שיחה ב

443שיחה ב

ב. חובת ודרישת השעה

.. . במ"ש אודות סידור כולל לאברכי ישיבה -- לישב באהלה של תורה גם לאחרי חתונתם. ומנהג הישיבות מלפנים -- שהיו מתחתנים בגיל די מבוגר, מבן שלשים ומעלה.

כבר צווחו קמאי על נוהג זה דאיחור החתונה בדור יתום, וכמבואר בראשונים ואחרונים, ועיין ג"כ בהלכות ת"ת לרבנו הזקן פ"ג ע"ד לימוד תורה בטהרה דוקא. ומעולם לא נהגו בישיבות חב"ד לאחר הנישואין לגיל האמור חיו.

ובמ"ש אודות עריכת כולל, ידוע פסק תוה"ק שמצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים דוחה כל הענינים (מו"ק ט' ע"ב). ובדורות האחרונים -- עסקנות בשטח הרבנות ובשטח חינוך על טהרת הקדש וכיו"ב הוא ענין של פקוח נפשות והצלת נפשות ממש. ולהושיב עשיריות אברכים המוכשרים לזה שיעסקו כל היום בלימוד התורה -- בה בשעה שמאות ואלפים צועקים לעזרה -- ואף כי בקלא פנימאה דלא אשתמע -- מטביעה במים הזדונים השוטפים ברחובות ולצערנו התחילו לחדור גם לבתים, צעיג מי התיר זה. ואף שסדר הוא בשביל יחידי סגולה, לכאלו שמוכרחת הישיבה בכולל בכדי לפעול אח"כ כדבעי להצלת בני ישראל, אבל אין זה דרך לרבים. והלואי מלפני דור היו שמים לב יותר ויותר להצלת בנ"י מהתבוללות ומריחוק מדרך התורה והמצוה ומטילים עבודת הצלת נפשות זו על שכם בני הישיבות תיכף בצאתם מכותלי הישיבה, שעתה היו עשיריות אלפים יותר בכותלי הישיבות בכותלי בתי כנסיות ובכותלי בתי מדרשות. ואין להאריך בדבר המצער עד כדי להבהיל, שנראה עדיין אחדים מראשי הישיבות אוחזים בשיטה זו, באמרם: אני את נפשי הצלתי. וכבר האריכו רז"ל בכ"מ, ומהם בזהר הק' ח"א סז, ב. קו, ב. בהנוגע להנהגת נח בעת שכל העולם טבע במבול, וגם שאני נח שהיי זה קודם מתן תורה והציווי דואהבת לרעך כמוך. והגע בעצמך באם הי' המדובר בבנו של ראש ישיבה הכי גדולה או בבתו היחידה שיש לקרבם יותר לה' ולתורתו, האם ג"כ הי מסגיר א"ע חדר לפנים מחדר וסומך על הנס ובלבד שיוכל לעסוק בתורה עוד שעות בכל יום ויום, וק"ל. ובהנוגע ליחידי סגולה ולמוכשרים מסוג האמור -- הרי גם בתוככי אנ"ש נהוג הדבר ומשנים קדמוניות לעסוק בתורה גם לאחרי החתונה, עסק באופן דתורתו אומנתו. אבל לא לעשות מזה שיטה לרבים מיוסדת על הנהגה הנ"ל דאני את נפשי הצלתי...

(ממכתב י"ט תשרי תשי"ז) 444... נהניתי במאד ממכתבכם הפורט לפ"ע בענין מצב הישיבה באיכות ובכמות. ואשר כפי כתבכם נתעלה מדריגת הישיבה באיכות בערך מה שהי' עד עתה וכז נהניתי לקרות במכתבם אשר שולחים תלמידים לקחת חלק בעסקנות חב"ד וביחוד בהפצת המעיינות חוצה, ובטח גם להבא ימשיכו בזה כמובן באופן אשר התלמידים ידעו את תפקידם ושליחותם היא מפני צורך השעה ופקוח נפשות ממש מוכרחים להקדיש מזמנם ולהתעסק בהצלת נפשות און די האַרץ דאַרף זיי ווייטאַן אויף דעם ועל המשפיעים ביחוד להסביר את זה להתלמידים העסקנים אשר דרושים מהם שתי הקצוות ששולחים אותם להתעסק ולעבוד בזה באמונה ובהשתדלות היותר אפשרית וביחד עם זה צריכים הם התלמידים להביט על זה כעבודה שאינה תכליתם לו אם לא דרישת הזמן דעקבתא דמשיחא, ויותר ממ"ש כאן בודאי יסבירו: בזה לכל התלמידים שיחיי.

