (ע' בד"ה ביום השמע"צ כנישין, ור"ל שאחר שמצאתי את שאהבה נפשי, ע"ד ובקשתם משם ומצאת את ה' אלקיך, והיינו ע"י רעו"ד בחי' שאו כו' לגלגלתם גם ע"ד אמצאך בחוץ אשקך, אח"כ כדי שיהיה קיום לדבר הוא ע"י עסק התורה וזהו אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו כו' וכן נאמר אמצאך בחוץ אשקך אנהגך אביאך אל בית אמי, כמ"ש במ"א וזהו במדבר סיני באהל מועד שאו כו' לגלגלתם, ומדבר לשון ומדברך נאוה דבור ועסק התורה כו' וגם שבחי' שאו לגלגלתם נמשך ג"כ ע"י אהל מועד כמ"ש בד"ה וישב יעקב שנמשך להם בחי' רעותא דלבא מגלוי אא"ס ב"ה בהיכל קה"ק כמ"ש בסש"ב פנ"ב נ"ג ומזה נמשך להיות בטל רצונך וזהו ואין אנו יכולים כו' ולהשתחוות ע' בד"ה חנכת הבית לדוד, דרוש הראשון גם קדה"ק זהו כח"ב ומשם נמשך הרצון והיינו פי' רעדכ"ר וע' סד"ה אני ישנה בענין שראשי נמלא טל.

(ב) עיין מענין אית רצון לעילא בד"ה ויקהל משה גבי וזהו ענין שבת שבתון, והמכוון שאז מאיר כתר דא"א בכתר דז"א, ובד"ה וישב יעקב מענין רעותא דלבא, ובד"ה מי מנה, פ"ב ובפ' תולדות בביאור ע"פ מים רבים, ובד"ה ראה ריח בני גבי מפני שמתבונן בגדולת א"ס ב"ה בעצמו ור"ל ע"ד דעת עליון שממשיך מהכתר כו' ובפ' וישלח בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה, גבי ויובן זה בעבודת ה' כו' משא"כ כשהאהבה באה כו' ובד"ה חכלילי עיניים, ובד"ה צאינה וראינה דרוש השני פ"ד בענין עשה רצונו כו' בטל רצונך כו', והנה ע"י הארת רצון דלעילא בנפשו זהו ענין נעשה אדם בצלמנו, נעשה ל' רבים שאדה"ר הוו כליל מעילאין ותתאין בזהר ר"פ במדבר היינו מג"ר כח"ב ומז"ת כו' ואח"כ ע"י החטא כו' ואח"כ ע"י האבות עד מרבע"ה דור שביעי לאברהם, כמו בשבת גלוי ג"ר כו' וגם פסקה זוהמתן ע"י מ"ת, לכן האיר בהם בחי' מזליה ע"ד ומעין אדה"ר נעשה אדם כו', וגם כמ"ש בד"ה ויקהל משה שע"י התורה מאיר רצון העליון ברצון התחתון כו' ע"ש דקט"ז ע"א גבי והנה ע"י התורה ממשיכים ג"כ רצון העליון שיתלבש ברצון התחתון כי התורה נמשכה מבחי' רצון העליון כו' רק שנתלבשה למטה בבחי' המדות כו' ע"ש וא"כ כ"ש בשעת מתן תורה ממש האיר רצון העליון אנכי מי שאנכי להיות אלקיך ממש והיינו ע"י ש' הוי'.

(ג) ומ"ש וזהו אשר הוצאתיך מאמ"צ כו' כי שאר כל עניני השגות הם עדיין בבחי' מצר וגבול, זהו כמ"ש בד"ה אלה מסעי, דרוש השני ספ"ג, והנה עיקר ותכלית נסיעתם במדבר היה לצאת מבחינת מצרים בחי' מיצר וגבול שאפילו ג"ע העליון הוא בחי' גבול ומיצר בחי' השגה כו' עיין באג"ה סי' הי"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת דהיינו לפי ששרש ההמשכה והגילוי בו מבחי' ממכ"ע בחי' חכמה כו' שנק' מצר וגבול לגבי סוכ"ע, ולכן כל המ"ב מסעות נק' הכל אשר יצאו מאמ"צ והיינו עד חנייתם בירדן יריחו, יריחו הוא בחי' ריח עיין בד"ה וישלח יהושע מן השטים, ועיין מענין שם מ"ב בזח"ב תרומה דקל"ב ע"ב שהוא העלייה עד א"ס כו' ועיין מענין יריחו בהביאור דאלה מסעי שם, והנה שם מ"ב י"ל נתגלה במ"ת כי כ"ב אותיות ועשרה מאמרות ועשרת הדברות זהו שם מ"ב, ומ"ש וזהו ענין בטל רצונך י"ל היינו ש' מ"ב שבפ' ראשונה דק"ש שנאמר בה בכל מאדך בלי גבול, ונק' ערש"מ כמ"ש במ"א, ר"ל עושים רצונו, המשכה מבחי' אית רצון לעילא, גם בטל רצונך, כי ענין שבת יש בו ב' פירושים הא' לשון שביתה ונייחא הב' ענין ביטול והעברה כמו תשביתו שאור, והא בהא תליא כי ע"י גלוי רצון העליון ממילא משבית ומבטל היצה"ר עיין בילקוט פ' בחקתי ע"פ והשבתי חיה רעה מן הארץ, ועד"ז ענין בטל רצונך כו' ושיהי' גלוי רצון העליון בחי' יחידה שאין לו רצון אחר כו' עיין מענין יחידה בד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת, פ"ב, ובביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים, שבסוף שיר השירים ושם פ"ג יעו"ש.

