שיחה י
363שיחה י
י'ג אייר
בס"ד י"ט אייר - ל"ד בעומר - ה'תשי"ב*
הבריאה* היא ירידה והשתלשלות* מלמעלה למטה. והכוונה -- שתהי' אח"כ עלי' אחר עלי' ממטה למעלה. וכיון שכן היא הכוונה העליונה -- הרי נעשה כן בפועל*. שמאז נגמרה הירידה* התחילה העלי' אחר עלי', אלא שבגלוי נראה זה בנשמות בג"ע. ובצדיקים גם בעוה"ז, וכמארזיל אשר ת"ח, הנה הן בעוה"ז והן בעוה"ב איז להם מנוחה* כי הולכים הם מחיל אל חיל.
ואף כי במשך שיתא אלפי שני ישנם כמה שינוים*, בעליות וירידות, הרי אמר קרא שבע יפול צדיק וקם, שהנפילה היא בשביל הקימה והעליי שאחר זה, ונפילה וירידה זו מוכרחת היא*, וכמבואר בכ"מ בארוכה, אשר בין מדרי' הקודמת למדריי נעלית יותר שאחרי' צ'"ל בטול באמצע. וגם בסדר הירידה מלמעלמ"ט כן הוא, אשר בין יש ליש צ"ל אין* באמצע.
364וזהו שאמר הבעש"ט*, שאף שיכול הוא לעלות בסערה השמימה, כמו אל" הנביא, רוצה הוא לעבור (דורכגיין) הענין דואל עפר תשוב, והיינו כי הירידה היותר תחתונה, אל עפר תשוב, הכנה היא למדריגה יותר נעלית מאשר עלי' בסערה השמימה.
וכיון שהירידה הכנה מוכרחת היא לעלי' למדרי' יותר נעלית -- הרי, באמת, איז זה ירידה כי אם חלק מן העלי' הנעלית יותר.
וכז הוא בכללות ענין הפטירה ואבלות; בנוגע להנפטר, הפטירה היא* עניז הואל עפר תשוב בשביל העלי' יותר נעלית שאח'"כ. בנוגע להאבלים -- יבדלו לחיים טובים -- ענין האבלות שהוא מוחין דקטנות*, הוא ג"כ בשביל עלי' למדריגה יותר נעלית שאח'ז.
ויש לומר שזהו ג"כ מתוכן הרמוז בל' הנחמה, שכוללים האבל בתוך אבלי ציון וירושלים, כי מדרי' משיח ובהמק"ד השלישי הם נעלים הרבה* יותר מהמדר" שקודם החורבן, ומשיח נולד ברגע התכופה לרגע החורבן, וכמסופר באיכ"רי, היינו שתיכף לירידה היותר נמוכה-(אבל לא קודם-לזה)-התחילה הגאולה. >
אלא שצריך האדם ליגיעה רבה ועבודה עד שיהי' במדרי' כזו, שבעת הנפילה והירידה ירגישו בפועל, ולא רק להאמין או להבין, איך שאינה אלא הכנה מוכרחת לעלי' למדרי' עליונה ביותר. וזה צ'"ל ג"כ כוונת המנחמים, כי רק עי"ז אפשר להנחם באמת*, בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
הערות
עמוד 363
- 1. *) יום סיום השבעה לאחרי הוו"ח אי"א נו"מ ובעל מדות ישראל ארי' ליב, אחיו של -- יבלח"ט -- כ"ק אדמו"ר שליט"א. ,רשימת השומעים, בתוספת הערות -- לאחר זמן -- מכ"ק אדמו"ר שליט"א". וראה גם לקו"ש ח'"ג ע' 976 הערה 19. המו"ל.
- 2. הבריאה: וגם אצילות בכלל זה וע"ד מרז"ל (פדר"א פ"ג) עד שלא נברא העולם שפי' גם עד שלא נאצל (עבודת הקודש חלק היחוד פ"ב), גם אצילות דכללות (ד"ה צאו"ר תרנ"ד).