בברכת הצלחה בעבודתם בקודש ושיזכם השי"ית לבשר בשו"ט בכל הענינים לעתים תכופות

במענה למכתב כת"ר שהגיעני באיחור זמן רב, ובו גם ענין שבסגנונו ,עניז פרטי" הוא, אבל לאחרי בקשת סליחתו זהו דוקא ענין כללי ביותר, והוא בנוגע למשרת רב ראשי דהפדרצי' ב... וכולי.

והנה ידוע הכלל יחיד ורבים הלכה כרבים, שמזה לכאורה מובן שכלל זה חל גם בנוגע לתועלת היחיד ותועלת הרבים. ועל פי זה לדעתי אין כל ספק שנחיצת העבודה בהפצת היהדות המסורתית, ובפרט בשטח החינוך הכשר, במדינות ... כולל גם מדינת ... והסמוכות לה היא לאין ערוך מאשר ב... אפילו אם תמצא לומר שישנה אפשריות גדולה בכמות ובאיכות לפעול בזה ב... ובפרט שהאפשרויות שם מצומצמות מפני כמה סיבות שבודאי גם לכת"ר ידועות הז.

ועוד להוסיף, וגם זה עיקר, שבנידון דידן גם תועלת היחיד, זאת אומר דכת"ר, היא שלא בערך גדולה יותר במקומו עתה -- באם ינצל האפשרויות ככל הדרוש, והאפשרויות הן בלתי מוגבלות. ואשר להתנגדות לחנוך הכשר והפצת היהדות המסורתית, הרי לעת עתה איננה מאורגנת, ובכמה שטחים ובכמה מובנים בכל השטחים, כל הקודם זכה. והרי תפקידו העקרי של רב הוא לנהג את בני ישראל בדרך התורה והמצוה, ובדורנו זה נוסף לעורר בהם הרצון והחשק להיות מונהגים על ידי הרב.

445אינני יודע כמה עוזרים מן המוכן ימצא על אתר, כוונתי ב. . . כו', אבל עוזרים בכח ישנם כמה וכמה, אלא שגם הם אינם מאורגנים, ואולי גם אין אחד יודע מהשני, או שאפילו אינו יודע גם אודות (כחות) עצמו ויכלתו שלו.

אפשר שבנוגע למנוחה -- ל... מקום מתאים יותר, אבל לדעתי לא זו היא התכלית והמטרה של רב, ואפילו לא של כל אחד ואחת -- יהי" מי שיהי" -- מישראל בכל מקום שהם. והתקוה שלדכותי' אין האמור זקוק לאריכות ואפילו לא לביאור ... (ממכתב כ"ז תמוז, היתעו"ל)

...ב) במ"ש אודות ההצעה לנסוע למדינת ... וכו' -- הפתרון בידו הוא, כוונתי, שבאם יחליט בתוקף הדרוש -- להפיץ שם היהדות המסורתית וענינ" -- ולתכליתה ועיקרה -- בהנוגע למעשה בפועל, ומבלי לשים לב להקישוים עמם נפגשים כשרוצים לעשות למען תורתנו תורת חיים ומצותיי, אזי נכונה וטובה ההצעה, שהרי כדברי רז"ל תפקיד האדם ותכלית בריאתו, הוא לשמש את קונו (משנה סוף מסכת קדושין), וכלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך, ומה בהנוגע לעצמו רוצה ומשתוקק להיות מאלו עליהם נאמר, ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום, אף בהנוגע לרעהו צריך להשתדל בזה. וידוע פתגם והוראת מורנו הבעל שם טוב זיל שמצות ואהבת לרעך הוא אפילו לאיש ואשה ישראלים אשר מעולם לא ראה אותם. וק"ל.

ג) וכיון שהשנה שנת סגולה היא, שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעש"ט זיל, אשר מיסודי תורתו הוא שאהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל חד הוא, הרי תוספת אומץ והשתדלות צריכים להשקיע בעבודה האמורה, וכמו שאהבת השם אחד הביטוים העיקרים שלה, אהבת בנו יחידו (כאו"א מישראל), הרי גם לאידך גיסא, אהבת ישראל, אחד הביטוים ויסודה, כשמקרבים את בני ישראל לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו. וכיון שנצטוינו על זה הרי בודאי ובודאי היוצר יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם, נותן האפשריות והכחות למלאות התפקיד במילואו, אלא שבטובו וחסדו רצה שיעשו זה מתוך בחירה חפשית...

446נעם לי לקבל מכתבו משבוע שעבר, בו כותב אודות מצב רוחו במקומו החדש, ואשר ארגן מנין מתפללים.

