שיחה ד

482שיחה ד

ד. אופני ודרכי ההשתדלות

בהמשך לשיחתנו ע"ד שיעור דף השבוע על ידי הרדיו וסעודת המלוה מלכה לחיזוק הדבר שתתקיים בקרוב.

הנני בזה לכפול ברכתי אשר יצליח לבסס השיעור לחזקו ולהרחיבו הן בכמות הן באיכות.

ואם בכמה דברים גלויים שבבריאה אמרז"ל שנבראו בשביל בית מקדשו של הקב"ה ורק בזכות זה גם העולם משתמש בהם (שמו"ר רפליה),

= על אחת כמה וכמה בַכַח נעלם ונפלא שבטבע שמוצא תיקונו. רק. על. ידי .

העשותו אמצעי כלי ומקדש לו ית', ומיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד.

וע"פ פסק רזיל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה (יעויין הקדמת פיה"מ להרמב"ם בביאור המאמר אין לו להקב"ה כו') וראשית חכמה יראת השם, הנני מקוה כי ישתמשו בשידור רדיו זה להדגיש ולחזק עניני יראת שמים וקיום המצוות מעשיות בפועל, וסוף דבר -- הכל נשמע: את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור.

בנועם נתקבלה הידיעה על ידי ידידינו הרב ... על דבר השתדלותו של מר בענין שידורי הלימודים בתורתנו הק'. ולמותר להאריך בגודל ערך הענין להביא לקהל מאזינים וצבור גדול דברי תורתנו, הנקראת תורת-חיים, כלומר הוראה בחיים, בחיי היום-יום, ובמיוחד בהענין של ,סיום", שיש לזה רושם פסיכולוגי מיוחד, ועל פי הוראת התורה הרי זה קשור בשמחה מיוחדת ובסעודת מצוה.

ואפילו לא הגיעו השידורים האמורים אלא לאחד הרי גם נפש אחת היא עולם מלא, על אחת כמה וכמה -- לצבור גדול, גדול לא רק בכמות כי אם גם באיכות. ואיז אתנו יודע עד מה, אפשר שהיו כאלה שהדרך להגיע אליהם הוא רק ע"י הרדיו ושידורים האמורים. ומובן גודל הזכות של מפעל רב ערך זה.

483ובפרט שידוע כח התורה, ש,המאור שבתורה מחזירו למוטב". והרי זה כולל -- כל אדם, ואפילו הגדול והשלם ביותר, כיוז שבכל עניני טוב וקדושה הקשורים בתורה שאינסופיים הם, שהרי התורה מקורה וקשורה היא בהקב"ה שהוא ,אין-סוף", תמיד יש מקום להוספה, ובמילא יש מקום לכל אחד, אפילו הגדולים באנשים, לחזור למוטב בכמה שטחים.

ולמותר להדגיש שבענינים כאלה יפה שעה אחת קודם, אפילו בשנים כתיקונן, על אחת כמה וכמה בימינו אלה, כשרוחות בלתי רצויות מנשבות ברחוב, ואפשר שיש בזה, לפעמים, פקוח נפש ברוחניות.

נקודה מיוחדת בהאמור בנוגע לארצנו, שהתורה מעידה עלי' שהיא ארץ אשר = תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. ולצערנו הכי רב, מפני סבות שונות ומשונות המצב הרוחני אינו מניח את הדעת, ואין להאריך בדבר המצער. הרי כל ענין של הפצת התורה, שבלשון מורנו הרמב"ם זאת התורה לא תהא מוחלפת, כי נצחית היא, הניתנה מה' שהוא נצחי, והיא שעושה את עמנו לעם נצחי, עם עולם, הרי זה מוסיף חיזוק ועידוד להפרט ולהכלל לשים מבטחם בתוקף בה' שומר ישראל, שלא ינום ולא יישן. ואם נאמר על עמנו בני ישראל כי אתם המעט מכל העמים, הרי זה רק בכמות, אבל מצד האיכות, שנתגלית בשלמותה על ידי הקשר עם איכות ונצחיות התורה, התגבר עמנו על כל רודפיו ושונאיו ואדרבה -- יצא מחוסן וחזק יותר.

ידועה ההלכה אשר אין מקום לנתינת תודה על קיום מצוה, שהרי עצם קיום מצותו של הקב"ה הוא האושר הכי גדול. אבל יש מקום לנתינת תודה על גודל הקורת רוח שגרם לי ובודאי לעוד כמה וכמה משלומי אמוני בני ישראל על ידי פעולותו האמורה. ויהי רצון שזה יעורר אותו לנצל כל אפשריות שבידו כהנה

וכהנה... (ממכתב ראש חודש אלול, ה'תשל*ה)

מאשר הנני קבלת מכתבם, בו כותב ר"פ מפעולותיהם במשך ימים שעברו, ובטח במכתבם הבא תהיינה גם הנקודות של השקו"ט בינם ובין הבע"ב שי, ובהמשכה שלהן מהכח לפועל ואופן פעולתם בקהלתם עתה,

ויהי רצון שיהי' כל זה בהצלחה גדולה ובעבודה מסודרה בהנוגע לאנשים נשים וטף, והרי זכות הרבים מסייעתם, וברכות רבותינו נשיאינו -- זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

484בודאי מתענינים ג"כ ע"ד האפשריות לפרסם במכ?ע הנקראים מאחב"י, איזה סיפורים בעניני יהדות וחסידות וכו' -- מובן שצריכים להיות בהעתקה מתאימה לאופי הקוראים של כל עתון ועתוןז בפרט.

בברכה לבשו"ט מתוך שמחה וטוב לבב (ממכתב ז' טבת תשי"ט)

.. ויה"ר שיבשר טוב מהצלחתו בענינים הכלליים ובענינים הפרטים ובפרט אשר הפצת המעינות חוצה הולכת וגדלה שאחת העצות לזה הוא הפצת עניני הדפוס הנ"ל, כמובן.

= (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א) 7

... ומ"ש אודות העתקת המאמר, לדעתי סגנון המאמר קשה הוא, אף שכמה מאמרים שבעתון . . . נכתבים בסגנון זה, הנה מובן שדבר עיוני ובפרט בענין חדש, עכ"פ הסגנון צריך להיות קל ככל האפשרי. אפשר שקושי הסגנון הוא מפני ההרגל של המעתיק, ואזי קשה לשנותו, אבל אפשר ג"כ שאומר המעתיק שדבר שכלי צ"ל גם הסגנון מסובך, אז יש להסבירו, שאדרבה שפשטות הסגנון יכול למסור גם

ענינים עמוקים. ובפרט כשהכוונה היא להפיץ המעינות גם חוצה, וק"ל. (ממכתב יז אייר תשי"ח) 485... לכתבו על דבר פרסום מאמרי חסידות בלשון הקדש ובסגנון המובן גם לנוער אודותו כותב,

ידבר בזה עם צעירי אגודת חב"ד, אשר כנראה מכיר הוא כמה מהם, ובפרט שבפעולותיהם הם -- הרצאות לפני נוער האמור, שבודאי סגנון ההרצאות הוא כפי שכותב...