ומ"ש וזהו שאו את ראש כו' לגלגלתם, עיין מענין גלגלתא בד"ה תקעו בחדש, דרוש הראשון, וע"ש פ"ג שהוא המאיר בר"ה י"ל ע"ד מש"כ שאו את ראש כו' לגלגלתם, ובד"ה אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ, דרוש השני פ"א בענין בשעה שישראל עונין אישר"מ הקב"ה מנענע בראשו, ושם פ"ב דהיינו ע"י ישראל לי ראש, ויש לפרש לי ראש היינו שאו את ראש, לבחי' גלגלתם וזהו לי, וע"ש בהביאור, ועיין עוד מענין גלגלתא שהוא כתר שבכתר ולמעלה גם מהחכמה שבכתר בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות, ובד"ה ובבואה לפני המלך שם נזכר ג"כ מענין שאו את ראש כו' לגלגלתם, ושם רצון העליון ב"ה הוא העולה למעלה מעלה מבחי' העונג כו', ועיין בד"ה האזינו השמים, דרוש הראשון פ"ד גבי והנה יוהכ"פ נק' שבת שבתון כו' ומשם יובן ג"כ ענין שאו כו' לגלגלתם, ועמש"ש שעי"ז נמשך אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, וז"ש כאן, ונכרתה הנפש כו' והעצה היעוצה לזה כו'.

ועוד יובן ענין גודל בחי' זו דשאו לגולגלתם ממ"ש במ"א בענין ריב"ז שאמר איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי, שהוא תמוה, והענין כי הנה ענין הנשמה היא למעלה מבחי' שכל, והשכל הוא רק זיו והארה מן עיקר הדבר שהוא הנשמה יחידה כו' שהיא מתלבשת באור השכל (ע' ביאור כי כאשר השמים החדשים שבסוף שה"ש פ"א וביאור ע"פ ולא תשבית מלח בפ' ויקרא פ"א) והיא נקרא ספירת כתר שכלולים בו ע"ס (ע' בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, פ"ב) וא"כ מוכרח שאין להשיג מהות הנשמה שהיא למעלה מן הדעת וזה שאמר ריב"ז איני יודע כו' שאע"פ שעסק בתורה הרבה והתבוננות רב עכ"ז היינו שהחכמה שבנפשו היתה בדיבוק גדול בחכמת ה', אעפ"כ נסתפק שמא הבחי' נשמה שלמעלה מהדעת כנ"ל לא היה בעבודת ה' כדבעי וזהו שאמר איני יודע כי הוא למעלה מהדעת כנ"ל, וזהו ענין חסידים הראשונים שהיו שוהים בתפלתם ט' שעות שהי' מדרגתם בבחי' רצון עילאה ווזהו ענין אחת היא יונתי שלמעלה מבחינת ששים המה מלכות ששים מסכתות בד"ה לבאר הדברים ע"פ ששים המה, ושם ספ"ב, וענין ט' שעות להמשיך במל' מבחי' ט"ס העליונים ממנה כח"ב חג"ת נה"י כו' וכזה הוא ט' ברכות דר"ה ט' תקיעות כמ"ש במ"א, וא"כ בחי' זו זהו ענין שאו לגלגלתם שיאיר עצם הנשמה שלמעלה מהחכמה כו'.