ובודאי לא יסתפק בזה, ויארגן גם כן קבוצה ללימוד בתורתנו תורת חיים, ואשר היא המגינה על כל אחד ואחד מבני ישראל בכל מקום שהם, כי היא חיינו ואורך ימינו, וכשישתדל בזה כדבעי יצליח, כי הרי הדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, ובודאי אשר צעירי אגו"ח יהיו בעזרתו כפי יכלתם, ובפרט אם נצרך לספרים או לזוגות תפילין וכיו"ב, ואין אתנו יודע עד מה, והרי אפשר שזהו תכלית הכנסו ולהמצא במקום פלוני ובסביבה פלונית -- לקרב לבות בני ישראל לאבינו שבשמים, אשר בשביל זה כדאית כל הטורח וכל המרץ וכל הזמן, ובודאי ידוע לו הסיפור ע"ד המשפיע ר' יוסף מבעשענקוביץ והבעית ר' שלמה ליב -- ברשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שנדפסה במבוא לספר פוקח עורים -- ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה -- לפתוח לבו ומוחו למלא תפקידו, כמאמר המשנה, אני נבראתי לשמש את קוני מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת ...

במענה על מכתבו מכ"ח אדר שני, הנה נבהלתי להשאלה שבו אודות השיעור ברבים ב... ושואל אם להמשיך בזה כי אף שהשומעים שבעים רצון מאד הרי הענין לוקח כמעט חצי יום פעמיים בשבוע. ותמיהתי היא, כי הרי אחרי שמבואר בכ"מ בדרז"ל ובפרט בתורת החסידות, ובעיקר בפתגם הבעש"ט אשר הנשמה יורדת למטה לע' או לפ' שנים בכדי לעשות טובה לאיש ישראל אחד פעם אחת בגשמיות או ברוחניות, עדיין בספק הם עומדים -- אם כדאי הטרחה של חצי יום פעמיים בשבוע כדי לזכות כמה מישראל, עשיריות יהודים, לקרבם לתורה ולמצות וליר"ש. ובודאי ימשיכו בזה גם על להבא, ואדרבא, כפסק רז"ל דמעלין בקודש. ובודאי בהשיעורים מדגישים ההלכות והענינים הנוגעים בחיי היום יומים כי הרי המעשה הוא העיקר, אלא שבכדי שיהי' המעשה כדבעי, הרי זהו ע"י תלמוד שקדם להמעשה. והדגשה מיוחדת ביר"ש ואהבה ויראה, וכמו שמבואר בתורת החסידות ובאים לפועל ע"י הדרכותי' והנהגותי'. ובודאי ישתדלו ג"כ בהנ"ל כדבעי וגדול זכות התעסְֶקותם בהנ"ל להמשיך בריאות הנכונה לו ולזוגתו ולכל ב"יב שיחיו.

כבקשתו אזכיר את כל אלו שכותב אודותם בהיותי על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

447(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

448השי"ת זאל אייך מצליח זיין. (ממכתב " טבת תשט" 449ויש להעיר בזה שתי נקודות:

א) בכל דבר יש להביא סיוע בעבודת השי"ת וה"ה במדת הקנאה אשר אף שבכלל היא מדה מגונה בכ"ז קנאה הקדושה קנאת סופרים תרבה חכמה, ובאם לאו ה"ז נשאר דבר מגונה, ולכן תקותי שגם אצלו הרגש זהו להרבות בחיזוק עצמו בעניני תורה ומצות ודוקא בהידור.

ב) מ"ש שאנ"ש הולכים בדרכם הקבוע להם, הרי יחד עם זה פועלים הם בהתאם להוראות נשיאנו הק' להשפיע על הסביבה לקרבה ליהדות לתורה ולמצות כי בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה, אשר רק אחת משתי פנים, להיות משפיע או מושפע. ואף שהבא למקום חדש אפשר לו למצוא כמה טענות בקושי עבודה זו כו' הרי מכל התירוצים לא תבוא עבודה בפועל וכיון שכל ישראל מאמינים בני מאמינים בהשגחה פרטית ובמילא יודעים הם אשר מה' מצעדי גבר כוננו וההשגחה פרטית הביאתם למקום פלוני בזמן פלוני בודאי שליחותו של מקום הוא להאיר הסביבה, להאיר בנר מצוה ותורה אור, וכיון שאין הקב'"ה בא בטרוניא עם בריותיו במילא הרי ניתנו לו ג'כ הכחות על זה ואין הדבר תלוי אלא ברצונו.

וככל הדברים האלה הוא בנוגע אליו שמוכרח הדבר שישקיע את עצמו (אַריינוואַרפן זיך) בעבודת החזקת היהדות בענינים של פועל בסביבתו כי אולי כל מה שעבר עליו עד עתה הוא רק הכנה לתכלית זה, והרי ידוע פסק רז'"יל כשפותחים חודה של מחט פותח הקב"ה כפתחו של אולם. ויהי רצון שפעולותיו אלו ימשיכו תוספת ברכה והצלחה בהשידוך שלו שיבנו בית בישראל בבית יהודי אמיתי... (ממכתב י"ג תשרי תשט"ו)

במענה על מכתבו מעש"ק נחמו המבשר מהסתדרותו במשרה המתאמת, ת"ח על הבשורה טובה, ויזכהו השי"ת לבשר תמיד אך טוב וחסד, הן מעניניו הפרטים הן מסביבתו, כי פסק הרמב"ם (הלי דעות פ"ו ה'א): דרך בריאתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו כו' לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים כו'.