זיץ נתקבל מכתבו מיו"ד אלול עם הפ"ג המוסגר בו, ונהניתי ממ"ש שמשתדל להחזיק בהקשרים עם אותם שהיתה השפעתו עליהם עד עתה. מובן מעצמו שישתדל ג'כ להרחיב באופן המתאים, ואחת העצות בזה הוא ג"כ ענין ההדפטה שמזכיר. ומוסג"פ לקוט אלול שאפשר יוכל לנצל גם את זה אם עוד הזמן גרמא. דא"ג בטת יודיע אם נדפס ב,מחניים" העתק שיחתינו, שמאז שלוחה לכאן מצעירי אגו"ח ההעתקה ובטח פירשו העדר המענה כדבעי, היינו שאפשר להדפיסה בלי שינויים. \ (ממכחב כ"ב אלול תשט"ו)

. . ב,מחנים" דייט כסלו ראיתי הנדפס שם קטע משיחת-התועדות, וחבל אשר לא נרשם שזהו העתקה מאידית ואינה מוגה על ידי. ומכאן ולהבא הנה יש לשים לב לזה -- שאינו דומה דברים הנאמרים והאופן שבאים אח"כ בכתב. שבכתב ועאכו"כ בדפוס, יש להשמיט כפילת הענינים (אף שבע"פ כופלים אותם לחזוק הענין, או כשבאים פנים חדשות וכיו"ב). ואם נדפס בשביל אנשים שאין להם כל ידיעה בתורת החסידות, הרי יש להוסיף ביאור -- עכ"פ בחצאי עגול -- ולסדר הדברים בדרך מן הקל אל הכבד. וכיון שמכאן ולהבא יכתבו בכגון דא שזהו מרשימת השומעים ובהעתקה מלשון אחרת, הרי אין אחריות אם לא ידקדקו כ"כ בהעתקה, ומה טוב שקודם שידפיסו -- תקרא הרשימה ע'י אחד מסוג קוראי השבועון, וישאלוהו אם מבין כשורה או שנזקק לביאור נוסף -- מובן מעצמו שלמרות כל הנ"ל נכון הדבר שהדפיסו ב,מחנים" ולסלול דרך (דורך טרעטען די וועג) לזה...

(ממכתב ט' טבת תשט"ס 486בשעתו נתקבל מכתבה בו כותבת על דבר חגיגת נשי ובנות חב"ד ב... והצלחתה. ושמחתי להתפתחות הענינים בזה ולהרושם שהשאיר על הנאספות, אשר בטחוני חזק שהביא ויביא תוצאות בפועל לאחר החגיגה, נוסף על עידוד הרוח והתחזקות בשעת מעשה. ואשרי חלקן של כל אחת ואחת שהשתתפו באירגון הנ"ל והצלחתו ובפרט לאלו העומדות בראש.

בודאי מסר הרב ... שי' משיחתנו עד"ז והצעתי שידפיסו חוברת: תיאור האסיפה והנאומים, או עכ"פ התוכן שלהם, וכו'. והתועלת בזה כפולה

(א) על אתר, הרי זה ישמש מעין הכרת תודה לכל הפעילות בהחגיגה, מכיון שיהי' מקום להזכירן בשמותיהן וכו'. וגם בזה יש מקום לקיום מרז"ל קנאת סופרים תרבה חכמה, שיתרבה מספר החברות.

(ב) בשאר סניפי אגודות נשי ובנות חב"ד, והנשים החרדיות בכלל, כשיקראו. דברי התעוררות שנאמרו בהחגיגה, בודאי תתעוררנה גם הן לפעול בכיון זה. ואפשר נכון ג"כ להכניס בהחוברת פוטוגרפיות מהחגיגה אם ישנן...

717 -ומסיימים בברכה; לרגלי היכנס בנם :.. שי' לעול מצוות, יהי רצוןך שתרווה

ממנו ביחד עם בעלה הרב שי' ומכל ילידיהם שי' רוב נחת בכל המובנים, ופעולותיי בהחזקת היהדות והפצתה תרבינה ברכות השי"ת בכל האמור. (ממכתב כ"ו אדר, ה'תשט"ז)

ב"ה, עשירי בשבט, הילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר, ה'תשמ"ג ברוקלין, 1. י.

הנהלת בית חב"ד פאולא, ברזיל

שלום וברכה:

בנועם קבלתי הידיעה שמתכוננים להוציא לאור בקרוב מספר המאה של העתון, לאחרי שזכו והצליחו ב"ה להוציאו לאור בלי הפסק כמשך כמאה חדשים.

ולכל לראש, עובדא זו גופא בשורה טובה היא, שהרי מעידה על השפעת העתון על קהל קוראיו. והובטחנו שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, בפרט כשמלווים על ידי מעשה ודוגמא חי' של פעולות בית חב"ד.

ויהי רצון שיקויים בהם מאמר חכמינו ז"ל -- שמתאים הוא לנידון דידן -- מי שיש לו מנה (מאה זוז) רוצה מאתים כו'. ורצון יראיו יעשה, שימלא השי"ת משאלות לבבם לטובה במספר האמור.

487ואף שבודאי ובודאי יבוא משיח צדקנו הרבה והרבה זמן קודם לזה, הרי גם בימות המשיח -- מצות ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה, בתוקפה תעמוד, כולל השפעה על כל אחד ואחת שאפשר להגיע עליהם לתכלית השלמות בכל עניניהם על ידי חיי יום-יום בהתאם לתורתנו, תורת חיים.

וכמדובר כמה פעמים, העבודה וההכנה הכי מתאימה לקרב ביאת המשיח וגאולה האמתית והשלימה הרי היא -- פעולות מעין סדר החיים אז, שהוא לתקן עולם במלכות שד-י, ובפשטות -- הפצת היהדות, לימוד התורה וקיום מצותי' באופן דמוסיף והולך ואור, מיוסד על הכלל שהמעשה הוא העיקר, קיום מצוות מעשיות בפועל.

ואף שעבודה גדולה היא, אבל ביחד עם זה עבודה חביבה והצלחתה מובטחת כשהיא באופן דטופח על מנת להטפיח, כולל להשפיע על הקוראים שגם הם ישתדלו להיות נרות להאיר, להאיר כל אחד ואחת במקומם ובסביבתם בנר מצוה ותורה אור.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור

. . בשאלתו אשר פלוני בקשו להציע לו בכתב מהות חסידות חב"ד, ושואל המוסמך הוא לכך.

הרי הנ"ל הוא מסוג מיוחד, שלא מכל אחד מקבל הסברה בהאמור, וכיון שפנה אליו, מהנכון למלאות בקשתו כפי ידיעותיו, ועל החששא שלו האם מוסמך לכך, - הנה בטח יציין להנ"ל המקומות, והעיקר שיאמר להנ"ל את החשש. ומכמה טעמים נכון שתהי' אצלו העתקה ממה שימסור להנ"ל, בכדי שבאם יהי" מתאים יוכל להשתמש בזה גם במקום אחר...

. בודאי ישתדל שיהיו ימי העיון בכפר חב"ד על צד היותר טוב, ואשתתף גם מצדי בסכום מאה לירות אם זקוקים לאיזה הוצאות בדבר. ופשוט שבאם ימצא לנכון יש לחלק לחלק מהמשתתפים איזה פרסים בצורת חוברות קונטרסים מגילת י"ט 488כסלו וכו', ויוכל להשתמש מהמאה לירות גם לתכלית זו, ואל בינתו אשען, ומובז ג"כ, מתאים לשיטת הפצת המעיינות חוצה שצריך לסדר הדברים באופן שישאר קישור אח"כ עם כל המשתתפים בימי העיון, באופן המתאים לכל אחד.

(ממכתב ט' כסלו תשט"ז)

ענין זה (של תהלוכה) הרי הוא בכלל פעולת הפצת המעיינות חוצה. שהסדר בזה לא לחכות עד שיבואו אלו שבכלל חוצה להמעינות, כ"א יפוצו מעינותיך חוצה, ללכת לחוץ ולהפיץ שם את המעינות.

= ודרך זה הותחלה מאהרן הכהן שהי' אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות . ומקרבן לתורה. אהרן לא חיכה עד שיבואו אליו כ"א הקדים והלך* להבריות, היינו גם לאלו שאין בהם שום מעלה כ"א בריות בעלמא, גם אליהם הלך אהרן וקירבן לתורה.

. . וע"י הפצת המעינות דוקא חוצה, תתגלה אחדות הוי' בעולם, שיהי' השם אחד ושמו אחד. (משיחת חגה"ש תשטו"ב) *) ראה אדר"נ פי"ב.

.. . יצליח יותר בהפצה וכו' ע"י שיתפלל בביהכנ"ס מאשר במנין בביתו. (אבל אין זה שולל -- מנין בביתו פעם בשבוע וכיו"ב).