ועוד יובן זה דהנה ענין זה למעלה דשאו לגלגלתם היינו עליית ז"א בא"א, והוא בשבועות שאז מקבל הכתר מא"א, ויש להבין זה ע"ד משארז"ל פ"ק דברכות ד"ז מנין שהקב"ה מתפלל כו' יהי רצון מלפני כו' והרשב"א בע"י שם פי' ע"ד מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי, ונתבאר ענין זה בביאור ע"פ הדרוש בשעה שהקדימו ישראל נעשה כו' מי גילה לבני, ע"ש פ"ג, ועיין במערכת סוף מערכת האדם היינו ס"פ יוד, ויובן זה ע"ד מ"ש בד"ה מזוזה מימין בפי' מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהם של ישראל, ובד"ה מה יפו פעמייך בנעלים והוא ענין ההמשכה מהכתר בז"א כו', ובד"ה הוי' יחתו מריביו ספ"א שזהו ענין ויקרא הוי' הוי'. עוד יובן זה ע"ד מ"ש בזהר ע"פ מה תצעק אלי לבחי' ז"א דקי"ס בעתיקא תליא ועיין מזה בזהר ויגש דף ר"ח ובפ' תרומה דף ק"ע ונתבאר במ"א בענין החדש הזה לכם, שנתקשה בו משה, וכן בענין הזיווגים ארז"ל קשה לזווגן כקריעת ים סוף וע' מזה במד"ר ר"פ ויצא, וכן ענין בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא וע' מזה בפרדס ערך זכות, דזכות היינו ת"ת ומזלא היינו כתר, ואפ"ל פי' לאו בזכותא ע"י תומ"צ אלא במזלא ע"י שימשיך גלוי מזליה של הנפש בחי' לגלגלתם, אחת היא יונתי, שעל בחי' זו אמר ריב"ז א"י באיזו דרך כו' והיינו שעי"ז דוקא ממשיך מהכתר, וזהו ענין ותתפלל חנה על הוי' כמ"ש בד"ה לא תהיה משכלה ועקרה, על דייקא וע' בר"ח שער האהבה פי"ב בפי' השלך על ה' יהבך, ובטח עליו והוא יעשה יעו"ש, וזהו ג"כ ענין יהי רצון מלפני, וכ"ז נמשך ע"י שאו כו' לגולגלתם, כמובן ועמ"ש בד"ה צאינה וראינה, הראשון בפי' שאו ידיכם קדש וברכו את ה'.

קיצור. פי' אשר הוצאתיך מאמ"צ כי עד גלוי סוכ"ע נק' מיצר וגבול, ואפ"ל זהו אשר הוצאתיך, אשר הוא בחי' תענוג העליון, וכמו מ"ב מסעות ביצי"מ. בטל רצונך ע"ד שבת תשביתו שאור, והשבתי חיה רעה. וזהו שאו כו' לגלגלתם, ר"ה גלגלתא, הקב"ה מנענע בראשו והיינו ע"י ישראל לי ראש, ובבואה לפני, שבת שבתון. איני יודע באיזו דרך, אחת היא יונתי. עליות ז"א שמקבל הכתר מא"א יחידה, קודב"ה מצלי, להמשיך ורב חסד, ע"ד הוי' יחתו מריביו, מי יתן והיה לבבם, קושר כתרים לקונו, בעתיקא תליא, וכן ענין במזלא תליא, ואפ"ל היינו ע"י לגלגלתם שבנפש שנקרא מזליה, ותתפלל חנה על ה', והיינו ע"י שאו כו' לגולגלתם, שאו ידיכם קדש.

וכתר דוחה החיצוני' לגמרי ע' בד"ה והתהלכתי שלכן כשערש"מ א"צ לבירורי' רק ועמדו זרים כו', ויבא מלך הכבוד שחולק כבוד ליריאיו היינו שאו כו' לגלגלתם נק' חולק כבוד, וירם קרן, אך הז' שבתות צ"ל ג"כ זתמימות, פתחי עולם ע"ד פתחי לי אחותי כו' ויבא מלך הכבוד ע"ד ואני אפתח לך כפתחו, ונועדתי זהו ארון הברית, היינו ויבא מה"כ בזהר שם, ותחלה ונודעתי ע"י ד"ת, כי הנה המלכים נועדו.