אבל בזה מדובר במהות האדם בתור מקבל שזהו ההתחלה שלו, ותיכף צריך הוא להעשות גם משפיע. וכדרישת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשיחתו הנדפסת בקונטרס ייב תמוז השי"ת אות ג'*: זעהט, לעבט אַליין, און מאכט לעבען אַנדערע.

450וכיוז שתובעים זה מאתנו בודאי ניתנה לנו היכולת על זה. וכשיהי' הרצון גם כו -- יאיר כל אחד ואחת מאתנו את סביבתו, ואין אור אלא תורה ומצות, וכמש"נ כי נר

.. . לכתבו אודות מקום דירת האדם -- הקובע בזה הוא לא איפוא יהי' לו נעים יותר וטוב יותר, אלא איפוא יוכל לעשות יותר מעשים טובים ואיפוא זקוקים יותר לעזרתו.

ובדוגמא רופא כפשוטו -- שצריך לקבוע דירתו במקום שזקוקים יותר לעזרתו, ולא במקום אשר מקווה שיהיו חייו נוחים יותר.

>= - - ובאמת. -- הרי-כל. אדם-צריך- ,לרפאות" סביבתו,-להביא- בה- ;אור"-וקדושה =

יותר, ובנוגע ליהודים -- כל אחד ואחת מהם תפקידו הראשוני והעיקרי -- להביא

.. . ושמחתי לקרוא החלטתו להתעסק בהפצת אור החסידות וכו'. ורק חבל על שדוחה זה לאחר זמן -- בה בשעה ש,הנה זה עומד אחר כתלינו" ורק הפצת המעיינות מעכבת והיש לשער הצער של רגע אחד בגלות, או רגע אחד.נוסף בזמן

הגאולה, ותענוגו בו. (ממכתב מנ"א ה'תעוי"א)

לאחרי הפסק הכי ארוך, נתקבל מכתבו ממוצש"ק עם המצורף אליו, ר"פ מהפעולות בשבועות שעברו.

ולפלא הקיצור נמרץ בהנ"ל שאמרו להאריך ולפרט דוקא, וכן ההפסק ממכתב אחד לחבירו, ובפרט שכנראה הרי זה מורה גם הפסק בפעולות, וד"ל.

וכיוז שאמרו חז"ל אין צועקין על העבר, יהי רצון שיפעול הכתוב לעיל -- בנוגע להבא אבל לעתיד הקרוב ולא לאחר זמן, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, 451ובפרט כשהכרח השעה הוא, אשר רבים הצמאים לדבר ה', אף שחלק לע"ע אין יודעים למה הם צמאים... (ממכתב י"ד טבת תשכ"ב)

. . . ובמ"ש שי"א שצריך לחכות בתעמולה ופעולות עד שישרה השלום בין ...

כי השלום ביניהם גדול מהכל. מובן, שאף שצודק האמור בפתגמו שגדול השלום, וכידוע בכמה דרשות רז"ל ומובן גם מסיום המדרש אסתר רבה בסופו, שברוב השלום תלוים כל הענינים, אבל פשוט ג'"כ, שאין לעכב שאר הפעולות אפילו לרגע. וע"פ מכתב הידוע של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע הועתק במבוא לקונטרס ומעיז (ע' כב) שבזמננו זה אין סדר לבירורים וצריך להתעסק בכל הבא לידו יעו"ש... (ממכתב י"ט אייר תשט"ז)

. במ"ש אשר על ,. . להתאגד באגודת אחים כו' הנה אף שלמותר להאריך בגודל הדבר, וכבר צעקו על זה קדמאי, ומה לנו יותר ממאמרי החלצו -- מתחיל מרבנו הזקן עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר -- ואין צריכים להעדפה מדילי, אבל פשוט ג'"כ, שכל המקשר הפעולות העומדים על סדר היום-יומי בהגשמת אגוד זה, הרי אין זה אלא לועג לרש, אם לא גרוע מזה, היינו רצון לבטל אפשריות הפעולות מעיקרם, כיון שהבאת אגודת ... כזו בפועל, הלואי שתבוא לאחר עדן ועדנים...

(ממכתב יי אלול תשט")

מש"כ שמתחילה צריך לברר עצמו וכו' (והעולם יחכה, לע"ע?) -- יעויין מבוא ל,ומעין" ע' כב. (ממכתב ח"י כסלו, היתשי"א)