מהו* ההכרח (לדעתו) שאופן שליחותם ומקומה -- צ"ל דוקא כפי רצונו והיפך רצוני?! (ממכתב כד כסלו תשל"ו) 489במענה על מכתבו מיום הבהיר י"ט כסלו. הוא יום גאולת רבנו הזקן בעל התניא קדישא -- פוסק בנסתר דתורה -- והשלחן ערוך -- פוסק בנגלה דתורה -.

בו כותב אשר מסדרים הרצאות דתיות, היינו בעניני תורה, ביום הש"ק והרצאות אלו מסייעות לשיפור המצב הדתי בעירם. ויש מעוררים על זה, כיון שבשעה זו מתקיימים גם שיעורי לימוד תורה בבתי כנסיות בעיר וחוששים שמא תוחלש ההשתתפות בשיעורי תורה הנ"ל ע"י ההרצאות הנ"ל.

והנה ברי ושמא -- ברי עדיף. והרי ודאי הוא אשר ההרצאות בעניני תורה הנ"ל עוזרות לשיפור המצב הדתי, והמשתתפים בהם רבים הם, ובמילא יש לחזקם וגם להרחיבם עד כמה שאפשר. והחשש דשמא הנ"ל, הרי נוסף על המעלה להוציא יקר מזולל (ב"מ פ"ה ע"א), הנה הרצאות אלו כוללות בתוכן הן תורה הן יראת שמים, היינו לימוד ע"מ לעשות בקרוב, שלולא הלימוד המעשה בספק מוטל, ולכן יש להם דין קדימה. ובפרט שבהשתדלות קלה -- יש לשנות זמן שיעורים הנלמדים לאחר תפלת שחרית, כיון שהנדון הוא באנשים הרוצים ללמוד ואין נזקקים להשתדלות בזה.

בהנוגע למה שכותב אודות המועדון, ששם תערובות נערים ונערות אף שנקרא מועדון דתי. הנה הראה הנסיוז שבהשתדלות המתאימה, בדרכי נועם אבל בתוקף הרצון, מצליחים לבטל התערובות. ואין הדבר תלוי אלא ברצון המשתדלים בזה.

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש, להציל נפשות ישראל מגלות קשה בחומר ובכל עבודה המפרכת את הנשמה, ומשקעת אותה בבנין ענינים שכמרז"ל קמעא קמעא מתרוסס. ואפילו המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועאכו"כ נפשות רבות, והשי"ת יצליחם

(ממכחב א' טבת תשט")

מאשר הנני קבלת מכתבו מטו"ב טבת, ות"ח על כתבו אודות התועדויות בזמנים שונים. ובודאי גם להבא יעשה בזה, ויזרז גם אנ"ש השייכים לזה שכן יעשו, ות'ח מראש,

נהניתי ממה שהזמינוהו להרצאות בפני חוגים שונים, ובודאי ישתדל באופן דיפלומטי שיזמינוהו לפעמים תכופות (ומה שכותב הנני באופן דיפלומטי, הוא כדי לייקר את הדבר אצלם שלא יהי' באופן שהוא שלאָגט זיך אָן. ומזה מובן ג"כ שלא 490.. . לכתבו האם (בענין השיחות וההרצאות בעניני חב"ד) יתרכז ויתמיד במקום א', או שבכל פעם במק"א -

לדעתי, אף שהעיקר להדליק הנרות (נר ה' נשמת אדם) שבכאו"א מבנ"י ובאופן

ולכן יש להרבות במספר המקומות שמבקר -- ובפרט שלאחרי ההדלקה ראשונה בכמה פעמים ומקרים ,השלהבת עולה מאליי

לההתאוננות שרבות פעמים אינו רואה תוצאות (על אתר) -- יעויין לקו"ת* בהחילוק דזריעה ונטיעה. (ממכתב י"א שבט תשכלב)

במענה על מכתבו מאדר"ח אייר והקודם לו.

הנה נעם לי לקרות בו שמתגלה בו כשרון נואם לפני הרבים, ומנצל כשרונו זה לדברי התעוררות להחזקת היהדות וקיום התורה ומצות, ויה"ר מהשי"ת שיפעלו הדברים בהנואם ובהשומעים. ובודאי מסדר שלא יפריע הנ"ל בלימודיו בהתמדה

ובשקידה, הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות... (ממכתב י"א אייר תשט") 491.. . במענה לשאלותיו: א) מובן שדין קדימה לעבודה עם הנוער ובתוכו, מאשר עם מבוגרים. ובפרט שבזה כבר עוסק, גם ראה פירות כו'. ב) מובן עפהנ"ל -- שכדאי נכון וטוב שימשיך בעבודתו גם שנה שלישית. תקותי שמוסיף גם בלימודיו לעצמו נגלה וחסידות. וזכות הרבים (שבודאי גם הם יהנו מהוספה זו) מסיעתו.

לכתבו ע"ד האברך ... שי" -- באם הי' ממשיכו (בצורה מתאמת) בהעבודה הניל -- בטח הי' זה מעודדו מחזקו ומיישרו. וקרוב לומר -- גם מוסיף, בשמחתהחיים שלו, והרי העצבות, ר"ל, היא שרש כו'. והתחלת יומו של כא ו "א מבנ" --

ציל בהודאה על שהחזרת בי נשמתי כו'. (ממכתב עש"ק פ' פנחס, שבת מברכין חדש מנחם אב, הי"תשכ"א)

. . במ"ש אודות מנין לבני הנוער והענין דמחנה קיץ וכיו"ב, אשר יש מפקפקים בתועלת הדבר ומכמה טעמים.

הנה ידועה הבחינה בכגון דא -- שיש ספק מי הוא הטוען -- צריך להתבונז בהתוצאות אם מביאות לתוספת פעולה בעניני קדושה או למניעה בפעולה, וכמובא בהיום יום (כ"ג סיון), כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהי' לדבר זה -- אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה -- הוא רק מתחבולותיו של נה"ב. ובלי שום ספק אשר המחנה קיץ והמנין לבני הנוער הם מהדברים המיוחדות לכבוש הנוער והצעירים ועל ידם לכבוש ג"כ לבב הוריהם ומשפחתם. ואשרי חלקם של כל אלו המתעסקים בכגון דא. ובפרט שהטענות שכותב אודותם אינני מבין תוכנם מעיקרא ג"כ מהו. וכבר כתבתי ל... אשר דא עקא באנ"ש שהיו בהפסק מקום גשמי כמה שנים מכ"ק מו"ח אדמו"ר ולכן לא הגיעו אליהם דבריו שבע"פ ואפילו גם דבריו שבכתב בהנוגע לערך העבודה (דכבוש הנוער והצעירים וגודל ערך) חינוך הבנות ותעמולה בין הנשים, ולא עוד אלא שגם מה שהגיע אליהם -- הרי מפני שלא הורגלו בכגון דא והי' זמן הפסק בינתים -- לא הגיעו אליהם כפירוש הלקו"ת ריש פ' שמיני -- ניט אַנגערירט -- ולכן מתיחסים לגמרי שלא בשימת לב הראוי' לענינים אלו. וכשזה נופל (מדרגא הראו" לו בכגון דא) -- זה קם, ונמצאים העלמות והסתרים וגם התנגדות מהצד שכנגד. -- מובן שיכול הוא להראות מכתבי זה לכל אלו שזה שייך אליהם. ויה"ר שימי הרצון דחדש כסלו ובפרט הימים יו"ד וייט כסלו ושבינתים יעוררו גם בהם הכחות הנעלמים עד לכחות היולים עצמיים -- להוציאם אל הגילוי עד שיפעלו פעולתם במעשה בפועל. והרי גם כחות העצמיים שייכים לימים אלו, וכאגרת הק' של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב), העצם וההתפשטות. ובודאי כבר הכינו תכנית איך לנצל ימים הנ"ל להרחבת כל עניני חב"ד בסביבתם ככל האפשרי. והשי"ת יצליחם.