- 3. ירידה והשתלשלות: השתלשלות -- מהחכמה ואילך. ירידה -- מאוא"ס לחכ'. בכללות יותר: השתל' -- לאחר הצמצום. ירידה -- עד הצמצום. יעוין לקויית ברכה צה, ב. שה"ש מב, ב. וראה ג"כ אגה"ק ס"ך.
- 4. נעשה כן בפועל: כי אין מעכב, ח"ו, בידו. ובפרט שכוונת הבריאה קודמת לבריאה (גם לאצילות דכללות, כנ"ל) ואין שם שום מציאות שרש ומקור ללעומ"ז, כמובן. -- וע"כ צ"ל שהבחירה נוגעת רק במצבם של פרטים, אבל אינה משנית את הסה"כ של הבריאה בכללותה, שהיא בעלי' תמידית, כיון שכך היא כוונת הבורא. -- ובעומק יותר צ"ל שגם באיש הפרטי מתקיימת כוונת הבורא, שהוא בעלי' תמידית -- דמאי שנא - ועל כרחך הביאור הוא כמושנ"ת בפנים. ובחירת האדם -- קובעת מהירות העליי, וע"ד מארז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה. ואופן העלי' -- אם הוא ע"י נתינת מקום מראש ללעומ"ז ועי"ז דוקא ינצחו כליל אח"ז (עדמשנ"ת בסהמ"צ מצות איסור עבודת בע"מ. ובכל זה נענש הבוחר, כיון שלא זוהי כוונתו שלו), או עליי בלי נסיגה לאחור כלל. והוא מעין החילוק דירושלמי ובבלי, שאף שכל קושיא הוא מסטרא דרע, אבל גם היא מסייעת לבירור הדין.
- 5. נגמרה הירידה: בסוף ששת ימי בראשית -- התחילה העל" -- ויכולו השמים וגו'. וראה אגה"ק סי"ד: בכל יום ויום נמשכין מוחין עליונים יותר . . גבוהין יותר . . שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה, עיי"ש.
- 6. אין להם מנוחה . . מחיל אל חיל: מזה מוכח שהעלי' היא ג"כ תמידית, אינה פוסקת.
- 7. כמה שינויים: ראה חסד לאברהם בתחילתו. לקו"ת ואתחנן דיה וידעת פ"ד וביאוריו.
- 8. מוכרחת היא: ראה סוף ההקדמה לשער היחוד והאמונה. תו"א ביאור לד"ה ושבתי בשלום בסופו.
- 9. צ"ל אין: שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מל' פכ"ד ואילך. המשך ר"ה ה'תשי"א (תרצ"ד) פיב ואילך. ובכ"מ.
עמוד 364
- 24. לקוטי הוספות / י'ג אייר שיחות
- 2. שאמר הבעש"ט: הובא בהמשך בששה"ק תער"ב ע' קפט*. וראה שיחת י"ט כסלו תרס"ד (שיחת י"ג שבט ה'תשי"א).
- 3. הפטירה היא: ראה בשער המצות פ' ויחי. ובכ"מ.
- 4. מוחין דקטנות: ראה שער המצות פ' ויחי. ובכ"מ.
- 5. נעלים הרבה: ראה ע"ח שער מיעוט הירח פ"ב. המשך וככה פ"ך. ובכ"מ.
- 6. באיכ"ר: עה"פ על אלה אני בוכי' בסופו. ועייג"כ ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
- 7. להנחם באמת: יעוין סוף מכות שסימן לחורבן היותר גדול דוקא-(שועל -- הקליפות. מאורי אור בערכו. - מבית קדה"ק), עורר השחוק של רע"ק, וא"ל חכמים: נחמתנו עקיבא נחמתנו**.
- 8. *) בנדפס -- ח"ג ע' א'רנז. המו"ל. *) ראה לקו"ש חי"ט שיחה לשבת נחמו (ע' 67 ואילך). המו"ל.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ הוספות ‹ ויחי ‹ 331 לקו"ש חכ"ז ע' 363