(ד) ומ"ש שזהו ענין ספה"ע ושבועות, כי ספה"ע המשכת המוחין בהמדות, בירור המדות ע"י המשכה מהמוחין, וזהו ענין מ"ט ימי העומר, המשכת מהבינה בז' המדות היינו ענין מ"ט שערי בינה כמ"ש בד"ה עיני כל אליך ישברו, וזהו ע"ד עשה רצונו כרצונך המשכת הרצון ע"י חו"ב כו', כי גם מהחכמה נמשך עם הבינה, ע"ד יין המשומר בענביו משי"ב פי' שי"ב הם ו"ק דאבא שעי"ז נשמר היין דבינה כך עד"ז בספירת העומר כמ"ש בסידור סד"ה להבין בתוספת ביאור ענין ברכת הזימון, ועיין זח"ג בלק דקפ"ט סע"א גבי וארמי מייא בההוא יין וזהו וספרתם לכם ממחרת השבת, לומר שממשיכים ג"כ ממוחין דאבא שהם בחינת שבת כו', ואזי אח"כ בשבועות הוא המשכת הכתר שלמעלה מהחו"ב ע"ד עושין רצונו של מקום, וכמ"ש מזה בביאור ע"פ בחודש השלישי, ואפ"ל שזהו פירוש שאו שערים ראשיכם, ר"ל נש"ב הם שערים, שעז"נ נודע בשערים בעלה, ראשיכם הם המוחין, וענין שאו היינו להעלותם לבחי' גלגלתא, ואזי ההמשכה ויבא מלך הכבוד, ל"ב נתיבות חכמה שזהו עסק התורה, בחי' אהל מועד, וב' פעמים שאו הא' ע"ד שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה הב' ההתבוננות בענין מהו"ע ית' דלמת"ב כמש"ל ס"ב, וכמ"כ ויבא מלך הכבוד ב"פ כי אורייתא סתים וגליא, וזהו ב"פ כבוד, וכן קודב"ה סתים, וגליא, וזהו ב"פ ויבא מלך הכבוד. וענין אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו כו' ע"ד מ"ש בד"ה מי יתנך בענין אמצאך, אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני, ובילקוט ע"פ אחזתיו פי' ע"ד ונפלינו אני ועמך ביקש משה שלא תשרה שכינה על עו"ג וכמ"ש במד"ר פ' ויקרא ס"פ א'. וענין זה נתבאר בד"ה מצה זו, ספ"ג דהיינו לפי שהוא ית' כל יכול וכחשכה כאורה אך ביצ"מ בעבור זה עשה ה' לי, וע' עוד בסידור בדרושי החתונה בד"ה להבין שרשי הדברים כו' פותחת בברוך וחותם בברוך ושם בענין יבחר לנו את נחלתינו, וזהו ענין אחזתיו עיין זח"ג בהר קח"ב ע"פ בשנת היובל תשובו איש אל אחוזתו, לדרגא דיליה דנשמתיה אחיזא מתמן, וכן מלמעלה אחזת ביד ימיני, תלים ע"ג כ"ג, מאחז פני כסא איוב כ"ו ט', כולם אחוזי חרב שיר ג' ח, וידו אוחזת בעקב עשו פ' תולדות כ"ה כ"ו, ובגמ' שבת פ"ט דף פ"ח סע"ב פירשו מאחז פני כסא אחוז בכסא כבודי, וע' בלק"ת בפי' יערוף כמטר לקחי שאתם לוקחים אותי ממש ע"י התורה בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי ספ"ד וכן הוא במד"ר ר"פ תרומה בפי' ויקחו לי תרומה שהמוכר נמכר עמה וזהו כי לקח טוב נתתי לכם, ולא ארפנו כי גבי ויחנו ברפידים שארז"ל שרפו ידיהם מן התורה כתיב ויבא עמלק כו' כי ע"י הקול קול יעקב עי"ז אין הידים ידי עשו משא"כ רפי ידים, לכן נאמר ולא ארפנו, וענין אל חדר הורתי עיין זח"ג פ' שמיני ד"מ ע"ב מפרש עיבור זו"נ שהם תשב"כ ותשבע"פ בבטן אימא, ולפמש"כ אל בית אמי זהו יחוד או"א ושם תשב"כ, ואל חדר הורתי יחוד זו"נ תשבע"פ, ועיין בחיי ס"פ משפטים ע"פ אשר כתבתי להרתם פי' שעי"ז יוכללו הנשמות במקורם כנס"י והוא כענין הקליטה בשמע"צ וכענין והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים, וזהו ענין בחי' חאהרן ע"ש ההריון שמעלה את נש"י אל חדר הורתי, ומשה ממשיך מלמעלה עד שהבאתיו אל כו' חדר הורתי, והיינו ע"י התורה אחזתיו כו' כי אור א"ס מלובש בחכמה ע' ביאור לא תשבית מלח, וזהו ענין מאחז פני כסא, וכנ"ל.

קיצור. שזהו ענין ספה"ע המשכת המוחין במדות נודע בשערים בעלה, ושבועות המשכת הכתר ונועדתי, שאו שערים ראשיכם, ויבא מלך הכבוד, וענין אחזתיו, ע"ד ויקחו לי.

וי"ל ראשיכם ע"ד ראש צדיק, ראש המטה, ראשי המטות בלק"ת מטות דפ"ב סע"א, מלכא עילא' דכולא ע' זח"ב סז"ב ואמור ק' ב', ע' ד"ה כי על כל כבוד, וי"ל ע"ד אחזתיו כו' גלוי אור א"ס בחכמה היינו מלך על ל"ב נ"ח הנק' כבוד כו' עמ"ש ע"פ ואולם חי כו', אימתי בשבועתיכם, ז' שבועות ג' אבות ד' אמהות, אז ויבא בשבועות היחוד, אורייתא בארונא, שבע ביסוד ע"ד וישבות ביום השביעי, וזהו חג השבועות.