בברכת חג הגאולה ופ"ש כל אנ"ש שי (ממכתב ח' כסלו תשי"ז) 6-2 492לאחרי הפסק ארוך, נתקבל מכתבו מר"ח חשון, בו כותב מפעולותיו בשטח החינוך ובענינים רוחנים בכלל.

ומובן שבעיקר נעם לי לקרות, ע"ד שיעוריו בקבוצת נוער ההולכת ומתרבה בכמות, ובודאי גם באיכות, אף שכמובן זהו מסובך יותר לראות בעיני בשר. ותקותי חזקה, אף שאינו מזכיר עד"ז, אשר בביאורו י'ג העיקרים וכו' -- מנצל כל הזדמנות לקשר הענינים עם מעשה בפועל, ועוד יותר -- בהנוגע לחיי היום יומים. ובפרט שכפס"ד המשנה -- המעשה הוא העיקר, שהוא לא רק חלק בפ"ע -- אלא מוכרח לקיום כל הענין כולו. ועיין ג"כ אגה"ק לרבינו הזקן סי' כ'א. ומובן ג"כ שהביטוי לעיל, מנצל כל הזדמנות -- כולל גם לראות ליצור הזדמנות, כיון שהזדמנות הכללית, ז. א. פגישתו עם הקבוצה -- מספיקה להעמיד הדרישה להוראה בהלכות הצריכות בחיי היום יומי, וק"ל.

וכל הנ"ל אמור ג"כ בהנוגע לביהכ"נ, אשר ממשיך שם לאחרי היותו בו בימי המועדים דחדש תשרי, ועל כל האמור קאי פס"ד רז"ל יגעת ומצאת. ובהנוגע להשומעים, אפילו אם נמצא בהם כאלו, המקיימים בפועל אני ישנה בגלותא, בודאי

ויהי רצון שיוסיף בהנ"ל מתאים לדרישת השעה והסיסמא של שנה העברה וגם דעתה -- דופרצת וגו', והרי נתוסף גם הענין דשנת המאתים של הסתלקות הילולא

של הבעשיט, אשר לכשיפוצו מעינותיו חוצה -- קאתי מר דא מלכא משיחא. (ממכתב ג' מ"ח תש"כ)

במענה למכתבו מכ' תמוז, בו כותב אודות הענין דמסבות שבת וכן ההכנות לימי החופש, ונעם לי לקרות במכתבו ע"ד הסברא לקבוע לימוד בתוה"ק בימי החופש באופן מורחב, וגודל התועלת בדבר מובנה וגם פשוטה, שמזה מובן שכדאי השתדלות ועד כדי יגיעה, בכדי להביא הדבר לפועל. ויהי רצון שיצליח בזה, ומובן שזה יוסיף בברכת השי"ת והצלחתו בעניניו הפרטים, ובזה התקדמות והצלחה בלימוד התורה לעצמו וקיום המצוות בהידור.

בשאלתו שישנם כאלו שמסכימים ללמוד עמו ובתנאי שלא ידבר עמהם בענינים שבפועל.

לפלא תנאי זה, והרי יכול להסבירם שאפילו כשמדברים בענינים של פועל -- הרי הברירה היא בידם לעשות כפי שיחליטו הם, ואם כן אין מפסידים דבר ע"י דיבור עמהם, ואדרבא מרוויחים, שהרי אפשר שבדבריו תהיינה נקודות חדשות וביאורים שלא שמעו אודותם עד עתה, ועי"ז יובן להם הענין יותר, 493בכל אופן מובן, שאפילו אנשים כהנ"ל מחוייבים הם בלימוד התורה, שהרי זוהי מצוה בפ"ע, ולכן עליו ללמדם, ומה שמזכיר מרז"ל ע"ד לימוד תורה לתלמיד שאינו הגון, כבר כתב בזה רבינו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) בהלכות ת"ת שלו פרק ד' סעיף ג' בקו"א. ומסיים שם שהתלמיד (שאינו הגון) עצמו חייב ללמוד וכו' וגם הרב כו' אם אי אפשר בענין אחר, אלא אם אפשר להחזירו תחילה למוטב ע"י שלא יכניסוהו לבית המדרש מדחים אותו תחילה. ורבנו הזקן כותב זה אפילו בזה המזלזל במצות ואין בו יראת שמים ואינו מקיים מה שלומד אף שיודע אודות הציווי ועאכו"כ באלו שכותב אודותם -- שבטח הסיבה

מפני שחסר להם בידיעה... (ממכתב ז' תמוז תשי*ח)

בנועם קבלתי הידיעה אודות התחזקות השיעור הנלמד על ידו ברבים, ואשר הוסיפו בקדש ללמוד, נוסף על הלימוד דעד עתה, גם הלכות הצריכות בחיי היום יומי בשו"ע. :

ובהיותי היום על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתי את המשתתפים בשיעור וכמובן לומד השיעור בתוכם -- להמצטרך להם.

ויהי רצון אשר יוסיפו בלימוד הנ"ל ובאופן מתאים להוראת רבותינו ז'ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ובודאי אשר נותן התורה והמצוה יוסיף בברכתו להמשתתפים בשיעור האמור בהמצטרך להם. ובודאי שישתדלו להגדיל גם מספר

המשתתפים בשיעור. והשייית יצליחם. (ממכתב כ"ט טבת תשי"ז)

שילמד תנ"ך וכיו"ב לשומעים שישבו בגילוי ראש וכו' -- מובן שאין נ"ל כלל. ובפרט שכו"כ מהם ישבו כהנ"ל לא מתוך אונס וכיו"ב. וד"ל.

494בנועם קבלתי מכתבו מכ"ד כסלו, בו מבשר טוב מהשתפרות מצב מושפעיו והלימודים והעיקר בהנוגע למעשה. ובודאי גם על להבא ידגיש גודל המעשה שהוא העיקר, וכפסק המשנה, שלכן נחוצה ביותר וביותר לימוד הלכות הצריכות בחיי היום יומים. וכדאי לחפש עצות מתאימות ע"י בחינות מיוחדות נתינת פרסים וכיו"ב שיהיו המושפעים בקיאים בהם. וכוונתי פשוטה -- הלימוד דברכות הנהנין, הפסק בתפלה וכיו"ב.

נהניתי ממ"ש אודות ביקורו באחדים מהישובים והתוצאות שפעל הביקור. ובודאי עומדים בקישור עמהם גם לאח"ז, בכדי שהחרישה והזריעה של ביקורם יתנו פירות במשך כל השנה. ואף שאינו דומה ביקור פא"פ לכתיבה, הנה לאחר הביקור יש גם ע"י כתיבה לפעול גדולות. ובפרט שאין אתנו יודע ברור מהו גדולות מהו קטנות -- נוסף על מרזיל אל תהי יושב ושוקל מצותיי של תורה...

(ממכתב ב' טבת תשט"ו)

-. . ובמ"ש אודות המאורע במקום פלוני בהנוגע לשמירת שבת, כמדומה כבר כתבתי . . . שאף שהנסיעות למושבים וקבוצים שלע"ע אינם דתיים -- מוכרחות הן, וכמו שראו הפירות והתוצאות הכי נעלות בדבר, מובן שדורשות זהירות מיוחדת. וכנראה במוחש גם במאורע הנ"ל. ולכן אין ליחיד להעמיד על השערת היחיד, כ"א להתייעץ עם עוד כאלו אשר ידיעה להם בכגון דא. והרי כמה מחברי צעירי אגו"ח יודעים בזה, ותשועה ברוב יועץ. וכן במ"ש מאשר מסר לו אביו שמרננים וכו' -- מבלי להכנס בהדו"ד אם הרנון צודק הוא או לא, הרי נאמר לזות שפתים הרחק ממך. וכדאי להשתדל שלמקומות כהנ"ל יסעו נשואים. ואולי כדאי בכלל, שבכל נסיעה עכ"פ אחד יהי' מבוגר יותר, שזה מוסיף בחשיבות הענין.

