שיחה יא

344שיחה יא

ולסיים מענין שבת זה:

אם השתתפו גם משבט לוי במלחמת מדין* ב' גירסות ישנן בספרי -- הובא ביל"ש -- ע"פ לכל מטות ישראל: א) לכל, להוציא שבט לוי, היינו שלא יצאו במלחמה; ב) לכל, לרבות שבט לוי. וכן היא גירסת רש"י, שהעתיק כן בפירושו ע"פ זו.

וייל דהנה (רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל) שבט לוי אין עורכין מלחמה כשאר ישראל, וא'כ צ"ל למה נשתנית מלחמה זו?

= והטעם פשוט, כי מלחמת ז' עממין הי'. הכבוש להתיישב בארצם ולהיות. אדם . חורש אדם זורע וכו', ובמילא לויים שהובדלו מעניני העולם (רמב"ם שם) ותפקידם הוא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים לג, יו"ד), אשר אדם חורש וזורע סותר לזה (עייז ברכות לה, ב) אין להם שייכות, מצד עצמם, לענינים הגשמיים.

משא"כ מדין שלא היתה המלחמה לכבוש מקום ישוב (כי רק אח"כ באו בני ראובן כו'). כיא לנקום נקמת ד', וכמ"ש הרמב"ן (במדבר לא, כג), גם הלוי צריך להחלץ למלחמה זו.

ובזה יובן ג"כ עוד הפרש שבין מלחמת מדין לשאר מלחמות, שבמלחמה זו הי' אלף למטה, בשוה מכל השבטים, בין מרובה באוכלוסין בין המועט באוכלוסין; ומובן ע"פ הנ"ל, כי במלחמת כבוש כדי לנחול הארץ, אשר לרב תרבו נחלתו וגו', צריך הי שבט הרב להרבות גם ביוצאי צבא, משא"כ במלחמת נקמת ה'.

וייל הרמז בעבודת האדם לקוגו, עפמשנ"ת בדרושי החלצו (בלקוטי תורה ושל שנת תרנ"ט) דמלחמת ז' אומות היינו כיבוש ז' מדות רעות, גסות הרע, ולכן שבט לוי ,ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש . . אשר נדבה רוחו אותו (עבודת הלב) והבינו מדעו (עבודת המוח) להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו (רמב"ם שם)" אינו שייך למלחמה כזו, משא"כ מדין שענינו דקות הרע כמ"ש במאמרים הנ"ל גם הלוי ודוגמתו בכל בנ"י צריך להחלץ ולצאת במלחמה.

אבל הרי עבודה קשה היא לבער דקות הרע (וכנראה מאריכות וקושי גלות אחרון זה, שלא בערך לגלות בבל), לכן צ'"ל מלחמה זו דוקא ע'פ הוראת משה רבינו 345(ואתפשטותא דמשה בכל דרא. ובפרט בגלותא בתראה דרא דעקבתא דמשיחא, וכמ"ש בת"ז תי' כ"א ובלקו"ת להאריז"ל פ' ואתחנן). ועוד זאת שהליכה למלחמה זו הוא באופן ,דוימסרו" במסירת נפש (ספרי הובא ביל"ש).

ולכן גם השכר הוא מדה כנגד מדה, שכמו שההליכה היא מבלי התחשב עם השכל כ"א במסנ"פ, גם הנצחון הוא למעלה מדרך הטבע, כי לא נפקד אפילו איש

אחד במלחמה, וכולם נכנסים לא"י ע"י משיח צדקנו בב"א. (ממכתב תחלת מנ"א, תע"ג?)

,. . במש''כ לתרץ הצע"ג של הרעק"א על הר"ן בנדרים עט, אי -- ע"פ סברת הרשב"א בקדושין נ, א.

צע'ג איך אפ"ל כן דעת הר"ן כיון דפליג הוא עם הרשב"א בהנ"ל. עי' רין בקדושין שם. (ממכתב י"ז אד"ש, תשי"ז)

*) בד' הר"ן ד"ה הפר בלבו כו' ונראה בעיני דילפינן לה משתיקה דיום שמעו כו' ומינה דכל שקיים בלבו קיים לאלתר. ובגה"ש: וק"ל הא קיי"ל דאף דדברים שבלב ל"ה דברים מ"מ היכא דמוכח וגלוי לכל הוי דברים כו' א"כ מה ראי' דבשתק כל יום השמיעה כו' אבל בקיים בלבו שאינו גלוי לכל הוי ככל דברים שבלב דלא מהני וצע"יג. המו"ל.