כנ"ל, הפעולות שעשו עד עתה ושבטח יעשו בעתיד הרי נשגבות הן, ואין אתנו יודע לשער הטוב שיצמח בעתיד נוסף על מה שכבר רואים. אלא שבכל עניני היראים לדבר ה' -- צריך לדעת שמביטים עליהם בשבע עינים וכמה גם מחפשים תואנה וכו'. נוסף על מאמר רז"ל הידוע, שע"ה שנמצא רבב על בגדו מצד אחד אינו כלום, משא'"כ ת"ח.

מובן שכל הנ"ל מופנה לכל חבריו ולכל המתעסקים שי' בתעמולה האמורה, ובטח יביא לידיעתם אודותם, וידונו יחד על כל הנ"ל.

495.. . במ"ש אודות הקונגרס של הקהלות. -- כבר ידועה השקפת כ"ק מו"ח אדמו"ר בכגון דא, שבכל אסיפה שיש ספק או ס"ס שיוכלו לנצלה לאיזה ענין ביהדות בתורה ומצות -- כדאי להשתתף בה וכולי האי ואולי. ובפרט כפי כתבו שזהו רק פעם אחת לשלש שנים כמדומה לו. ומה שכותב שאין לקונגרס זה שום שיווי בהנוגע ליהדות, בכגון דא אין מביאין ראי' מז העבר על העתיד ואפילו על ההווה. ובפרט שאין כוונתי דוקא להשתתף באופן אָפיציעלי ושהפעולות תהיינה ע"*י נאומים וכיו"ב, אלא שהקונגרסים כגון אלו נותנים האפשריות להפגש עם עסקנים מכו"כ מקומות בבת אחת מבלי השתדלות יתירה, ובודאי שמשך פגישות אלו יש לפעול להחזקת היהדות. וביחוד אם ישתדלו ביגיעת נפש וביגיעת בשר. והנה אין צועקין על העבר, אבל בטוחני שישנן עוד אסיפות בכגון האמורה מזמן לזמן ב... וצריכים להוודע עד"ז בעוד מועד, ולמצוא איש המתאים שיבוא לשם וישתדל בדברים האמורים לעיל. ומובן שהוצאות הקשורות בנסיעה יסולקו -- בלי נדר. וברור הדבר -- שבהעדר ההשתתפות העדר הנסיעה והעדר הפעולה בכלל לא יבוא כל שיפור במצב. ולא בשביל ההעדר -- איזה שיהי' -- נברא העולם.

ומזה בנין אב גם לשאר הענינים אודותם כותב בטעמים ונימוקים לשלילת הפועלה.

עומדים אנו עוד נבוכים ונדהמים מההסתלקות וקשה עדיין כתיבת מכתבים, אבל זה ברור כי רצונו הקדוש של כ"ח מו"ח אדמו"ר הכ"מ הי' וכן הוא גם עתה שלא תהי' ח'ו חלישות באיזה עבודה שהיא שעמדה תחת נשיאותו ואשר כל המקושרים אליו יתחזקו ויתאמצו ביתר שאת וביתר עז במילוי תפקידם אשר הטיל עליהם. ובל"ס אשר גם להבא ישפיע כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ עליהם מרוחו שיצליחו בעבודתם הכללית ובחייהם הפרטים.

אחד הדברים אשר הואיל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ לדבר אתי בימים שלפני הסתלקותו הי' בענין החינוך של ילדי ישראל במדינות אפריקא ליסד שם בעזהשייית סניף מעבודתו החינוכית אשר תפקידו יהי' גם לעזר לאחב"י שי' הדרים באפריקא ביסוד וסידור מוסדות חנוך כשרים -- ולתכלית זו גם להכשיר חוג מלמדים משלהם -- וגם להשגיח בל יעשה עול לבני הנעורים העולים מהתם לאה"ק ולשמור עליהם שלא ילכדו ח"ו לרשת הכפירה. ואמר לי שבקשר לזה יכתוב אליו שהוא יסע לשם 496-- לאפריקא -- לבקר את המצב על אתר לארגן את העבודה שם ולנהלה שם, ומתפקידו יהי" גם לנהל המשא ומתן התמידי עם הדזשאינט המקומי, אשר במשך הזמן יקבלו עליהם את ההוצאות (ע"פ הסדר הרגיל יפנה בזה הדזשאינט שבאפריקא להדזשאינט המרכזי שבצרפת וע'"י הרביג שי' בטח יסודר שיהי' הכל כדבעי). עד כאן דברי הרב. בינתים נצחו אראלים כו' ולא בא הדבר בכתיבה.

באשר הוחלט להמשיך בעזהשייית את כל העבודה שהתנהלה תחת נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולהתחזק בה עוד ביתר שאת ויתר עז אשר זהו ודאי רצונו הקדוש, הנני בזה להודיעו את כהנ"ל ומבקש אני אותו אשר אם יסכים לקבל עליו המשרה הנ"ל -- ואין ספק אצלי אשר יקבלה בשמחה רבה -- יודיעני מזה ואכתוב ללשכה בפריז לסדר את הענינים הכרוכים בזה.

ועד שהדזשאינט יקבל על עצמו את ההוצאות -- כי רגילים הם לחכות בזה זמן מה עד שיראו עבודה ממשית -- נשלח אי"ה את התקציב הדרוש מכאן. והי ראשיתך מצער ואז -- כך אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ באחת משיחותיו, כמדומה בשם הבעשיט -- ואחריתך ישגה מאד.

= דעת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ היתה שבתחילה יסע לאפריקא בעצמו, ורק אח"ב. יבואו גם ב"ב יחיו לשם. -- כהנ"ל שמעתי לאחר שנודע שבטלה הצעת העסק שהציעו לפניו ואשר חזר לעבודתו הקודמת.

למענתו התכוף אני מחכה. (ממכתב כ' שבט תש"י)

.. . במיוחד נעים לי לקרות במכתבו, אשר לומד הוא ומתועד עם יוצאי מרוקה שהם בכפר חב"ד, אשר שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם בהתועדות חסידותיות, ובודאי לא רק שימשיך בזה אלא גם יוסיף, כיוז שכפי כתבו יכול הוא להתדבר בלשונם הם, שמזה מובן שגם באופן ישר עם אלו מהם שאינם ת"ח לע"ע, וגם עם הנשים. והרי נשי ישראל נקראות בשם עקרת הבית, בהם תלוי' במדה גדולה הנהגת הבית בכלל והנהגת הבעל הבנים והבנות בפרט, וק"ל. והשי"ת יצליחו לבשר

טוב גם בעניניו הפרטים. (ממכתב ז' אלול תשי"ז) 497מאשר אני בתודה את קבלת מכתבם מט"ז אייר בצירוף רשימת התלמידים שיי ובעונג קראתי את הדו"ח המפרט מהתרחבות עבודתם.

דבר טוב הוא מאד, שעושים פעולות ממשיות לטובת החינוך הכשר לילדי תימן, ובודאי יתחזקו ויתאמצו בזה עוד יותר. מתאים לדרישת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ תמיד: מאַרגען דאַרפן זיין גאַר אַנדערש.

ודאי משתדלים הם ככל אפשרותם להרחיב את חוג המסייעים להם בעבודתם הגשמית והרוחנית וברור הדבר אשר ככל אשר ירבה כל אחד בהתמסרותו, להיות מהבא לטהר (גם לטהר אחרים במשמע ראה לקו"ת ד"ה ה' לי בעוזרי פ"ה) תחול עליו ביותר ההבטחה של מסייעין אותו.

בקשתי את הרה"ח וכו' וכו' מוהרחמ"א שי' חדקוב לכתוב להם איזה הצעות בענין תכנית הלמודים. ובטח יגיעם מכתבו בעוד ימים אחדים,

באיחול כ"ט וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות (ממכתב א' סינץ התעו"י)

... וכיוז שחותם מכתבו אשר עובד כמורה מקצועי וכו' זיא שיש לו השפעה על כו"כ מבני ישראל, הנה אף שאינו מפרט המקצוע בו מלמד, בכל זה רואים במוחש, שלמורה באיזה מקצוע שיהי' יש לו השפעה מיוחדת על אלו השומעים לקחו -- גם בעניני דת ומוסר. ותקותי שינצל אפשרות זו ככל יכלתו, ובמדתו של הקב"ה שהיא מידה כנגד מידה אלא שכ"פ ככה, ישולם לו ולזוג' תחי' בתוספת נחת מכל יו"ח שי',

שבזה גם בתם הנ"ל תחי'... (ממכתב אדר"ח מ"ח תשי"ח)

באיחור הגיעני מכתבו, בקשת ברכה, ואזכירו בתפלה למלוי משאלות לבבו לטובה ולברכה בכל העגינים שכותב.

כיון שמזכיר על דבר מעמדו ומצבו בחברה, שזה נותן לו השפעה מיוחדה שלא כל אחד זוכה לזה, תקותי חזקה שמנצל השפעתו להפיץ הערכים הנצחיים של 498תורתנו הק' ומצותי', ושעושה בזה בשמחה ובטוב לבב, ובאופן של דברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, שהרי המעשה הוא העיקר בחיי האדם.

ואף שפעילות זו מוכרחה מצד עצמה, שאין לך חובה וזכות גדולה מזו, הרי על

ידי זה מוסיפים גם ברכות ה' בענינים הפרטיים, כולל להחליט כטוב וכראוי בבעיות

הצפות ועולות בחיי האדם, בעיות פרטיות ובעיות כלליות, או פרטיות וכלליות גם יחד.

(ממכתב כ"ח אדר א', היתשל"ו)

שלום וברכה!

= נזדמן לידי -- ועל פי תורת החסידות הרי אין לך דבר שהוא במקרה, אלא הכל ....

בהשגחה פרטית -- קטע ממכתב עתי המספר שכ' עומד לארגן אנשים שהם תמימי דיעה אתו ע"ד שינוים המוכרחים בשטח הכלכלה וכו', ואשר באירגון זה נכנסים כמה אנשי דת אורטודוקסים.

והנה, בכלל, כבשמתחילים לשנות ולחדש בשטח אחד של תכנית חיים והשפעת עולם, הרי אז נקל יותר להאדם להוסיף חידוש ולשנות גם בשטחים אחרים של השקפתו. יחד עם זה, הנה כמו בכל תופעות הטבע ששורר בהם החוק דהשפעת גומלין דוקא, הרי בטח גם בזה כן הוא. כוונתי להשפעת גומלין של החברים האורטודוקסים על שאר החברים ועל תכניתו של הארגון בכלל, בהנוגע לדתנו תורתה ומצותי. והרי תמיד יש מקום להטבה בשטח זה.

וכ' כמארגן הקבוצה, וע"פ מכ"ע האמור גם מחולל הרעיון ורוח החי' בכל עניני', הרי אפשר שגם בזה עליו להיות היוזם ומכריז שמוכרחת השיבה אל המקורות הנושנים-חדשים-נצחיים, תורת משה מסיני ומצותיי, ובאופן מעשיי דוקא, כי המעשה הוא העיקר, ורק המעשה הוא אבן הבוחן של כל שיטה ואדם. ובסגנון המגילה שקורין אותה בעוד שעות ספורות: ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות בהאמור ולפורים בסדר, ז.א. כדבר המגלה אשר ישלטו היהודים גו'

עשיריות פירושים שונים ומשונים למגלת אסתר, אבל בזה כולם משתווים אשר

אף שהמן אמר להשמיד ולהרוג ומרדכי -- ונהפוך הוא -- בדעה אחת היו, וגם אחשורוש וכל הדור ההוא עמהם, וללא צל של ספק -- מי הוא יהודי.

(ממכתב י"ג אדר ב' תשי"ט) 499בנועם קבלתי מכתבו מ-12/10/82, והנני מודה לו על שימת לבבו לכתוב לי על דבר ביקורי שלוחינו במשרדו בקשר עם פעילותם בהפצת התורה ומצותי" ועניני היהדות בכלל,

שזה מחזק בי תקותי, ובפרט על יסוד מאמר חכמינו זכרונם לברכה שמצוה גוררת מצוה, שכ' וחבריו מוסיפים והולכים בענינים אלה, ולא עוד אלא שבהתאם לכלל גדול שבתורה -- ואהבת לרעך כמוך, משתדלים להשפיע בכיוון זה בסביבתם.

ורואים בפועל שדוקא בעל עסק או מקצוע וכיוצא בזה, כלומר מי שאין תורתו אומנתו, יכול להשפיע ולפעול בהפצת היהדות יותר מרב או משפיע רוחני וכדומה -- מטעמים מובנים,

וחזקה על דברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, ובמיוחד כשהדברים מלווים דוגמא חי

ויהי רצון שיקויים אצלו כהוראת ימי חנוכה אלה -- שמוסיפים בכל יום בנר מצוה ותורה אור, והשם יתברך מוסיף בברכותיו בכל המצטרך, בגשמיות וברוחניות

גם יחד. (ממכתב ימי חנוכה, ה'תשמ"ג)

. בשאלתו אודות הסתדרותו בעתיד אם במשק אשר בכפר או באופן אחר שלא להיות קשור למשק ולחקלאות.

מכמה טעמים נראית לי הסברא שיסתדר במשק. מובן שאין כוונתי במשך זמן היותר קצר, כי אינו נוגע להמשך לימודו בישיבה משך תקופה מסוימה, אבל ההסתדרות תהי' כנ"ל.

ומי"ש שהסתדרות כזו סותרת האפשרות ללימוד התורה, מובן שאין כן העניז כיון שגם חקלאים ובעלי משק נתחייבו בלימוד התורה, ואין הקב"ה בא בטרוניא וכו'. ובפרט שרואים במוחש כמה בעלי משק וחקלאים עוסקים בתורה ומצליחים, ונוסף על כל שאר הטעמים, דוקא בתקופתנו דרוש להרבות מספר לומדי תורה העוסקים במקצועות אלו כדי לשרש הדיעה הכוזבת שהרוצים לעסוק במשק וכו' פטורים עי"ז מכמה עניני התורה והמצוה, ומובן שדוגמא חי' בזה מועילה יותר מכמה דברי תעמולה והתעוררות, וזכות הרבים מסיעת את העוסק בזה, וכנ"ל זהו נוסף על שארי טעמים, ובהם גם אלו שכותבם הוא במכתבו.

אפשר שיאמר שהנסיון שלו ת"ת וגם להמשיך בהמשק יותר מדי קשה הוא, אבל כבר ידוע פתגם רבותינו נשיאנו הק' שכמו שמחויב האדם לדעת החסרונות שלו כן 500מחויב הוא שלא להפחית המעלות שלו כי זה נוגע לעבודת השם כדרוש, וההפחתה במעלות עצמו כי"פ הוא מתחבולות היצה"ר למנוע את האדם ממילוי תפקידו שנברא לשמש את קונו וק"ל.

(ממכתב ב' אייר תשי"ז)

במענה למכתבו, בו כותב ראשי פרקים מתולדותיו, ואשר מורה הוא בעניני מוסיקה הן בבי"ס והן לפרטים.

ובודאי למותר להאריך בהסבר דבר המשנה, אני נבראתי לשמש את קוני, והוא ע'י קיום רצון קונו, בלימוד התורה וקיום המצות. שמזה מובן שבאיזה מקצוע שיה"

= שמתעסק האדם, ברור שגם בו" אפשריות להפיץ היהדות האמיתית ועניני" בתוכפי7 -

אלה שבא עמהם במגע ובקישור. ועאכו"כ אם הקישור הוא יחוד של מורה ותלמיד, אשר תמיד כל תלמיד רגש של אהבה וכבוד אצלו להמורה, שזהו מכשירו ג"כ -- את התלמיד -- לקבל דברי המורה אפילו שלא בשטח המקצוע, וכנראה כל זה במוחש, ובפרט שלפי כתבו תלמידיו במקצוע הם ברובם מהנוער, אשר כל שיפור ותקון מצבם, הרי זהו תקון ושיפור בעניניהם בעתיד, ולכל לראש בבנין ביתם בישראל,

ומהנ"ל מובן, אשר כל יגיעה והשתדלות בזה כדאיות הן...

ויהי רצוז מבורא עולם ומנהיגו המשגיח אל כאו"א בהשגחה פרטית, אשר יעלה מחיל אל חיל בדרך התורה והמצוה, היא הדרך המובילה את האיש והאשה הישראלים לאשרם האמיתי הן בגשמיות והן ברוחניות. וינעם לי לקבל ממנו בשו"ט

בכל האמור. (ממכתב ו' תמוז תשח"י)

ירשנו נא לפנות אליו בבקשה דלקמן:

בוואַשינגטאַן עובד כעת בצבא בחור אחד ושמו . . . אביו של הבחור הנ"ל הוא יר"א וגם הבחור עצמו הוא רך הלבב ונוח לקבל השפעה טובה, בכל יום יש לו גם מעט זמן: אשר פנוי הוא מעבודתו, אפשר. להשפיע עליו, בעזה"י, שיניח תפילין, ושיאכל כשר גם במקום עבודתו, 501הבחור הנ"ל יבקר את כת"ר, ולכן נא לקרבו בגשם וברוח, וגם להודיענו ע"ד תוצאות השפעתו, ותודה רבה מראש.

ומדי דברנו ע"ד איש צבא פרטי, אולי יש באפשרות כת"ר להתדבר עם עוד אנשים אחרים אשר יראת ה' נגע בלבם, וליסד ועד להמצאת מאכל כשר לחילים היהודים הנמצאים בעירו, בכמה עירות גדולות נוסדו כבר לעצמם כאלה, ובע"ה הצליחו להציל כמה מבני ישראל ממאכל טרפות.

לאחרי שתיקתו הכי ארוכה נתקבל ז"ע מכתבו מבדר'ח גאולת נשיאנו וגם לאחר הטעמים שכותב עדיין אינו מובן תועלת השתיקה ואפילו סיבתה.

מ"ש אודות קישוריו עם האנשי חיל, לפלא שאינו מזכיר דבר ע"ד ימי העיון ובכלל צה"ל, ואם נצלו לתכלית זו הנסיעה לל"ג בעומר, וכן חג השבועות, וכז אם עושים בכגון דא לימי הגאולה ייב ייג תמוז. שמעלה מיוחדת, בנוגע להנ"ל, לימים אלו, שאין למי ענין של התחרות בענין ובמקום אחר. וכמו ששייך בפורים חנוכה ואפילו בי"ט כסלו...

(ממכתב ו תמוז תשט"ו)

במענה על מכתבו מכ"א שבט, תח על כתבו ראשי פרקים מההתועדויות בימי הסגולה שבינתים, בטח גם להבא יודיע מכגון דא אבל בפרטיות המתאימה וגם דרושה. והעיקר אשר ירבה בפעולות בכרם חב"ד בכלל, ובפרט בהמקצוע שבהיותו רב צבאי ה"ה מסוג ענין שאי אפשר לעשותו באופן כך ע"י אחרים, ויה"ר שיהי' כל הנ"ל בהצלחה מופלגה.

בטח למותר לעוררו לעשות ככל יכולתו בהגדלת ושגשוג דצעירי אגו"ח...

502.. . ולשאלתו איך להשפיעץ על קרובים בעניני תורה ומצות, רואים אשר לפעמים יש להשפיע על ידי ידידים ומכירים -- יותר מאשר השפעה ישירה אף שגם בעצמם צריכים לעשות בזה כמובן,

התקוה שהשתתפו בהתועדות דיום ההילולא יו"ד שבט וכ"ד טבת שלפניו,

והרי השנה שנת המאה וחמשים להסתלקות הילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן. (ממכתב ב' אדר תשכ"ג)

מוסג"פ הקונטרס לחה"פ הבע"ל*, ובטח יזכה בו את הרבים וגם את היחיד. וכוונתי בזה לא רק על עצמו, כי מלתא דפשיטותא הוא, אלא גם על יחיד חברו.

כי הורו לנו נשיאינו בכלל ונשיא דורנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בפרט, אשר צריך להשתדל בטובה -- גשמיית ורוחניית -- גם של יחיד בכל תוקף ועוז.

זאת אומרת, אשר גם אם נמצא בין המושפעים שלו איש אשר בטבעו מתבודד הוא, אַ פּאַרזיר'דיגער, הרי איז זה אלא מצד טבעו קודם העבודה בעצמו, ומי יודע באיזה מעמד ומצב יהי' מחר ולאחר זמן. ובפרט שידוע מרז"ל (ירושלמי כתובות פ"ה סה"יב) אשר פסק התורה משנה את הטבע.

ואם יקשר את היחיד המתבודד שיהי' באתרי' דרבי, ובאתרי' דרבי, הרי הלכה ברני, יפעול ויחי" יחיד זה את כל סביבתו.

והשתדלותו אשר השקיע בו תביא גידולין וגידולי גידולין עד סוף העולם -- לי העלם. [

ויה"ר אשר ב"ב נזכה לקיום היעוד כימי צאתך מארץ מצרים, מצרים וגבולים והעלמות, אראנו נפלאות.

באיחול חג הפסח כשר ושמח, (ממכתב אח"ד ניסן ה'תש"י)

6-2 503במענה למכתבו, בו כותב אודות האסיפה, ע"ד פעולה להתעוררות אחב"י הספרדים אשר באה"ק ת"ו לעניני יהדות תורה ומצות. ושואל ע"ד כתבת רבנים וכו'.

והנה ידועה דעת תורתנו תורת חיים בהנוגע להצלחת עניני קדושה, להתחיל באופן דראשיתך מצער [וכדיוק הבעש"ט, שאז] אחריתך ישגה מאד. שמזה מובן שאין עתה להתעסק בעשיית פרסום ולרכוש כתבת רבנים וכו', כ"א ללכת צעד אחר צעד, ובהליכה זו עצמה יתבררו כמה פרטים ואופני פעולות והכשרון לזה. ואז יוכלו להחליט בהנוגע לשאלותיו וכו'.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

במענה למכתבו מכיג סיון,

הנה יהי רצוז שתכה"י יבשר טוב בהנוגע לפעולות בקדש, שלו ושל זוגתו הרבנית תחי', ולא רק עד חידוש הישנות וביסוסם, אלא גם בהתפתחות ובהרחבה, שהרי נצטוינו להעלות בקדש, וכיון שנצטוינו על זה בודאי שהשי"ת בורא עולם ומנהיגו, נותן הכחות והאפשריות למלאות הציוי.

ובמ"ש אודות חוגים שונים שבאים עמהם בקישור ומקרבם, הנה כבר ידועה ההוראה בכגון זה, מעט מעט אגרשנו, ז. א. שאין מוכרח להעמיס עליהם תומ"י עבודה גדולה ביותר בכמה ענינים ובכמה מוסדות, ויש להתבונן בהנוגע לכאו"א בפרט ולהכינו באופן -- שפעם אחר פעם יוכלו לבקש ממנו יותר ויותר.

נעם לי להודע אשר התחילו לסדר תכנית לההתועדות דחג הגאולה י"ב וי"ג תמוז הבע"ל, והרי רואים שכשמכינים תכנית בעוד מועד, הרי ההצלחה שלא לפי ערך.

בברכה לבשו"ט ובאופן דהולך וגדל הולך ומוסיף, ובפ"יש כל המשתתפים עמדו בעבודת החזקת היהדות בכלל ובהפצת המעינות ביחוד.

504... נעם לי לקרות בו ר"פ מהפעולות במשך השבועות וחדשים שעברו, ויהי רצון שיהיו רישומם וההתעוררות והדבורים ופעולות, ניכרים במשך כל השנה, ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור. ומובן שבזה תועלת גדולה באם תהיינה הפעולות באופן מסודר ומתוכנן מראש, תכנית מפורטת. וכמו ששמענו ב"פ מכ"ק מו"ח

אדמו"ר בזה... (ממכתב י"ב אייר תש"כ)

... מ"ש אודות הסברא להביא לשם תלמידים גדולים מפריז ואה"ק ת"ו, הנה נוסף על ההוצאה כספיות הכי גדולות שבזה, צריך עיון באיזה אופן ישפיעו הנ"ל על ילדי , . . שאין מדברים אנגלית אלו שיבואו. וכן הרי יהי' הפסק בין רמת הידיעות של התלמידים שיבואו -- לאלו שנמצאים על אתר. ואל יפול רוחם בקרבם, על אשר " (מפני ששכינתא בגלותא, שכנס"י בגלות, ובמילא) בנ"י בגלות, וכל הקדוש יותר -- הגלות מעלים עליו יותר, כי סו"ס יהי' דידן נצח, אף כי לאט לאט אגרשנו. וכמו שנתבאר הענין בכ"מ. וכמו שראו ג"כ במוחש באותם הארצות שכבר היו שם. אלא, שכמו בכל עניני קדושה --- הרי יפה שעה אחת קודם. ובפרט שצריך למלאות הזמן

ולנצל כל זמן שיחידים הם באופן חינוך כזה, וד"ל... (ממכתב זד אלול תשי"ד)

ומובז וגם פשוט, שטוב עושים שהולכים בדרכי שלום ונועם וכן נזהרים שלא יהי" הרושם, שהולכים ,מעל לראש" של מי שהוא, ובפרט שקרוב לודאי שהנהגתם זו תפעול על אלו שחוששים מפניהם -- שיעשו למסייעים ומשתתפים בעבודתם הם. ומובן שהדברים האמורים הוא בהנוגע להאנשים וכן להנשים עסקניות שבמחנם הט', וק"ל.

בודאי עושים הכנות ליום ההילולא הבע"ל, ומוסגר בזה העתק קטע מכתבי לחגיגה השנתית של הישיבה תו"ת דכאן*, שבטח יוכלו לנצל תוכנו בעבודתו בקדש, 505הרבצת התורה / אופני ההשתדלות שיחות 5 ומובן שהכוונה בהקטע, הוא רק להתוכן -- אבל אין לערב עניני אָפילס וכו' ופשוט.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ובאופן דמוסיף והולך (ממכתב ב" שבט תשי"ט)

לאחרי ההפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מעש"ק ויגש, וגם בו אינו נמצא טעם על ההפסק וגם לא על הקיצור במכתבו, ובטח יכתוב בפרטיות במכתביו הבאים וביחוד ע"ד ההתוועדויות בימי הרצון דחדש כסלו, אצל אנ"ש, נשי אנ"ש, ושל התלמידים שיחיו וכן ישלחו גם קטעי העתונות כמנהגם הטוב מאז.

מבואר בכ"מ בדא"ח, וגם בהמאמר האמור שלשום ש"ק, אשר האלְקות שבכל נברא יש שני הפכים בזה, היינו שהוא בהתנשאות וגם בקירוב (היינו הענין דתפיסת מקום) והתלבשות, כיוז דסליק ברעותא לברוא אותו וגם התנשאות, וזהו שני ההפכים דספירת המלכות. מלך על עם -- שאימתו עליך, ותופסים מקום מאחר שרצונו למלוך עליהם ולגזור גזירות. ובמכ"ש וקל וחומר שכך צ"ל בהנהגת מלכות דלתתא -- מאן מלכי רבנן, ובהנהגת שד'ר וחסידים בכלל, שהם שלוחיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לפעול פעולתם בכל מקום בו נמצאים ע"פ ההשגחה העליונה. וכמו שאין רצוי קירוב והתלבשות מבלי התנשאות ואפילו הבדלה -- (לדעת שלא זהו תכלית הכוונה, וכידוע הפתגם בעלי בתיישע הנחות איז א דבר מזוהם), הנה גם התנשאות ועאכו"כ הבדלה -- מבלי התלבשות, ג"כ אינו רצוי. וכנראה שבכמה מאנ"ש וגם הוא בכלל גובר קו הזה בהנוגע לבני ישראל ד... ובמילא עושה רושם בהפצת המעינות חוצה -- תורת החסידות הדרכותי' ומנהג" -- שאין מגיעים לכל המקומות שמוכרח ואפשר שיגיעו. ואחת הדוגמאות ראיתי בשבוע העבר כשבקרני מר ... שי' מ... ורושם אצלי אחרי שיחתנו ארוכה, שהוא איש חרדי ויר"ש, וזוגתו תי' לא רק שאינגה מפריעה אלא אדרבא עוד מוסיפה בזה, וכנראה שעד עתה לא ניצלו אותו בעניני חב"ד בכלל, ועאכו"כ אַז מען האָט עם ניט אַריינגעצויגען. והזכירני גם את מר .. . וכנראה שגם בו פעלו עדיין רק מקצת מן המקצת, וחוששני שהסיבה היא כנ"ל. וע"ד המבואר בכ"מ שהמשפיע צריך לשער כלי המקבל ועניניו, ובהתבוננות המתאימה בזה, יסדר ההשפעה באופן שתתקבל במילואה -- הנה יעזרם השי"ת שיעשו בהענינים האמורים לעיל בהנוגע לבני ישראל אשר במדינת ... וב... ביחוד, והשייית יצליחם.

יכול הייתי להביא עוד דוגמאות מאלו שלא המשיכו (אַריינגעצויגן) כדי צרכם ומסוגים היותר קרובים אלא שגם הנ"ל מספיק. ומובן שברשותו למסור את כל זה גם לשאר אנ"ש שי' כי הרי כאו"א מהם צ"ל נר להאיר דוקא ובמילא גם עליו עבודה

הנ"ל. (ממכתב כ"ה טבת תשט"ז) 506ב"ה, כ' מרחשון, ה'תשכ"א מאת שנה ליום הולדת את ב"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ברוקלין, 1. י.

שלום וברכה! הנני מאשר קבלת מכתבו מבשר מעליתם חזרה לאה"ק ת'ו ומסירת הפ"ש וכוי.

ובודאי לאחרי ההתחלה - ימשיכו בזה כאו'א מהאורחים שליט'א באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור,

וכדרז"ל אורח מברך. והרי עלינו ללכת בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה < באורחותיו נס"ו -- הורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, יוסף אורח, דדרגי' כליל ח"י ברכאן דצלותא,

וזכינו אשר רז"ל מסרו לנו הוראה בכל עניני החיים ומאורעותיהם, ונתבארו

= = = באר היטב על ידי רבותינו נשיאינו. בתורת. חסידות. חב"ד. באופן. דהבנה. והסברה - -

ובזה איך אשר עבודתו של כ'ק רבינו הגדול בענין התפשטות החסידות היתה על דרך ההפלאה בתכמה גדולה של הסתדרות והי' שולח שלוחים בסתר, לעורר לגשת ולהתקרב, לדרכי החסידות, והי' שולח את תלמידיו גם למדינות הרחוקות.

ובטח למותר להאריך אשר מעשי צדיקים והוראותיהם קיימים לעד ופועלים פעולתם,

ונשיאינו מעורר רחמים רבים אשר מעשי ילדיו מעשי ידיו יביאו פירות טובים בטוב האמתי, טוב לשמים טוב לבריות טוב העושה פירות,

והרי זהו ג'כ הצנור והכלי לברכות השי"ת בענינים הפרטיים, בגשמיות וברוחניות גם יחד.

המצפה לבשורות טובות בכל האמור וחותם בברכה